נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > פרשות "מטות - מסעי": "אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו?"
20 ליולי 2012
פרשות "מטות - מסעי": "אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו?"
, 20/07/2012 - 10:24
אם החרדים רק יעשו את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב- לקרוא בתורה, הם יראו שאלוהים קורא להם להתגייס לצבא. עבר הירדן המזרחי נשא חן בעיני שניים משבטי ישראל- ראובן וגד. בני ישראל על מפתן הארץ ושם, מהעבר האחר של הירדן, רגע לפני שנכנסים לארץ, ראשי שני השבטים רואים את הצד הירדני של הגדה, את היותה ארץ עשירה שתהיה טובה למקנה הרב שלהם, ומבקשים להישאר שם ולא לבוא את הארץ
"אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו?"
הפרט מתגייס לטובת המשפחה. המשפחה מתגייסת לטובת השבט. השבט מתגייס לטובת העם. זו דרכו של עולם. זו דרכה של עזרה הדדית. זו דרכו של עולם טוב וצודק והוגן יותר. זו דרכה של תורה. לא צריך להכביר במילים. השבטים שביקשו לעשות שינוי בתכנית הכללית, קיבלו את מבוקשם אך התיישרו לטובת הצורך הציבורי הכללי. אפשר לאחוז ביד אחת בתורה וביד השנייה נשק [אימג’בנק/thinkstock ]

עופר צדקהפרשות "מטות - מסעי": "אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו?"

עבר הירדן המזרחי נשא חן בעיני שניים משבטי ישראל- ראובן וגד. בני ישראל על מפתן הארץ ושם, מהעבר האחר של הירדן, רגע לפני שנכנסים לארץ, ראשי שני השבטים רואים את הצד הירדני של הגדה, את היותה ארץ עשירה שתהיה טובה למקנה הרב שלהם, ומבקשים להישאר שם ולא לבוא את הארץ.

אלוהים לא רואה פסול בכיבושו של הצד השני גם הוא על-ידי בני ישראל, ומורה למשה לאשר להם את ההתנחלות שתיטיב עם פרנסתם.

רק שאז מתעוררת בעיה אחרת. את הצד הירדני ההוא כבשו בני ישראל במלחמות קשות בהשתתפות כל 12 השבטים. לכולם היה ברור אז, שכשעשרת השבטים האחרים ימשיכו פנימה מערבה, הם ייתקלו באויבי הארץ הכנענית ויאלצו להתמודד במלחמות נוספות. מעל העסקה שנרקמה, למרות האישור העקרוני של אלוהים, ריחף חוסר הגינות. משה הסביר: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה", ואלה מתעשתים מהר ומודיעים: "גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו. ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנום אל מקומם... לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו" (דברים, לב’, ו’-יח’).

בני ראובן וגד מתחייבים קבל עם, משה ואלוהים, שלא זו בלבד שהם מכירים בחובתם לקחת חלק במלחמות, מתוך רגישות העניין הם אף יהיו חלוצים חיש קל בראש המחנה. מתוך הכרה בכך שיש להם אחריות כלפי אחיהם בשבטים האחרים, שנשאו בעול המלחמה מעברו האחד של הירדן. הם מכירים בחובתם המוסרית, הערכית וגם זו המעשית ליתן כתף בכיבוש הארץ. המחויבות שלהם נמסרה ללא תנאי ובאופן מוחלט- החיילים בני גד וראובן לא ישובו לארץ עד שאחרון בני ישראל לא יתמקם בנחלתו ובתחום שבטו.

הפרשה הזו נופלת כתאנה בשלה בקיץ חם, לתוך הדיון הציבורי בסוגיית הגיוס והשירות השווה לכל אזרחי המדינה. הדיון הזה מרתק וחשוב מבחינה פילוסופית, מעשית ואמונית. אני מבקש שלא לגעת כאן בסוגיה של שירות ערבים בצבא או בשירות לאומי. כי הנושא הרגיש והחשוב יותר מהשתתפות בני המיעוטים בחובות החברתיים הוא גיוס החרדים. כי את הדברים החשובים באמת אתה פותר פנימה בתוך העם. החרדים מתבקשים לשאת בנטל החברתי ובשירות הצבאי, כי בעל כורחנו אנחנו בעיצומה של מלחמת עצמאות הישרדותית זה העשור השביעי, כשהנטל העיקרי בארץ הזו הוא ביטחוני.

מעל במה צנועה זו אני פונה לציבור החרדי עם בקשה קטנה: תעשו את מה שאתם יודעים לעשות הכי טוב- לקרוא בתורה. כי בפרשות השבוע "מטות-מסעי", באופן הפשטני והנהיר לכל מוכח, שהערבות ההדדית היא מעל הכל. שחובה להתגייס לטובת ולקראת המלחמה הבאה ולשאת בעול החברתי הקשה ביותר במדינה המוכה הזו- נטל הביטחון. ההתגייסות שלהם צריכה לבוא מצידם, ברצון והכרה מלאים, כי זה מה שהתורה מבקשת ללמד.

בני ראובן וגד לא ניסו להתחמק. הם לא באו בטיעונים ובצידוקים כאלה ואחרים. הם הבינו את האחריות שלהם, הם הפנימו את היותם חלק מעם אחד, שלפעמים צריך לעשות דברים לטובת הכלל, גם אם זה לא ממש נוח. הפרט מתגייס לטובת המשפחה, המשפחה מתגייסת לטובת השבט, השבט מתגייס לטובת העם. זו דרכו של עולם, זו דרכה של עזרה הדדית, זו דרכו של עולם טוב וצודק והוגן יותר, זו דרכה של תורה.

לא צריך להכביר במילים. השבטים שביקשו לעשות שינוי בתכנית הכללית, קיבלו את מבוקשם אך התיישרו לטובת הצורך הציבורי הכללי. אפשר לאחוז ביד אחת בתורה וביד השנייה נשק. אפשר להחזיק ברצון, בדעה ובאמונה, אבל במקביל יש צורך לשמור על עצמך. משה מאוד ברור בסוגיה הזו, האינטרס של כלל בני ישראל מאוד ברור.

ההתגייסות של השבטים בפרשת השבוע היא נקייה ובאה ממקום של טוב, תפיסת השוויונות החברתית גברה אז על כל שיקול, כך יש לנהוג גם כיום, כי הערבות ההדדית היא המסד שעליו כולנו נשענים.

הכל כתוב בתורה, נוהג אבי לומר. אפשר תמיד למצוא את התשובות בין הדפים הכל כך נקיים שנכתבו לפני אלפי שנים. אז בפסוקים האלה, ידידיי החרדים, תתעכבו קצת, תראו שיש כבר תקדים בן יותר מ- 3,000 שנה שמדבר על צדק, הגיון והוגנות חברתיים, שמתיישרים גם עם לימודי תורה. תדרשו מהרב שלכם שיתווכח אתכם על זה. שתוכלו לאחוז בזה וגם בזה- אם אל באוהל התורה, אז באוהל הסיירים.


זמן כניסת השבת: 19:17  זמן יציאת השבת 20:27
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
כל מה שרציתם לדעת על ה’מורינגה’ ולא...
שיתוף פעולה מרגש בין המועצה ועמותת "אקים"
לראשונה: נחשף סקר טבע עירוני זכרון יעקב במפגש תושבים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור