גפן מקומון זכרון והסביבה
יום שבת  01.11.2014
טורים אישיים > בריאות הנפש

אופי‮, ‬אישיות‮, ‬והפרעותיה

מערכת גפן    06.06.2009
הצטרפו ל-gfn גם בפייסבוק
בדיון על‮ "‬התנהגות‮" ‬הגדרתי אותה כתוצאה של מפגש אופי על תכונותיו של אדם עם סיטואציה שהוא נקלע אליה‮. ‬השתמשתי לצורך הדגמה בהתנהגות נהגים בכביש‮.‬

לפי דעתו של אלפונס קאר‮- "‬לכל אדם שלושה סוגי אופי‮: ‬זה שהוא מציג לראווה‮, ‬זו שהוא סובר שיש לו ואופיו האמיתי‮". ‬הגדרה נחמדה‮, ‬לפי דעתי‮, ‬אך היא איננה מדעית‮.‬

לכל אדם יש אופי אחד בלבד-זה האמיתי לפי קאר‮. ‬היום אנחנו יודעים שתכונות אופי הן בחלקן מולדות‮, ‬תורשתיות‮, ‬ובחלקן-נרכשות‮, ‬נלמדות במשך החיים ע"י למידה וצבירת נסיון חיים‮. ‬בכל נקודת זמן מסויימת של חיי אדם יש לו תכונות אופי יציבות‮, ‬חלקן קבועות ואף עמידות‮. ‬באלה תלויה ההתנהגות הטבעית‮, "‬האמיתית‮", ‬של האדם‮. ‬פעולה זו או אחרת של האדם נובעת מאלגוריתם פשוט‮: ‬סיטואציה+אופי=התנהגות‮.‬

א‮. ‬קאר בהגדרתו מוסיף שתי פנים נוספות לעניין‮. ‬האחת היא מודעותו של האדם לאופי שלו‮. ‬מודעות כוללת מידה כלשהי של ביקורתיות‮. ‬זה טוב‮, ‬כי ביקורתיות מהווה יסוד לשליטה עצמית וגם לשינוי בהתאם ללמידה נוספת‮, ‬או בעקבות מאורעות חיים חדשים‮. ‬הפן השני-היכולות של האדם להפגין או להסתיר את אופיו ע"י התנהגות אחרת‮, ‬ע"י הפגנת התנהגות שהוא בוחר על פי שיקוליו‮. ‬במקרה כזה ניתן לדבר על שימוש בקווי אופי של עצמו או של אחרים על מנת להשיג מטרה כלשהי‮, ‬מטרה שאיננה כלולה במשוואה הפשוטה‮, ‬הישירה שלנו‮. ‬הרי במפגש עם כביש יש לנו מטרה ישירה אחת בלבד-להגיע מנקודה אחת לנקודה שניה‮. ‬כל מטרה נוספת מסבכת את המשוואה ומכניסה‮, ‬מצידה הימיני‮, ‬מרכיבים נוספים‮: ‬מטרות גלויות ומוסוות‮, ‬מודעות‮ (‬להגיע מהר למשל‮) ‬או לא מודעות‮ (‬להראות להם‮ "‬מי אני‮").‬

מרכיבים אלה באים מתוך מחשבה‮, ‬אסטרטגיה‮, ‬תכונות אופי שלא רלוונטיות ישירות לסיטואציה ומטרותיה‮. ‬מרכיבים אלה באים גם ממצבים נפשיים שונים‮- ‬מצב רוח‮, ‬כעסים‮, ‬תיסכולים למיניהם וכו‮'. ‬נכנסות כאן גם השפעות חיצוניות שונות‮ - ‬רדיו‮ (‬חדשות למשל‮), ‬מוסיקה‮, ‬טלפונים סלולריים וכו‮'. ‬מצד שמאל של המשוואה החדשה שלנו נשארת ההתנהגות‮, ‬אך היא כבר מורכבת משני חלקים‮. ‬האחד הוא התנהגות המכוונת להשגת המטרה המעשים הבסיסיים‮ (‬להגיע‮). ‬החלק השני הוא התנהגות כקומוניקציה‮, ‬צורה של קשר בין אנשים‮: ‬הדברות‮ (‬לרוב לא מילולית‮) ‬בינהם‮, ‬המאבק ביניהם‮ (‬על פי תומס הובס‮- "‬מצב האנושות הוא מצב של מלחמה הכל בכל‮". ‬לפעמים אכן כך נראה הכביש‮!).‬

הרחבת המשוואה שלנו מוציאה אותנו מגבולות האופי ומעבירה למושג אחר‮, ‬מושג שכולל את האופי בתוכו‮, ‬אך רחב יותר‮, "‬גדול‮" ‬יותר-אישיות‮- (‬מקורה של המילה‮ ‬Persona‮) ‬Personality‮ ‬יש לא מעט הגדרות שונות למושג אישיות‮.‬

שתיים מן היותר מקובלות הן‮:‬

‮*‬מכלול התכונות הנפשיות הנרכשות והמולדות המכתיבות את ההתנהגות‮, ‬מחשבת ותחושת הפרט במצבים בהם פרטים אחרים לא בהכרח יתנהגו‮, ‬יחשבו ויחושו כמותו‮.‬

‮*‬קבוצה גמישה ואורגנית של מאפיינים יחודיים לאדם מסויים המשפיעים על הכרתו‮, ‬דחפיו‮, ‬והתנהגות במצבים שונים‮.‬

מילון אבן שושן מספק הגדרה דומה‮- "‬אישיות היא כלל התכונות של אדם שהוא נבדל בהם מאחרים‮:‬‭ ‬אישיותו של אדם מתגלית בהופעתו‮, ‬בשיחתו ובהתנהגותו בחברה‮".‬

אין אפשרות לדבר על אישיות ללא הקשר שלה לחברה‮. ‬אנחנו מדברים‮, ‬בעצם‮, ‬על יחסי גומלין בין אדם לקהילתו‮, ‬בין ה"אני‮" ‬והסביבה‮.‬

הסופר פיודור דוסטיאבסקי טען ש"בכל אדם חבויה חיה‮ - ‬חיה מלאת חימה‮, ‬חיה בעלת תאווה‮". ‬אכן לכל אדם יש צרכים ביולוגיים‮, ‬אינסטינקטים‮, ‬רצונות מוכתבים‮ (‬ע"י תורשה וע"י למידה‮), ‬אנרגיה להשמעת דחפים‮, ‬רצונות‮, ‬שאיפות‮, ‬ומטרות למיניהן‮. ‬אך כל זה מוצא את הביטוי לא בחלל ריק‮, ‬אלא בחברה שאדם חי בה‮. ‬אדם הוא בעל חיים חברתי‮, ‬הוא לא מסוגל לחיות הרבה זמן מחוץ לחברה‮, ‬יש לו יתרונות רבים מהחיים בחברה ולכן דוסטיאבסקי צודק כאשר הוא מוסיף‮: "‬האדם הוא חיה מסתגלת‮, ‬הוא יצור המסתגל לכל דבר‮". ‬לכן גם נולד העיקרון המפורסם לכולם‮: "‬ברומא התנהג כמו רומאי;"‮ - ‬בכל מקום אחר בעולם התנהג כפי שנוהגים באותו מקום‮.‬

איך חברה מאלצת‮ (‬או עוזרת-תלוי בהשקפת העולם‮) ‬את חבריה להסתגל אליה‮? ‬היא יוצרת חוקים‮, ‬אלה הם חלק אירגוני של החברה‮, ‬ויש לה גם מנגנון של אכיפת חוק וענישה‮. ‬אך שום חברה לא מסתפקת בכך‮, ‬כי ידוע לכל שיש דברים חזקים מחוק‮, ‬דברים שגורמים לאנשים להתנהג בצורה מקובלת באותה חברה אליה הוא שייך‮. ‬אלה הם מצפון ודעת הקהל‮. ‬המצפון הוא הערכים הפנימיים של אדם ואלה נובעים מערכים הכלליים של החברה‮, ‬קרי מן המצפון הקולקטיבי‮. ‬הרבה יותר קל לאדם לעבור על החקו מאשר לבגוד במצפונו‮ (‬לחברה יש את הפריווילגיה לשנות את החוק אשר מנוגד למצפון הקולקטיבי‮. ‬הדבר הכי חזק הוא הטאבו-הסכמה בלתי כתובה‮, ‬והיא מחייבת כל אדם שקשור לטאבו מסויים בקשרי ברזל‮, ‬אשר אינם ניתנים לקריאה‮).‬

