נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > כמו צמח באך
1 לספטמבר 2007
כמו צמח באך
ערן בן זאב, 01/09/2007 -
לא מכבר פגשתי את שולמית ניסימוב, שכבר על פי שמה אפשר כבר לחשוב שהיא קשורה בדרך זו או אחרת לנסים אז אולי לא צריך להיסחף אבל ככל שהדבר נוגע לי מה שעושה שולמית נוגע לא נוגע בלא נודע, לא בעניין של כיפוף כפיות ולא בעצירת שעונים אבל בהחלט בהשפעת המחשבה על חיינו.
האמת היא שפרדס חנה מלאה במטפלים וברפואה משלימה, ואפילו מכללה יש לנו להתפאר שאליה מגיעים מטפלים ומטופלים מכל הארץ כולה, לכל אחד יש את השיטה שלו, לכל אחד את הדרך שלו, ורובם טובים עד מצוינים. ובכל זאת יש בה משהו בשולמית שאינו מפוענח עד הסוף, אבל המשהו הזה עובד כל כך שכנראה כמו בדברים האלה שהמסר בהם הוא הפשטות, כך גם בדרכה התגלתה הפשטות המבורכת, זאת שבעזרתה אנשים מצליחים לשנות משהו להפוך בעיה לפתרון. בכלל אחד המשפטים המלווים את שולמית כחוט השני הוא: "הבעיה היא הפתרון" , נשמע מוזר?! אז זהו, לפעמים כשחושבים הפוך מקבלים נס, כשחושבים שחור מקבלים אספרסו.
 
ה"תרוץ" לפגישה שלנו הוא ספר חדש שהוציאה שולמית, הנקרא "רפלקסוצ’אקרה" ספר הבא ללטף אותך שבא ללחוש לך בתוך האוזן את מילת הקסם הישראלית כל כך "הכל בסדר", אבל הפעם עם עומק אחר ועם מובן שונה.
מפגישתי עם שולמית ניסיתי לחדור לתוך הראש הקודח שלה ולהבין על מה ולמה לכתוב ספר?
מה יכול לעשות הספר שהיא עצמה אינה עושה עם מטופליה, או מה מטופליה יכולים לעשות עם הספר שאינם עושים עם עצמם?!
אם תשאלו את שולמית מהו הדבר המדויק אותו למדה תקבלו תשובה מפורטת: "אני לומדת כל הזמן, ולכן יש לי ארגז כלים, ואני כנראה יודעת איזה כלי לשלוף לאיזה מטופל, זה כל העניין".
אולי מה ששלומית מצליחה לעשות, הוא לשנות למטופל כזה ואחר את זווית ההסתכלות, אם כל החיים הם ראו רק בזווית מסוימת הם יוצאים ממנה ולפעמים מדובר אחרי דקות, כשהם מצוידים בכלי שפשוט משנה את איכות חייהם באחת, פשוט כך....
נשמע כמו הוקוס פוקוס? אז זהו, כשבוחנים את התוצאות לא אחת אפשר להסתכל על זה כעל פלא של ממש, מספר מקרים השאירו גם את ניסימוב נדהמת: כמו זה שהגיע עם גב תפוס, גב שהציק לו שנים ואחרי טיפול די קצר, ואחרי שאפילו לא נגעה בו כלל, הבן אדם שכח מהגב הזה ואין יותר כאבים מאז.
וכאלה לא חסר, אז איך נקרא לזה? שולמית, בצניעותה כי רבה, טוענת שהיא עובדת כל הזמן בעצה אחת עם המטופל, שואלת את השאלות ורואה את הפתרונות אפשריים מול עיניה, איך זה? ככה זה.
הילדים יגידו: "זה לא אני זה הוא"......
כבר כשהייתה ילדה קטנה הייתה יושבת על העץ ומתבוננת מגובה רב ובינוני על הנעשה ובוחנת את המתרחש, ויודעת בתוך תוכה שהיא מסוגלת למצוא תשובות אחרות ומקוריות, התהליך היה אך טבעי שמאז הייתה בת 20 בערך למדה עוד ועוד והיום היא יכולה רק לשלוף את הכלי הנכון, אחד יקרא לזה רפלקסולוגיה, והאחר מסז’ רפואי, והיא תקרא לזה תרפוינט, שזה שילוב של הכל, הגדרה שונה היא נל"פ כלומר ניתוב לשוני פיזיולוגי.
כי מה זה בכלל כאב, אולי זה איזו תשדורת של המוח לגוף? ואולי אם נחשוב אחרת אז לא יהיה לכאב מקום? התשובה היא שאפשר גם אפשר לנתב את הדברים למקום הנכון, וזה תלוי רק בנו, ובעצם מה ששלומית רוצה להעביר אליכם הקוראים ואלי המקשיב קשב רב זה שלושה דברים עיקריים:
1. אפשר אחרת. 2. יש מספיק מחקרים על עבודת המוח, שכדאי לקחת מהם ולעשות טוב לעצמך. 3. לעשות למוח הגדרה מחודשת כמו שאתה עושה למחשב, ואז להפעיל מחדש וראה זה פלא המחשב כלומר הגוף עובד אחרת, כך בפשטות.
אין לי מושג איך זה יעבוד עליכם אבל בהחלט כדאי לקחת את הספר ולשקוע איתו לאיזה זמן איכות ולראות.
אולי תרגישו מלוטפים עד כדי נעימות, הכל יתחבר ואז אולי אפילו לא תזדקקו לטיפול אלא כל אחד מכם יטפל בעצמו בעזרת כוח המחשבה והמגע שלו, בעזרת שינוי קל של תבניות החשיבה ונגיעות רכות ברגליו שלו.
זה לא בשמיים - זה ברגליים, וזה בעיקר בראש.
 
כמו צמח בר
 
ביום שישי האחרון נפתחה תערוכה חדשה בבית הראשונים, תערוכת ציורים בשם "פרחי בר". אז בניגוד לנושא הקודם אין פה נגיעה כלל וכלל לצמחי באך למרות הסמיכות בצלילים, (לבאך יש אחלה צליל)....
אך יש גם יש נגיעה לוקאלית, כי "בית הראשונים" הטוב מארח חינם אין כסף תערוכות שנותנות לציבור המקומי סיבה לצאת מעט בימי הגשם הרטובים הללו לראות קצת טבע מתחת לקורת הגג, כדי שלא נרטיב חס ושלום את הפדחת, ובכל זאת נתרשם קצת מהנוף.
נורית גור - לביא (קרני) היא בת כפר יונה דווקא והיא בתו של פרדסן מעמק חפר, שהקים בזמנו בית אריזה במעבר קרני, ועל כן המעבר קרוי על שמו. הידעתם? (אם במקרה תתקלו בשאלת טריוויה שכזו, הרווחתם ידע בחינם...)
הציורים נאיביים משהו, מזכירים משחקי ילדים ועד ל- 20 בינואר בשנה הבאה עלינו לטובה, תוכלו לבקר, להתרשם, לא לקטוף, כי הפרחים האלה מוגנים, ועל הדרך לראות גם מה התחדש בבית שבו פרט לתערוכות המתחלפות חדשות לבקרים, הכל ישן, וההיסטוריה של פרדס חנה פרושה לנגד העיניים.
אז רק לנוחיותכם קוראיי היקרים שעות הפתיחה הן בכל יום בין 10 – 12 ובין 17- 19 וביום ו’ בין 10 – 12 ואם אפשר לברוח קצת מן הקור אל האומנות המוגנת, אז הרווח כלו שלנו.
 
 
 
לידים:
 
אם תשאלו את שלומית מהו הדבר המדויק אותו למדה תקבלו תשובה מפורטת: "אני לומדת כל הזמן, ולכן יש לי ארגז כלים, ואני כנראה יודעת איזה כלי לשלוף לאיזה מטופל, זה כל העניין".
 
כי מה זה בכלל כאב, אולי זה איזו תשדורת של המוח לגוף? ואולי אם נחשוב אחרת אז לא יהיה לכאב מקום? התשובה היא שאפשר גם אפשר לנתב את הדברים למקום הנכון, וזה תלוי רק בנו
 
נורית גור - לביא (קרני) היא בת כפר יונה דווקא והיא בתו של פרדסן מעמק חפר, שהקים בזמנו בית אריזה במעבר קרני, ועל כן המעבר קרוי על שמו. הידעתם? (אם במקרה תתקלו בשאלת טריוויה שכזו, הרווחתם ידע בחינם...)
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }