נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
אירועי תרבות 16-22/8/2019
גפן מגזין המושבות > טורים > אזור הנוחות והנכות
17 לספטמבר 2010
אזור הנוחות והנכות
רם דיבון, 17/09/2010 - 10:36
איך מכניסים שינוי לחיינו ואיך דואגים לקבע אותו לתמיד. יש דרכים המקלות על הכנסת שינוי ועל יישומו לאורך זמן, אך צריך לבחור. כשזה מצליח, זה מאוד משתלם. אם רוצים להגיע לאנשהו, צריך לבחור יעד. וכמו שאומר אלון גל, צריך להתכוונן למטרה וצריך להציב מטרות ברורות ומדידות. זה השלב הראשון. אחרי שיודעים לאן רוצים ללכת, אפשר לבחור דרך. כך אפשר להתחיל לעבוד על השינוי שאנו מייחלים לו, כדי שיכנס לחיינו וגם יישאר שם לאורך זמן.
אזור הנוחות והנכות
"אני מכור? מה פתאום. אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה. עשיתי את זה כבר מיליון פעם".


"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן"? שאלה אליס
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע". אמר החתול
"לא אכפת לי כל כך לאן". אמרה אליס
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי". אמר החתול.
(מתוך "עליסה בארץ הפלאות" לואיס קרול)



לאן הולכים

אם רוצים להגיע לאנשהו, צריך לבחור יעד. וכמו שאומר אלון גל, צריך להתכוונן למטרה וצריך להציב מטרות ברורות ומדידות. זה השלב הראשון. אחרי שיודעים לאן רוצים ללכת, אפשר לבחור דרך. כך אפשר להתחיל לעבוד על השינוי שאנו מייחלים לו, כדי שיכנס לחיינו וגם יישאר שם לאורך זמן. כולנו מכירים אנשים שניסו להוריד משקל, בדיאטות כאלו ואחרות, והצליחו להוריד מספר כזה או אחר של קילוגרמים, שעלו בחזרה, לעיתים עם ריבית, תוך זמן קצר. מה קרה שם? למה זה קורה ולמה השינוי לא נשאר אתם?

מאיפה מתחילים

מתחילים מהבנה של המקום בו אנו נמצאים. המקום שאותו אנו רוצים לשנות. היום אני לא מספיק בכושר. אני במשקל לא מתאים/לא בריא/לא רצוי. הכרה במצב הקיים שאותו צריך לשנות היא שלב הכרחי. בלי לעבור בוחן מציאות, אנחנו נמשיך להישאר באזור הנוחות שלנו. "אני ספורטאי די טוב. תמיד הצלחתי להיכנס לכושר ממש מהר". אז מה בדיוק אתה רוצה לשנות? אם נמשיך לספר לעצמנו שוב ושוב על הפוטנציאל, אנחנו בדיוק כמו אותו מעשן שאומר: "אני מכור? מה פתאום. אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה. עשיתי את זה כבר מיליון פעם". גם הרגל אכילה שלילי הוא התמכרות. גם הישיבה בכורסא במקום לצאת לפעילות היא התמכרות. התמכרות לאזור הנוחות שבו לא צריך לשנות כלום. לא צריך להתמודד עם קשיים, פחדים, כישלונות וטעויות. שם אנו חיים בשלום עם כל החסרונות שלנו. אם רוצים לשנות משהו, צריך להגדיר את החיסרון שאותו רוצים למלא או לתקן. להיות מסוגל לצאת לפעילות של שעה וחצי רצוף. לעלות את רחוב הכובשים בריצה/רכיבה בלי להפסיק.

התמודדות עם כישלונות וטיפ לרוכבים

לפעמים, להכיר את האיום, מספיק. אבל לפעמים, מי שלא מנסה לא טועה, ורק מי שעושה נכשל. ושוב, כמו שאומר אלון גל, לא ניתן למנוע טעויות, אך מומלץ לעשות טעויות חדשות. בפעם הראשונה והשנייה, אולי גם בניסיון השלישי, יתכן שלא נצליח. אולי נעצור באמצע העלייה. אולי לא נצליח לשחות 20 בריכות רצוף. אולי. ואולי כן? יתכן שזה יקרה בניסיון הרביעי. גם אחרי שלומדים טכניקה חדשה, עדיין קורה שנופלים. טיפ לרוכבים: אחת הדרכים להתמודד עם הכישלון בשטח, עוסקת בנפילות. מה עושים כשמנסים משהו חדש, אלמנט קשה, או מעבר מכשול כלשהו וזה לא מצליח. נופלים, מקבלים מכה. כואב. עוצרים לרגע. בודקים שהכול בסדר. שאין שברים או נזקים אחרים המחייבים טיפול רפואי. ועכשיו, חוזרים על האלמנט. כן. הולכים לאחור, מסתכלים טוב טוב איפה נפלנו. מתכננים איך עוברים את זה. למי שמסוגל, מדמיינים איך עוברים את זה בטכניקה מושלמת. ועושים את זה שוב. למה? כדי שלא תישאר הטראומה. כדי שלא יישאר הזיכרון של הכישלון. הוא יחזור אלינו בפעם הבאה שנרכב בשביל הזה. נגיע לאותו מקום ולא נוכל לעבור. עוברים את זה ונשארים עם זיכרון של הצלחה.

שינוי קטן ולא שינוי גדול

בתחום הגופני, כמו בתחומים אחרים, קל יותר להטמיע שינוי קטן. אחת הסיבות שכל כך הרבה אנשים עושים דיאטה ואחר כך מעלים בחזרה את המשקל, היא שהשינוי לא נשאר. הם חזרו להרגל הישן. אחת התכונות המשותפות לכולנו, היא שאנו יצורים של הרגל. המוח תמיד מנסה לסדר את כל מה שאנו עושים בתבניות. זה מקל על הזיכרון וגם על ההטמעה של דברים חדשים. אם השינוי גדול מדי, התבנית לא מסתדרת. גם אחרי חודשיים עדיין לא "יסתדר" לך במוח שבעצם, צריך להפסיק לאכול ולא צריך לגמור את הצלחת. כי הפחתת הכמות הייתה דרסטית. חצי כמות זה לא נתפס כמשהו שאפשר לחיות איתו, בעיקר כשהמרחק בין הארוחות נשאר אותו דבר.

דיאטה או פעילות גופנית

כולנו רוצים להראות יותר טוב וזה כולל גם את היחס בין השומן לשאר הרקמות בגוף. בעגה המקצועית: אחוז השומן. הגוף הוא מכונה מתוחכמת שבין שאר הדברים, דואגת שיהיה לה "רזרבות" למקרה שנחליט לא לאכול או למקרה שניקלע לאזור מוכה אסון, בצורת או כל סיבה אחרת שתמנע מאתנו למצוא אוכל. כדי לשנות את המאזן של השומן בגוף, צריך ליצור "חסר קלורי" במערכת. במילים פשוטות: לשרוף יותר אנרגיה מזו שאוכלים במזון. אפשר לשנות את המאזן באמצעות חסך של אוכל, אם ממשיכים באותה רמת פעילות. אפשר גם לשנות את המאזן באמצעות העלאת רמת הפעילות, אם ממשיכים לאכול אותו דבר. שניהם לא פשוטים.

אבל ברור, שהאפשרות השנייה, של שינוי רמת הפעילות, עדיפה. מה קורה אם מקטינים את כמות האנרגיה הנצרכת (כמו בדיאטה) ללא הגברת רמת הפעילות? בימים ולפעמים שבועות הראשונים, המשקל יורד. הגוף עושה שימוש במים, מלחים, אנרגיה זמינה ועוד חומרים שנצברו. המשקל יורד. תוך זמן קצר, הגוף מרגיש שמשהו חסר. פתאום יש פחות חומרי בנין והזנה לאיברים ולשרירים ופחות עודפים לאגור בתאי השומן. התגובה הגופנית היא התגובה האנושית הטיפוסית. "הי! מה עם האוכל?". הגוף לא יודע לצעוק בקול. הוא מפעיל אזעקה שמשמעותה "מצב חרום" באופן כימי.

בתקשורת הבין תאית. זה גורם לשני דברים, האחד: הגוף מתחיל לנסות ולאגור כל טיפת אנרגיה שמגיעה, בתאי שומן כי יש מצב חרום מאחר ויש פחות אנרגיה, עוד פחות מקודם, משום שעכשיו כל טיפת אנרגיה הולכת לאגירה בשומן וצריך לחסוך באנרגיה. המסר לשרירים ולשאר האיברים עובר מהר מאוד:"תשתמשו בפחות אנרגיה!". בעגה המקצועית: הורדת רמת חילוף החומרים (האטת הקצב המטבולי). ברמה הקלורית, אדם שבאופן רגיל היה צורך 2500 קלוריות ואוכל 2500 קלוריות, התחיל דיאטה והפחית 20 אחוזים שהם 500 קלוריות ממזונו ליום. בהתחלה יוריד קצת משקל.

מהר מאוד הגוף מתרגל לחיות ברמת חילוף חומרים המתאימה ל2000 קלוריות. עכשיו, פתאום מגיעים החגים. במשך שלושה ימים, במאמץ גדול, צברנו רק 3000 קלוריות ליום. אבל הגוף המשוכלל שלנו לא צריך כל כך הרבה. הוא במצב חיסכון. הוא מיד לוקח 3000 קלוריות מיותרות והופך אותם ל 500 גרם שומן. עכשיו הרבה יותר קשה להוריד את המשקל העודף משום שמאזן האנרגיה הכולל של הגוף צורך רק 2000 קלוריות ביום! עכשיו, להוריד 500 קלוריות ליום זה אומר להפחית 25 אחוזים ולצרוך רק 1500 קלוריות כל יום! זה הרבה יותר קשה מהדיאטה ההתחלתית שבה הופחתו 20 אחוזים. מה עושים?

ראינו מה קורה בגוף כשמנסים להוריד משקל באמצעות דיאטה, או הפחתת כמות המזון הנצרכת, ללא שינוי ברמת הפעילות הגופנית. בפעם הבאה נראה מה קורה כשמנסים להוריד משקל ללא דיאטה, ובמקום הדיאטה, עושים פעילות גופנית.


רם דיבון הוא מדריך אופנים מוסמך, מפקד יחידת האופנים במשמר האזרחי בזכרון יעקב וקפטן מועדון רכיבת אופנים מומנTEAM, מדריך קבוצות ילדים, גברים ונשים Ram.MomenTeam@gmail.com
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
הכנות אחרונות לפתיחת שנת הלימודים תש"פ
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה
מה זאת אהבה?♥