גפן מקומון זכרון והסביבה
יום חמישי  24.04.2014
טורים אישיים > ואהבת לרעך כמוך

''כה אמר עבדך יעקב‮'' - ‬זהירות או השפלה‮?‬

מערכת גפן    18.11.2010
הצטרפו ל-gfn גם בפייסבוק

 

"‬כה אמר עבדך יעקב‮" - ‬זהירות או השפלה‮?‬

היום נתרכז בפסוק הראשון של פרשת השבוע‮ "‬וישלח‮" ‬ונקיף אותו משני כיוונים שונים‮.‬

"‬יעקב ועשו‮" ‬המאבק

"‬וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום‮" (‬בראשית לב ד‮). ‬רש"י מביא מן המדרש‮: "‬מלאכים ממש‮".‬

‮-‬מדוע היה צורך לשלוח אל עשיו דוקא‮ "‬מלאכים ממש‮"? - ‬אכן יעקב‮, ‬אף שהיה‮ "‬איש תם יושב אהלים‮", ‬ידע בדיוק איך להתנהג כלפי אחיו‮, ‬שהיה ההיפך ממנו בטבע‮, ‬ככל תכונותיו ובכל מהלך חייו‮.‬

להסברת הדברים יש לברר תחילה דבר מופלא ומדהים‮: ‬הן עשו ויעקב היו לא רק אחים בני אב אחד ובני אם אחת‮, ‬אלא אפילו תאומים‮, ‬ונולדו וחונכו באותו בית‮, ‬על ידי אותם הורים ובאותה אווירה‮. ‬ואיך זה אפשר‮, ‬שהתנהגותם היתה כ"כ שונה מקצה אל קצה‮? ‬ומדוע אירע כך לאב ולאם שיהיה להם בן כעשיו‮, ‬שכל מגמתו היתה לצוד חיות ולהיות איש שדה‮, ‬שבהפקרות שלימה ניחא לו‮ - ‬בה בשעה שאחיו יעקב צמצם עצמו לתוך ד‮' ‬אמות של הלכה‮, ‬בקרן זוית של אוהלה של תורה‮? ‬נראה כאילו אחד צבר לעצמו את כל העולם‮, ‬את חללו ומלואו והשני ישב בפינה צנועה ולא חיפש לעצמו אפילו מקצת אויר לנשימה מבחוץ‮...

חלוקים המדענים בטבע האדם‮. ‬יש מהם שאומרים‮, ‬שהאדם נוטה לפי טבעו ותכונותו לטוב או לרע‮. ‬כלומר‮, ‬אישיותו של אדם‮, ‬שאיפתו רצונו‮ - ‬זה לפי הנטייה שבקרבו‮, ‬ואחרים אומרים‮, ‬שמה שקובע יותר היא הסביבה שבה אדם חי‮, ‬לכל אדם יש זיקה להשתייך לחברה‮, ‬כי אחרת הוא מרגיש בדידות‮, ‬והבדידות גורמת לפחד‮, ‬להרגשת אי בטיחות‮, ‬כתלוי באויר ללא משענה תחת רגליו‮.‬

מעניין לדעת‮, ‬כי גם בדברי חז"ל נמצאות שתי דעות אלו‮, ‬אך בהבדל אחד חשוב‮, ‬והוא שאיש אינו חורץ משפטו ודעתו כאילו כך ולא אחרת‮. ‬ואמנם זו האמת לאמיתה‮: ‬זה וזה גורם‮. ‬

כך שנו חז"ל‮: "‬רוב בנים דומים לאחי האם‮" (‬ב"ב קי א‮) ‬ההשאוה כאן היא לאו דווקא לענין מראה או מבנה‮  ‬הגוף‮, ‬אלא בעיקר לענין התכונות‮, ‬כי משמעות הדברים היא‮, ‬שמשום כך‮ - ‬הנושא אשר צריך שיבדוק באחיה‮, ‬כלומר אם אחיה של האשה הם אנשים כשרים‮. ‬כי זה סימן טוב שגם בניה יהיו טובים בתכונתם ובנפשם‮, ‬ואין סכנה שבניה יהיו נוטים לרעה מצד הטבע‮. ‬אגב‮: ‬מענין הטעם שנתן ב"קרבן העדה‮" (‬בירושלמי שם‮), ‬ש"רוב בנים דומין לאחי האם‮" "‬לפי שאוהבת אותם ומחשבתה תמיד עליהם‮". ‬המדובר על כל פנים בנטיות ותכונות העשויות להיות דומות לאותן של אחי האם‮. ‬חז"ל הסכימו איפוא לשיטה שכונות בנפש האדם באים לו מלידה‮. ‬

ומאידך גיסא אמרו חז"ל‮, ‬שיש מצוה מן התורה להדבק בת"ח כדי ללמוד ממעשיהם הטובים‮, ‬וז"ל הרמב"ם בפירוש מצוה זו‮: "‬דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו‮. ‬לפיכך צריך האדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד‮, ‬כדי שילמד ממעשיהם‮". (‬הלכות דעות‮). ‬הרי לנו כמה חשובה השפעת החברה על האדם‮.‬

אכן‮, ‬קיים עוד כח אחד‮, ‬העולה על שני הגורמים שנזכרו‮. ‬הכוח הזה הוא האדם עצמו‮. ‬ברצונו הוא יכול להתגבר גם על תכונתו הטבעית וגם על החברה שהוא חי בתוכה‮. ‬אל יטעה וישלה את עצמו שמכיון שמוצאו ממשפחה שבה היו אחדים או רבים שנטו להפקרות ולרעה מוכרח גם הוא להיות רע שאף הוא נוצר בטבע זה‮ - ‬כי תמיד נשארת לאדם המחונן בדעת ובהבנה‮, ‬היכולת ללכת בדרך שהוא רוצה בה‮.‬

והוא הדין גם לעניין חינוך ההורים את הבנים‮. ‬אל ישלה אדם את עצמו‮, ‬הן לחובה והן לזכות‮, ‬אל יחליט לעצמו שאין הוא צריך להשגיח על הדרכתו ועל חינוכו של בנו‮, ‬מכיון שהוא ממשפחה הגונה‮, ‬נצר מעולה משורש איתן ונשגב‮, ‬הוא לא ירד מהפסים‮, ‬מהדרך שכבשו לפניו אבותיו‮. ‬ולעומת זאת גם אל ידוה לבו אם הוא רואה שבנו כבר נטה מהדרך שהוא היה רוצה לראות אותו צועד בה קדימה‮. ‬יש תקוה לאחריתו‮, ‬אלא שבכל המקרים ההורים צריכים להשגיח בעין פקוחה‮.

יצחק היה‮ "‬עולה תמימה‮" ‬הוא לא ידע ולא ראה ערמומיות לפניו‮. ‬עשו הציד המנוסה ידע גם איך לצוד את לב אביו ואיך להציג את עצמו כאיש נעים הליכות‮, ‬נוח ואדיב‮, ‬כולו מוכן לעזור לזולתו‮, ‬שומר מסורת אביו ומכבד אותו בכל לבו ונפשו‮. ‬הוא האמין לעשו שהוא הצדיק שבמשפחה‮. ‬אלא שרבקה ידעה את האמת‮. ‬היא באה מבית שבו גדל וממנו צמח לבן‮, ‬שביקש לעקור את כל הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם‮. ‬היא ידעה והכירה את לב האדם בשרשו‮. ‬היא הבחינה היטב בהבדל העצום שבין שני בניה‮, - "‬ורבקה אוהבת את יעקב‮".‬

כדאי להעיר‮, ‬שדבר מאד דומה היה גם בביתו של אברהם‮. ‬שרה‮, ‬אמו של יצחק‮, ‬אמרה לאישה‮: "‬גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק‮" (‬בראשית כא י‮). ‬בינה זאת מקורה בהשראה‮, ‬וברצון עז לראות את בניה מצליחים בדרכם הישרה‮, ‬בלי פגע ומכשולים בנתיבתם‮.‬

ייתכן שבגלל שגיאתו של יצחק‮, ‬שאהב את עשו‮, ‬נאמר עליו בתורה‮: "‬ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת‮ (‬ובגלל זה‮) ‬ויקרא את עשו בנו הגדול‮" (‬בראשית כז,א‮). ‬עיניו לא ראו אל נכון‮, ‬לא הבחינו ולא הספיקו לעמוד על טיב בניו‮.‬

לאמור‮: ‬לעשו היו נטיות זרות לבית יעקב‮, ‬בזה היה מאד דומה לאחיה של אמו הצדקת רבקה‮. ‬אך לוא ידע יצחק לרדת לתוך לבם ונפשם של בניו‮, ‬לו היה מנסה גם לחשוד ולכן להשגיח ולהתבונן לעומקם של הענינים‮, ‬יתכן והיה יכול להצליח להציל את עשו ע"י חינוך נכון‮, ‬ע"י הוראת דרך והקפדה יתירה בכל מה שנוגע להתנהגותו‮. ‬תמימותו של יצחק‮, ‬אמונתו הטהורה בכנות בניו‮, ‬הוליכה אותו שולל‮.‬

אפשר שזאת היא כוונת החכם מכל אדם‮, ‬כשהוא קורא‮: "‬חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר‮" (‬משלי יג כד‮). ‬אין צורך לפרש שהמדובר רק בשבט שבו מכים אנשים חטאים‮, ‬יש גם שבט הביקורת‮: ‬כבקרת רעה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו‮". ‬בקורת תמידית מתחייבת מאחריותו של האב כלפי ילדיו‮. ‬באהבה ובהתמדה בכך הוא יכול לעזור לבנו הלקוי בתכונות גרועות ובלחצים שפלים‮ - ‬לצאת מהם ולהשתלט על עצמו ועל יצריו‮.‬

כבר רבו המדענים בחקר טבעו של אדם‮, ‬האומרים כי הריקנות שבחיי האדם שאין לו אמונה והקדשה לערכים ושאינו מכיר בטיב החיים של איכות נפשית‮, ‬יכולה לגרום לו בעיות חמורות‮, ‬שמהן לא יוכל לשחרר את עצמו כל חייו‮. ‬ואם יתנו האב והאם את כל הונם באהבה לילדיהם‮, ‬אך אין תוכן נפשי להם‮, ‬הם נשארים ערומים‮, ‬מסכנים‮, ‬הולכים גלמודים‮, ‬בודדים‮. ‬לא כן הבנים שינקו משד התורה ומוסר היהדות‮, ‬ולבם הומה אמונה בה‮', ‬הם יכולים ללכת בבטחון‮, ‬מלאכים שומרים עליהם ועל דרכם בעתיד‮.‬

יעקב עומד להפגש עם עשו‮, ‬הסכנה היא גדולה וחמורה‮. ‬הוא מוכן לפגישה אחרי שעשה כל מה שבידו כדי לפייס אותו וגם כדי להיות נכון ללחום נגדו‮, ‬אבל הוא גם מזהיר את אחיו‮. ‬הוא שולח מלאכים ממש‮, ‬ששמרו עליו מיום צאתו מדלתי ביתו‮, ‬מתחת חסותם של ההורים‮, ‬הם האמונה והבטחון אשר בהם כחו‮, ‬כח זה‮, ‬הכח האמונה והבטחון הוא מציג בפני עשיו ומזהירו כי לא יוכלו לו‮. "‬וישלח יעקב מלאכים‮" - ‬מלאכים ממש‮"...

 

כיוון שני

וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו‮, ‬ארצה שעיר שדה אדום‮ (‬לב ד‮). ‬והנה‮, ‬לכאורה ישנה בפרשתנו פגישה מרתקת בין יעקב לעשו‮, ‬לפרטיה ולפרטי פרטיה‮, ‬ותו לא‮. ‬אך לא כך ראו חז"ל את הדבר‮. ‬לפי דעתם‮, ‬כוללת פרשה זו בתוכה את כל מערכת היחסים הסבוכה המסועפת והמסוכנת שבין ישראל ואומות העולם‮, ‬עד סוף כל הדורות‮. ‬והדברים מגיעים עד כדי כך‮, ‬שגדולי האומה וקברניטיה היו מעיינים בעמקי פרשתנו רזיה וסודותיה‮, ‬ולמדים ממנה פרק בהלכות משא ומתן עם זרעו של עשו שהיה שולט בעולם‮. ‬וכך אמרו בבראשית רבה פרשה עח‭;‬‮ ‬רבינו‮ (‬הוא רבי יהודה הנשיא שהיה מנהיגם של ישראל בדורו‮), ‬כך הוה סליק למלכותא‮ (‬כאשר היה עתיד לעלות לרומי כדי להשתדל בעניינם של ישראל פני הקיסר‮), ‬הוה מסתכל בהדא פרשתא‮ (‬היה מתבונן ומעמיק בפרשת פגישתו של יעקב עם עשו‮), ‬ולא הוה נסיב ארמאה עמיה‮ (‬כלומר‮, ‬לא היה נוטל עמו נכרי ללוותו‮, ‬מחמת הסכנה הכרוכה בדבר‮). ‬חד זמן לא איסתכל בה ונסב עמיה רומאין‮ (‬פעם אחת לא עיין בפרשה‮, ‬ונטל עמו רומאי אחד ללוותו‮), ‬ולא הגיע לעכו עד שמכר הסוס שלו‮ (‬כלומר‮, ‬שרמה אותו הרומאי ומכר את סוסו‮). ‬עד כאן דברי המדרש שם‮, ‬והביאם הרמב"ן בפירושו לתורה שם לד טו‮, ‬והוסיף בלשונו‮; ‬ורבותינו ראו עוד בזה עצמה‮, ‬מפני שהיתה קבלה בידם שזו פרשת גלות‮ (‬כלומר‮, ‬שמפרשתנו יש ללמוד כיצד לנהוג עם הגויים‮, ‬כאשר ישראל שרויים בגלות‮). ‬כשהיה בא‮ (‬רבי יהודה הנשיא‮) ‬ברומא בחצר מלכי אדום על עסקי הציבור‮ (‬של כלל ישראל‮),  ‬היה מסתכל בפרשה זו ללכת אחרי עצת הזקן החכם‮ (‬הוא יעקב אבינו‮). ‬כי ממנו יראו הדורות וכן יעשו‮. ‬ולא היה מקבל‮ (‬ומצרף עמו את‮) ‬חברת אנשי רומי ללוותו‮, ‬שאין מקרבים‮ (‬את האדם‮) ‬אל להנאת עצמם‮, ‬ומפקירים‮ (‬וגוזלים‮) ‬ממונה של אדם‮. ‬עד כאן דברי הרמב"ן‮.‬

ועוד אמרו שם במדרש בפרשה עה‮; ‬רבי יהודה הנשיא אמר לרבי אפס‮, ‬כתוב איגרת בשמי לאנטונינוס קיסר היושב ברומא‮. ‬קם רבי אפס וכתב לקיסר כדלהלן‮; ‬מיהודה הנשיא לאדוננו אנטונינוס קיסר‮. ‬העלה רבי אפס את האגרת לרבי יהודה הנשיא‮, ‬קראה וקרעה לגזרים‮. ‬אמר לו רבי יהודה‮, ‬כתוב כך‮; ‬מעבדך יהודה‮, ‬לאדוננו אנטונינוס קיסר‮. ‬אמר לו רבי אפס‮, ‬רבי מפני מה אתה מבזה את כבודך וכותב לו עבדך‮. ‬אמר לו רבי יהודה‮, ‬וכי טוב וחשוב אני מסבי יעקב‮, ‬הלא כך אמר לו לעשו‮; ‬כה אמר עבדך יעקב‮. ‬עד כאן דברי המדרש‮. ‬למדנו איפוא‮, ‬כי אפילו את נוסח פנייתו של הנשיא אל הקיסר‮, ‬למד רבי יהודה מיעקב אבינו ומפרשת מגעיו עם עשו הרשע‮. ‬על אחת כמה וכמה דברים שבמהות ובתוכן‮, ‬שלמד אותם הנשיא מתוך עמקי ורמזי פרשתנו‮, ‬שהיא פרשת המגע בין ישראל לאדום עד סוף כל הדורות‮. ‬ואמנם מצינו בדברי חז"ל‮, ‬כמה זהיר מחושב ושקול היה יעקב בכל מלה ופסוק שאמר לעשו‮, ‬בכל אותה פרשה‮. ‬כך למשל אומר לו יעקב בפסוק יד‮; ‬ואני אתנהלה לאטי וכו‮', ‬עד אשר אבא אל אדוני שעירה‮. ‬ואמרו במדרש‮: ‬וי וי לאותה שעה שאמר יעקב לעשו אדוני‮. ‬אלא ללמדך דרך ארץ‮, ‬שלא לעמוד‮ (‬ולהתנגד‮) ‬לפני מי שהשעה מצחקת לו‮ (‬ומזלו משחק לו‮), ‬וכדי לחלוק כבוד למלכות‮ (‬אף כאשר מדובר במלכות רשע‮). ‬ולעומת זה‮, ‬רומז לו יעקב לעשו במלא החריפות‮, ‬כי סופו יהא רע ומר כליה והשמדה‮. ‬שהרי יעקב שולח לו מלאכים ואומר לו‮; ‬לבן שהיה ראש הרמאים נצחתיו והכנעתיו‮, ‬אותך עשו על אחת כמה וכמה שאנצח‮. ‬נמצא שיעקב נקט טקטיקה דיפלומטית זהירה מאד‮, ‬ועמד על כך שלא למתוח את יחסיו עם עשו יתר על המדה‮. ‬אלא‮, ‬בבחינת יד שמאל דוחה‮, ‬ברמז תקיף על סופו של עשו שיפול בידי יעקב‮, ‬ויד ימים מקרבת‮, ‬בדברים של הכנעה כבוד ודרך ארץ כלפי עשו‮.

ועוד אמרו ב"פרקי דרבי אליעזר‮" ‬פרק לז‮; ‬אמר לפניו‮ (‬יעקב לקב"ה‮), ‬רבון כל העולמים‮, ‬אני מחניף לרשע בשביל שלא יהרגני‮. ‬מכאן אמרו חכמים‮, ‬מחניפים את הרשעים בעולם הזה מפני דרכי שלום‮. ‬ונראה‮, ‬כי זה הוא הביטוי הקובע והמכריע ביחסי ישראל עם אומות העולם‮, ‬מפני דרכי שלום‮. ‬לא כניעה מוחלטת ולא תקיפות יתירה‮, ‬אלא יחסים זהירים שקולים ומדודים שעיקרם הוא‮ "‬מפני דרכי שלום‮". ‬ולכן תיקנו חכמים כמה תקנות‮, ‬כדי לשמור על כבודם של הגויים ועל שלומם של ישראל‮. ‬וכמו ששנינו בברייתא במסכת גיטין סא א‮; ‬מפרנסים‮ (‬בצדקה‮) ‬עניי נכרים עם עניי ישראל‮, ‬ומבקרים חולי נכרים עם חולי ישראל‮, ‬וקוברים מתי נכרים עם מתי ישראל‮, ‬מפני דרכי שלום‮.‬

ועד כמה היתה גדולה זהירותם של חכמי ישראל מפני המלכות הרומאית‮, ‬אנו למדים מן המספור במסכת שבת לג ב‮; ‬שהיו יושבים רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון והיה יהודה בן גרים יושב עמם‮. ‬פתח רבי יהודה ואמר‮, ‬כמה נאים מעשיהם של אומה זו‮ (‬כלומר‮, ‬הרומאים‮), ‬תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות‮. ‬רבי יוסי שתק‮ (‬כלומר‮, ‬לא גינה את הרומאים‮, ‬ולא שבחם כרבי יהודה‮). ‬נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר‮, ‬כל מה שתקנו‮ (‬הרומאים שהיו מזרעו של עשו‮), ‬לא תקנו אלא לצורך עצמם‮. ‬תקנו שווקים להושיב בהם זונות‮, ‬מרחצאות לעדן בהם עצמם‮, ‬גשרים ליטול מהם מכס.הלך יהודה בן גרים וספר דבריהם‮ (‬של התנאים ששמע‮), ‬ונשמעו למלכות‮ (‬הרומאית‮). ‬אמרו‮ (‬הרומאים‮) ‬יהודה שעילה‮ (‬ושיבח אותם‮) ‬יתעלה‮. ‬יוסי ששתק‮, ‬יגלה לציפורי‮. ‬שמעון שגינה‮ (‬אותם וחשף את זיופם וקלקולם‮) ‬יהרג‮.‬

למדנו מכאן‮, ‬עד כמה יש להזהר בכבודה של מלכות‮, ‬כדרך שנהג יעקב אבינו עם עשו‮, ‬משום שהדברים עלולים להגיע עד כדי פיקוח נפש ממש‮. ‬ועד כמה גדולה כפיות טובתם של האומות בכלל ושל הרומאים העשוים בפרט‮, ‬כלפי ישראל‮, ‬אנו למדים ממה שאמרו במסכת עבודה זרה ח ב‮, ‬כי שלושים ושנים קרבות ערכו הרומאים נגד היונים‮, ‬ולא עלה בידם לנצחם‮, ‬עד שנסתייעו בישראל וגברו עליהם‮. ‬ובכל זאת נהגו בהם הרומאים בישראל מנהג אכזריות וכפיות טובה‮, ‬ולא זכרו להם את חסד עזרתם לרומאים במלחמתם עם היונים‮. ‬וכן אמרו בילקוט לפרשת במדבר‮; ‬תחת אהבתי ישטנוני‮ (‬תהילים קט ד‮). ‬אמרו ישראל לאומות העולם‮, ‬אנו מקריבים בחג‮ (‬הסוכות‮) ‬שבעים פרים על שבעים אומות‮, ‬ולפיכך היו צריכים האומות לאהוב אותנו‮, ‬ולא שאינם אוהבים אותנו אלא ששונאים אותנו‮. ‬ואני‮, ‬תפילה אני מתפלל עליהם‮. ‬זו היא שפלותם העצמית‮ - ‬המהותית של עשו וכל זרעו‮. ‬האם יש ללמוד מהפרשה איך להתנהג עם אובמה‮? ‬אולי כן‮!

הוספת תגובה

תגובות

שם *
הוספת תגובה


בשליחת תגובה אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר
 
חדשות מקומי עניין מקומי איכות הסביבה ספורט חדשות מבתי ספר נוער גימלאים מסלולי טיול אמנות תרבות ופנאי יומן משטרה קיצורי דרך לא יאומן בריאות מוניצפאלי מכתבים למערכת טורים  זכרון יעקב בלוג זכרון יעקב סרטונים
באנר