עניין מקומי
לב יהודי ענק! |
|
מאת: דויד בר-יוסף
29.07.2010
|
|
דניאל בראון מזכרון-יעקב אירגן את המכינות הקדם-צבאיות דתיות-ציוניות לפעילות המתמשכת כבר 6 שנים במסגרת "עמותת לחיים" שכל מטרתה להטיב עם ניצולי-השואה. השבוע ביקרה קבוצת ניצולים "בגני רמת-הנדיב" וסיכום הפעילות אינו מותיר מקום לספקות כי מדובר בעמותה בעלת לב יהודי ענק
דניאל בראון וניצולי-השואה המאומצים בביקור ב"גני רמת-הנדיב דניאל בראון המתין השבוע בכניסה ל"גני רמת-הנדיב" בכליון עיניים לאוטובוס שיגיע ולא הצליח להסתיר את התרגשותו ואף שבקיא כבר בכגון סיורים וביקורים כאלה, עדיין נרגש הצעיר הזכרוני כל פעם מחדש, שהרי אותה השעה אמורים היו להגיע לגנים המטופחים כ-04 ניצולי-שואה לסיור-מודרך, כחלק מפעילות "עמותת לחיים" אותה הוא מארגן כבר שש שנים. מדובר בפרוייקט ייחודי של אימוץ ניצולי-שואה נזקקים שלקח על עצמו דניאל בראון מזכרון-יעקב ולשם כך גייס את המכינה הקדם-צבאית דתית-ציונית "קשת יהודה" ברמת-הגולן. "לפני כ-6 שנים התפרסמו נתונים מזעזעים על מצבם הקשה של 58 אלף ניצולי-שואה בישראל" מספר דניאל בראון "לא האמנתי שהמדינה והמימסד מתעלמים מהגיבורים הללו ששרדו את השואה ואחרי אימות הנתונים אודות הניצולים הנזקקים, החלטתי שאי אפשר יותר לעמוד מהצד ויש לעשות למענם כל דבר". דניאל גייס לפעילות "עמותת לחיים" כאמור את המכינה הקדם-צבאית ציונית-דתית מרמת-הגולן וכך החלה הפעילות הנמרצת בסיוע מיידי לניצולים בצביעת בתיהם, בביקורים קבועים להפגת בדידותם, בסיוע בהענקת מוצרי מזון על בסיס קבוע, בציון משותף של חגי ישראל, ברכישת מזגנים, קלנועיות, בטיפוח גינות ואפילו במימון חשבונות-חשמל ורכישת תרופות. הפעילות התקיימה באופן קבוע אחת לשבועיים ועד מהרה צרף אליה דניאל מכינות קדם-צבאיות נוספות ובהן מקצרין, קרית-מלאכי, מיצר וחבורת "צופים" ירושלמית. כיום מתפרסת פעילות "עמותת לחיים" על פני ישובים שונים ברחבי הארץ ובהם קרית-שמונה, קצרין, נהריה, טבריה, פרדס-חנה/כרכור, ירושלים ואשקלון ובאימוץ ניצולי-שואה בודדים נוספים גם בנתניה וברעננה. בסך הכל הגיעו פעילי העמותה עד כה לכ-021 ניצולי-שואה ומה שהחל אצל דניאל בראון כרעיון למימוש הפוטנציאל הגלום לטעמו בכל צעיר ישראלי בעל זהות לאומית, התרחב בינתיים לכדי פעילות עניפה ורחבה ועוד ידם נטויה. הכספים למימון פעילות העמותה, מקורם בחו"ל ועל כך אומר דניאל: "יהודים ונכרים תורמים כספים מעבר לים משום שמצבם הקשה של ניצולי-השואה נוגע לליבם והעמותה לא מקבלת אפילו שקל מגורמי מימסד ישראליים". בתוך כך מתברר כי כבר הגיעו לארץ ארבע קבוצות מקנדה, ארה"ב ואנגליה ל"קשת יהודה" לפעילות התנדבותית למשך כשנה ובמגמה לחזור אריה לחו"ל "אבל כמעט מאה-אחוזים מהם כבר עשו-עלייה בזכות הפעילות שלהם" מספר דניאל בגאווה. עיקר גאוותו של דניאל נעוצה בעובדה לפיה מדובר בפעילות התנדבותית מתמשכת של נוער ציוני-דתי ועל כך הוא אומר: "בניגוד לכל ההתלהמות והפרסומים השקריים אודות "מתנחלים דוסים" למיניהם, החבורה הזאת במכינות הקדם-צבאיות דתיות-ציוניות, מוכיחה שהם-הם מלח-הארץ ונכונותם להתנדב ולהקריב למען ניצולי-השואה במסירות כה רבה, מוכיחה בעצם עד כמה הם ראויים לכל שבח והוקרה!". גם סיפורים אישיים למכביר, להמחשת הקשר המיוחד שנוצר בין חברי העמותה לבין ניצולי-השואה, לא חסרים. כך למשל מדובר בצעיר ממנצ'סטר שאימץ ניצולת-שואה מפרדס-חנה ובעקבות הקשר עימה החליט לעלות ארצה והיא היתה נוכחת לצידו בעת קבלת תעודת-הזהות הישראלית שלו ובימים אלה הוא משרת בצה"ל... ניצולת-שואה מזכרון-יעקב שאומצה על-ידי חבר אחר ב"עמותת לחיים" קראה למתנדב "שלה", זמן קצר טרם הלכה לבית-עולמה ואמרה לו: "היה בי כעס גדול על המדינה והמימסד שהזניחו אותי אבל בזכותך אני עולה לשמים בחיוך גדול!". אחד הסיפורים היותר מרגשים ובו טמון אולי משהו סמלי מפעילות העמותה התרחש לא מכבר כאשר ניצולת-שואה ערירית מפרדס-חנה הלכה לבית-עולמה ולא נמצא מי שישתתף בהלוויתה. כשנודע הדבר לדניאל, התקשר לרב שחר מ"קשת יהודה" ושאל אותו אם במקרה יש אפשרות שחניכי המכינה שהיו בדרכם לציון "יום ירושלים" ישתתפו בהלוויה. כעבור שעה קלה קיבל דניאל שיחת-טלפון מהרב והלה אמר: "יש לי בעיה, כל "המכינה" רוצה לבוא להלוויה..." בסופו של דבר הגיעו כ-03 חניכים לפרדס-חנה וליוו את ניצולת-השואה המאומצת לדרכה האחרונה... כשהגיע סוף סוף האוטובוס מירושלים ובו עשרות ניצולי-השואה המאומצים על-ידי העמותה, להשתתף בסיור מודרך ב"גני רמת-הנדיב" (תרומת הוגו והנהלת הגנים!), לא ידע דניאל נפשו מרוב שמחה והתרגשות, למרות שכאמור כבר צבר נסיון רב באירועים כגון אלה שהרי ארגון טיולים לניצולי-השואה הינו חלק בלתי נפרד מפעילות העמותה למענם. "התפקיד שלנו הוא להבין את העבר בהווה למען עתיד טוב יותר" אמר להם דניאל "אתם גואלים את ליבנו כדי שנהיה אנשים טובים יותר". בסופו של יום גדוש ומהנה נפרדו ניצולי-השואה מדניאל בראון וחבורתו ומ"גני רמת-הנדיב" בסיפוק ובאושר על החוויה המיוחדת שאורגנה להם מכל הלב. דניאל בראון סימן לעצמו עוד הצלחה אנושית במסכת הסדורה שלו לעשות למען ניצולי-השואה בישראל. בשליחת תגובה אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר |
תגובות
''בניגוד לכל ההתלהמות והפרסומים השקריים אודות ''מתנחלים דוסים למיניהם, החבורה הזאת במכינות הקדם-צבאיות דתיות-ציוניות, מוכיחה שהם-הם מלח-הארץ ונכונותם להתנדב ולהקריב למען ניצולי-השואה במסירות כה רבה, מוכיחה בעצם עד כמה הם ראויים לכל שבח והוקרה. יש ולעתים יש בנו כעס גדול על המדינה והמימסד שמזניחים אבל בזכות אנשים טובים, והם רבים עד מאוד, אלא שאבירי התקשורת לא שמים דגש עליהם, אלא בעיקר על הקלוקל והאפל בנו, ולכן גם אני מוצא עצמי היום בחיוך גדול בזכות כתבה זו, ומאחל לכולנו ללכת בדרכי צדיקים כאלה !!
כה לחי !!