נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > ד"ש מחבל הבאסקים
26 לאוקטובר 2007
ד"ש מחבל הבאסקים
יוסי אשד, 26/10/2007 -
פלסטינאית, צפון אירי, ארמנית וישראלי מבלים ביחד במנזר בגובה 700 מטר בלב חבל הבאסקים. זו לא התחלה של בדיחה, זו פשוט תמצית הסמינר הבינלאומי- בו זכיתי להשתתף בסוף השבוע שעבר
פלסטינאית, צפון אירי, ארמנית וישראלי מבלים ביחד במשחק חברתי במנזר בגובה 700 מטר בלב חבל הבאסקים, וזו לא התחלה של בדיחה. זו אולי התמצית של הסמינר המיוחד כל כך, בו זכיתי להשתתף  בסוף השבוע שעבר.
 
תמיד נדמה לנו, שהדשא של השכן ירוק יותר. כשמדובר בענייני שלום וסכסוכי שכנים, בכלל נדמה לנו, שהדשא סביבנו, מה-זה ירוק הרבה יותר. אנחנו בטוחים, שרק אנחנו והעולם הערבי בכלל, ואם להיות מדוייקים יותר, אז אנחנו ושכנינו הפלסטינאים, מפגרים שנות דור אחרי השלום העולמי, שכבר מזמן הפך לדייר קבע במדינות המפותחות יותר. נכון? אז זהו, שלא כל כך.
 
מסתבר, שאנחנו כל כך מאוהבים ומושקעים בקונפליקט הפרטי, שפיתחנו לנו עם שכנינו הפלסטינאים בהצלחה רבה כל כך, שאנחנו לא מודעים לסכסוכים הרבים, הקיימים בעולם. כולם, כמה מפתיע, נעים סביב השאיפה להגשמה עצמית של מיעוטים ולרצונם לא לחיות תחת שלטון זר. נשמע מוכר, לא?
 
ביום שני בלילה חזרתי מסמינר, שנמשך שלושה ימים רצופים של עבודה משותפת בנושא עבודת נוער באזורי קונפליקט, אשר התקיים בחבל הבאסקים בצפון ספרד. איריים (מהרפובליקה האירית העצמאית) וצפון-איריים, באסקים, קטלוניים ונציג מגליציה (כולם מספרד, פרטים בהמשך), ישראלים, פלסטינאים מישראל ומהשטחים, נציגים מקולומביה, מצרים, סקוטלנד, ארמניה, איי ביוקו, שבגינאה המשוונית ואפילו מארה"ב, ובסך הכל כ-60 אנשים. כולם השאירו בבית את הסכסוכים הפרטיים שלהם והגיעו למנזר ארנטסזו, במרחק נסיעה של כשעה מהעיר בילבאו, על מנת לדבר על הנושא המרכזי: איך עובדים עם נוער בסביבה של סכסוכים לאומיים.
 
הסמינר התקיים ביוזמת ארגון, הפועל בנושא עבודת נוער בעיר בלפסט (צפון אירלנד) בשם          Public Achievement, ובשיתוף הממשלה הבאסקית, במטרה ליצור שותפויות בינלאומיות בנושא.
הגענו ביום חמישי שעבר והתחלנו בעבודה רצופה של היכרויות: עם המשתתפים ועם המאפיינים המיוחדים של הסכסוכים השונים. המשכנו למחרת בהצגה של מספר מודלים לעבודה, כולל היכרות עם פרוייקטים של עבודה עם נוער שכבר פועלים בהצלחה. כאשר תוך כדי, נפגשנו עם נשיא האוטונומיה הבאסקית, שהגיע לביקור. סיימנו בשבת בסיכום הסמינר ובהפקת לקחים ובנסיעה למסיבת סיום משותפת, שהיתה טעימה ועליזה במיוחד.
המארחים הבאסקים, המשקיעים רבות, כדי להסביר לעולם את מאבקם, אירחו את הסמינר הזה עם כל הלב, כולל מפגש מיוחד כאמור עם הנשיא הבאסקי, שהגיע על מנת להיפגש איתנו ולהסביר את המאבק של בני עמו. מדובר במיליוני אנשים, הנחשבים תושבי ספרד, אבל רואים עצמם כבני עם שונה, בעל היסטוריה, תרבות ושפה שונים לגמרי. לכן, למשל, כשהקפדנו להודות למארחים בשפתם, "אסקריקה-סקו", ולא בספרדית, הם אהבו את זה מאוד. העם הבאסקי נחשב לעם העתיק ביותר, היושב כיום באירופה. ובלשנים מעריכים, כי השפה הבאסקית היא ייחודית ואינה משתייכת לאף אחת ממשפחות השפות האחרות. לא בכדי בלטה באחת התצפיות, שבמנזר ארנטסזו, כתובת גרפיטי ענקית – This is not Spain!!!.
הבאסקים לא מסתפקים במעמדם כאוטונומיה בתוך ספרד, והם דורשים עצמאות. המחתרת הבאסקית "אטה" ביצעה במהלך השנים פיגועי טרור קשים, אבל בשנים האחרונות יש נטייה הולכת וגוברת בקרב הבאסקים לשלול מאבק אלים. לאחרונה, הגיש הנשיא הבאסקי לממשלת ספרד הצעה לתהליך ארוך טווח של הידברות, לקראת קבלת עצמאות.
ברקע המאבק הבאסקי, צריך להוסיף, שגם הקטלונים (אזור ברצלונה) ותושבי אזור גליציה דורשים להיפרד מספרד ולקבל עצמאות. שלוש הקבוצות הציגו בסמינר את פעילותם בקרב הנוער.
 
קבוצה גדולה יחסית של משתתפים באה משתי המדינות השכנות של אירלנד – זו החופשית (הרפובליקה האירית), שמתנהלת כמדינה עצמאית בעלת רוב קתולי מוחלט, וזו של צפון אירלנד השייכת לבריטניה, שם שולט הרוב הפרוטסטנטי. למרות שבשנים האחרונות נחתם הסכם שלום בין נציגי הקתולים לממשלת צפון אירלנד, מה שלכאורה, סיים שנים רבות של סכסוך שם, קיים עדיין מתח רב בין נציגי הקבוצות. כך, למשל, כששאלנו נציג קתולי מצפון אירלנד מאיזו אירלנד הגיע, הוא השיב "יש רק אירלנד אחת". חברו, פרוטסטנטי, ליגלג עליו ואמר, שכשהוא מקבל את דמי האבטלה, בשטרות עם תמונתה של המלכה, הוא דווקא לא מתנגד לקבל את הכסף, למרות רצונו שלא להשתייך לבריטניה הגדולה...
 
היינו ארבעה במשלחת הישראלית, כשלצידנו ארבע נציגות ערביות-ישראליות מצפון הארץ, שהזדהו כפלסטיניות תושבות ישראל, וחמישה נוספים מהשטחים – עזה, רמאללה, שועפאת, מזרח ירושלים וג’נין. החיבור איתם היה מצוין, ולמרות אי ההסכמות נוצר מכנה משותף של ממש. כך למשל, כשהנציגה מרמאללה פירטה בפני הקבוצה פרוייקט, שמפגיש בני נוער פלסטינאים מכל העולם לצורך היכרות וחיבור לתרבות הפלסטינאית, אי אפשר היה שלא להזדהות איתה ועם מטרות הפרוייקט שלה. חשוב לציין, שחברי הקבוצה לא הסתירו את העובדה, שיש לא מעט אנשים בחברה הפלסטינית אשר לא מסכימים למפגשים עם ישראלים בימים אלה.
 
במהלך הסמינר הוצג פרוייקט מקסים בשם: WIMPS – Where Is My Public Servant. הכוונה לאתר אינטרנט www.wimps.org.uk במקרה בו פוליטיקאי מסויים מתעלם מבקשה או הודעה, הנשלחת אליו, מתערבים אנשי האתר ולוחצים עליו. בכך מתרגלים בני הנוער להציף בעיות ולגלות מעורבות חברתית, ומצד שני זוכים הפוליטיקאים להתקרב לבני הנוער, תוך סיוע בפתרון הבעיות., הפועל בבלפסט, במטרה לחבר בני נוער למודעות ופעילות חברתית מול הפוליטיקאים, על ידי יצירת תקשורת ישירה איתם. מערכת האתר מפרסמת את פרטי הפוליטיקאים (בהסכמתם, כמובן), ומנהלת מעקב אחר הודעות האימייל, שנשלחות אליהם מצד בני הנוער.
 
שירות נוסף, שמציע האתר הוא הפקת סרטוני קצרים -אותם יוזמים בני הנוער, המציגים בעיות מקומיות הדורשות טיפול. בכך זוכים בני הנוער להשתמש במדיה צעירה ופופולרית, לצורך מעורבות חברתית, למען הקהילה שלהם. באתר קיימים עשרות סרטים, באיכות מקצועית טובה למדי.
 
פרוייקט מקורי נוסף הוא בנק הנוער ((www.youthbank.org. הכוונה- לניהול שונה ואיכותי יותר של תקציבים, שמוקצים לפעילות נוער, על ידי הקמת קבוצות נוער, הקובעות למי ילך הכסף. אותם נערים, אשר בקבוצות, קובעים קריטריונים להקצאת הכספים, מנהלים מו"מ עם כל גופי הנוער המבקשים תקציבים, מחליטים לבסוף מי יקבל כמה, ואחר כך גם מנהלים מעקב ובקרה אחר הוצאת הכספים.      
 
הפרוייקט כבר פועל באירלנד, ארמניה, אזרבייג’אן ומספר ערים פלסטיניות. מה שמקסים כל כך בפרוייקט הזה, הוא שבכסף המוקצה לפעילות יש רווח כפול: לא רק בפעילות עצמה אלא גם בעובדה, שבני הנוער הם המקבלים את ההחלטות למי ילך הכסף והם הם האחראים על כל ההתנהלות.
 
מאחורי שני הפרוייקטים האלה עומד הגוף המארגן של האירוע,  Public Achievement. מדובר בארגון, הפועל בבלפסט כבר מספר שנים במישור הבינלאומי, בנושא עבודת בני נוער באזורי קונפליקט.
 סביב הסמינרים והפעילויות עם המשלחות השונות כבר התפתח הווי מיוחד, כמו למשל הסיפור, שסיפרו על אותו צעיר פלסטיני, שהגיע לסמינר שהתקיים לפני כשנתיים בצפון אירלנד. במהלך האירוע נסעו המשתתפים לבילוי משותף בפאב בעיירה סמוכה, ואותו צעיר התנתק במקרה מהקבוצה ואיבד אותה. כשפנה לאחד התושבים בבקשת עזרה ואמר שאיבד את דרכו, שאל אותו התושב מאיפה הוא. פלסטיין, ענה. Ooh, so you very lost, ענה התושב...
 
במוצאי שבת, יצאנו לחגוג ולשתות במסעדה מקומית, ובאמת היה שמח. למחרת, נסענו עם הנציגים הפלסטינים לעוד 24 שעות של טיול בבילבאו, העיר הגדולה בחבל הבאסקי. זה כבר היה בילוי נטו, מהנה ביותר. חזרנו עייפים, מרוצים, ובעיקר, קצת יותר אופטימיים.
 
 
 
יוסי אשד
 
yossie@oryarok.org.il
 
יוסי אשד הוא חבר מועצת בנימינה – גבעת עדה ומנהל תחום נהיגת צעירים בעמותת "אור ירוק" לשינוי תרבות הנהיגה בישראל
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }