נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > חדשות > מחוזי חיפה: זוכה עמוס ואן רלטה בן 60 מחיפה, אשר הורשע בעבירות מין
18 למרץ 2010
מחוזי חיפה: זוכה עמוס ואן רלטה בן 60 מחיפה, אשר הורשע בעבירות מין
מערכת מגזין המושבות, 18/03/2010 - 14:10
הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבל עתה את ערעורו של הנאשם עמוס ואן רלטה יליד 1950 מחיפה, לשעבר מנהל מחוז חיפה ברשות לשיקום האסיר , על הרשעתו במסגרת פס"ד של בימ"ש השלום בעבירות של מעשים מגונים, מעשה מגונה בפומבי והטרדה מינית שבוצעו במתלוננת, שעבדה תחת מרותו ברשות , וזיכה אותו מהם, היות וקבע כי לא הונחה תשתית ראייתית על פיה ניתן להרשיעו בהתאם לנדרש במשפט הפלילי.
הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבל עתה את ערעורו של הנאשם עמוס ואן רלטה יל בן 60 מחיפה, לשעבר מנהל מחוז חיפה ברשות לשיקום האסיר , על הרשעתו במסגרת פס"ד של בימ"ש השלום בעבירות של מעשים מגונים, מעשה מגונה בפומבי והטרדה מינית שבוצעו במתלוננת, שעבדה תחת מרותו ברשות , וזיכה אותו מהם, היות וקבע כי לא הונחה תשתית ראייתית על פיה ניתן להרשיעו בהתאם לנדרש במשפט הפלילי.
לפסק הדין המלא.

הרכב השופטים: אב"ד השופט רון שפירא והשופטים עודד גרשון ואלכס קיסרי.

במשך שנים רבות, שימש עמוס כמנהל מחוז חיפה ברשות לשיקום האסיר. אותה עת שימשה המתלוננת כיועצת תעסוקה ברשות והמערער היה מנהלה הישיר. על פי הנטען בכתב האישום, במשך תקופה של שבע שנים ביצע המערער במתלוננת מעשים שונים שהם בגדר מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי, הטרדה מינית והתנכלות.
עפ"י הנטען עשה הנאשם את המעשים במתלוננת תוך כדי עבודתם במשרדי הרשות וללא הסכמת המתלוננת ותוך ניצול יחסי המרות ביחסי העבודה ביניהם.

לטענת המתלוננת היא נכנעה למעשיו של  ואן רלטה מאחר ורצתה להישאר בעבודה, ו"הסכמתה" למעשים נבעה מכך שהמערער היה המנהל הישיר והאחראי עליה בעבודתה.

ואן רלטה הכחיש באופן גורף את המעשים שיוחסו לו וטען כי מדובר בעלילת שווא וכי המתלוננת החליטה להגיש נגדו תלונה כוזבת, משום שבתקופה שלפני הגשת תלונתה הגיעו תלונות רבות ביחס לתפקודה ואופן לבושה, ואף מנכ"ל הרשות הגיש מכתב תלונה נגדה. או אז, לטענתו, החליטה המתלוננת להגן על עצמה מפני הפיטורין ההולכים וקרבים, ומכיוון שהמערער היה מנהלה הישיר והמתלוננת סברה כי בכוחו לגרום לפיטוריה היא טפלה עליו אשמות שווא על מנת למנוע ממנו לעשות כן.

בימ"ש השלום הגיע למסקנה שיש להעדיף את עדות המתלוננת על פני זו של עמוס כשהכרעתו זו הושתתה בעיקרה על הערכת העדויות בכלל, ועדות המתלוננת מול עדותו של עמוס בפרט. בית המשפט ציין כי הזהיר עצמו שמדובר בעדות יחידה של המתלוננת ומפני אפשרות שנרקמה עלילה נגד המערער והחליט, בסופו של דבר, להרשיע את המערער בעבירות הנ"ל ולזכותו מעבירת ההתנכלות (הפלתה של המתלוננת על השטיח).

השופט קיסרי ציין כי זהו מקרה המצדיק את התערבות ביהמ"ש שלערעור במסקנת בימ"ש השלום ולא ניתן לקבוע את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר ולכן יש לבטל את הרשעתו. השופט נימק את בטול ההרשעה בין היתר בהעדר הסבר מניח את הדעת הן לעניין כבישת התלונה על ידי המתלוננת והן לעניין הסיבה שבעטיה הוגשה התלונה, בעת בה הוגשה. התלונה הוגשה ע"י המתלוננת כשבע שנים לאחר תחילת המעשים המיוחסים למערער, כאשר מעשים אלה נמשכו, על פי התלונה, משך זמן רב.

קיסרי ציין כי לטענות המתלוננת בעניין הסיבה לכבישת עדותה כמו גם הסיבה להסרת הכבישה, אין תימוכין בחומר הראיות ובימ"ש השלום טעה כשלא נתן דעתו למסקנה המתחייבת מכך בעניין המשקל המועט שיש לייחס לעדותה. עוד ציין בנתחו את הראיות שהובאו כי ניכר שבית משפט השלום לא יחס משקל לנושא יחסי העבודה המעורערים שבין המתלוננת לבין המערער, כפי שהדבר קיבל ביטוי בעדויות המתלוננת והעדים האחרים.

קיסרי הבהיר כי לגבי המניע לתלונותיה כי המערער היה המנהל הישיר של המתלוננת והוא שקיבל מגורמים שונים מכתבי תלונה בנוגע לתפקודה ואופן לבושה ובכלל זה גם מכתב התלונה ממנכ"ל הרשות אשר ביקש לבדוק את תפקודה. לא אחת נדרש המערער בעצמו לכתוב מכתבי תלונה, כאשר האחרון נכתב למתלוננת , כשבועיים טרם הגשת התלונה נגדו על ידה .
 
תלונותיו של ואן רלטה אודות המתלוננת, הועברו, לא אחת, למנכ"ל הרשות ואף שלא היה בסמכותו לפטרה, הרי היה בכוחו לגרום לכך שהיא תפוטר. השופט קיסרי ציין כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהמתלוננת נקלעה, בתקופה שקדמה להגשת התלונה, למצב בו החלה לחשוש למקום עבודה וזאת נוכח מכתבי תלונה שנכתבו בעניינה וכי אפשר והיה בליבה של המתלוננת על המערער, ולכל הפחות היה בכך כדי להוסיף עוד ספק לאמינות גרסתה.

עוד ציין השופט קיסרי כי הרשעתו של עמוס התבססה במידה רבה על אימוץ חוות דעתה ועדותה של ענת גור, שמונתה ביוני 2004 לתפקיד הממונה על הטרדה מינית ברשות לשיקום האסיר, ועניינה של המתלוננת היה המקרה הראשון בו טיפלה בתפקידה זה. עדותה התקבלה כעדות מומחית לאבחון הסימפטומים והסימנים הפוסט טראומטיים שהמתלוננת סובלת מהם.

קיסרי קבע כי הגרסה העובדתית שהייתה לנגד עיניה של ענת מבוססת רק על דברים שנמסרו על-ידי המתלוננת, מבלי שאלה שנבדקו או הוכחו ומשנקבע כי אין לסמוך על עדותה היחידה של המתלוננת הרי שאין להערכתה של הממונה על מה שתתבסס, וחוות דעתה מתרוקנת מערכה.
 
כן הבהיר השופט כי חוות דעתה ועדותה של ענת מתמקדות רק בתיאור עובדתי של הסימפטומים כפי שתיארה בפניה המתלוננת ולא באבחונם של הסימפטומים. ולבסוף הבהיר כי בעדות כזו לא היה כל עניין שבמומחיות אשר הצדיק את קבלת עדותה כעדות מומחה ובימ"ש השלום נתפס לכלל טעות הן בכך שקיבל את העדות והן במשקל שנתן לה, כחיזוק לעדותה של המתלוננת.

השופט שפירא שהצטרף לדברי השופט קיסרי והוסיף בין היתר, כי כבישת עדות/תלונה של נפגעת בעבירת מין, לכשעצמה, היא תופעה מוכרת ואינה מהווה, לכשעצמה, ראיה להעדר מהימנות. אלא שבמקרה זה המתלוננת לא היססה להתלונן על הנאשם/המערער, ככל שהדבר נוגע לטענתו בדבר התנכלות בעבודה.

החלק היחידי בתלונתה שלא נאמר כאשר הגישה את התלונה היה הרכיב המיני. בנסיבות אלו כאשר מתלוננת נקטה בהליך של הגשת תלונה כנגד הממונה עליה במקום העבודה ופירטה טענות מטענות שונות, ויחד עם זאת לא הזכירה בתלונה המקורית את ההטרדה המינית, וזאת מבלי שניתן לכך בעדותה הסבר סביר, יש בכך כדי להוות כבישת עדות הפוגמת באמינותה.

השופט גרשון הצטרף לעמיתיו ומשכך בוטלה הרשעתו של המערער מן הטעם שלא הונחה תשתית ראייתית בפני בימ"ש השלום, שניתן לבסס עליה את הרשעתו בהתאם נדרש במשפט הפלילי.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }