נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > חוק לא צדק
8 ליוני 2012
חוק לא צדק
מעוז מוסל, 08/06/2012 - 10:27
איך הפכה אותי עיריית ירושלים לפורע חוק. לפני שנה, בשעות אחר-הצהריים של שבת שלווה בחודש יוני, יצאנו לטיול ברחבי ירושלים עם המשפחה המורחבת. בשעת השקיעה, אחרי שראינו מקצת ממראות העיר, על בנייניה, נופיה ושוקיה, היינו בדרכינו אל הנקודה האחרונה בסיור המתוכנן, סמוך למדרחוב בן-יהודה
חוק לא צדק
החוק היבש לא נרטב אף פעם", שרו מוניקה סקס, אני את הפזמון החוזר שלהם אוכל כעת לשיר כל הדרך אל הבנק- לתשלום הקנס [אימג’בנק/thinkstock ]

מעוז מוסללפני שנה, בשעות אחר-הצהריים של שבת שלווה בחודש יוני, יצאנו לטיול ברחבי ירושלים עם המשפחה המורחבת. בשעת השקיעה, אחרי שראינו מקצת ממראות העיר, על בנייניה, נופיה ושוקיה, היינו בדרכינו אל הנקודה האחרונה בסיור המתוכנן, סמוך למדרחוב בן-יהודה.

אנחנו, שבקיאים בניווט בירושלים כפי שאנו בקיאים בגידול וייבוש זעתר, נצמדנו לאחורי מכונית המדריך ועקבנו אחריו. לפתע האט רכבו והצביע על מקום חניה פנוי, מסמן לנו שיעדנו קרוב והגיעה השעה לחנות. הוא היה נדיב ובאמת רצה לעזור, אבל במקרה הזה, כפי שיסתבר בהמשך, מהמתוק יצא עז. מוקירי תודה חנינו, והצטרפנו לסיור האחרון.

הסיור, כמו שאר הטיול היה מעניין ומהנה. בסיומו הוסכם על הכל, שהנאתנו לא תושלם עד ששרירי הלסת והקיבה ייטלו אף הם חלק פעיל במאורע. את התיאור של מפח הנפש בחיפושנו אחר מזון, במסעדות שמטעמי הגנה על תעודת הכשרות שלהן פתחו זה עתה את מטבחם, אחסוך כאן. רק אומר שהמשימה שהייתה אמורה לקחת שעה לכל היותר, ארכה למעלה משעתיים. עובדה זו הפכה למשמעותית, כפי שיתברר בהמשך, ואת הטעם הטוב שהיה לנו מהיום המוצלח עד אותו רגע, החליף טעם מריר יותר.

בשובנו לאוטו זיכה אותנו המגב שבחלון הקדמי בתשורה לא צפויה: דף לבן, שבראשו מתנוסס סמל עירית ירושלים, בהמשכו טופס מלא בשרבוטים לא ברורים, לא נעים. את מהות העבירה התקשיתי לפענח מתוך כתב ידו של הפקח: כנראה שלפחות קורס אחד – כתיבה יוצרת, חולקים הרופאים והפקחים בדרך אל התואר. אך סכום הקנס היה ברור ולא הותיר ספקות: אלף ש"ח! אכן, לא נעים. הסתכלתי סביבי ולא מצאתי כל רמז על כך שהמקום אסור בחניה. התחלתי לעלות במעלה הרחוב, ואחרי כעשרים מטר מצאתי את מה שחששתי מפניו: שלט כחול ומתחתיו כיתוב שמזהיר כי ארבעת המקומות הבאים שמורים. התכווצתי במבוכה כשהסתבר שדאגתי התאמתה: חניתי בחנית נכים.

האם קיום השלט הבודד, המרוחק, מספיק עבור הרשות המוניציפלית בכדי להזהיר את הנהג הסביר מפני חניה במקום אסור? – שאלתי את עצמי, עדיין מכווץ. האם הוא עושה את תפקידו ומגן על זכותו של הנכה? ההיגיון אומר שלא: הרי אבני המדרכה במקום היו אפורות, נטולות כל גוון המתריע על כך שהחניה אינה חופשית; לא היה שילוט קרוב ובהישג עין, בודאי שגם מפרץ החניה עצמו לא כוסה בצבע כחול בוהק כפי שנהוג היום במקומותינו. אלא שמה שחששתי מפניו, והתגלה כנכון לאחר שפשפשתי למחרת בכתובים, הוא שהשילוט – גם אם הוא מרוחק, מספק: מבחינת עירית ירושלים אני פורע חוק.

עוד אנו מסתובבים במקום ומנסים להבין איפה טעינו, חנה רכב במקום הפנוי הסמוך למכוניתי. מיהרנו להזהיר את הנהג, שלא ייפול גם הוא באותה מלכודת. רק פינה זה את מכוניתו, ומיד הגיע אחר. ואז קלטתי באחת – מבחינת עירית ירושלים מונחת בקצהו של רחוב כורש, בואך פינת בן-יהודה, מכונה המדפיסה כסף: מכיוון שסימון המקום כשמור לנכים אינו בולט מספיק, יכולים אזרחים רבים להיכשל במקום בו כשלנו אנו ובתום לב לחנות במקום. קופת העיריה מתעשרת במהירות – כאן, ואולי גם במקומות נוספים ברחבי העיר, מן סטארטאפ ירושלמי שכזה.

יש לומר – על-פי החוק היבש תמרור המותקן בסמוך לחניה מספיק כדי לסמן אותה, גם אם הוא מרוחק, ואין חובה בסימון מפרץ החניה עצמו. זו הייתה חובתי לבדוק כהלכה את הסדרי החניה במקום. אך האם זהו הדבר החשוב באמת? או שטובתו של הנכה היא זו שאמורה לעמוד לנגד עירית ירושלים, שתעלוליה עשויים לגרום שבמקרים רבים יגלה שמישהו זר, בתום לב או מחוסר תשומת לב התיישב על הכסא שלו.

אני חושב אגב, שגובה הקנס הוא מוצדק לגמרי, ושלא צריכות להינתן הנחות למי שבמודע בוחר לחנות במקום השמור לנכים, לא כי הוא "מיהר נורא" ולא כי "לא היה שום מקום פנוי". מי שאין ברשותו תו נכה, מבחין בשילוט ובסימון ובכל זאת בוחר לחנות במקום האסור, אולי שווה לשקול להעניק לו תו שכזה – אם לא בשל עיוורון, לפחות מפני שהוא לוקה באטימות חברתית ואדישות לזולת. מי שקצת מכיר אותי יודע שאין סיכוי שאחנה במודע בחנית נכים ומי שמכיר אותי קצת יותר טוב, יודע שגם לא אחנה במודע במקום אסור.
 
לא בגלל שאני צדיק כזה גדול. פעם ניסיתי לבדוק ביני ובין עצמי מה מניע אותי במקרים כאלה. הגעתי למסקנה שככלל, הרבה יותר קשה לי להתמודד עם חוסר הנוחות הכרוך בעבירה על החוק מאשר עם אי-הנוחות הכרוך בציות לו. למשל במקרה של החניה: הרבה יותר נוח לי להשקיע זמן במציאת מקום חניה כשר או ללכת מרחק רב יותר אל יעדי, מאשר להיות מוטרד מהמחשבה על העבירה שביצעתי או מהשאלה אם עבר במקום פקח בזמן העדרי.

החלטתי שאטימות העיריה שווה מאבק. הגשתי ערעור שבו ניסחתי את טענותיי כלפי הסימון הכושל ושלחתי צילומים ובהם חניות ברחבי הארץ המיועדות לנכים ומסומנות באופן שלא ניתן לטעות בו. הערעור נדחה, ואני החלטתי לא להיכנע ולגשת למשפט. הכנתי חומר להגנה: טיעונים מושכלים, צילומים ממקום האירוע, ציטוטים רלוונטיים. ביססתי את טענתי על כך שתקדים זיכויי יכריח את העיריה לסמן כהלכה מקומות כאלה בעתיד, כדי למנוע אובדן הכנסה, ובכך יתרום גם לזכויות הנכים.
 
ניסיתי גם להסביר שבחירתה של העיריה שלא לסמן את המקום כראוי, אולי מכוונה תחילה ויש בה מבחינת המרת האיסור "לא תשים מכשול בפני עיוור". הקלה על ארנקי הייתה סיבה ראויה, לא אסתיר, אך באמת ובתמים עשיתי את הצעד הזה ממניעים עקרוניים. לקראת המשפט החלטתי אף להעמיד תרומה, על סכום מכובד, לשתי עמותות הפעילות לעזרת הנכים, מקווה שבהצגת הקבלות אוכל לשכנע את השופט שלא רק החור בחשבון העו"ש מניע אותי.

אין הפי-אנד לסיפור הזה. אני מניח שמי שבקי בנפלאות המשפט הישראלי היה יכול לצפות את המובן מאליו. השופטת לא התרשמה מתצוגת התכלית שלי, הכריזה עלי כאשם ו"הסתפקה" בגובה הקנס המקורי. "מה שמעניין אותי זה החוק ולא הצדק", הוכיחה אותי כשניסיתי לשטוח בפניה את טיעוני, ואני לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. "החוק היבש לא נרטב אף פעם", שרו בהזדמנות אחרת מוניקה סקס, ואני את הפזמון החוזר שלהם אוכל כעת לשיר כל הדרך אל הבנק - לתשלום הקנס.

מה הלקח מהסיפור? – אם יורד גשם בחוץ, כדאי לקחת מטריה ועדיף גם להתעטף במעיל. כן, אני יודע שזה לא קשור, אבל לא מצאתי לקח אחר בסיפור הזה, אז החלטתי לשתף אתכם במשהו שהוא תמיד נכון
.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }