המושבה-פרדס חנה כרכור
שוטר טוב, שוטר רע? |
|
מאת: סו בן צבי
29.07.2010
|
|
הוריו של שחר מזרחי מכרכור, השוטר שהורשע בהריגה, משתדלים לשמור על אופטימיות לנוכח העובדה שבנם ייכנס בקרוב ל-03 חודשי מאסר. ההורים מדברים רק במילים חיוביות ולמרות בקשת החנינה אינם יוצאים נגד החלטת בית המשפט העליון, "העיקר ששחר חי"
רבקה ושלמה מזרחי, "אנחנו באמת מצטערים על האובדן, הכאב הוא של שתי המשפחות"
שלט שהוכינו תושבי כרכור וחברי המשפחה לתמיכה בשחר שלמה ורבקה מזרחי, תושבי כרכור, הוריו של שחר, השוטר שהורשע בבית המשפט העליון בהריגה, ניצבים לאחרונה במרכזה של סערה תקשורתית וחברתית. פסק הדין שניתן בתאריך 01/70/12 על ידי הרכב של שלושה שופטים, הוציא מפיה של רבקה זעקות שבר כואבות. כיום, כשבועיים לאחר מתן פסק הדין, המשפחה שקולה ומחושבת יותר. אני נפגשת עם זוג ההורים בביתם הנאה בכרכור, כשאנו יושבים מתחת לפרגולה, הם אומרים "המשפחה אינה מתנגדת להחלטת בהמ"ש, אנחנו בעד חנינה לשחר ובעד הגנה עבורנו האזרחים. הכעס שלנו מופנה על עצם הרשעת הפרקליטות והגשה באשמת הריגה". אומרים ומדגישים את כוונתם, "כל שוטר שיוצא לפעילות מבצעית חייב להיות מגובה בחסינות לגבי שיקול הדעת שהוא מפעיל. שחר עשה את שעשה מתוך חוויה סובייקטיבית ומתוך מה שחש ברגעים המסוימים בארוע". שלמה ורבקה בוחרים את מילותיהם בקפידה, הם אינם מתלהמים ורק כשרבקה מדברת על נכדה הקטן, בנו של שחר שנאלץ כיום ללמוד את עבודות הבית עליהן אביו אחראי עד כניסתו לכלא, עולות בעיניה דמעות. ארץ המרדפים בתאריך 6002/70/30, ברחוב הדקלים בעודו מבצע פעילות יזומה מטעם משטרת חדרה, נתקל שחר בעבריין המנסה לגנוב רכב, שחר התקרב אל הרכב מכיוון תא הנהג, כשדלת הרכב פתוחה. העבריין התכופף קדימה כביכול כדי להוציא תעודה מזהה כפי שהתבקש על ידי שחר ולמעשה שלף מברג באמצעותו ניסה לדקור את שחר והתחיל בנסיעה לאחור, כשדלת הרכב פוגעת בשחר, שצעק "אתה דורס אותי", למרות זאת ולמרות ששחר ביצע נוהל עצירת חשוד כראוי, המשיך העבריין בניסיונות הפגיעה בשחר. שחר הפעיל שיקול דעת מקצועי, שהוביל לתוצאה הטראגית.
שלושה חודשים קודם לכן נתקל שחר בסיטואציה דומה, הוא נתקל באדם חשוד ליד כספומט, הוא ליווה אותו לרכבו וביקש ממנו להציג תעודות מזהות. האדם נכנס לתא הנהג ורכן קדימה כביכול בכדי להוציא תעודה, במקום זאת הניע את הרכב והחל בנסיעה לאחור כששחר ניצב ליד דלת הנהג הפתוחה. בארוע זה נפגע שחר מדלת הרכב ונגרר מספר מטרים. כתוצאה מהתאונה הוא נפצע פציעות קשות בעקבותיהן נאלץ לשכב בבית ולהחלים. הוא חזר לפעילות בעודו בשיקום ואז נתקל בעבריין שהוביל למעצרו העתידי. בתקופה זו ועדיין כיום, פרדס חנה וכרכור הינן מושבות הנתונות לאימת פריצות וגניבות רכב. בתים מסוימים נפרצו אף שלוש וארבע פעמים, ואף ביתם של הורי השוטר אינו חסין ונפרץ בעבר. תושבים מספרים על מקרים בהם שכן חזה בניסיון גניבת רכבו ויצא כשהוא בתחתוניו בלבד לאיים על הגנב במברג, סכין או כל הבא ליד ממשק ביתו. תעוזת העבריינים הולכת וגוברת ועימה הסכנה לחברה. האלימות פוגעת קודם בחברה, סכין נשלפת על מקום חניה שנתפס, אגרוף מונף מכיוון שלא התקבלה הסיגריה המבוקשת, אדם נרצח בשל מקום ישיבה על ספסל ציבורי. "אם החוק לא ייתן גיבוי לשיקול דעת של שוטר בעת פעילות מבצעית, אנחנו עלולים למצוא עצמנו בתהום עמוקה", אומר שלמה ומצטט מדבריו של שחר, "המדינה שלנו וחוקיה נכתבו בדם, יזע ודמעות. עכשיו יהיו חוקים חדשים, בדמי, בזיעתי ובדמעותיי". מול בית הנשיא שחר מזרחי, בן 03, נשוי 2+, יליד כרכור. בצבא שירת כקשר תומך לחימה בלבנון וזכה לקבל את אות מצטיין פיקוד צפון מאת אלוף הפיקוד דאז גבי אשכנזי, וכן את אות הנשיא שהוענק לו על ידי נשיא המדינה המנוח עזר וייצמן. אז חשו הוריו גאווה עצומה לעמוד במשכן הנשיא במעמד הענקת אות ההצטיינות, היום הם מוצאים עצמם ניצבים מול בית הנשיא בסיטואציה הפוכה, מבקשים חנינה. "היום אנחנו במקום הפוך אבל עדיין מאוד גאים בשחר, בעינינו הוא גיבור כי נלחם על חייו ועל הגנתנו", אומרים ההורים המגוננים. לאחר השחרור מצה"ל התגייס למשטרה שם שירת כעשר שנים במהלכן זכה לקבל כחמש תעודות הצטיינות. "שחר הגיע למשטרה מתוך אידיאולוגיה, לתרום מעצמו כפי שחונך ופעל כל חייו". הוריו מספרים כי הוא דמות המנהיג האולטימטיבי, חבריו וילדיהם רואים בו דמות לחיקוי, חיובית וערכית, אפילו עבריינים שנתקלו בו הרגישו צורך לספר להוריו על הרגשת התמיכה והעזרה שנתן להם.
פסק הדין כנאמר, צוות שופטים גזר על שחר מזרחי 03 חודשי מחבוש, למרות פסק הדין המרשיע בהריגה עדיין ראה צוות השופטים מקום לציין את הדבקות במשימה אותה הפגין שחר בעת המקרה. בפסק הדין נאמר על העונש כי הוא מיועד להרתעה, "אנחנו שואלים הרתעה למי? שוטר הוא לא עבריין, הוא עשה את שלו מתוקף תפקידו. למעשה נוצר משהו הפוך, שוטר יחשוש לאחוז בנשק, יסכן את חייו וחיי תושבים או שלמעשה יפנה את ראשו ולא ינקוט פעולה בעת שביטחון האזרחים מופקר". אומרים שלמה ורבקה, "בוא נאמר במקרה הכי גרוע הייתה טעות מקצועית בשיקול הדעת, עדיין העונש אינו מידתי לשוטר שיוצא למשימה, אפשר לפסוק לעונש חינוכי כמו עבודות שירות". שלמה מוסיף ומספר כי בהמ"ש המחוזי קבע את עונשו של שחר ל-51 חודשים, על כך ערערה הפרקליטות וגם המשפחה. בהמ"ש העליון קבע עונש ל-03 חודשים, עונש לא מידתי לנעשה, ולמעשה פגיעה כפולה, גם לשחר ולמשפחתו וגם לאזרחים ולשוטרים, כך טוענת משפחת מזרחי היום, "אנחנו צריכים משטרה חזקה ומגינה, השוטר הוא סמל וצריך לחזקו. שחר הוא איש חוק, כשפעל היה נתון לסכנת חיים, אותו עבריין שמנסה לפגוע בשוטר צריך לקחת בחשבון שיש תאונות עבודה".
בכלא כמו גלעד שליט? כיום שחר יושב בביתו ומחכה לתאריך 0102/80/80 בו ייכנס לבית הסוהר ויחל בריצוי עונשו. "לפני 31 שנה קנינו ציוד לשחר לקראת גיוסו, היום אני הולכת לקנות לו ציוד לכלא", אומרת רבקה בכאב הנשקף מעיניה הכהות, "מה אני אמורה לאמור לנכדי בן השלוש וחצי שנים שכבר יודע לשאול שאלות ושואל אם אביו יישב בכלא כמו גלעד שליט? איך אני אמורה להסביר לו שאת גלעד האויב שם בכלא ואת אבא, המדינה ששירת?"
מפגן אהדה ולא הפגנה ביום ראשון השבוע יצא מכרכור אוטובוס מלא למפגן אהדה מול בית הנשיא, שלמה ורבקה מקפידים להשתמש במילים חיוביות, לא לערער על החלטת בהמ"ש אלא לקוות לחנינה מאת הנשיא. מפגן אהדה הם מדגישים, ולא הפגנה. כשהגיע האוטובוס אל רחבת בית הנשיא יצא לקראתם היועץ החברתי של שמעון פרס ואמר כי הנושא נמצא בטיפול מיידי והועבר לידי שר המשפטים. מייד לאחר תום מפגן האהדה נסעו בני המשפחה ושחר איתם, לבקר את השוטר הפצוע שלומי אסולין. כזכור, כחצי שנה לאחר המקרה של שחר נתקל השוטר אסולין במקרה דומה בו אוים במברג על חייו. למרבה הצער, אסולין נפגע קשה באותה תקרית כשהמברג ננעץ בגרונו ומאז, במשך שלוש שנים וחצי, הוא שוכב בביה"ח תל השומר מוגדר צמח ונאבק על חייו. ליד מיטתו פגשו שחר והוריו את אביו של שלומי, שסיפר להם שהוא מאמין כי האירוע בעקבותיו הורשע שחר בהריגה היה מה שגרם לשלומי להסס ולא לשלוף את נשקו בתקרית שממנה עדיין לא התאושש. ליד מיטתו של שלומי אמר שחר, "שנייה אחת הפרידה בין המקום בו אתה נמצא כיום והמקום בו אני נמצא. אתה בכלא של ביה"ח ואני הולך לכלא מאחורי סורגים". רבקה מוסיפה על דבריו המצמררים ומזמינה לבקר את שלומי, "לכו לביה"ח לראות את מצבו של שלומי כדי להבין מהי הסכנה ומה יכול לקרות לכל איש ביטחון שעומד במלחמה מול העבריינים".
שופטים תשים בשעריך המשפחה מבקשת להודות לאזרחים רבים, לתושבי פרדס חנה כרכור וחברים מהמשטרה, לעמותת זכויות השוטרים ולשר הביטחון אהוד ברק על תמיכה ברוחב לב מתוך הבנה שזהו המקום לשנות ולהשפיע. עוד מתכוונת המשפחה לארגן מפגן דומה בתל אביב, וקוראים לכל אלו שסיפורו של שחר נגע לליבם להצטרף. עוד מדגישה המשפחה את השתתפותה בצער משפחת ההרוג, על האובדן שחוותה לאורך כל הדרך. "אנחנו באמת מצטערים על האובדן, האובדן הוא של שתי משפחות, אנחנו באים ממקום אנושי של אדם לאדם". שלמה מצטט מספר דברים פרק טז', פסוק יח' "שופטים ושוטרים, תיתן-לך בכל-שעריך, אשר יהווה אלוהיך נותן לך, לשבטיך ושפטו את-העם, משפט-צדק". ומוסיף את פרשנותו, "במקום בו אין שופט, השוטר צריך לקבל החלטה ברגע אמיתי ונכון". בשליחת תגובה אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר |
תגובות
די לשקרים.
הנה מה שקרה שם:
בפסק הדין בעניינו של שחר מזרחי נקבע במפורש כי בעת שהוא ירה בגנב המכונית, הוא עצמו לא חש סובייקטיבית כי נשקפת סכנה לחייו. בלחצו על הדק אקדחו, שהיה מוצמד לראשו של גנב המכוניות, ביקש מזרחי למנוע ממנו להימלט מן המקום, והוא לא ניסה להגן על חייו שלו.
"המערער פעל מתוך מסירות ודבקות במשימה", נקבע, "אולם ערכים ראויים אלה הביאו במקרה שלפנינו לתוצאה הרת-אסון". המכונית החלה לצאת ממקום החניה, בנסיעה איטית - "במהירות אפסית", כלשון פסק הדין - שעה שהוא עמד לצדה, ולא לפניה, ומזרחי לא חשש שהמכונית עומדת לדרוס אותו.
באותו פסק דין נקבע עוד כי היו בידי מזרחי דרכים אחרות לטפל במצב שנוצר. בהקשר זה נקבע כי אף הוא עצמו הבין כי בנסיבות העניין לא היתה הצדקה לירי המכוון לראשו של גנב המכוניות, וכי זו היתה הסיבה לכך שהוא שינה בעדותו בבית המשפט את גירסתו בנוגע לאופן ביצוע הירי, לעומת הגירסה שמסר בחקירותיו. בסמוך לאירוע הוא הודה כי התכוון לירות בגנב. בעדותו בבית המשפט גרס כי לא התכוון לירות, אלא שהירייה נפלטה בעקבות פגיעת האקדח בחלון מכוניתו של הגנב.
דומה כי מובילי "המסע למען שחר מזרחי" אינם נותנים לעובדות לבלבל אותם. משום מה, העובדות הבסיסיות והכה חשובות האלה אינן זוכות להבלטה בדבריהם. הם מבכרים להעלים אותן, להפוך אותן לבלתי חשובות, לצדדיות, זבובון מטריד שיש להיפטר ממנו.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000578496
תנו את ה-30 חודש ותגידו תודה שאתם בחיים, לעומת הבחור הערבי שכבר לא, כי נתקל באדם הלא נכון...
את פסה"ד בנושא, קראתי שבוע לאחר צאתו ע"י שופט המחוזי פינקלשטיין. כבר באותה עת, הבנתי דבר חשוב: שחר טעה כששכר עו"ד לצערי לא מקצועיים ואף הקשיב להם.
כמתנדב (לא שוטר- מתנדב) יצא לי במהלך השנים להיות בסיטואציות בהן יש לך שניות מועטות לקבל החלטה- לאו דווקא שקשורה בשימוש בנשק. על אחת כמה וכמה- שקושורות בשימוש בנשק. הוראות הפתיחה באש אומרות שבהיות כוונה ואמצעי (קרי- כלי נשק אצל החשוד)- יש לפתוח באש. כוונה- היתה- שניות מועטות לפני ביצוע הירי- ניסה הגנב לרצוח (!!!) את שחר בעזרת מברג- על זה אין חולק- מצבו של שחר יכל להיות כמו של שלומי אסולין או בארון. מיד אח"כ אף צעק החשוד "אני ארצח אותך". וניסה להימלט עם רכבו. בחצי השניה שהיתה לשחר, וכנראה שרק מי שהיה בסיטואציה דומה יכול להבין זאת- שחר קיבל החלטה והיא לירות. ייתכן- שהחלטתו היתה שגויה. אך זו עצם עבודתו של שוטר. בפועל- זה מה שהוא היה צריך לעשות. הוא לא צריך להיכנס לכלא. הוא צריך לקבל צל"ש. שופטינו המכובדים יצטרכו להתאמץ מעט יותר כדי לעשות כאן צדק כי צדק לא נעשה פה.