המנגנון הנוסף שחברה משתמשת בו הוא דעת הקהל‮. ‬כאשר רוב הנהגים עושים בסיטואציה מסויימת אותה עבירת תנועה‮, ‬נוצרת דעת הקהל‮. ‬זאת‮, ‬בסופו של דבר‮, ‬גורמת לכך שיותר ויותר נהגים עושים את אותה עבירה‮, ‬התקנה הופכת ללא רלוונטית והיא מתבטלת‮.‬

טאבו עובר מדור לדור‮, ‬ומהווה בסיס למצפון קולקטיבי‮. ‬דעת הקהל נוצרת בהתאם ללחץ חברתי ומשפיעה על ההתנהגויות‮. ‬החוקים מבטאים את הדעה השלטת בחברה וזאת במטרה לאלץ את המיעוט לציית לדעת הרוב‮.‬

אפשר לדבר על תכונות אופי נחמדות ויש גם מעצבנות‮, ‬יש התנהגויות מקובלות ויש התנהגויות חריגות‮. ‬מכיוון שאלה הם דברים יחסית קונקרטיים‮, ‬ניתן אף להשתמש בסופרלטיבים שונים‮ - ‬אופי נחמד או מעצבן‮, ‬התנהגות מועילה‮, ‬אדיבה‮, ‬נימוסית או‮, ‬להבדיל‮, ‬מטומטמת וכו‮'.‬

אישיות היא דבר מורכב‮. ‬אין אישיות נורמלית או לא נורמלית‮, ‬אין אישיות בריאה או חולה‮, ‬פתולוגית‮, ‬ולכן גם הפרעות באישיות אינן נחשבות כמחלה‮. ‬אישיות יש לכולם וגם הפרעות באישיות יש לכולם‮. ‬כל אחד שילמד את מרכיבי ההפרעות באישיות ויש לו תובנה עצמית יזהה גם אצלו מרכיב זה או אחר‮, ‬הפרעה זו או אחרת‮, ‬ואולי אף לא אחד מאלה‮, ‬אז כולנו-על פי הביטוי הישן-פסיכופטים‮? ‬לא‮. ‬לכל אחד יש הפרעה כזאת או אחרת‮, ‬תכונה‮ "‬דפוקה‮" ‬זאת או אחרת‮. ‬אך‮, ‬כפי שסימן פתולוגי אחד לא מהווה מחלה‮, ‬גם הפרעה אישיותית אחת לא הופכת אדם ל"מופרע‮". ‬אפילו מספר הפרעות כאלו לא‮. ‬אנחנו מדברים על מכלול שגורם לקושי להסתגל לחברה‮, ‬קושי להתקיים בה‮. ‬מכלול של הפרעות גם צריך שיהיה בעוצמה כזאת שגורמת לאי-יכולת זאת‮, ‬להיות‮, ‬לאורך זמן‮, ‬בהרמוניה עם הסביבה‮. ‬אי יכולת שנובעת מאישיותו‮, ‬גורמת לסבל של אדם העצמו או סבל לסובבים אותו‮. ‬או‮ - ‬זה מה שקורה בדרך כלל‮ - ‬לסבל הדדי‮. ‬העדר סבל אומר שקיימת הסתגלות‮. ‬אגדת עם אומרת כך‮: ‬באי אשר בדרום הפסיפיק‮ - ‬אין אבטלה‮, ‬אין פשע‮, ‬אין מקלטי רדיו‮, ‬אין קבצנים‮, ‬ואין‮... ‬תושבים‮. ‬אין חברה אנושית ללא מרכיבים בעייתיים‮, ‬אך כאשר אדם חי בשלום איתן ולא סובל-הכל בסדר‮. ‬אין אדם ללא הפרעות‮, ‬אך אם החברה חיה עם זה בשלום ולא סובלת‮, ‬גם אז זה בסדר‮.‬

במיון הפרעות נפשיות הפרעות באישיות מוגדרים כ‮ "‬מייצגים סטיות קיצוניות או משמעותיות מהאופן שבו הפרט הממוצע בתרבות נתונה קולט‮, ‬חושב ומרגיש ובעיקר מתייחס לאחרים‮. ‬דפוסי התנהגות כאלה נוטים להיות יציבים ולהקיף תחומים מרובים של התנהגות ושל תפקוד נפשי‮". ‬כאמור מדובר בתכונות מוקצנות ויציבות‮. ‬זאת לא תכונה אלא תכונות והן גורמות לדפוסי התנהגות חריגים‮. ‬כל זה לא עושה אדם חולה ואלה שעושים פשעים הם אחראיים על מעשיהם ועומדים לדין‮.‬

מסווגים את ההפרעות האלה בהתאם לביטוי ההתנהגות הבולטים‮, ‬לפי מקבצי תכונות יציבים‮. ‬הפרעות באישיות מתחילות‮, ‬בדרך כלל‮, ‬בילדות ובתקופת ההתבגרות‮, ‬אך אין לקבוע אבחנה של הפרעה באישיות לפני גיל ‮6‬1‮-71 ‬ואף יותר מזה‮. ‬הפרעות אלה ודפוסי התנהגות בהתאם נעשות קבועות בתקופות בגרות‮.‬

נתייחס למספר סוגים של הפרעות באישיות‮, ‬אלה הבולטות יותר והמוכרות יותר‮.‬

האחד-הפרעות אישיות דיסוציאלית או אנטיסוציאלית‮, ‬הפרעה זו מתבטאת במיוחד באי התאמה בולטת בין התנהגות לבין הנורמות החברתיות המקובלות‮. ‬אלה הם אנשים עם אטימות מוחלטת כלפי רגשותיהם של אחרים‮. ‬הם לא מתייחסים לנורמות‮, ‬כללים וחובות חברתיים‮, ‬לא מסוגלים לקיים קשרים ממושכים למרות שאין להם קושי ליצור יחסים‮. ‬הקושי הוא בהתמדה ביחסים‮. ‬הסבלנות שלהם לתסכול נמוכה מאוד‮, ‬סף גרוי מאוד נמוך עם נטיה לפורקן תוקפני ואלימות‮. ‬הם לא יכולים לחוות אשמה‮, ‬לא לומדים מנסיון ואף לא מעונש‮. ‬תכונה בולטת אחרת היא נטיה להאשים אחרים ולהציג בסיס הגיוני לכאורה להתנהגות האנטי סוציאלית‮, ‬למאבק עם החברה‮. ‬הפרעת אישיות זו מוכרת גם בשם אישיות א-סוציאלית או פסיכופטיה חברתית‮. ‬בסלנג עממי היא ידועה כסוציופטיה‮. ‬כמובן‮, ‬שאלו הסובלים מהפרעת אישיות זו נפלטים מהעבודה‮, ‬מהצבא‮, ‬מתקשים מאוד בזוגיות מתמשכת וקשים מאוד כשותפים בזוגיות‮. ‬הם אורחים קבועים בבתי משפט‮, ‬בתי סוהר ובמשטרה‮. ‬הם יכולים להיות ברמה אינטלקטואלית נמוכה‮, ‬כי לא מחזיקים מעמד בבתי ספר‮, ‬אך יכולים גם להיות בעלי אינטלגנציה גבוהה‮... ‬הם מסוגלים לעמוד בראש מאבקים חברתיים‮, ‬להיות רפורמטורים ומהפכנים‮. ‬הם אף חיוניים מאוד בתקופות של מהפכות חברתיות ושינויים חברתיים‮. ‬אך לא יכולים להיות בוני החברה ומובילי החברה הנורמטיבית‮, ‬לפחות לא לאורך זמן‮.‬

הפרעה מוכרת נוספת היא היסטריונית או בסלנג עממי-היסטריים‮. ‬אופייני להם-אגואיסטיות‮, ‬דרמטיזציה‮, ‬תיאטרליות והבעת רגשות מוגזמת‮. ‬הם מאוד רגשניים‮, ‬אך חיי הרגש שלהם די שטחיים ונתונים לתנודתיות רבה‮. ‬הם מושפעים בקלות מאחרים או מהנסיבות‮. ‬הם חייבים להיות במרכז העניינים ומחפשים פעילויות כאשר הם במרכזן‮. ‬הם מחפשים ריגושים וריגושים חדשים והערכה מצד אחרים‮ - ‬בעיקר ביטוי הערכה‮. ‬החיפוש הזה הוא מתמשך ומעייף‮. ‬הם משקיעים מאמצים רבים בהופעתם החיצונית ומתעסקים רבות ברגשות ותחושות גופניות‮. ‬בעלי אישיות היסטרית דורשים תשומת לב מוגזמת‮, ‬מושכים תשומת לב ע"י אקסטרווגנטיות‮ - ‬הופעה בולטת‮, ‬התנהגות מודגשת או יוצאת דופן‮. ‬כל ההתעסקות בריגושים היא מעייפת את האדם ובמיוחד את הסובבים‮. ‬כאשר צרכיהם האגואיסטיים לא מסופקים הם נוטים להתפרצויות‮, ‬לבכי‮, ‬התעלפויות פומביות ולתופעות נוירוטיות שונות-בעיקר גופניות‮. ‬גם הם יכולים להיות מוכשרים מאוד‮, ‬מפורסמים מאוד‮, ‬אך אומללים בתוך תוכם ומאמללים את סביבתם‮.‬

הפרעה קנאית‮ (‬פרנואידית‮) ‬מאופיינת ע"י רגישות יתר לכשלונות ודחיה‮, ‬נטיה לשמור טינה‮, ‬במיוחד סירוב לסלוח על פגיעה בכבוד‮. ‬חשדנות גדולה ואף נטיה ליחס לעצמו אירועים בסביבה‮, ‬לתת להם פירוש שלילי ופוגע‮. ‬הם לוחמים גדולים על זכויות הפרט של עצמם‮, ‬לא של אחרים‮, ‬זכויות אלה אף לא תמיד מתאימות למציאות‮. ‬זכויות הפרט קיבלו בזמנינו דגש חברתי ענק והקפדה על זכויות אלה‮, ‬היא מקובלת ומכובדת‮, ‬אך‮ - ‬להזכירכם בנוגע להפרעות באישיות מדובר על קיצוניות‮, ‬הפרזה‮. ‬שמעתי סבתא אחת שאומרת שהיא לא מוותרת על זכותה לראות אצלה את נכדיה פעם בשבוע‮, ‬ודורשת זאת בהקפדה‮. ‬נעים לי יותר לשמוע שסבתא אוהבת את נכדיה וחייבת לראות אותם לעתים קרובות‮, ‬אך היא דורשת זאת כזכות ולא תאפשר פגיעה בזכות זו‮.‬

‮ ‬סובלים מהפרעה זו חשדניים מאוד בנוגע לבני זוג ולשותפים‮. ‬הם חשודים ללא הצדקה ביחס לנאמנות המינית של בני זוג‮, ‬בודקים ו"נמצאים על המשמר‮" ‬בכל עת‮.‬

בין ההפרעות הנפוצות גם הפרעת אישיות כפייתית טורדנית‮ (‬אננקסטית‮). ‬אלה אנשים עם תחושות ספק קשות ובעלי זהירות מופרזת‮. ‬הם עוסקים קפדניים בפרטים‮, ‬בחוקים‮, ‬בסדר‮, ‬בארגון ולוחות זמנים‮. ‬הם פדנטיים וחותרים לשלמות‮ (‬פרפקציוניסטים‮). ‬חתירה זו מפריעה בביצוע משימות‮. ‬הם דורשים מעצמם הרבה ולא סולחים לעצמם אף לשגיאות קטנות‮. ‬מסירותם מופרזת אף היא‮, ‬דקדקנות פוגעת ביעילות‮. ‬הם מונעים מעצמם הנאה ואף קשרים בין אישיים וזאת מפחד להיכשל‮. ‬הם נוקשים ועיקשים‮, ‬הם פקידים מעולים‮, ‬אך לא מנהיגים‮. ‬הם מאוד נאמנים בחיים לסובבים אותם‮, ‬אך לא גמישים ולכן קשים ביחסים‮.‬

די מוכרת ונפוצה הפרעת אישיות תלותית‮. ‬אלה האנשים שתלויים באחרים‮, ‬שנותנים לאחרים להחליט בשבילם‮. ‬הם מכפיפים את הצרכים של עצמם לצרכי אנשים שבהם הם תלויים‮, ‬לא מסוגלים לדרוש מהם שום דבר‮. ‬כשאנשים תלותיים נמצאים לבד‮, ‬הם חשים חוסר ישע ואי נוחות וזאת מתוך חשש מוגזם לכך שלא יוכלו לדאוג לעצמם‮. ‬הם פוחדים מאוד שינטשו אותם‮. ‬הם חסרי בטחון עצמי ורואים את עצמם כחסרי ישע ואבודים ללא תמיכה סביבתית‮, ‬ללא הובלה של אלה שהם תלויים בהם‮.‬

יש הפרעות באישיות נוספות‮, ‬פחות נפוצות וגם יותר מסובכות‮. ‬למשל הפרעה פסיבית-אגרסיבית‮. ‬אדם נוהג לתקוף ע"י פסיביות‮, ‬אי-עשיה‮, ‬הוא מסכים‮, ‬מבטיח ולא עושה‮ - ‬לא בכוונה תחילה‮, ‬לא כשקר או מרד אלא כחלק מהתנהגותו‮, ‬כדפוס התנהגות‮.‬

הפרעות באישיות הן רבות ולא נדון בכולן‮. ‬יש גם הפרעות באישיות המתפתחות בעקבות מחלה-אישיות אורגנית‮, ‬אפילפטית וכו‮'.. ‬יש הפרעות באישיות‮, ‬אשר נובעות משימוש בסמים או באלכוהול וגם באלה לא נדון הפעם‮.‬

השאלות הנצחיות הן-האם אישיות משתנה‮? ‬האם תכונות אופי ודפוסי התנהגות משתנים בפרקי חיים שנוים‮? ‬והשאלה החשובה מכולן‮ - ‬האם ניתן לתקן הפרעה באישיות או לפחות תכונה‮ "‬דפוקה‮" ‬זו או אחרת‮?‬

נפנה לדעותיהם של גדולי העולם‮.‬

פרנץ קפקא לא האמין באפשרות שינוי ותיקון‮: "‬את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם‮. ‬לשנותם אי-אפשר‮, ‬לכל היותר אפשר לשבש להם את מהותם‮. ‬הרי אדם איננו עשוי מחלקים-חלקים באופן שאפשר להוציא כל חלק לחוד ולהחליפו במשהו אחר‮, ‬אלא הכל שלמות אחת ואם את מושכת קצה אחד‮, ‬גם הקצה האחר נשרט שלא מרצונך‮".‬

אברהם לינקולן מסכים איתו‮:  "‬פעולות אנושיות ניתן לעצב עד לדרגה מסויימת‮, ‬אך הטבע האנושי אינו ניתן לשינוי‮".‬

לעומתם‮, ‬פרידריך ניטשה טען ש‮: "‬האדם הוא דבר נוזלי‮, ‬נוח לקבל צורה‮ - ‬אפשר לעשות ממנו כל מה שרוצים‮". ‬

גם שאול טשרניחובסקי חשב כך‮: "‬האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה‮, ‬האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו‮".‬

גם ברוך שפינוזה‮: "‬מטרתם היחידה של החיים היא להיות מי שאנחנו ולהיעשות מי שאנחנו מסוגלים להיעשות‮".‬

מחקר משותף שנעשה לא מזמן בהרצליה ובקליפורניה הגיע למסקנות כאלה-שתכונות אופי ניתנות לשינוי גם בגיל מבוגר‮. ‬למשל תחושה שיש על מי לסמוך משרה ביטחון‮. ‬בילדות ההורים נותנים תחושת ביטחון‮, ‬אצל מבוגרים‮ - ‬בני הזוג‮, ‬חברים וכו‮'. ‬תחושת בטחון מקנה לפרט מנגנוני התמודדות עם סיטואציות שונות בחיים ומשפיעה על מידת היותו של האדם פתוח‮, ‬נדיב‮, ‬ובעל חמלה לזולת‮.‬

גאוטמה בודהה‮: "‬הלב הוא כמו גן‮. ‬ניתן לגדל בו החמלה או התיעוב‮, ‬איבה או אהבה‮. ‬אילו פרחים תבחר לגדל בו‮?"‬

גם במדע יש הרבה גישות ודעות בנוגע לשאלות ששאלתי‮.‬

אין ספק שדברים משתנים‮. ‬בכלל בעולם שום דבר סטטי‮, ‬עומד במקום‮. ‬הכל עובר שינוי‮. ‬הדבר הקבוע היחיד בעולם הוא השינוי‮, ‬ההשתנות עצמה‮. ‬קיומו של השינוי‮, ‬התרחשותו של שינוי‮ - ‬הוא הדבר הקבוע‮.‬

כך גם נפש אדם‮. ‬הגיל גורם לשינוי‮, ‬מאורעות החיים‮, ‬נסיון החיים גורמים לשינוי‮. ‬קונסטלציות חברתיות של אדם עם סביבתו משתנות במשך חייו‮ - ‬בנערותו‮, ‬בבגרותו‮, ‬בגיל העמידה‮, ‬בזמן הבלות‮, ‬ההזדקנות והקשישות‮. ‬כל אלה משפיעים על אישיותו של האדם‮. ‬בעקבות כל זאת נדרשת הסתגלות מחודשת לתנאים משתנים‮. ‬אדם מתאים את עצמו לשינויים או‮, ‬לפעמים‮, ‬גורם לסביבה המשתנה להסתגל אליו‮. ‬החברה מגדלת‮ "‬פרחים בגן‮" ‬ע"י הורים‮, ‬מורים‮, ‬מחנכים בזמן התפתחותו של ילד‮. ‬החברה דורשת הסתגלות אליה של המבוגר‮. ‬הסתגלות זאת היא כבר על בסיס של אישיות שנבנתה‮. ‬הבסיס יציב יחסית‮, ‬אף מאורעות חיוביים ושליליים במשך החיים משפיעים גם על בסיסים אישיותיים ומשנים אותם‮.‬

בהתאם לאמור‮, ‬ניתן גם לתקן תכונות בעיתיות‮, ‬ניתן לעבוד עליהם‮. ‬יש לזה מספר תנאים‮: ‬האחד הוא אמונה בכך ששינוי הוא אפשרי‮. ‬לפי המשורר הדגול גתה‮ - "‬אין האדם יכול תמיד להיות גיבור‮, ‬אבל הוא תמיד יכול להיות אדם‮". ‬השני‮ - "‬האדם עצמו רוצה בשינוי בתוכו ומוכן לעבוד על כך‮. ‬העבודה‮, ‬בדרך כלל‮, ‬לא קלה ולא קצרה‮, ‬כי כדי לשנות אדם צריך לשנות את מודעותו כלפי עצמו‮. ‬כל מי שעובד עם עבריינים‮ (‬אישיות אנטי-סוציאלית‮) ‬יודע שזה קשה אך הכרחי-לשנות את הנקודה הבסיסית‮: ‬להיות חלק מחברה במקום להיות מישהו שאיננו שייך לחברה‮. ‬להבין שזה גדול להיות גדול‮, ‬אבל זה עוד יותר גדול להיות אנושי‮" (‬ווייל רוג'רס‮).‬

‮"‬כל חברה מעוניינת בתיקון חבריה החריגים‮, ‬כי רפורמה חברתית תתאפשר רק לנוכח שינוי אישי‮, ‬כן ואמיתי של יחידים רבים‮. ‬התיקון של היחיד הוא התיקון של החברה‮" - ‬כך אמר מהאטמה גנדי‮. ‬

האם קשה לשנות אופי ואישיות‮? - ‬כן קשה‮. ‬האם זה אפשרי‮? - ‬כן‮, ‬זה אפשרי‮. ‬הרי על פי היינריך היינה‮ "‬מתחת לבגדינו כולנו ערומים‮".‬

הוספת תגובה

תגובות

אף פעם לא הבנתי מה הגדרה של היסטריים. עכשיו הבנתי..... : )
הטקסט כתוב בצורה טובה וברורה
הוספת תגובה
שם *
הוספת תגובה
ביטול
שם *
הוספת תגובה


בשליחת תגובה אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר
 
חדשות מקומי עניין מקומי איכות הסביבה ספורט חדשות מבתי ספר נוער גימלאים מסלולי טיול אמנות תרבות ופנאי יומן משטרה קיצורי דרך לא יאומן בריאות מוניצפאלי מכתבים למערכת טורים  זכרון יעקב בלוג זכרון יעקב סרטונים
באנר