נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > פרשת "ויקרא": טעות. טועים. טעינו
11 למרץ 2011
פרשת "ויקרא": טעות. טועים. טעינו
, 11/03/2011 - 10:51
מותר לכם לטעות, מבשר משה לבני ישראל בפתח ספר "ויקרא". אתם לא אלוהים ועומדת לכם הזכות לחטוא. אלוהים אפילו מבטיח לסלוח ובלבד שהטעות נעשתה בשוגג ושבקשת המחילה תמימה. בני ישראל עדיין חונים למרגלות הר סיני ורגע לפני שממשיכים במסע, אלוהים משחיל בינות למאות המצוות את דיני בקשת הסליחה והמחילה, הן דיני הקורבנות, כסוג של הצהרה: אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאתם לא מושלמים
טעות. טועים. טעינו
כולם שווים בפני החוק, כשם שלכולם אורבת הטעות, מתוך הנחת עבודה שהאדם הסביר יטעה ויחטא. השורש שג"ג חוזר בקביעות בכל סוג של עבירה בפרשת השבוע. כל בקשות הסליחה יכולות לבוא וגם להיסלח רק מהמקום שהחטא מקורו בשוגג. בטעות. בהיסח הדעת. בתמימות. ברצון הטוב

עופר צדקהפרשת "ויקרא"

בני ישראל עדיין חונים למרגלות הר סיני ורגע לפני שממשיכים במסע, אלוהים משחיל בינות למאות המצוות את דיני בקשת הסליחה והמחילה, הן דיני הקורבנות, כסוג של הצהרה: אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאתם לא מושלמים. ברור לי שלא תעמדו בכל המצוות, אומר אלוהים. נגזרת מטבעכם לחטוא והנה אני מודיע לכם שיש בכוונתי לסלוח לכם.
 
מותר לכם לטעות, מותר לכם לחטוא, מותר לכם להיות בני אדם. אתם לא אלוהים ואתם לא יכולים להיות אלוהים, אז תיהנו מהספק. תחטאו, תבקשו סליחה יפה ואני מבטיח לסלוח.

אלוהים מרשה לכולם לטעות- לכהן, לנשיא, לציבור כולו ולאדם הפשוט. הוא מעמיד את העם ואת רם המעלה בשורה אחת- כיודע נפש האדם באשר היא.

ולכולם, ללא יוצא מהכלל, הוא מרשה לטעות, בתנאי שמדובר בשגגה. כש"נפש כי תחטא בשגגה מכל מצוות ה’ אשר לא תעשינה"(ויקרא, ד’, ב’), אלוהים נותן את מתכון הקורבן שיש להקריב ומודיע שיהיה בסדר. כך גם בחטא ציבורי: "ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל" (ד’, יג’). כך גם כשהנשיא שלך חוטא: "אשר נשיא יחטא ועשה... בשגגה ואשם" (ד’, כב’). אותו הדין הוא לאזרח הקטן: "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ" (ד’, כז’).

משה קובע כי כולם שווים בפני החוק, כשם שלכולם אורבת הטעות, מתוך הנחת עבודה שהאדם הסביר יטעה ויחטא. השורש שג"ג חוזר בקביעות בכל סוג של עבירה בפרשת השבוע. כל בקשות הסליחה יכולות לבוא וגם להיסלח רק מהמקום שהחטא מקורו בשוגג. בטעות. בהיסח הדעת. בתמימות. ברצון הטוב. כשלמרות כל אלה האדם טעה, הכיר בטעותו והוא מבקש מחילה, גם אז בקשתו תתקבל. אחרת, החוטא בזדון ומבקש מחילה, יישאר מחוץ למחנה ודין שמיים ירדוף אותו במקרים קשים, ודין ארץ ירדוף אותו במקרים קלים יותר.

אלוהים מבהיר לבניו שהוא יסלח להם על רוב הטעויות, אם מקורם בתמימות. אבל את הדגש הוא לא מבקש ליתן על עצם הסליחה שלו ומשה לא מנסה להאדיר את שם ה’ כאל רחום וחנון במקרה הזה. הוא יעשה זאת במקומות רבים אחרים בהמשך המסע המדברי, דווקא כשלאלוהים יימאס לפרקים לסלוח.

משה יזכיר את ליבו הרך של אלוהים ברגעים אלה מול אלוהים ופחות מול בני ישראל, כמבקש להזכיר את חולשתו שלו לצרת עמו. הדגש במדיניות בקשת הסליחות הוא לא אלוהים, כי אם האדם שמבקש את הסליחה ועוד לפני כן, אותו אדם שטועה וחוטא מעצם הגדרתו. מעצם מבנהו. מעצם יצריו של האדם שרעים מנעוריו.

"לטעות זה אנושי, לסלוח- אלוהי, לנטור- שטני" כתב המשורר האנגלי, אלכסנדר פופ. משהו כמו 250 שנה אחרי שהוא אמר את המשפט הכל כך נכון שנשען על פרשת השבוע, ציטט אותו שחקן הקולנוע יו גרנט, שנתפס בקלקלתו עם אישה זרה וביקש את מחילתה של חברתו. אני זוכר את המקרה היטב, כשאדון גרנט העניש והאניש את עצמו, תוך שהוא מנסה לסלול לחברתו את הדרך לדרגת אלוהים, אם רק תואיל לסלוח לו. הוא נתפס עם המכנסיים למטה וגם יצא אידיוט, כי החטא שחטא לא ראוי למחילה ולו רק בגלל הסיבה שמקורו לא היה בשגגה. הוא בסך הכל ביקש את סליחתה, כי היא ידעה.

על חטא מכוון, אומר אלוהים, אל תקריבו שום קורבן מחילה. תחסכו את זה מעצמכם וממני. אבל על שגגה- מרגיע אלוהים- אתם לא צריכים לחכות ליום כיפור. כל שעליכם לעשות הוא להקריב קורבן, לתפוס איזה עגל, לרדת על סטייק טוב, לבוא מתוך הטוב, ואני אסלח, מתחייב אלוהים.


זמן כניסת השבת: 17:14
זמן יציאת השבת: 18:22

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }