נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > על עצמאות וזיכרון
6 למאי 2016
על עצמאות וזיכרון
, 06/05/2016 - 17:12
הצמידות הבלתי אפשרית הזאת: אובדן ועצב יחד עם שמחה, הינו קונפליקט שלא יוכל להסתדר אצלי בראש ובנשמה לעולם. על עצמאות וזיכרון בתוך המשפחה, שחרור הילדים לאחר שנים והזיכרונות שמלווים גם בחופשה רחוקה ופסטוראלית
טוסקנה איטליה
החירות הזאת, רק שנינו, הייתה כל כך מוזרה ומהנה, עד שבכל רגע נתון במכונית, הבטתי לאחור לבדוק שהילדים בסדר [צילום: FontbitImages].
לאכול בריא ליום העצמאות

היינו דגן בעלי ואני באיטליה בחול המועד. יש שינחרו בבוז ויאמרו (לעצמם או בקול רם) מה הביגי? ובכן, עבורנו זה דבר גדול וגם נדיר. הפעם היחידה בה נסענו רק שנינו, בלי הילדים הייתה לפני שנים רבות ובהמשך אספר אודותיה.

[חג החירות או חג החשבונאות?].

כמיטב המסורת, בטרם יצאנו מהארץ, הסדרתי ענייני ירושה. והרי זה היה הפחד הגדול שמנע ממני לנסוע עד כה, מה יהיה על ילדי האומללים אם שנינו ניעלם לנו בשמי עולמים.... וככה, במצב רוח מרומם (בני ביתי כמעט הוקיעו והקיאו אותי...) חשנו לנו אל שדה התעופה. עילי היה בחופש מהלימודים ועידן הייתה בחופשה מהצבא.

אך לפני הכל, הבהרה קצרה ותמציתית: בנוגע לעצמאות ושחרור ילדים, אני הכי גרועה בארץ. כבר בילדותם הצעירה, הייתי מונופוליסטית איומה. הרשיתי רק לאמא שלי (מלבדנו) לטפל בילדים. לא מטפלת, אפילו לא בייביסיטר זכו לשזוף עיניהם בפלאי היצירה – פירות בטני. בהתחלה זה היה מגניב ומתגמל, אבל עם נקוף השנים, ’זכיתי’ לראות ולחוש את החסרונות של השיטה הטוטאליטרית. עצמאות הייתה מהם והלאה. אופניים? שומו שמיים והאזיני ארץ, ללכת ברגל? למה, אני זמינה בכל עת להסיע (כמעט...) או בקיצור, העיטוף שלי הפך מחם ואוהב, לחם ומחניק. הם התחילו להתקומם ובצדק יש לומר.

לזכותי אני חייבת לומר, שלא אטמתי את אוזני משמוע. האזנתי לבקשותיהם ונאלצתי להסכים.... השיא מבחינתי היה, כשבדם ליבי, אפשרתי ואף עודדתי את ביתי לנסוע לבדה לתל אביב יום בשבוע כשהייתה בת 16 למכינת נוער בסטודיו של ניסן נתיב. אלו היו ימים שחורים עבורי, דמיינו בחורף, בלילה, לא נשמתי באותם ימי חמישי, אבל הרגשתי שאני חייבת לשחרר, אחרת יגדל דור כעוס ובועט, שלא באשמתו.

תחת הדרישות הבלתי אפשריות שלי מהם, דרשתי גם מעצמי: אין נופשים בחו"ל, מישהו חייב להיות בבית עם הילדים. דגן בעלי, ניסה מדי פעם להפתיע, להציע, אך הייתי כה שרויה בפחדים שלי, עד שלא יכולתי לדמיין את זה קורה.

אבל הם בגרו וגם אני קצת פחות סתומה מפעם ודגן שממש לא האמין לי שהפעם כן נצא מהארץ ושלא אבריז כרגיל, הביט בי בהתפעלות במטוס בדרך לאיטליה.

העיירה בה קבענו את משכננו שמה בישראל ובכל העולם הוא קורטונה. עיירה יפהפייה במעלה הר, סימטאות צפופות סטייל צפת, רק שצריכים לקפל את המראות כשמנסים להתנהל שם. הדירה אותה שכרנו הייתה מדהימה, אח בוער, מצוידת ומאובזרת באופן מושלם.

החירות הזאת, רק שנינו, הייתה כל כך מוזרה ומהנה, עד שבכל רגע נתון במכונית, הבטתי לאחור לבדוק שהילדים בסדר. אני משערת שגם להם היה כיף קצת להיפטר מההורים הלחצנים שלהם.

טיילנו לנו להנאתנו, עשינו שופינג עדין (בשבילם כמובן, אנחנו נשב לנו בחושך...) אפילו עשינו שנינו סדנת בישול בחווה איטלקית למהדרין והיה מקסים ממש. הכנו פסטה בעצמנו, עם רוטב מעגבניות שגדלו בחווה, סלט ארטישוק שקטפנו בעצמנו, סלט חסה רענן שגזלנו מהתרנגולות שגדלו להן בחופשיות בחצר החווה והכי חשוב, יצא לנו להכיר משפחה מקסימה שחיה את החיים שכולנו היינו רוצים לעצמנו, אבל נראו מוטרדים מהחיים לא פחות מאתנו.....כשנפרדתי מאם המשפחה, חיבקתי אותה חיבוק אמיץ ואז גם קצת בכיתי, כי נזכרתי שלי אין אמא....

בזמן החופשה, לא יכולתי שלא להיזכר בחופשה הקודמת שלנו – 4 ימים בפאריס. הממונים על הילדים היו אמא שלי ואחי. כשחזרנו, שמחים וקצת רגועים, מצאנו את שניהם עם גוון חיוור שהזכיר את צבעו של הקיר ואז הבנתי שיותר לא אוכל להשאיר את ילדי עם אמי, פשוט כבר קשה מדי. וככה השתרגו להן בטיול הזה שלנו תחושות של זיכרון מתוק צורב, געגוע, יחד עם תחושת עצמאות, שלנו ושלהם במקביל. זה היה מוזר, נעים ומטריד כאחת.

שיפודי ירקות
שיפודים טבעוניים. מתכון לחג העצמאות. מי ייתן ולא תהיינה יותר מלחמות בארץ ספוגת הסבל שלנו - לעולם [צילום: FontbitImages].

חזרנו בריאים ושלמים הישר לתוך ערב חג שני, בלב התפללתי, בלי לגלות לאיש, את תפילת ’הגומל’. ואם בזיכרון ועצמאות עסקינן, אזי השבוע אנו מציינים יום עצוב במיוחד, יום הזיכרון לחללי צה"ל וחללים שקיפחו את חייהם בפעולות איבה. למחרת, חגיגות יום העצמאות. הצמידות הבלתי אפשרית הזאת: אובדן ועצב יחד עם שמחה, הינו קונפליקט שלא יוכל להסתדר אצלי בראש ובנשמה לעולם.

מי ייתן ולא תהיינה יותר מלחמות בארץ ספוגת הסבל שלנו - לעולם.

מתכון:

שיפודים טבעוניים
משתתפים:
חציל
2 קישואים
בצל גדול
סלק
10 עגבניות שרי
הרוטב
2 כפות טריאקי או סויה
כפית דבש
3 שיני שום כתושות
כפית שמן שומשום או זית
אופן ההכנה:
חותכים לקוביות לא גדולות את כל הירקות מלבד עגבניות השרי.
מכניסים לסיר את רכיבי הרוטב, מוסיפים מעט מים ומחכים עד לרתיחה. מכניסים את קוביות הירק לרוטב החם ומקפיצים למשך כמה דקות
מחכים עד שמעט יתקרר ומשפדים את הירקות. בקצה על שיפוד, נועצים עגבניית שרי. את השיפוד מניחים על המנגל, מסובבים עד להשחמה ואוכלים בתיאבון.

לימור עברון גילת
נטורופתית

054-6476523
Limor.gilat@gmail.com

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
עובדים מצטיינים לשנת 2020
’הגל השני’ בחוף הכרמל: המועצה מספקת פתרונות יצירתיים לתושבים
בזכרון יעקב לא דורכים על צואת כלבים

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }