נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > אמא בבית
20 ליולי 2012
אמא בבית
, 20/07/2012 - 10:13
בראיה כנה ומפוכחת, אני תוהה, גם כשאני בבית, כמה באמת אני עם הילדים? כשרק התחלתי את לימודי, יצא שנעדרתי מהבית, ארבע פעמים בשבוע, בשעות אחר הצהרים, פעמיים לעבודה וכך גם ללימודים. שילמנו הילדים, בעלי ואני מחיר כבד על העניין. בשנה שעברה, עשיתי סלטות באוויר, על מנת שכל הקורסים אותם לקחתי, יהיו בשעות הבוקר. נחשו מה, גם על זה שילמתי מחיר כבד
אמא בבית
בראיה כנה ומפוכחת, אני תוהה, גם כשאני בבית, כמה באמת אני איתם? יושבת, מדברת, שואלת, משחקת, האמת? לא הרבה [אימג’בנק/thinkstock ]

לימור עברון גילתכשרק התחלתי את לימודי, יצא שנעדרתי מהבית, ארבע פעמים בשבוע, בשעות אחר הצהרים, פעמיים לעבודה וכך גם ללימודים.

שילמנו הילדים, בעלי ואני מחיר כבד על העניין.

בשנה שעברה, עשיתי סלטות באוויר, על מנת שכל הקורסים אותם לקחתי, יהיו בשעות הבוקר. נחשו מה, גם על זה שילמתי מחיר כבד. כל חברי שנאו אותי על כך שלומדים ביום שישי, שניים (טובים), אפילו עזבו כתוצאה עקיפה מכך, בקיצור, עוגמת נפש בריבוע.

המטרה הושגה, מלבד יום אחד בו אני מנחה את קבוצות התמיכה שלי, אני בבית – עם הילדים.

אבל, בראיה כנה ומפוכחת, אני תוהה, גם כשאני בבית, כמה באמת אני איתם? יושבת, מדברת, שואלת, משחקת, האמת? לא הרבה.

ראשית, הם באמת גדלים ופחות צריכים אותי (יותר להסעות) ושנית, לפעמים לא נעים לומר, זה קצת מתיש ואולי אפילו משעמם, לא?

דיונים ארוכי מילים, על איך שתו/ אכלו לי, בגוונים שונים ומשונים, ריבים וקטטות, בהם אני נדרשת להיות סוג של שופט, לסדר, לכעוס, לספוג מהם את קשיי היום, כאשר הם שבים מהמסגרות שלהם, תכל’ס? לא מה שהיינו מגדירים - כיף.

אבל קושי של עילי להיפרד ממני בזמן האחרון, עימת אותי עם הכרה מזעזעת.

אני לא באמת זמינה לילדים שלי. או שאני במחשב, כותבת טור כזה או אחר, או שאני לומדת למבחן, או כותבת עבודה, מדברת עם משתתפים בטלפון, או מבשלת, מנקה, תולה / מייבשת, רוקחת קרמים או מנסה טינקטורות חדשות, אז מה הדאווין הזה, שאני הרבה בבית?

זה הזכיר לי, משהו מהלימודים שלי, שמעסיק אותי רבות. במחלת הסוכרת, הדם מוצף בסוכר, אך בעיה כלשהיא, אינה מאפשרת את כניסת הסוכר (אנרגיה), לתאים וכך התאים שלכאורה נמצאים בסביבה של שפע, למעשה, מורעבים.

ברק הכה בי כשהבנתי את ההקבלה, ואני, רומניה פרקטית שכמותי, ישר יצאתי עם תוכנית פעולה. זכרתי שכתבתי פעם כתבה על מה שילדים זוכרים מבית ההורים. הם זכרו במיוחד מה שהורה עשה בלעדית איתם, בלי האח(ר)ים.

אז כבר היינו, עילי ואני בחנות משחקים, לבחירת משחקים שיעניין גם אותי, לא נראה לי שזה כל כך הצליח עם המשחק, מנסים בקרוב את היתר.

רציתי לקנות עבורי, בריכה קטנה, לשכשך בה בגינה שהרי אני, בניגוד למה שכתבתי (אני זוכרת), לא הולכת לבריכה. מבטו המצמית של עילי, מנע ממני לבצע את הרכישה.

מדי יום אני משתדלת לשחק איתו, זמן נטו, רק הוא ואני. לקחתי אותו למסעדה, דבר שבדרך כלל בעלי עושה, ’שולה’ בקיסריה, התגברתי על הפחדים שלי, איך אני אסתדר ומה אוכל – היה מצוין, לו וגם לי.

לעידן, שציינה יום הולדת 15, הבטחתי יום כיף כולל שופינג - מילה שמעבירה צמרמורת עולה ויורדת בגוי הבלתי צנום, בעיר האורות - תל אביב.

ילדים רגישים לאי זמינות כמו נייר לקמוס. להיכנס הביתה מהעבודה עם שיחת טלפון פעילה/ רגוזה הינו עוול, גם למשוחח עצמו. סיימו את השיחה, מחוץ לדלת, נשמו אויר ואז תכנסו למקום שהכי אוהב אתכם בעולם.

אני צופה נלהבת בעונה הנוכחית של ’מחוברים’. סקאזי, המוסיקאי היוצר, אמר באחד הפרקים משהו מעניין. הוא דיבר על כך שאהבה הופכת הרגל ושאין גבר שלא מרגיש כמו מכונת האכלה ופרנסה משלב מסוים ואילך. אז תרשו לי להוסיף שאישה מרגישה גם היא כמו מכונה זהה ועוד אקסטרות ששמורות רק לנו. אז עם כל האדרת הילדים שיצאה מהטור הפעם, בואו ולא נשכח גם את עצמנו, כי אנחנו מדגימים לילדים שלנו איך עוברים את הדבר המורכב, המסובך, היפהפה לעתים, שקרוי – החיים.

ה – Win win בעיני, זה למצוא פעילויות, שמזינות את הילדים, אבל גם מדברות אלינו, ההורים.

מתכון: עוגיות פולפה משודרגות
עוגיות פולפה משודרגות


אל קורס המדצ"ים של הנוער העובד, הבאתי לבתי עידן, ביום הביקורים, עוגיות שהיו מוצלחות במיוחד. שלבי ההכנה מעט מטריחים, אבל שווים את התוצאה.

משתתפים:

2 כוסות שקדים מושרים במים רותחים וקלופים, ניתן לקנות אותם כבר מולבנים, אבל קראתי במקום, אותו לא אזכור, שמשהו בהם (במולבנים), לא בריא ושעדיף לקלוף לבד. אני מזהירה: זוהי מלאכה מטרידה וארוכה, שווה לגייס כמה שיותר בני משפחה.

1/2 כוס סוכר חום (מי שאוהב יותר מתוק, אז קצת יותר, אבל לא המון יותר, ע"ע סוכרת)
2 ביצים
2-3 כפות שמן קוקוס
מעט מלח

לאחר ’הפשטת’ השקדים מקליפתם, טוחנים אותם במעבד מזון או בלנדר ומוסיפים את שאר החברים.
אני ניסיתי ליצור עוגיות בודדות, אבל הכל הפך למעין עוגייה אחת גדולה ומשוטחת, אז תעשו את השיקול שלכם, בעיני עדיף לשטח הכל, לאפות עד הזהבה ואז לחתוך לריבועים. לשמור במקרר, או שלמעשה אין סיבה, זה ייגמר מייד.

שימשיך לכולנו קיץ נעים, עם פעילויות משותפות ומהנות.


לימור עברון גילת
מנחת קבוצות תמיכה להרזיה
ומומחית בשינוי הרגלים
Limor.gilat@gmail.com
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
כל מה שרציתם לדעת על ה’מורינגה’ ולא...
שיתוף פעולה מרגש בין המועצה ועמותת "אקים"
לראשונה: נחשף סקר טבע עירוני זכרון יעקב במפגש תושבים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור