נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > חופשי זה לגמרי לבד
12 לספטמבר 2010
חופשי זה לגמרי לבד
רם דיבון, 12/09/2010 - 09:45
האם להתאמן לבד או בחברותא? אולי אפילו בקבוצה? איך יודעים מה כדאי ומתי? כולם נהנים להיות לבד לפעמים. כשרוכבים על אופנים, בעיקר כשרוכבים בשטח, בהרים או באזורי יער, התחושות הגופניות הטובות עולות יחד עם ההרגשה של החופש בטבע. היום נבדוק האם יותר טוב לרכוב לבד או בקבוצה.
חופשי זה לגמרי לבד
תמיד תרכב יותר קל מהקושי שהקבוצה גוררת אותך אליו.

כולם נהנים להיות לבד לפעמים. כשרוכבים על אופנים, בעיקר כשרוכבים בשטח, בהרים או באזורי יער, התחושות הגופניות הטובות עולות יחד עם ההרגשה של החופש בטבע. היום נבדוק האם יותר טוב לרכוב לבד או בקבוצה.

מי נהנה לבד?

לא רק סכיזואיד צריך את החופש שבא עם הלבד. כולנו נהנים מכך. במיוחד בתקופה בה אנחנו חיים, שמתאפיינת בעומס יתר של פעילויות על הפרט- גם יחידאיות, וגם חברתיות.

כשאני הייתי ילד, אבי היה צריך לקרוע אותי מהספר ולשלוח אותי "לשחק בחוץ". היום קוראים לזה חנון, אז אמרו "תולעת ספרים". היום, הרבה הורים משתוקקים לראות את הילד יושב לרגע עם ספר במקום להסתובב בחוץ. גם כשהילד בבית, תקשיבו לו לרגע כשהוא משחק עם חברים. גם אם הם רק שניים, זה נשמע כאילו כל קבוצת הכדורגל נמצאת בבית. כשהם משחקים על המחשב, אפשר לעצום את העיניים ולחשוב שאתה נמצא על הטריבונה באמצע משחק.

כמות הגירויים הקוליים והחזותיים שמועמסת על הילדים בכל פעילות, עלתה בצורה משמעותית, כשמודדים אותה מול התקופה שבה אנחנו ההורים היינו ילדים. זה נכון גם לגבינו. כולנו התרגלנו לעומס הגירויים הזה. בעבודה בתפקידים מסוימים, אם אתה לא זז בקצב תזזיתי, אתה מסתכן בתדמית של פלגמט (במילון: אדיש, עייף, לאה, תשוש, נטול מרץ, איטי, חלש, זקן ברוחו, לא אכפתי). תראו באיזה קצב מתחלפות התמונות בטלביזיה ובאיזה תדירות נכנסות פרסומות.

חופשי זה לגמרי לבד
מי נהנה לבד? כולנו נהנים מכך.
שלא לדבר על הקצב החזותי בפרסומות עצמן. לא פלא שהרבה אנשים נהנים מהלבד. הרבה אנשים צריכים לקחת כמה רגעים של שקט במשך היום, להירגע, לתת למוח לנוח מעומס הגירויים הזה. לתת לתודעה קצת שקט. הרבה מאמנים אישיים ממליצים לקחת פסק זמן של כמה דקות, אפילו חצי שעה, במשך היום. מי שעושה יוגה, מדיטציה, התעמלות בשיטת פלדנקרייז וגם בשיטות אחרות, כבר התרגל למנוחה היומית הזו ולא יכול בלעדיה. לבד זה מצוין. גם להתאמן לבד, בריצה, רכיבת אופנים, טאי-צ’י או כל סוג ספורט אחר, אפשר לבד וזה טוב. ואולי כדאי להתאמן תמיד לבד?

יש הנאה גם בקבוצה

גם בקבוצה זה כיף. יש ספורט אישי ויש ספורט קבוצתי. יש הנאה אחרת ומיוחדת בספורט שעושים עם עוד מישהו. אם זה ריצה עם פרטנר, רכיבה עם כמה חברים או משחק כדורסל. מי שלא רכב רכיבת כביש בדבוקה, כשהגב כפוף על הכידון וכל הגוף מפמפם כדי לדחוף דוושה אחרי דוושה במאמץ של 80-90% מהמאמץ המרבי האפשרי, פשוט לא מבין מה כיף בזה. תאמינו! זה כיף.

החברותא עושה משהו לפעילות. וכשהחברותא מצטרפת לאתגרים הפיזיולוגיים, כשיש עם מי לדבר כשאתה "קורע" את השרירים שלך, זה מוסיף המון. הזמן עובר יותר מהר. ואם הזמן עובר מהר, סימן שכיף וכמו שאומרים באנגלית: Time flies when you’re having fun . כנראה שיש גם קשר בין הדיבור לתוספת ההנאה. חוץ מזה, לדיבור בזמן אימון יש משמעות וערך משלו ולכך אקדיש מאמר נפרד. אולי כדאי תמיד להתאמן בחברותא? נמדד מול הקבוצה. מתאים או לא?

אחד המאמנים הטובים בארץ לקח לפני מספר שבועות קבוצת רוכבים לחו"ל. כאן, בתחרות אליפות הארץ, הם רכבו במהירות ממוצעת של 34 קמ"ש. שם, כדי לא לצאת מהמרוץ, היו צריכים לרכוב בקצב של 41 קמ"ש לפחות. והם עמדו בכך בכבוד ואפילו הגיעו להישגים. שאלתי אותם: "אחרי שרכבתם במהירות ממוצעת 41 קמ"ש, מה תהיה המהירות הממוצעת שלכם באליפות הארץ הבאה?" תשובתם הפתיעה אותי: "ברור! 34 קמ"ש!".
כשאתה בקבוצה, הביצוע שלך והמאמץ שלך, תמיד נמדד מול הקבוצה. גם אם אתה לא מודד, אתה לא יכול לחרוג יותר מדי מסרגל המאמצים ומהביצועים של הקבוצה. אחרת אתה לא מתאים לקבוצה. האדם הוא יצור חברתי.

אמנם תחרותי, מי יותר ומי פחות. אבל בהיותו בקבוצה, הוא כל הזמן מתאים את עצמו למה שקורה בה. וזה משפיע על האימון. יש בזה הרבה דברים טובים. זה מעודד לקביעות, להישגיות, לשמירה על רמה טובה, בעיקר אם זו קבוצה טובה ואם יש שם מתאמנים אחרים שטובים ממך. "הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים." (משנה מסכת אבות פרק ד’ משנה כ’). זנב לאריות עדיף מראש לשועלים משום שכשאתה בסביבת אריות, אתה טוב מלכתחילה. הם יגררו אותך אתם לדברים טובים, כלפי מעלה. גם זנב של אריה הוא בסופו של דבר אריה. בין שועלים, אפילו אם אתה הכי טוב, זה גורר אותך למטה. וגם הראש, של שועל, הוא בסופו של דבר רק שועל.

אז יחד או לבד?

אבא שלי תמיד היה אומר "כל דבר טוב, טוב כשהוא נעשה במידה. ויותר מדי, לא חשוב ממה, אף פעם לא טוב". כמו שכתוב במשלי (כה, טו) "דבש מצאת אכול דייך פן תשבע והקאתו". אז ככה זה גם באימון. לבד כל הזמן זה לא טוב. גם רק בקבוצה כל הזמן זה לא טוב.

טיפ: תמיד תרכב יותר קל מהקושי שהקבוצה גוררת אותך אליו. אם הקבוצה שאתה רוכב איתה, יוצאת לרכוב מיוקנעם לקרן כרמל (מוחרקה) - הפרש גבהים של כ-300 מטר, ואתה עדיין לא עשית הפרש של 200 מטר כמה פעמים, לא מומלץ לצאת. על מתאמן שלי, הייתי אוסר. עדיף להמשיך בתכנית האימון שלך. בעוד שלושה חדשים תהיה מוכן ואז תוכל לרכוב יחד עם הקבוצה, תרגיש טוב עם זה, ותראה שגם יהיה לך יותר קל מהחברים בקבוצה.

הכול עניין של תזמון ושל אימון למטרות. כבר ראינו בשבוע שעבר שמי שמתאמן עם מדריך, יקבל הנחיות מדויקות מה מתאים לו ומתי. זה יכלול גם מתי ואיזה אימונים כדאי לבצע לבד, ומתי ואיזה סוגים של אימונים כדאי לבצע בקבוצה. באימון, יותר מדי חופש, יותר מדי לבד, מוציא אותך מהמיקוד. תעביר את השליטה למדריך, תגיע למטרות יותר מהר.

דוושו ותיהנו. שנה טובה


רם דיבון הוא מדריך אופנים מוסמך, מפקד יחידת האופנים במשמר האזרחי בזכרון יעקב וקפטן מועדון רכיבת אופנים מומנTEAM
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מיזם "מועצה עד הבית" יוצא לדרך
ערב הצדעה והוקרה לצוותי חינוך במושבה
תלמידי כיתות א’ בבית ספר אשכולות בבנימינה ניגשו לקלפיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }