נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > מי, מה, מתי, איפה, ובעיקר - מדוע?
15 לפברואר 2013
מי, מה, מתי, איפה, ובעיקר - מדוע?
יואב איתיאל, 15/02/2013 - 10:51
מסתבר שמעבר לדלתיים הסגורות יש דלתיים נעולות. כפי שאתם נוכחים לדעת מדי שבוע מעל גבי דפים אלה, אני מבלה בבתי המשפט שלנו באופן קבוע. נוכחתו של עיתונאי בהבאתו של חשוד או נאשם, יוצרת אצל רובם דאגה נוספת, וכך גם אצל סניגוריהם. הם מודאגים מהפרסום שיתלווה לאי הנעימות, בלשון המעטה, הכרוכה בשהייה במעצר, ומהדיונים בבית המשפט לעיני כל.
ארנון
מסתבר שמעבר לדלתיים הסגורות יש דלתיים נעולות

כפי שאתם נוכחים לדעת מדי שבוע מעל גבי דפים אלה, אני מבלה בבתי המשפט שלנו באופן קבוע. נוכחתו
יואב איתיאל
של עיתונאי בהבאתו של חשוד או נאשם, יוצרת אצל רובם דאגה נוספת, וכך גם אצל סניגוריהם. הם מודאגים מהפרסום שיתלווה לאי הנעימות, בלשון המעטה, הכרוכה בשהייה במעצר, ומהדיונים בבית המשפט לעיני כל. שהרי פומביות הדיון היא עיקרון על בישראל, ובחוק יסוד השפיטה.


"עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית", כתבה פעם הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש בפסק דין בעתירת האגודה לזכויות האזרח.

בדרך כלל, כאשר אני משוחח עם עורכי הדין אני מנסה להזכיר להם את הזכות הגדולה הניתנת בישראל לפרסום פרטי מעצרו או העמדתו לדין של הלקוח שלהם, ולצילום שלו. בדרך כלל, הטיעונים שלי אינם משכנעים אותם. גם הדוגמאות שאני נותן להם, כי במשטרים אפלים במדינות כמו נניח סוריה, גם היום, ואפילו ברוסיה, ופעם גם במדינות כמו ארגנטינה, אנשים היו נעלמים, ממש כך, הציבור לא היה יודע מה עלה בגורלם, גם לא חבריהם וקרוביהם. ואז, יום אחד, היו שבים הביתה. או לא.

לפעמים, אחרי חודשים או שנים, היו קוראים למשפחותיהם לאסוף את גופתם. גם אם היו שבים בחיים, היו לפעמים חוזרים פצועים פיסית ונפשית, לפעמים ללא סיכוי לשיקום של ממש, לשארית חייהם. אז היה יכול להתברר כי דין צדק הם לא קיבלו. אי שם, באיזה אולם נטול חלונות, נטול קהל ונטול סיקור תקשורתי, הם נשפטו בזריזות ונכלאו. איש לא היה יכול לדווח כי פניהם נראו חבולות, איש לא היה יכול לזהות את שמם או תמונתם בעיתון או בטלוויזיה ולסייע להם בביסוסו של אליבי, איש לא היה יכול להלין כי המדינה לא נתנה להם את יומם בבית המשפט.

מניסיוני האנקדוטי והמצומצם, ככל שבית המשפט נמוך יותר, ככל שהוא קטן יותר, כך רבות יותר הבקשות של הסניגורים לאיסור פרטיו של חשוד או נאשם, וכך זריזים יותר השופטים להיעתר בחיוב לבקשות אלה. הנה, רק השבוע, טענו עורכי הדין של הסניגוריה הציבורית לאיסור פרסום שמותיהם של שלושה החשודים בגניבת עמוד חשמל בעתלית. זאת לאחר שעורכי הדין טענו בפני השופט כי "מדובר באנשים נורמטיביים אשר מנהלים עסקים ופרסום שמם עלול לפגוע בהם ובשמם הטוב ובאפיק העסקי שלהם". במשטרה אולי מגחכים מטיעון זה, אבל לא נלחמו על הפרסום, ושופט בית משפט השלום נעתר לסניגוריה.

בשבוע שעבר הייתי נוכח בדיון הארכת מעצר חשוד, בו העלה עורך דין צעיר את הנימוק כי אם נאסר פרסום שמו של כל חשוד ל-48 שעות בלי קשר לעבירה או עברו ונסיבותיו, הרי שללקוח שלו מגיע מן הסתם את איסור הפרסום עד הגשת כתב אישום כנגדו, אם בכלל יוגש כזה. השופטת הצעירה נעתרה חלקית. שעה קלה לאחר מכן, ייצג חשוד נוסף, ושוב עשה ניסיון כזה, באותו טיעון.

אפילו בהקראת הכרעת הדין בה הורשע השבוע הפדופיל החרדי מזכרון יעקב, ניסתה הסניגורית למנוע את הסיקור התקשורתי של המעמד. אבל, שם עמדה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני שופט בכיר. "ניהלנו את המשפט בדלתיים פתוחות", הזכיר לה, "וכך ננהל גם היום את הדיון".

והנה, השבוע, למדנו שמעבר לדלתיים הסגורות, יש גם ססטוס של דלתיים סגורות מאוד. כאלה שמאחוריהן יכול כנראה להתנהל משפט, או לא, בלי שנודע על עצם קיומו. בתומו של משפט, או תוך דילוג עליו, נכלא אדם בבית סוהר, בבידוד, בשם בדוי. בבידוד הזה, הוא מתאבד ככל הנראה, שרק לא יהיו לנו הפתעות גם בעניין הזה, וגופתו נשלחת להיקבר מעבר לים, בצד השני של כדור הארץ. ההורים, שכל מה שנותר להם ממנו, לבד מהזכרונות, היא מצבתו, איכשהו השתכנעו שהכי כדאי להם זה לשתוק, כבר שנתיים.

איכשהו, זה לא מרגיש לי נכון. איכשהו לא מרגיש לי נכון לשתוק על זה. איכשהו, זה לא מרגיש לי כמדינת ישראל החופשית והדמוקרטית שפיללנו לה. איכשהו, זה מזכיר לי את שיעורי הבית של אחד הילדים כאן בבית, מהשבוע שעבר, על משטרים דיקטטוריים וטוטליטרים. יחי ההבדל הקטן, אבל את המאפיין הזה צריך לבער, ומיד.

סופשבוע רגוע לכם,

יואב איתיאל
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }