נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > השיפוץ המשפחתי שלנו
14 לספטמבר 2012
השיפוץ המשפחתי שלנו
, 14/09/2012 - 01:23
תחושת האופוריה ושמחת החיים שנובעת מהניקיון והסדר חולפת כעבור כמה דקות, עם הבגד הראשון שמושלך על הקרקע, או טביעת האצבע הראשונה שמסתמנת על הקיר אבל לרגע קט, שבריר שנייה, הרגשתי מלכה.הבית נראה כמו סחבה ממורטת ומוזנחת. הבטתי בעגמומיות במה שקורה, כשבעלת הבית מתעקשת, שלא על דעת בעלה, שלא להחזיק, למרות גילה ומצבה הפיסי והנפשי – עזרה. "מזמינים צבעים ועוזרת", פסק בעלי כשראה את צער העולם שהתפשט על פני. ’מה?’ נכנסנו (כל יתר בני הבית), לפאניקה. ’אני שונא עוזרות’, רשף עילי. ’כן’, ליבתה עידן גם היא את אש המרד, ’הן זורקות הכל’.
לימור עברון גילת
נותר לנו, לכולנו, לסלק את שאריות השנה הקודמת מעלינו ולפתוח את הלב והנשמה לקראת השנה החדשה [צילום: אימג’בנק/thinkstock]

הבית נראה כמו סחבה ממורטת ומוזנחת. הבטתי בעגמומיות במה שקורה, כשבעלת הבית מתעקשת, שלא על דעת בעלה, שלא להחזיק, למרות גילה ומצבה הפיסי והנפשי – עזרה.
לימור עברון גילת

"מזמינים צבעים ועוזרת", פסק בעלי כשראה את צער העולם שהתפשט על פני. ’מה?’ נכנסנו (כל יתר בני הבית), לפאניקה. ’אני שונא עוזרות’, רשף עילי. ’כן’, ליבתה עידן גם היא את אש המרד, ’הן זורקות הכל’. ואילו אני, חייכתי לי חיוך קטן, צדדי, על מנת שלא להקים יותר אנטגוניזם ממה שנחוץ והמהמתי לעצמי: צדיקים – מלאכתם נעשית בידי אחרים. ’אל דאגה יקירי’, אנחנו נעשה הכל. דגן נאנח ונאנק מהמחשבה על שצפוי לו.

חיש קל, הרי כשאני רוצה משהו, אני מאד זריזה, קפצתי לרחמני במושבה. אודי צייד אותי בצבעים הנכונים, 3 רולרים, 2 מברשות ושפכטל. עלות כוללת: בערך 600 ש"ח.

קבענו יחד, סוף שבוע, בו פינו כולם את עיסוקיהם ונרתמו לעבודה. יום שבת הגיע, כולנו בלבוש, שאמי עליה השלום הייתה מגדירה: ’בגדים של על יד הבית’, המשמעות - בגדים ששום בן אנוש לא היה מסכים לענוד אותם, אבל אנחנו, אחי ואני, שני דובונים, בעלי תודעה אופנתית בלתי קיימת, לבשנו, למפגשים עם חבורת הרחוב אליה השתייכנו (ע"ע רח’ הירקון בחיפה – שנות השישים). מיותר לציין, שהמושג: ’בגדים של על יד הבית’, המשיך לככב גם כשבגרנו והפסקנו להתרועע עם חברינו מחוץ לבית.

יצאנו לדרך. עידן ואני על הצביעה בתוך הבית, דגן ועילי בחוץ, בדק ותיקונים החלפות. היו זליגות כאלה ואחרות בחלוקת התפקידים, לעתים שאבנו אותם מהמחשב / טלוויזיה כאשר התעייפנו מהמשימה הלא קלה, אבל בחצות הלילה, הבית הריח כאילו אפילו הוא מוכן לשנה החדשה, על כל אתגריה.

הקירות היו צבועים, ניקיון יסודי (מלבד חלונות, נו באמת. יש גבול. הם עדיין מחכים אגב, לניקוי הגואל), סדר, כביסות, מהרגעים האלה שאתה אומר לעצמך: ככה החיים שלי אמורים להיראות. כמובן שבכל שלב ושלב הדגשתי, חזור והדגש, כמה וכמה שקלים חסכנו על כל חדר, ברמת הצביעה, הניקיון והסדר. הסכומים הצטברו להם לכמה אלפים וכל מי שהתערב בשיחה, העלה את הסכומים מעלה. מה אכפת לי אם הם רק תיאורטיים?. אגב, כששאלתי אנשים כמה עלו להם עבודות דומות, הסכומים אכן הגיעו לאלפים.

הדבר דומה לארוחות משפחתיות אותן אנו מכינים יחד ומתענגים על הסכומים שהיינו משאירים במסעדה על ארוחה דומה. כמובן שתמיד הנטייה היא להגזים בערך המנה במסעדה והקטנת העלות המשפחתית, אז התחושה שניצחת את המערכת, מתגברת.

כמובן שתחושת האופוריה ושמחת החיים שנובעת מהניקיון והסדר, חולפת כעבור כמה דקות, עם הבגד הראשון שמושלך על הקרקע, או טביעת האצבע הראשונה (בדרך כלל קטשופ), שמסתמנת על הקיר כמו אצבע משולשת שפוצעת את ליבך ואומרת ללא מילים: לא לעולם חוסן. אבל לרגע קט, שבריר שנייה, הרגשתי מלכה. שבורת גב, מלוכלכת ומיוזעת אמנם, אבל מלכה.

עם בית לבן (שמנת ליתר דיוק), בלי כביסה בסל, ארונות מסודרים ומדוגמים, שירותים מבהיקים ומדיפים ריח משכר של מלבין אביבי, אוכל במקרר לכמה הימים הקרובים, מה אומר ומה אדבר, החיים היפים.

מעבר לחיסכון הכספי העצום (אל דאגה, בזבזנו חלק ניכר ממנו על הנופש בחמדתיה ועל ’סירק דה סוליי’) ותחושת המסוגלות, יש בעיניי חשיבות לכך שהילדים ראו וחוו מה זה אומר להביא בית למצב כזה, כמה עבודה והשקעה כרוכים בכך. העובדה שהם היו חלק מזה, לא תמיד בכיף, לא בגילה ודיצה, אבל היו שותפים מלאים בכל שלב, עשתה את העבודה.

היו רגעים, שבהם היינו גם הילדים וגם אני, באותו החדר, שלושתנו עם רולרים, מגלגלים אותם, הלוך ושוב, על הקיר הצמא ולא הייתה מאושרת ממני. תקראו לי פאתט, לא אכפת לי. ובכן, הבית, מבחינתו ומבחינתנו - מוכן. נותר לנו, לכולנו, לסלק את שאריות השנה הקודמת מעלינו ולפתוח את הלב והנשמה לקראת השנה החדשה.
שנה טובה לכולם!


*ביבי: הממ"ד שלנו בקומה הגבוהה, זה לא הגיוני, אז תחסוך מאיתנו את הצורך להשתמש בו.

מתכון:


פשטידת תפוחים עם פוטנציאל דיאטטי / נטול גלוטן

משתתפים:

5 תפוחי עץ מסוג גראני סמיט קלופים וחתוכים לפלחים לא עבים
תפוח
קינוח נעים ולא מעמיס
ביצה
3-4 כפות קמח כוסמין מלא / קמח אורז מלא לנטול גלוטן
4 שקיות ממתיק / 4 כפות סוכר חום
כפית דבש (ראש השנה, או לא)
מעט מלח
מעט קינמון
כף שמן קוקוס

אופן ההכנה:

מקפיצים את פלחי התפוחים במחבת עם שמן הקוקוס, הקינמון, הסוכר (או הממתיק) והמלח עד להתרככות.
ממתינים שמעט יצטנן ואז מוסיפים את הביצה, הקמח והדבש. מכניסים לתבנית אינגליש קייק, מעט משומנת (לא משנה איזה שמן) ואופים על חום בינוני 180 מעלות, למשך כ – 40 דקות או עד שמשחים.

זה יכול להיות קינוח נעים ולא מעמיס גם לארוחת חג. אין צורך בקצפות ושמנות 38% שומן. זה מיותר לכל איבר בגופנו. אפשר לשבור מסורות, במידה והן כל כך מזיקות לבריאות. אל תחששו מ’מה יגידו’. הסיסמה: ’כולם צריכים לשמור’ – עובדת כמו קסם! בעיקר הדבר תלוי בטון של האומר.

לימור עברון גילת
מנחת קבוצות תמיכה להרזיה
ומומחית בשינוי הרגלים
054-6476523
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }