נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > מי יחליט מהי "טובת הילד"
31 ליולי 2008
מי יחליט מהי "טובת הילד"
מערכת הגפן, 30/07/2008 - 22:12
ועדה שהקימה הכנסת ממליצה לרענן את הגישה, לפני שמחליטים אצל מי יהיו הילדים הקטנים אחרי הגירושים
סוגיית חזקת הגיל הרך מתעוררת בהליכי גירושין בין בני זוג, כאשר החזקה קובעת כי משמורת על ילדים עד גיל שש יש לפסוק לטובת האם.

סוגייה זו קיבלה דגש בימים האחרונים עם פרסומי ועדת שניט, אשר הגישה מסקנותיה לכנסת. לפיהן תבוטל חזקת הגיל הרך הנהוגה עד היום בסכסוכי גירושין. קטינים להורים שנפרדו, היו עד היום באופן כמעט אוטומטי במשמורתה של האם, אם לא הוכח כי האם אינה כשירה.

חזקה זו ניתנת לסתירה בנסיבות שונות. למשל, מחלת נפש אצל האם, ו/או אי כשירות אחרת שתמצא ותמנע מהאם לגדל את ילדיה בצורה ראויה.

במה עדיפה האמא?

אציג כמה יתרונות וחסרונות של שיטה זו:
יש מדרג עולה ויורד של ארבעה שיקולים מרכזיים בהכרעות משמורת בארץ, הן פיסית והן בהסדרי הראייה.

חסרונות:
1. פגיעה בשוויון - מדוע להעדיף את האם על פני האב? רעיון השוויון נפוץ היום ולא צריכה להיות חזקה שכזו. חזקה זו לא קובעת רק את המשמורת עד גיל שש, אלא גם לגבי השנים הבאות.
2. ישנם מקרים שאולי האב הנו משמורן יותר טוב מהאם, ואם זה יוכח, הנטייה תהיה לפסוק לטובתו.
3. שרירותיות בקביעת גיל שש - מדוע לא גיל אחר?
4. יש אימהות שלא רוצות להיות משמורניות. זה מפריע להן. החוק אומר למסור את הילדים לאם עד גיל שש לפחות.
5. תחושה של אפליה - חזקה זו גורמת אצל גברים להרגשה של אפליה.
6. נשים כיום יותר עסוקות מחוץ לבית מרוויחות יותר מבעבר. ישנה תפיסה שהגבר משתתף בטיפול בילדים ושינוי זה מצריך התייחסות אחרת לחזקת הגיל הרך.

יתרונות:
1. המציאות היא שבחיים היומיומיים מתנהלים העניינים כך שהמשמורת נמצאת אצל האם. לגבר פחות נוח, הוא רוצה לעבוד. במקרים רבים האב יודע שטוב שהמשמורת אצל האם, מאחר ואצלה הילדים יגדלו בצורה טובה יותר.
2. ידוע שילד בגילאים שנה עד שלש, זקוק לאמו יותר מאשר לאביו.
3. החזקה הזו הולמת את ההלכה היהודית שלפיה עד גיל שש בן ובת יימצאו אצל האם. לאחר מכן הבת אצל האם והבן אצל האב שצריך ללמד את בנו תורה. בנוסף, הבן זקוק לדמות הורית-אבהית.

להתחשב באבא

החזקה מוגבלת בשני דברים: בגיל ובכך שניתן לסטור אותה. בהתדיינות במשמורת, על בתי המשפט להתחשב ברצונותיו של האב, בעיקרון השוויון ובתחושת הקיפוח.

אין היום מחלוקת לגבי העניין שחשוב לבן שיהיה לו קשר יציב וטוב עם האב - הדמות הגברית, ויש להתחשב בזה, כאשר עוסקים בשאלת המשמורת לפני גיל שש ואחריו.

הסדרי הראייה עם האב יהיו במידה רבה אם הוא רוצה בכך כמובן, גם מבלי להגיע למשמורת משותפת.
נכון לשנת 2006 - 92% מהילדים להורים פרודים חיים עם שני ההורים ורק 8% חיים במשפחות חד הוריות. נכון לשנת 2004 - 97% מהילדים שחיים במשפחות חד הוריות, גרים עם האימא.

בתחילת המאה ה-19 נקבע הרעיון של חזקת הגיל הרך. כלומר, עד גיל שש עם האם. התפיסה הוחלפה ברוב מדינות המערב. בבריטניה בוטלה חזקה זו, בישראל חזקה זו קיימת עד היום. באוסטרליה ובניו-זילנד היא בוטלה. החליף אותה "עיקרון ההורה הדומיננטי". הורה דומיננטי בסכסוכי משמורת - ילד יישאר עם ההורה שטיפל בו יומיום עד למשבר בין ההורים.

אל מי הילד מחובר רגשית

הורה פסיכולוגי - גורם משמעותי בחיי הילד. אליו הילד מרגיש מחובר רגשית, מתגעגע אליו, בוכה וכו’. קיים מתאם בין הורה דומיננטי להורה פסיכולוגי. ישנם מקרים שבהם האבא לא נמצא שמונה שעות עם הילד, ובכל זאת הוא מהווה דמות פסיכולוגית בחייו.

ישראל בחרה בגישה שמרנית. סעיפים 25-24 לחוק הכשירות, דנים בנושא של משמורת באמצעות הסכמה בין ההורים ו/או באמצעות בית משפט.

יש מדרג עולה ויורד של ארבעה שיקולים מרכזיים בהכרעות משמורת בארץ, הן פיסית והן בהסדרי הראייה.

בית המשפט חוזר על עיקרון טובת הילד וכל שאר האלמנטים כפופים לו. מרבית סכסוכי המשמורת מסתיימים בהסכם בעל תוקף של פסק דין. מידת התערבותו של בית משפט בהסכמים בין הורים בנושא המשמורת, נמוכה מעצם העובדה שהורים יודעים מה טוב לילדיהם.

במקרים שהסכמת ההורים לא תשקף את עיקרון טובת הילד, תהייה התערבות של בית משפט.

אם ההורים לא מסכימים

בהעדר הסכמה בין ההורים יופעלו שני עקרונות:
1. חזקת הגיל הרך - ילדים עד גיל שש אצל האם.
2. עיקרון טובת הילד - חזקת הגיל הרך כפופה לעיקרון זה.

החלשות חזקת הגיל הרך - חזקת הגיל הרך הולכת ומשתנה ובית המשפט אומר מאמצע שנות ה-80 שמדובר בשקלול של הכלולים כל השיקולים בקביעת המשמורת. בית המשפט מתייחס לחזקת הגיל הרך גם כפקטור של ילד בגיל שש שיכול להטות את כף המאזניים כאשר יש שוויון במסוגלות של ההורים.
החזקה היא עיקרון אחד מתוך רבים. השופט גייפמן מסכם את העקרונות כדלקמן:

+ מסוגלות ההורה.
+ צרכיו הרגשיים של ילד - הורה פסיכולוגי כמפורט לעיל.
+ רצון הילד.
+ למי מההורים יש את היכולת לשמור על קשר עם ההורה השני. מתחזק מאוד כיום.
+ יציבות והמשכיות בחיי הילד – "לתפוס" את הילד ולא לעזוב אותו.
+ עדיפות להשמה משותפת של אחים.
+ על-פי נסיבות המקרה הקונקרטי וחוות דעת מומחים.

מידע זה אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי ואינו מחייב את הכותבת או את המגזין
עו"ד אודליה חן, מתמחה בדיני משפחה-ירושות-צוואות.
טל’ 072-2502550, פקס: 072-2502554
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
עובדים מצטיינים לשנת 2020
’הגל השני’ בחוף הכרמל: המועצה מספקת פתרונות יצירתיים לתושבים
בזכרון יעקב לא דורכים על צואת כלבים

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }