גפן מקומון זכרון והסביבה
יום שבת  20.09.2014
טורים אישיים > ואהבת לרעך כמוך

‮"‬בני בניו של המן למדו תורה בבני ברק‮"‬

מערכת גפן    07.03.2009
הצטרפו ל-gfn גם בפייסבוק

בניו של המן למדו תורה

 הרב פרופ' רפאל וינברג

 

‮‬לכבוד שבת בר המצוה של נכדי מאיר בן אהובה ואבישי אלבוים מהישוב‮ "‬פדואל‮" ‬מקום‮ "‬שישראל מסתכלים כלפי מעלה‮".

כידוע בעת קריאת מגילת אסתר בליל החג ולמחרתו נהוג להרעיש בכלים שונים כאשר מזכירים את שמו של‮ "‬המן‮" ‬הרשע מזרע עמלק‮.‬

והנה מעשה נורא ונפלא קרה באחת המדינות הרחוקות בעת שגברה ידם של שונאי ישראל‮. ‬המלכות גזרה לבטל את המנהג של חביטת המן בעת קריאת המגילה בפורים‮, ‬בראשית חודש אדר הודיעו לכל היהודים כי אסור להם להביא פטישים ורעשנים לבית הכנסת‮. ‬מי שירעיש בזמן הזכרת שם המן יגורש מן המדינה‮. ‬וכל רכושו יועבר למלך‮. ‬הרבנים‮, ‬בדלית ברירה‮, ‬הודיעו על הגזירה בכל בתי הכנסת‮, ‬אך חששו מאוד כי הילדים הקטנים‮, ‬הרגילים ושמחים לעשות רעש בשעת קריאת שמו של המן‮, ‬ישכחו את צו המלך וירעישו‮. ‬בעת קריאת המגילה העמיד המלך שומרים בכל בתי הכנסת‮, ‬כדי שיבדקו אם כל היהודים שומרים את פקודתו‮. ‬השומרים הזכירו ליהודים לפני קריאת המגילה לבל יעזו להפר את פקודת המלך‮. ‬היהודים נאנחו‮, ‬אך ידעו שעליהם לקיים את אשר ציווה המלך‮.

כשעלה החזן על הבמה והחל בקריאה היו כולם עצובים ומתוחים כולם התפללו בליבם שאיש לא ישכח את פקודת המלך ולא יקרה אסון נורא ליהודים‮. ‬כאשר הגיע החזן לפסוק‮ "‬גדל המלך אחשורוש את המן‮" ‬אמר אותו במהירות רבה‮, ‬בבית הכנסת היה שקט‮, ‬אך פתאום נשמעו מכל פינותיו מכות חזקות ורעש עצום‮. ‬הקהל נדהם‮. ‬איש לא זז‮, ‬כל אחד ישב במקומו ושתק כאבן‮. ‬אך הרעש הלך וגבר‮. ‬שומרי המלך התפרצו פנימה והתפלאו לראות את המתפללים יושבים בשקט גמור‮, ‬ואילו בית הכנסת מלא בקולות רעש‮. ‬כששמע המלך על כך ציווה להעמיד שומר על יד כל יהודי ויהודי‮, ‬לגלות מי הם הרמאים המרעישים‮. ‬למחרת בבוקר כשבאו היהודים לבית הכנסת‮, ‬היה הבית מלא בשומרי המלך‮. ‬היהודים פחדו מאוד‮, ‬כי לא ידעו מי הרעיש בזמן קריאת המגילה בערב החג‮. ‬לפני קריאת המגילה הודיעו השומרים כי מי שירעיש הפעם‮, ‬אחת דינו למות‮!‬

‮החזן התחיל בשקט קריאת המגילה והשומרים מסתכלים על כל יהודי ויהודי‮, ‬למצוא את העוברים על פקודת המלך‮. ‬גם הפעם כשהיגע החזן לשם‮ "‬המן‮", ‬נתמלא הבית בבעיטות וברעש רב‮. ‬היהודים נבהלו מאוד‮, ‬והשומרים התרוצצו למצוא את‮ "‬הפושעים‮"-‬אך לא גילו דבר‮. ‬הם רצו אל המלך וביקשוהו לבוא ולראות בעצמו את אשר קורה בבית הכנסת‮. ‬כשבא המלך לבית הכנסת וראה את הנס הגדול המתרחש בעת קריאת המגילה אמר‮: "‬מה נורא וגדול הוא אלוקי ישראל ומה נפלאים דרכי עמו‮". ‬מיד ביטל את הגזירה אשר גזר‮, ‬וליהודים היתה שמחה ואורה‮. ‬ואיש לא ידע מי גרם לאותו נס‮, ‬אך אחד מזקני הדור סיפר שבעת קריאת המגילה ראו יחידי סגולה בבית הכנסת איש יהודי בעל זקן ארוך ששיבה זרקה בו‮, ‬לבוש תכלת‮, ‬עומד מן הצד ומסתכל במגילה‮. ‬כשהזכיר החזן את השם המן נשא היהודי את עיניו השמיימה ומיד נתמלא הבית‮  ‬רעש נורא‮. ‬כך ניצלה הקהילה היהודית מגזרה קשה וקיימה את מצוות קריאת המגילה כהלכתה‮...

עצו של המן‮: ‬עם שאר הדברים שנבראו בששת ימי בראשית נברא גם עצו של המן‮, ‬העץ שעליו נתלה‮. ‬מקומו של העץ היה בבית המקדש בירושלים‮, ‬כאשר גלו כל היהודים לבבל לקח נבוכאדנצר מלך בבל‮, ‬עם כל כלי המקדש והמנורה‮, ‬גם את עצו של המן הרשע‮. ‬לאחר שנים נפלה מלכות בבל‮, ‬ומלכות פרס תפסה את מקומה‮. ‬כל האוצרות‮, ‬ובתוכם שלל המקדש‮, ‬עברו לידי מלכות פרס‮. ‬זו הסיבה שבעת קריאת מגילת אסתר‮, ‬כאשר מגיע החזן לפסוק‮ "‬והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים‮", ‬הוא מנמיך את קולו וקורא בגינון עצוב‮, ‬כי לפי המסורת השתמשו בכלי בית המקדש במשתה אחשורוש‮.‬

לקחו הפרסים גם את עצו של המן ושמוהו בחצר אחשורוש‮. ‬כאשר עלה המן לגדולה גנב את העץ מארמון המלך והסתירו בביתו‮, ‬ולכן אמרו לו זרש אשתו ויועציו‮: "‬הנה העץ אשר לך‮, ‬בקש את המלך ויתלו עליו את מרדכי היהודי‮, ‬הממאן להשתחוות לפניך‮". ‬ולא ידע המן כי עץ זה נועד לו‮!‬

‮‬נו רבותי מה נאמר ומה נספר‮, ‬המן הרע הוא הוא איש צר ואוייב מזרע עמלק‮, ‬הרשע של המגילה ושל הספרות סביב המגילה‮. ‬ועתה נטפל בשורשים של משפחת המן‮, ‬עמלק ושות‮' ‬וכידוע‮ "‬טיפול שורש‮" ‬אינו תענוג‮! ‬אבל לפני זה‮, ‬לרגע קט‮, ‬הפתעה מהמובא במסכת סנהדרין דף צ"ו‮: "‬תנו רבנן נעמן הארמי גר תושב היה‮", ‬שלא קבל על עצמו היהדות בשלמות‮, ‬אלא נמנע מעבודה זרה בבלד‮. "‬נבוזראדן גר צדק היה‮" ‬ועוד כיוצא בזה‮ "‬מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים‮"-‬ולפי מסורת אחת רבי עקיבא היה מבני בניו של סיסרא‮, ‬שידוע שמוצאו היה ממשפחת גרים‮. "‬מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים‮, ‬ומי הם אלה‮?‬‭ ‬שמעיה ואבטליון‮. "‬מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק‮. ‬ואף מבני בניו של אותו רשע נבוכאדנצר‮, ‬ביקש הקדוש ברוך הוא להכניסן תחת כנפי השכינה‮ (‬שיתגיירו‮) ‬אמרו מלאכי השרת‮, ‬לפני הקב"ה‮: ‬רבונו של עולם‮! ‬מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה‮?"‬

הפירוש ב"נצח ישראל‮" ‬הוא‮:‬‭ ‬כי כל אדם שיש בו גדולה וכוח‮, ‬הרי כוחו זה בא מאת ה‮' ‬ויש בו צד של חיים וקדושה‮, ‬ולכן פעמים שזוכה אותו אדם או צאצאיו שכוח זה שהיה בהם מתעלה בקדושה‮, ‬ואז הוא מגיע לדרגות נעלות גם בתחום זה‮. ‬ורק רשעים גמורים שעמדו בראש מזימת רשע וגם בצעו אותה‮, ‬רעים הם עד כדי כך שאין להם תקנה‮.‬

ואם אכן אפשר לפגוש את בני המן בישיבה קדושה בעיר בני ברק אזי לכולנו יש תקוה‮!

מוצאו וייחודו החברתי של השבט המדברי עמלק אינם ברורים ובכתובות לא נזכר השם‮. ‬עמלק הקדום הוא בנו של אליפז‮, ‬בן עשו מפלגשו תמנע‮. ‬חלק מעמלק ישב בחבלי הספר של הנגב ויהודה ומשם פשט על ישובי הקבע הסמוכים‮. ‬בשיא התפשטותם הגיעו עד למעבר הירדן ולארץ אפרים‮ ("‬הר העמלקי‮" ‬שופטים י"ב‮, ‬ט"ו‮). ‬בשירת בלעם‮ (‬במדבר כ"ד‮) ‬נקבעה קדמות השבט‮: "‬ראשית גויים עמלק‮" ‬וכן בשמואל א‮' (‬כ"ז‮, ‬ח‮') ‬המונה את עמלק בין‮ "‬ישיבות הארץ אשר מעולם‮: ‬בתודעת ישראל נחרת עמלק כאויב הראשון שלחם בו ביציאתו ממצרים‮, ‬ברפידים‮, ‬סמוך לחורב‮. ‬מלחמה זו נתפסה כמלחמת קודש של השמד טוטאלי‮! ‬עמלק נוצח אך לא נכחד‮, ‬ולזכר הנצחון בנה משה מזבח והכריז כי‮ "‬מלחמה לה‮'" ‬בעמלק מדור דור‮. ‬בפרשת המרגלים נזכר עמלק בצד הכנעני שיחד עמו הנחית מכה על בני ישראל שהתפרצו‮ "‬לעלות אל ראש ההר‮". ‬בימי השופטים נלחם עמלק בישראל לצד בני עמון ומואב‮, ‬המדיינים‮, ‬ובני הקדם‮. ‬ייתכן כי הגל העמלקי בתקופת גדעון פלש לארץ מצד הנגב‮. ‬בימי שאול נתגלגלה המלחמה להתנגשות מכריעה בין ישראל לעמלק‮. ‬במלחמה זו נצטווה שאול‮, ‬מאת ה‮', ‬להכות בעמלק‮ "‬מאיש עד אשה‮, ‬מעולל ועד יונק‮, ‬משור ועד שה‮, ‬מגמל ועד חמור‮". ‬שאול הגיע עד מרכזם‮ "‬עיר עמלק‮". ‬שאול חמל על מיטב הצאן והבקר והשאיר בחיים את אגג מלך עמלק‮, ‬ובכך הביא לקרע סופי בינו לבין שמואל‮: ‬שמואל הוא שהיכה למות את אגג מלך עמלק‮, ‬וגם הודיע לשאול שהמלוכה תעבור מביתו‮.‬

חומר למחשבה על עמלק ופורים מספרו של הרב מאיר גרוזמן‮:‬

‮הכל החל כאשר אמנו רבקה חשה‮, ‬כי הבנים שבקרבה מתרוצצים‮. ‬היא פנתה לבית מדרשם של שם ועבר‮-"‬לדרוש את ה‮'", ‬ובתשובתו אמר לה‮: "‬שני גויים בבטנך‮  ‬ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר‮" (‬בראשית כ"ה‮, ‬כב-כג‮).‬

אף שיש במשפט‮ "‬שני גויים בבטנך‮" ‬הסבר פיסיולוגי מניח את הדעת לבעיה‮, ‬שלשמה היא פנתה אל ה‮', ‬היא שמעה כאן גם תחזית הסטורית על המתח הבלתי פוסק‮, ‬שיווצר בין שני נולדים אלה‮, ‬העתידים ברבות הימים להיות תמהה לנוכח תחזית קודרת זו‮, ‬וספק עם יצאה מעודדת מ"בשורה‮" ‬זו‮. ‬וכי למה-כך לבטח שאלה את עצמה-צריכים שני העמים אלה לריב ביניהם ולנסות לגבור זה על זה‮? ‬וכי למה נקבע‮, ‬כי דוקא הצעיר ישלוט על המבוגר ולא להיפך‮? ‬אין אנו יודעים אם קבלה מענה מספק לתמיהות אלו‮, ‬אך הדברים הולכים ותבהרים מאוחר יותר‮, ‬לאחר שיעקב נטל מעשו את ברכותיו‮, ‬וזה ניצב מרומה ובוכה לפני יצחק אביו‮. ‬הוא קרא אז‮: "‬הברכה אחת היא לך אבי‮? ‬ברכני גם אני אבי‮"! ‬ויצחק‮, ‬כידוע‮, ‬נענה לו ומברכו‮: "‬הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל‮, ‬ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד‮, ‬והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך‮" (‬שם‮, ‬כ"ז‮, ‬לט-מ‮).‬

לנוכח דברים אלה יתמה הקורא‮: ‬כלום ברכה היא זו או קללה‮? ‬המחצית הראשונה‮: "‬משמני הארץ יהיה מושביך ומטל השמים מעל‮", ‬היא אמנם ברכה-חקלאית וכלכלית‮, ‬אך המחצית השניה‮, ‬הקובעת‮, ‬כי עשו יחיה על חרבו‮, ‬וכי יהיה עבד לאחיו-כלום ברכה היא‮?‬

עלינו להציע ולומר‮, ‬כי יצחק-יותר משבא לברך את עשו‮, ‬הוא בא לקבוע את מערכת היחסים העתידים לשרור בין יעקב לעשו‮, ‬דהיינו‮: ‬בין עם ישראל לבין אומות העולם-מחד גיסא‮, ‬וליצור את האמצעים שיביאו את עם ישראל להיות נאמן למורשת האבות-מאידך גיסא‮.‬

יצחק ידע‮, ‬מה שידוע היום לכל‮, ‬כי בבוא היום עלולים בני ישראל לנטוש את דרך האמונה‮, ‬שהוא‮, ‬אביו ובנו העניקו להם‮. ‬השנים חולפות ההיסטוריה זורמת‮, ‬ועם ישראל‮, ‬העובר תהפוכות‮, ‬נתון לפיתויים‮. ‬מי יקבע לידינו‮, ‬שבהמשך הדורות ימשיך העם לשמור על תורתו‮? ‬מי יהיה ערב לכך‮, ‬שעם זה ימשיך לאחוז במורשת הרוחנית‮, ‬שאותה הנחילו לו אבותיו‮? ‬יצחק‮, ‬בברכתו זו‮, ‬הבטיח זאת והעניק תשובה לשאלות אלו‮.‬

הוא ממנה את עשו ל"שומר הפתח‮", ‬ונותן בידו חרב להניפו מול יעקב‮ ("‬על חרבך תחיה‮") ‬והוא קובע‮, ‬כי כל עוד יתמיד יעקב‮ (‬עם ישראל‮) ‬ללכת בדרכים הנכונות שהותוו לו‮, ‬הוא ישלוט על עשו‮ (‬על האומות‮), ‬וזה יהיה לו עבד‮ ("‬ואת אחיך תעבוד‮"), ‬אך ברגע שיתהווה מצב הפוך‮, ‬מצב של‮ "‬תריד‮", ‬דהיינו‮: "‬כשיעברו ישראל על התורה‮" (‬רש"י‮), ‬כי אז‮-"‬ופרקת עולו מעל צואריך‮", ‬ועשו יוכל לו‮.‬

‮‬משל למה הדבר דומה‮? ‬לנדנדה‮. ‬בצידה האחד יושב יעקב‮ (‬עם ישראל‮) ‬ובציד השני-עשו‮ (‬אומות העולם‮). ‬כל עוד מקיים יעקב את התורה ומצוותיה תהא הנדנדה מוגבהת בצידו של יעקב‮, ‬ועשו‮, ‬היושב בצידה השני‮, ‬יורד אווטמטית כלפי מטה‮. ‬אך ברגע שיעקב נוטש את דרך אבותיו-את שמירת התורה ומצוותיה‮, ‬הוא למעשה מוריד את הנדנדה כלפי מטה‮, ‬ועשו‮, ‬היושב מצידה השני‮, ‬עולה כלפי מעלה‮, ‬משתלט על יעקב‮, ‬מכה בו בחרבו מנצחו‮. ‬שוט מאיים נתן יצחק ביד עשו‮, ‬שבעזרתו יאלץ יעקב להלך בתלם הרצוי‮.‬

זה בדיוק מה שה‮' ‬אמר לרבקה במילים‮: "‬ולאום מלאום יאמץ ורב יעבד צעיר‮". ‬נאמר כאן‮, ‬כי בעתיד‮, ‬לאורך ההסטוריה‮, ‬יתקיים מאבק קבוע בין שני צדדים אלה‮, ‬וכי כל צד ישאף לגבור על יריבו‮, ‬אך העליונות‮, ‬כך הובטח‮, ‬תהיה בידי יעקב;‮ ‬הוא זה שייצב את ה"נדנדה‮" ‬כלפי מעלה וישמור אותה לבל תרד‮. ‬עשו מצידו ינסה אמנם להורידה‮, ‬דהיינו‮: ‬להביא את יעקב לידי בגידה ולידי נטישת הדרך הנכונה‮, ‬כדי שיוכל להשתלט עליו ולהכות בו‮, ‬אך דבר לא יושג‮, ‬ועליונותו של יעקב מובטחת‮.

לאור זאת תוסבר דרשת חכמינו על הפסוק‮: "‬הקול קול יעקב והידיים ידי עשו‮ (‬בראשית כ"ז‮, ‬כב‮). ‬הם אמרו‮: "'‬הקול קול יעקב‮'-‬אין יעקב שולט אלא בקולו‮, '‬והידים ידי עשו‮'-‬אין עשו שולט אלא בידים‮. ‬בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות-אין הידים ידי עשו‮, ‬ואם לאו-הידים ידי עשו‮" (‬בראשית רבה פ‮' ‬ס"ה‮, ‬ופתיחתא לאיכה רבתי ב‮'). ‬בדרשה זו פרשו חכמינו את הו‮' ‬של‮ "‬והידים‮" ‬לא כו‮' ‬החיבור אלא כו‮' ‬האלטרנטיבה‮. ‬כמו‮: "‬ומכה אביו ואמו‮, ‬מות יומת‮" (‬שמות כ"א‮, ‬טו‮), ‬שאין פירושו אלא‮: ‬המכה את אביו או את אמו מות יומת‮, ‬ואין כוונת הפסוק להורות‮, ‬כי המכה ייענש דווקא לאחר שהכה את שניהם-את אביו ואת אמו יחדיו‮. ‬אף כאן‮ "‬הקול קול יעקב והידים ידי עשו‮" ‬אינם משמשים בערבוביה‮, ‬אלא-יעקב עם ה"נדנדה‮" ‬למעלה‮, ‬או עשו עם ה"נדנדה‮" ‬למעלה‮. ‬או קול התורה-בפיו של יעקב‮, ‬או החרב המונפת-בידיו של עשו‮. ‬זהו‮, ‬אפוא‮, ‬השוט‮, ‬שיצחק מצא לנכון שיתן ביד עשו;‮ ‬בכך הפכו ל"כלב השמירה‮" ‬של עם ישראל‮.‬

יצחק אבינו נסתלק והלך לעולמו‮, ‬ומגיעה השעה לממש את הרעיון ולהפכו לתופעה קבועה‮, ‬מעשית ויעילה‮. ‬בידי הקב"ה מושכות ההסטוריה והוא זה שמחליט‮, ‬בידי מי מבין האומות יינתן השוט‮, ‬ומי יהיה זה‮, ‬שישב כמאיים בצידה המקביל של ה"נדנדה‮". ‬פסוקים אחדים‮, ‬המופיעים בכרונולוגיה המשפחתית של עשו‮, ‬מהווים תשובה לשאלה זו‮. ‬שם נאמר‮:‬‭ ‬‮"‬ויהיו בני אליפז תימן‮, ‬אומר‮, ‬צפו וגעתם וקנז‮. ‬ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק‮"  (‬בראשית ל"ו‮, ‬יא-יב‮). ‬לכאורה‮, ‬המשפט האחרון-הוא משפט מיותר‮. ‬כלום לא ניתן היה לחבר את עמלק לשאר בני אליפז ולומר‮: "‬ויהיו בני אליפז תימן‮, ‬אומר‮, ‬צפו וגעתם‮, ‬וקנז ועמלק‮"? ‬מה לי‮ "‬ותמנע היתה לפגש לאליפז‮"? ‬האם חשובה ידיעה זו לסיפורי התורה ולכרונולוגיה המשפחתית‮? ‬דומה‮, ‬שהתשובה חיובית‮. ‬שכן כאן‮, ‬בפירוט מוצאו של עמלק מתבארת הסיבה‮, ‬על שום מה הטיל ה‮' ‬על עמלק את התפקיד הייחודי הזה‮: ‬להיות ה"שוט‮" ‬התמידי‮, ‬המאיים על עם ישראל‮.‬

כי אפשר‮, ‬שעמלק כבן לפילגש‮, ‬לא היה זכאי‮, ‬לפי מנהג הימים ההם‮, ‬ליטול חלק‮, ‬כשאר אחיו‮, ‬בירושת אביו‮. ‬עובדה היא‮, ‬שאין אנו מכירים את ארצו של עמלק ואת נחלתו הקבועה‮, ‬ובהעדר אלה הוא הופך להיות כנופיה של בני בליעל‮, ‬המשוטטת ומתנחלת בכל מקום אפשרי‮, ‬החיה על חרבה והמכלכלת את עצמה בשוד ובביזה‮.‬

כיתוב לתמונה‮: "‬וידי משה כבדים‮... ‬ואהרן וחור תמכו בידיו‮, ‬מזה אחד ומזה אחד‮, ‬ויהי ידיו אמונה עד בא השמש‮. ‬ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב‮"-‬וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה‮? ‬אלא לומר לך‮, ‬כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים‮, ‬היו מתגברין‮! (‬הציור‮: ‬ד"ר לידיה קוזניצקי‮, "‬ציורי התנ"ך‮")‬

הוספת תגובה

תגובות

שם *
הוספת תגובה


בשליחת תגובה אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר
 
חדשות מקומי עניין מקומי איכות הסביבה ספורט חדשות מבתי ספר נוער גימלאים מסלולי טיול אמנות תרבות ופנאי יומן משטרה קיצורי דרך לא יאומן בריאות מוניצפאלי מכתבים למערכת טורים  זכרון יעקב בלוג זכרון יעקב סרטונים
באנר