נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > חדשות > אבן דרך
10 לנובמבר 2007
אבן דרך
סמי עלי, 10/11/2007 -
האם אירועי יידוי האבנים בוואדי ערה ירחיבו את הקרע בין יהודים וערבים, ויביאו לקריסת הדו-קיום? או שמא, מקרים ספורים וחסרי משמעות הפכו לכותרות ראשיות המלבות יצרים מיותרים? כטענת תושבי האזור ערבים ויהודים כאחד.
"אזור ואדי ערה הולך ומתחמם", כך דווח השבוע בעיתונות הארצית, בהתייחס לאירועי יידוי האבנים לעבר מכוניות בציר 65 (כביש ואדי ערה), שהתרחשו בחודשים האחרונים. רוב הגורמים ציינו, כי ציר כביש ואדי ערה חוזר לשמש כזירה מועדפת על מיידי האבנים, בעקבות דיווחם של עשרות נהגים בחודשים האחרונים על אבנים, שהושלכו לעברם בזמן נסיעה. מתחילת החודש נרשמו במקום מספר אירועים. לתושבי האיזור ולמשטרה כבר אין ספק: מדובר בתמרור אזהרה.
 
באחד המקרים עצרו שוטרי משטרת עירון, בשיתוף יחידת "אלון", ביום שישי בצומת ערערה שלושה נערים פלסטינים מהכפר ענין, שבאזור ג’נין. שלושת הנערים, החשודים ביידוי אבנים לעבר כלי רכב, שנסעו על כביש ,65 נעצרו בעקבות דיווח של אזרח אשר הבחין בהם. בחקירתם הודו במעשים וסיפרו, כי המטרה הייתה לפגוע בחיילים ישראלים. כתוצאה מידויי האבנים נופצו שמשותיהם של שני כלי רכב, ושני בני אדם נפצעו קל. בעקבות האירוע אמר מפקד משטרת עירון סגן-ניצב קובי שבתאי: "כל יידוי אבנים על ציר ראשי, בעיקר ציר ,65 נתפס בחומרה, זאת מאחר ופגיעת אבן ברכב, הנע במהירות על הציר יכולה לגרום לנזק חמור מאוד."
 
"הבעיה הגדולה היא העובדה, שלא מדובר באירוע בודד, אלא בתופעה, הממשיכה לצבור תאוצה. באחרונה נזרקו אבנים במחלף עירון על מספר מכוניות, שנסעו בכביש ,6 ובינואר האחרון נרגמו כלי רכב ישראליים, שנסעו בוואדי ערה. ארבעה חודשים לאחר מכן, נרשמו שני אירועים דומים בשטח כפר קרע. בתחילת השנה היה גל של יידויי אבנים, ונאלצנו להיכנס לפעילות מורכבת, שסייעה להוריד את ממדי התופעה. העניין המטריד הוא שלא ניתן לכסות את כל הציר הזה לאורך זמן." הוסיף המפקד שבתאי.
 
  
"מיידים גם ביישובים היהודים" דברי מוחמד יונס. האיום על הנהגים אינו מוגבל לכביש ואדי ערה בלבד. בציר 574 הסמוך לצומת כלניות ובקה אל-גרביה, נרגמו בחודשים האחרונים 12 כלי רכב, בהם נסעו נשים. לדברי שבתאי, "אנחנו עושים הפרדה בכל אזור באמצעות המאפיינים שלו והאוכלוסייה, הנמצאת בו. לא ניתן למנוע כל מקרה של השלכת האבן הבודדת, אבל ברגע שאנו מזהים תחילתה של תופעה, אנחנו מקצים לכך את כל המשאבים הנדרשים."
 
הנערים תושבי השטחים נעצרו בסוף השבוע. "החקירה רק החלה, ואנחנו לא בדיוק סובלים מעודף שיתוף פעולה," אומר שבתאי, "אבל, כששאלנו את אחד הנערים למה הם זורקים אבנים על אוטובוסים, הוא אמר, שהם יודעים שחיילים יושבים מקדימה. אין לנו מושג, אם הם עושים את זה בגלל רקע לאומני או שמדובר במבחן אומץ, אבל אותנו יותר מעניין לבלום את התופעה."
 
על רקע יידוי האבנים האחרון, הוחלט אתמול לתגבר את כביש ואדי ערה בכוחות נוספים. השוטרים במקום נראו דרוכים, בין היתר בשל התאריך הסמלי - ראשית חודש אוקטובר, החודש בו בשנת 2000 פרצו המהומות באיזור. "מפקד המחוז רואה את זריקות האבנים בחומרה, ולכן הוא כינס את כל הגורמים הנוגעים בדבר," סיפר שבתאי.
 
"הוא ביצע הערכת מצב מיוחדת, הקצה לטובתו משאבים והציב את זה בתור אחד הנושאים, שעומדים בראש סדר העדיפויות שלנו. אני לא יודע אם קיים קשר בין יידוי האבנים, לעובדה שאנחנו נמצאים בחודש אוקטובר הרגיש. אולי הם פשוט בחרו בזמן הזה בגלל ריבוי התנועה של הנהגים הישראלים על הציר. בכל מקרה, אנחנו פועלים עם יחידות ביטחוניות אחרות במאמץ למנוע ממיידי האבנים לבצע את זממם".
 
 
מוחמד יונס מכפר ערה, תושב פעיל וחבר במספר ארגונים חברתיים העוסקים בסוגיית הדו-קיום ובתחום השוויון וזכויות האדם במדינה, דחה באופן גורף את התמונה, שציירה העיתונות הארצית והגורמים על המצב בוואדי ערה הוא ציין, כי העיתונות והגורמים נפחו את הנושא, והפכו את תושבי ואדי ערה לפצצה מתקתקת. אומר יונס: "החיים בוואדי- ערה שקטים ועוברים כשגרה, אני חושב, שהגורמים וגם העיתונות הגזימו קצת".
 
יונס דוחה את הטענות, כי מדובר באירועים על רקע לאומי או לאומני: "מדובר במעשים ילדותיים של נערים, שהשעמום הורג אותם, כתוצאה מהמחסור במסגרות חינוכיות או אחרות, שיכולות לקלוט אותם."
לכן, חושב יונס, כי העניין הוא לא יותר מאשר תעמולה תקשורתית, וכוונות זדון של אמצעי התקשורת העבריים, המחפשים סיפור עיתונאי, יותר מאשר לסקר עובדות. יונס מדגיש, כי ההוכחה, המצביעה על החיים ההדוקים והיחסים הטובים בין יהודים וערבים תושבי האזור, הינה האדישות של התושבים ואי התייחסותם לתעמולה התקשורתית: "התושבים ממשיכים את חייהם הרגילים, כי לא השתנה כלום בינם לבין שכניהם היהודים. הם לא הושפעו מהתעמולה בתקשורת, לכן אינם מגיבים, כי המציאות היא ההוכחה הכי חזקה. האנשים היהודים, אשר גרים באזור, מבקרים וימשיכו לבקר ביישובים הערביים, באים לעשות קניות, לקבל שירותי בנק, בריאות, יוצאים לבלות יחד, מארגנים כנסי דו-קיום וכד’, התעמולה לא משפיעה עליהם, היחסים בינינו הדוקים. מי שכן מושפע מהתעמולה הזו, הם אותם תושבים, שעוברים בציר ואדי-ערה לכיוון צפון או דרום, לשם עבודה או טיול, הם לא מכירים את האיזור, הדומה לכל האיזורים בארץ. הרי מספיק להכנס לתחנת דלק בצד הכביש, ולראות איך היא עמוסה ביהודים וערבים שיושבים יחדיו בבית הקפה. עוד דוגמא, שמשקפת את היחסים הטובים והחיים הרגילים והשקטים, הוא בית הספר הדו-לשוני בכפר קרע, בנוסף לפרויקט התיירות – אותו מקדמים בימים אלה באיזור, ושבאמצעותו מלכדים יהודים וערבים לביקורים וסיורים באזור".
 
האינתיפאדה - רק בכותרות העיתון אומרת תושבת קציר
 
מ’, תושבת קציר, ששמה שמור במערכת, סיפרה לנו קצת על ההרגשה לחיות באזור תוואי ביטחון, בעת בה כותרות העיתונות הארצית זועקות "האינתיפאדה חוזרת." לאחר מספר מקרי יידוי אבנים בוואדי ערה ובכבישים נוספים, הגובלים ביישובים ערביים, הרגשת המתח עולה, או שזה רק מעל דפי העיתון?
 מ’ מספרת, שעל מקרי היידוי האחרונים, שמעה רק מאוחר באותו יום שבת. למרות שהשתמשה בכביש בעצמה באותו יום, לא נתקלה במקרה שכזה, וגם לא במתחים או בעיות תחבורה בציר.
מ’ מתגוררת בקציר, וכל יציאה מהבית עוברת דרך וואדי ערה: לעבודה, לקחת את הילדים לבית ספר ועוד. כתושבת מקום, המוגדר "תוואי ביטחון" מ’ מלאת ביטחון ואמונה, ואומרת: "צריך לדעת לשמור על השגרה. לדעתי, כל מקום בארץ יכול להיקרא תוואי ביטחון." לגבי כותרות העיתונים, שזעקו במהלך סוף השבוע "האינתיפאדה חוזרת"- מ’ מגיבה, שהאינתיפאדה חוזרת רק מעל דפי העיתון, וכתושבת האזור אין היא חשה כל עלייה במתיחות מסביב.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }