נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > מדעי המרעה
10 למאי 2013
מדעי המרעה
שגיא שגיב, 10/05/2013 - 00:19
הרעייה נמצאת כאן כבר אלפי שנים ובלעדיה השריפות תהיינה תכופות יותר, ילוו בטמפרטורות גבוהות יותר, מגוון הצמחים ירד, וכך ייעלמו מיני צומח ובהם גם פרחים שהפכו להיות חלק מהנוף ומהתרבות של תושבי הארץ. מרכז המבקרים של רמת הנדיב מארח פעילויות וכנסים במגוון תחומים, בעיקר כאלה העוסקים בחינוך ובמחקר הקשורים לסביבה, לטבע ולמורשת. השבוע נערך הכנס השנתי של אגודה קטנה ומיוחדת במינה: האגודה הישראלית למדעי המרעה.
רמת הנדיב
הרעייה נמצאת כאן כבר אלפי שנים ובלעדיה השריפות תהיינה תכופות יותר, ילוו בטמפרטורות גבוהות יותר, מגוון הצמחים ירד, וכך ייעלמו מיני צומח ובהם גם פרחים שהפכו להיות חלק מהנוף ומהתרבות של תושבי הארץ. [צילום: שגיא שגיב]

מרכז המבקרים של רמת הנדיב מארח פעילויות וכנסים במגוון תחומים, בעיקר כאלה העוסקים בחינוך ובמחקר
שגיא שגיב
הקשורים לסביבה, לטבע ולמורשת. השבוע נערך הכנס השנתי של אגודה קטנה ומיוחדת במינה: האגודה הישראלית למדעי המרעה.

מקצוע הרעייה הוא קדום מאוד, ועל-פי המסורת מיטב מנהיגינו בעבר היו רועי צאן. נזכיר רק את משה רבנו ואת דוד המלך. בשמיעה ראשונה זה מפתיע: מקצוע כה עתיק, שבעידן הטכנולוגי והיצרני שבו אנו חיים נראה ששייך לעבר. הצאן והבקר גדלים במכלאות, המזון מוגש להם מהמפעל, והרועים של פעם נעלמים מהעולם. אלא שהמציאות מורכבת, ומסתבר שדווקא בימים אלה יש חשיבות לרעייה ולמרעה.

בין שנות השבעים לשנות התשעים של המאה הקודמת נעשו מאמצים לדחוק את הרעייה (במיוחד את רעיית הצאן) מנוף הארץ. המחשבה הייתה שהטבע מופרע על-ידי הרעייה, שבעלי החיים הרועים בטבע הם שלוחיו של האדם, וככאלה הם מפריעים לטבע. יש לתת לטבע לגדול ללא הפרעה. כך התאושש החורש הים-תיכוני במקומות רבים בארץ, וחזר לכסות בצפיפות שטחים פתוחים רבים.

בשנות התשעים אירעו כמה שריפות נרחבות שפגעו בצורה קשה בחורשים וביערות. נוסף על כך, מדענים וחובבי טבע שעקבו אחרי התפתחות הצומח גילו שהחורש שגדל, יוצר סביבה אחידה שמונעת כניסה של קרינת שמש ואינה מאפשרת למיני צומח עשבוניים רבים לגדול והם נעלמים משטחי החורש. אירועים אלה גרמו לחשיבה מחודשת. התברר שהרעייה היא רכיב חשוב במערכת האקולוגית באזורנו.

הרעייה נמצאת כאן כבר אלפי שנים ובלעדיה השריפות תהיינה תכופות יותר, ילוו בטמפרטורות גבוהות יותר, מגוון הצמחים יפחת, וכך יעלמו מיני צומח ובהם גם פרחים שהפכו להיות חלק מהנוף ומהתרבות של תושבי הארץ. חשיבותה של הרעייה המסורתית נתגלתה מחדש.

רמת הנדיב היא מהמקומות הראשונים בארץ שאליהם הוכנסה רעיית פרות (בשנת 1991) במטרה לנהל את השטח הפתוח ולצמצם את ההסתברות להתפשטות שריפות. בשנת 2003 החל לפעול עדר עיזים שמסייע בניהול השטחים שבהם חורש צפוף ובתחומים רבים משלים את רעיית הפרות. עדר העיזים משמש גם למחקרים פורצי דרך בתחום הרעייה, גידול מיטבי של עיזים ועוד. על חלק מהמחקרים נכתב בטור זה ועל אחרים עוד נוסיף לכתוב.

בשנת 1991 הוקמה האגודה הישראלית למדעי המרעה. בין מטרותיה החשובות יצירת קשר בין אנשי המדע (בדרך כלל מהאקדמיה), המדריכים החקלאיים (משרד החקלאות) ומגדלי הבקר והצאן. מדי שנה נערך כנס ובו נפגשים אנשי מקצוע וחקלאיים לשמוע על חידושים בתחום, ולדון בנושאים שעשויים לשפר את איכות הרעייה ואת הניהול המיטבי של השטחים הפתוחים שבהם יש צורך ברעייה.

השנה הוקדש הכנס לזכרו של דוד סופר ז"ל ממושב עופר, שהיה מטובי הרועים, טיפח עדר צאן לתפארת ויזם חידושים בניהול העדר בשטחי המרעה. בכנס נשא דברים מר שמוליק פרידמן ממשרד החקלאות, שהדגיש את החשיבות הרבה בהשתתפות החקלאים מגדלי העדרים ובירך על כך שהשנה רבים מהם הגיעו לכנס.

ההרצאות עסקו בנושאים רבים המעסיקים את אנשי המקצוע ואת החקלאים, בין היתר מהו לחץ הרעייה הנכון ומהי השפעתו על הקרקע, על הצומח ועל המערכת האקולוגית בכלל. נושא זה נחקר רבות ברמת הנדיב, שבה הרעייה נמשכת כבר יותר מעשרים שנה. הרצאות אחרות עסקו בהיבטים כלכליים של הרעייה ובהשפעתם על המגדלים. הרצאה חשובה עסקה במזון של העיזים וכיצד הוא משפיע על בריאותן.

הרצאת אורח נשא המדען הראשי של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ד"ר י’ שקדי. בהרצאה זו נסקרו התהליכים שהובילו לשינוי בתפיסה המונעת רעייה בשטחי טבע לגישה המעודדת רעייה בתנאים מסוימים כיום. הועלו תובנות חדשות, והוזכרו בעיות ודילמות בניהול שטחים שהם שמורות טבע ובהם מתקיימת רעייה.

בין יתר הנושאים והדילמות שעליהם יש לתת את הדעת לנושא הרעייה בשמורות טבע – מהו עומס הרעייה המינימאלי להשגת המטרות של הרעייה ומהו עומס יתר לרעייה; אילו בעלי חיים מתאימים לרעייה ובאילו אזורים; כיצד לשפר את הקשר עם בעלי העדרים; האם אפשר וראוי שלרשות הטבע והגנים יהיו עדרים משלה; הרעייה כנכס תרבות; כיצד נכון לנהל אזורי חיץ שבהם מתקיימת רעייה שמטרתה מניעת התפשטות אש לתוך היישובים.

רמת הנדיב הוזכרה כדוגמה לניהול של אזורי חיץ למניעת אש בגבול היישוב זכרון יעקב. לסיכום הודגשה החשיבות שיש לכנסים ולמפגשים מסוג זה ולעובדה שיש קשר בין המדע לבין אנשי המקצוע והחקלאים, ולתועלת שכולם מפיקים.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }