קפה מול הנוף- בר קפה
פינת החי
מאחורי דלתות המעבדה |
|
מאת: יעלה שגיא
04.10.2009
|
|
זהירות: בכתבה תמונות קשות לאחרונה נפתחה העמותה "מאחורי דלתות המעבדה" ומטרתה להביא לידיעת הציבור את מה שאיש לא יחשוף בפניו בהתנדבות- צילומי ניסויים בבעלי חיים ממעבדות. ערכנו ראיון קצר עם ענת רפואה, דוברת ומנהלת העמותה. סביר להניח שעוד לא שמעתם על כך שחצי מליון בעלי חיים עוברים בישראל ניסויים כל שנה. תארו לכם שלוקחים את הכלב או את החתול שלכם, כולאים אותו בכלוב 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע למשך כל חייו, 10 ו-15 שנים. שם מנסרים לו את הגולגולת, שמים יציקות פלסטיק וברגים, מטמינים אלקטרודות, מצמיאים אותו, מחשמלים אותו, מטביעים אותו, עוקרים את עיניו, מונעים ממנו תזוזה, מזריקים לו תרופות עד למוות כדי לבדוק את הרעילות והמינונים שלהן, מנסים עליו מסקרה ושמפו, כימיקלים חדשים (ארנבות שהוכנסו כימיקלים לעיניהן שברו עצמות בניסיון לצאת מהמתקן בו הוחזקו), ניתוחים חודרניים ללא הרדמה ועוד. בסוף הניסוי הורגים אותו. זה מה שעובר על חצי מליון בעלי חיים בישראל כל שנה. ניסוי של מוצרי קוסמטיקה, תוספי מזון, כימיקלים וסמים על קופים. צילומי סתר מתוך מעבדות קובנס מחקרים מראים שיש קשר הדוק בין אורח חיים למחלות. אנו מעשנים, שותים, אוכלים לא בריא וכל זה בידיעה מלאה לגבי ההשלכות. זיהום האוויר האופף אותנו אף הוא מזיק לבריאות. לבסוף כשיש לנו מחלה אנו פונים אל תרופות שנוסו בבע"ח. האם מוצדק להתעלל במילוני בעלי חיים בשביל לתקן מה שהרסנו בידיעה מלאה? לאחרונה פורסם מחקר שהראה ירידה דרסטית בהתקפי לב במדינות בהן הוצא העישון הציבורי אל מחוץ לחוק. אולי כדאי להשקיע יותר ברפואה מונעת?
ועוד לא דיברנו על עשרות אלפי החומרים החדשים שנכנסו לחיינו במאה האחרונה: תוספות כימיקליות במזון, בלבוש, בקוסמטיקה ובחומרי ניקוי- כל החמרים אושרו על ידי ניסוי בבעלי חיים. בעבר, נמצע החומר ביספינול A כחומר "יעיל" בניסויים בבעלי חיים, לכן הוחלט להשתמש בו לייצור בקבוקי תינוקות. בחומר דומה לו השתמשו כתרופה "אסטרוגנית". עשרות שנים לאחר מכן התברר כי הוא מסרטן והוא הוציא משימוש. הגוף שלנו רגיל לתהליכים אבולוציוניים בני מליוני ומליארדי שנים, ולמרות זאת ניסויים בבע"ח, שהינם קצרצרים ונעשים בבע"ח ולא בבני אדם, מספקים אותנו כדי לקבוע מה בריא לגופנו ומה לא. רוצים להשתתף בניסוי? אתם כבר משתתפים...
צילומי סתר מתוך מעבדות קובנס המתנגדים לניסויים בבעלי חיים אומרים כי פחות מאחוז מהניסויים באמת משמש לרפואת האדם. נתון זה מספק את התומכים והוא אפילו יכול להוות סיבה מוצדקת כביכול לניסויים, אך הדוגמא הנ"ל ממחישה עד כמה קביעה זו, של תרומה לאנשות, בעייתית. מעבר לכל אלו נשאלת שאלה פשוטה: למה לא משתמשים בישראל בתחליפים לניסויים המקובלים כבר בכל העולם? האם יש לזה קשר למדע, או שמדובר במניעים כלכליים ובהרגלים ישנים?
ראיון עם ענת רפואה גפן: מה מטרת העמותה? ענת: "מטרת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" היא, קודם כל, לחשוף מה קורה מאחורי דלתות המעבדה. אנו מתכוונים לחשוף לציבור צילומי סתר שנעשים במעבדות, ניסויים אכזריים שהציבור לא מודע להם, למטרות שאינן דווקא רפואיות, להוכיח לציבור כמה הניסויים שנעשים הם אכזריים מצד אחד וחסרי יעילות מצד שני. ל-80% מהניסויים שמבוצעים ב-500,000 בעלי-חיים בשנה אין שום קשר לרפואת האדם, אלא לתחומי 'מחקר בסיסי'. דבר נוסף שהעמותה שמה לה למטרה זה לשפר את החקיקה הקיימת מאחר שהחוק הקיים התגלה כחסר שיניים ולמעשה מאפשר הפקרות מוחלטת ללא כל פיקוח על מה שקורה במעבדות. אנחנו לא מתכוונים לעבור בשקט על מה שאנו חושפים, יש לנו צוות של עורכי דין שמתכוונים לנקוט הליכים משפטיים נגד מוסדות אקדמיים ו'המועצה לניסויים בבעלי-חיים' (הגוף הממלכתי שאמור לפקח על ניסויים בבעלי-חיים בארץ) אם הם יחרגו מסמכות ומהוראות החוק. כמו כן, אנחנו מתכוונים להטמיע שיטות מחקר מתקדמות שאינן כוללות פגיעה בבעלי-חיים ולפעול להגברת שקיפות המידע על ניסויים בבעלי-חיים". גפן: מה המצב כיום בארץ? ענת: "הנתונים הרשמיים שאותם מפרסמת "המועצה לניסויים בבעלי-חיים" מדברים על 325,000 בעלי-חיים שהוכנסו למעבדות ב-2008. אך אלו נתונים חלקיים. המספר הנכון מתקרב ל-500,000 בגלל שנתוני המועצה לא כוללים את בעלי-החיים בניסויים במערכת הביטחון ואת אלו שמשתמשים בהם כחומר גלם. דוגמה לחיות שלא נספרות, והמשמשות כחומר גלם היא אותם עשרות אלפי עכברים וחולדות שמפיקים מהם 'מצע ביולוגי'- חותכים למכרסמות את הבטן, מוציאים את העוברים, מכניסים לפוד פרוססור ומכינים מהם את המצע. בעלי החיים המשמשים לניסויים הם מכל הסוגים האפשריים. כל מי שאפשר לתפוס אותו מגיע לבסוף למעבדה - מכרסמים, חזירים, חתולים, כלבים, סוסים, עיזים, קופים ועוד. רובם המוחלט מתים תוך כדי הניסוי או מומתים בסיומו. אפשר לספור על כף יד אחת את השורדים". גפן: מה בודקים בניסויים? ענת: "רוב הניסויים הם בתחום המחקר הבסיסי והם מתבצעים בעיקר במוסדות האקדמיים (אוניברסיטאות ומכללות). כמי שעוקבת אחרי פרסום כל המחקרים שנעשים בבעלי-חיים, אני יכולה להעיד שכל הניסויים האלה אינם תורמים מאומה לאנושות, מלבד לנסיינים עצמם שמתפרנסים ומתקדמים בסולם האקדמי בזכות פרסום מאמרי הניסויים. אחד מסוגי הניסויים במחקר בסיסי הוא ניסויים בבעלי-חיים בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה. בניסויים אלה מעבירים את החיות עינויי תופת כדי ליצור מהם "מודלים" של דיכאון או התמכרות לסמים. לאנשים אין מושג באילו שיטות נוראיות משתמשים הנסיינים כדי לגרום לחיות טראומות נפשיות ופיזיות. מדובר בשיטות שנלקחו מתקופת האינקוויזיציה והן מיושמות מדי יום באוניברסיטאות ובמכללות". "חלק קטן מהניסויים נעשה בתחום של מחקר יישומי שמטרתו לבדוק השפעת תרופות. אלו ניסויים שבמהלכם מלעיטים בכוח את החיות בכימיקלים והן סובלות מאוד עד למותם. גם תחום זה, אשר מתקשר ישירות לרפואה, שנוי במחלוקת מדעית, מאחר שההשלכות מבעלי-חיים לאדם לא הוכחו מעולם, ולמעשה, הנזק שנגרם לבני אדם בעקבות הסתמכות על מבדקים בבעלי-חיים גבה וגובה מחיר יקר". בעלי החיים בתחום הסחר לניסויים נולדים כדי לשמש כחומר גלם. הם מעבירים את כל חייהם בשבי ומתים תוך כדי או אחרי הניסוי. עקב תנאי השבי והניסוי הם נתונים בעקה עצומה. השפעות העקה והמתח על תפקודי הגוף ידועות היטב מזה זמן רב. יש מי שטוען שספק אם בתנאי המתח והחרדה הגדולים בהם מצויים בעלי החיים בניסויים מתקבלות תוצאות אמינות אפילו לגבי אותו סוג של בעל החיים. בהקשר זה כדאי להזכיר את ד"ר אלעד פייגין, כירורג מומחה מבי"ח בלינסון, שאמר "כל הניסויים של חקר מח שעושים בקופים משולים לאדם שהכניסו לצינוק ל-3 חודשים והוציאו אותו ישר למבחן פסיכומטרי..." גפן: מה הכוונה מחקר בסיסי? האם מחקרים אלו לא עוזרים לאסוף מידע בעזרתו אפשר לעזור לנכים ללכת, למשל? ענת: מחקר בסיסי, המהווה, כאמור, את רוב הניסויים בבעלי-חיים, הוא כמו הימור בקזינו או בלוטו, אולם בניגוד להימורים אלה בהם משתמשים בכסף, במחקר בסיסי משתמשים בבעלי-חיים שכואב להם. על-פי מחקר מקיף שנעשה והתפרסם בגרמניה בשנת 2005, פחות מאחוז אחד מהמחקר הבסיסי בבעלי-חיים מגיע לידי ישום רפואי. פחות מאחוז אחד! ואם הנתון הזה לא מנפץ את הדמגוגיה הנפוצה של הנסיינים בדבר חשיבות ונחיצות המחקר הבסיסי לבריאות האדם, אינני יודעת מה כן יעשה זאת. אתה מסתכל עלי? גפן: יש מי שאומר שניסויים בבעלי-חיים חיוניים על מנת לעזור לחולים. מה תאמרי לו? ענת: "ניסויים בבעלי-חיים הם אחת הדרכים של חברות התרופות לפטור את עצמן מאחריות אמיתית. באמצעות הניסויים האלה הן יכולות לקבל את התוצאות שהן רוצות וכך הן יכולות לקבל אישור לקידום תרופות לשוק. יש עשרות רבות של תרופות שהוכחו כיעילות בבעלי-חיים אך נמצאו מזיקות לבני אדם". "25% מהתרופות החדשות יורדות כל שנה מהמדפים בגלל תופעות לוואי קשות בבני אדם שלא התגלו בבעלי-חיים. עוד 25% מהתרופות חוזרות בשביל לעדכן את רשימת תופעות הלוואי כי מתברר שאנשים חווים תופעות לוואי שלא נצפו בבעלי-חיים. בעצם שפני הניסוי האמיתיים הם בני האדם, כי הדרך היחידה לבדוק תרופה ואפקטיביות שלה היא אצל בני אדם".
פציעות בטן עקב הניסויים
"תרופת וויוקס הייתה התרופה הנמכרת בעולם נגד כאבים. תוך כמה שנים החלו להגיע פידבקים של שבץ מוחי והתקפי לב של אנשים צעירים ואלו כמובן דברים שלא נראו בבע"ח שעברו ניסויים בתרופה לכן אישרו לשווק את התרופה. למרות שהם קיבלו עדויות מהשטח שהתרופה שלהם הורגת אנשים הם המשיכו למכור אותה ובמקביל המשיכו לעשות ניסויים בבעלי-חיים כדי להוכיח שהתרופה לא מסוכנת. הם המשיכו לשווק את התרופה 3 שנים והרוויחו 2.5 מליארד $ מידי שנה. מי שמשלם את המחיר האמיתי של הסתמכות על ניסויים בבעלי-חיים הם בעלי-החיים והאנושות. לפי תפיסתי, ניסויים בבעלי-חיים זה טעות מדעית ועוול מוסרי. מתודית, עוד לא היה אף מחקר שהראה שניסויים בבעלי-חיים הם אכן אפקטיביים להתפתחות הרפואה, בשעה שיש לא מעט מחקרים שמראים את ההיפך". יש תחליף. למה לא לנצלו? אמצעי הדמיית מח שונים.
גפן: מה המצב בישראל בהשוואה לעולם המערבי בתחום הניסויים בבעלי-חיים? ענת: "בישראל, יחסית לכמות האוכלוסייה אנחנו נמצאים במקום גבוה בכמות הניסויים. הבעיה שלנו היא לא כל כך הכמות אלא שיחסית לעולם המערבי הפיקוח פה הוא מאוד בעייתי. ההפקרות פה במעבדות היא הרבה יותר גדולה מאשר באירופה ובארה"ב. בישראל הפיקוח והאישורים שניתנים לניסויים נעשים ע"י ועדות פנימיות של המוסדות עצמם. אין פיקוח חיצוני, הכל פנימי. אין לך שום גישה לשום מידע שקשור בניסויים. המידע היחיד קיים במחקרים שהתפרסמו ובהם כתוב מה נעשה ולכמה בעלי-חיים, וזה רק בדיעבד ובהנחה שהתפרסם מאמר כי יש ניסויים שלא מתפרסמים. יש פה סודיות גורפת. הדבר היחיד שהצלחנו אחרי שנים של מאבק לקבל זה אותם נתונים חלקיים לגבי מספר בעלי-החיים שנעשו בהם ניסויים". "היו לי הרבה שיחות עם נסיינים ומדבריהם הבנתי שהם בנו לעצמם חומות באמצעות כל מיני הצדקות כדי לחסום אותם מלהרגיש. וקשה מאוד לבקע את החומות האלה כי אם הן תיסדקנה, הנסיינים לא יוכלו לחיות עם מה שהם עושים". "אני מכירה ויודעת על מקרים בודדים של אנשים שנסדקה אצלם החומה ואז הם עברו לצד השני. הם הפסיקו לעשות ניסויים". "חלקם עברו לתמוך בצד שמתנגד לניסויים באופן פעיל. אני מכירה חוקר אחד שעשה ניסויים בחולדות במכון וויצמן ויום אחד עבר במחלקה לנוירוביולוגיה וראה בזוית העין דרך חריץ הדלת יד של קוף על כלוב. באותה שנייה נפל לו האסימון, ולמחרת היום הוא התפטר מעבודתו ועבר לאפריקה והוא עובד שם היום בתחום הגנת הסביבה ובעלי-החיים".
ניסויים בקופים ובחתולים במכון וייצמן למדע גפן: מה הן החלופות לניסויים בבעלי-חיים? ענת: "קיימות די הרבה חלופות לניסויים בבעלי-חיים שקיבלו תקפות באירופה ובארה"ב. 'המועצה לניסויים בבעלי-חיים' היא הגוף אשר אחראי לאשר חלופות. בישראל לא אושרה אף חלופה". "כל חלופה מצילה חיים ומונעת סבל עצום של עשרות אלפי בעלי-חיים. חלופות הן אמינות יותר וזולות יותר. דוגמה לחלופה שאושרה בעולם המערבי אך לא אושרה בישראל היא בדיקת פירוגניות – ניסוי של חום כתוצאה משימוש בכימיקלים שונים. הניסוי הזה מתבצע כיום בישראל בארנבות שמולעטות בכוח בכימיקלים וחום גופן נבדק, בשעה שקיימת לכך חלופה הפועלת בשיטה של מבחנות עם תאי דם לבנים (אנושיים) הנותנת תוצאות אמינות ומהירות יותר".
כרטיס ביקור עם ענת רפואה ענת רפואה מנהלת ודוברת העמותה, ענת רפואה, היא אחת הפעילות הבולטות במאבק למען בע"ח בארץ. לפני 10 שנים החליטה להקדיש את חייה למאבק נגד ניסויים בבעלי-חיים. היא הייתה הדוברת של "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים", עבדה ב"תנו לחיות לחיות" כראש המחלקה להגנת בעלי-חיים במעבדות, וכעת היא המנהלת והדוברת של העמותה החדשה "מאחורי דלתות המעבדה".
מזל: טלה צבע: ירוק בגד: שמלה פרחונית ספר: לא שם זין סרט: 'פאטץ' אדאמס' הצגה: כולם היו בני טלוויזיה: ארץ נהדרת מוסיקה: רוק תחביב: טיפול בבעלי-חיים משחק: פוקר מכונית: מיני מיינור מקום בארץ: תל אביב מקום בעולם: פריז אוכל: פסטה פרי: מנגו ירק: חסה בילוי: ארוחה רומנטית רומנטי: אהבה אהבה: הכל החבר הכי טוב: רמי מתנה: נר בעל חיים: חתול העיקר בחיים: חמלה עושה למען הבריאות: מדיטציה סדר עדיפויות: תיקון העולם שלושה דברים על אי בודד: מחשב, סיגריות ורמי (חברי) כסף: חבל שצריך ישראלי בעינייך: איכפתי יפה בעינייך: נמר עונת שנה מועדפת: סתיו קר או חם: קר קל או קשה: קל מצחיק אותך: צחוק מעציב אותך: בכי מרגש אותך: גרגור חתול מפחיד אותך: רעידת אדמה זכרון ילדות: טופסי כלבתי הראשונה חוויה: שחרור הקופים גילי ומיקי מהמעבדה בתל השומר נקודת שיא בחיים: ההחלטה להקדיש את חיי להגנת בעלי-חיים אוהב אצל אנשים: טוב לב שפה נוספת: אנגלית טאבו: אלימות, בריונות אמת או צדק: צדק תקווה: שחרור בעלי החיים עתיד: שחרור בעלי החיים אינטרנט: גוגל חלום לא מוגשם: שחרור בעלי החיים החמצה: שחרור בעלי החיים מתנדב: מהות החיים חייב תודה: לבנים שלי ברכה: חופש לכל דמות מוערכת: מהטמה גנדי אלוהים: ורחמיו על כל מעשיו עמותת מאחורי דלתות המעבדה: http://www.invitro.org.il/node/42 http://www.invitro.org.il/node/36 בזכות הספק / ד"ר אלעד פייגין http://www.invitro.org.il/node/55 תחקיר 7 ימים: http://www.anonymous.org.il/7days.htm מאליש: http://video.google.com/videoplay?docid=-6117912852365241664&hl=en# לכתבה בNRG "כדור בלב": http://www.nrg.co.il/online/35/ART/962/762.html
 מאליש משתתף בניסוי בסופו נקבע כי הוא זוכר 3 תמונות ברצף. בשליחת תגובה אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר |
תגובות
כי היא הורשאה בלשון הרע וחייבת כספים לגופים לא מעטים.
חלקם המקורבים לנושא הניסויים בבעלי חיים.
מה קרה? כשאין טיעונים לגופו של עניין ענייניים עוברים לאד הומינום?
למי שלא יודע את פרטי המקרה:
כל מנהל פורום אחר בנושא אחר היה יוצא מזה בקלות.
במשפט ההוא לא היה דבר מלבד זה שענת ניהלה פרום בו אנשים אחרים אמרו כמה שטויות לפני כמה שנים... שטויות שנכתבות כל יום באינטרנט לאלפים. וגם זה רק מדגיש את פסק הדין המוזר הזה... כנראה נפלה על שופטת שלא מבינה כלום באינטרנט.
גם את מיקי רוזנטל תובעים בלשון הרע כידוע לך.
וכנראה כל מי שמלכלך על ענת רפואה טובל ושרץ בידו- משמע עובד בתחום הניסויים בבעלי חיים ומרוויח מזה.