נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > תשמרו על הילדים
15 לאפריל 2008
תשמרו על הילדים
שרית קדם, 10/04/2008 - 22:28
לכל המאמינים באשר הם, בקבורה, בשריפה, או בכל אופן אחר שהוא לעילוי נשמת המת, הניחו לה, ולא חשוב באיזו צורה או אופן. אני שאיני מאמינה אלא בחיים, מבקשת שתסיימו את הפרשה העגומה, ממש לא חשוב איך ותפנו מקום לאבל. לאבל הכי פרטי של האם, האב, האח והמשפחה. לאבל של החברים, לאבל הכללי שאחז במושבה על חייה של מיתר שהסתיימו, ואולי לעולם איש לא ידע באמת מדוע.
לזכרה של מיתר שרףהאימה והחרדה לפתו את הגרון כששמעתי את הידיעה על התאבדותה של מיתר שרף בת ה- 14 במוצאי השבת שעברה. נערה בת 14. אל אלוהים, מה עבר במוחה? איך זה יכול להיות? לאילו תהומות של יאוש ומצוקה היא נקלעה? האם לא היה מי שיבחין במצוקתה?
 
לאט לאט התבררו עוד פרטים. והתמונה לא התבהרה בכלל. הדיון סביב השריפה או הקבורה התנהל ועדיין, נכון לסגירת הגיליון עדיין מתנהל, בבית המשפט, בדיון הציבורי, ובשיח הפרטי. ההלם, השוק והאבל, לכאורה הוסטו. בתוך מהומת הדיון, שלאחר המוות, לא ברור מה עברה מיתר בחייה הקצרים. תעלומת מותה של מיתר עדיין רחוקה מפתרון.
 
נדמה ואולי רק נדמה לי, לנו, המתבוננים מבחוץ, שמיתר חיה בקונפליקט. קונפליקט החורג אולי מחיי סתם נערה מתבגרת בישראל 2008. אנו למדים עליה, משיחות עם חבריה, אפילו מתמונתה כי הייתה נערה, מלאת חיים, צחקנית, פעילה, תלמידה מצטיינת, פעילה בנוער העובד, מוכשרת. היה לה חבר חדש, היא התקבלה למגמת תיאטרון בבית ספר שבו רצתה ללמוד.
 
לזכרה של מיתר שרףבבלוג שלה אותו תוכלו לקרוא בהמשך הגיליון, נחשפת מצוקה. אך, נודה על האמת לו קראתם את מה שכתבה לפני שקרה מה שקרה, הייתם נזכרים אולי בנעוריכם שלכם, ובדילמות החברתיות הקשות של להיות "מקובל" או "לא מקובל" של להיות כמו כולם, או לא כמו כולם.
 
אבל מיתר לא הייתה כמו כולם. לא רק בגלל איך שסיימה את חייה. מיתר באה מבית "אחר", שונה, תגידו אולי אפילו מוזר. איך מתמודדת עם השונות הזו ילדה בת 14? איך מתמודדת החברה האכזרית של בני העשרה, עם השונות ממנה יצאה מיתר כל בוקר, ללמוד באורט השומרון.
 
אינני מפנה כאן אצבע מאשימה אל ה"שונות" או אל החריגות. ממש לא. אבל אם אני מנסה להיכנס אל נשמתה, ודברים רבים כל כך אינם מובנים, אני מבינה, או נדמה לי שאני מבינה שנשמתה הייתה שסועה.נדמה לי שלא פשוט לנערה שצד אחד בה רוצה להיות "כמו כולם", להסביר את השפה, את מערכת המושגים, את העולם השלם ממנו היא באה, אולי אפילו לעצמה. משא לא קל.
 
אבל אולי אני חוטאת כאן בדיוק באותו חטא, החטא שבו אנחנו שופטים את השונה, האחר, ומודדים אותו על פי מידתנו. ומי שמני בכלל? מה אני בכלל יודעת? ומי בכלל יכול לנחם אם ששכלה את ביתה בנסיבות כאלה? ותסלחו לי מה זה בכלל משנה מה יעשה במיתר אחרי שהיא כבר לא כאן?
 
לכל המאמינים באשר הם, בקבורה, בשריפה, או בכל אופן אחר שהוא לעילוי נשמת המת, הניחו לה, ולא חשוב באיזו צורה או אופן. אני שאיני מאמינה אלא בחיים, מבקשת שתסיימו את הפרשה העגומה, ממש לא חשוב איך ותפנו מקום לאבל. לאבל הכי פרטי של האם, האב, האח והמשפחה. לאבל של החברים, לאבל הכללי שאחז במושבה על חייה של מיתר שהסתיימו, ואולי לעולם איש לא ידע באמת מדוע.
 
ותשמרו על הילדים.
  
ועוד בגיליון הזה, גיליון עמוס וגדוש שלפני חג, נטלי סוסנה אופיר ראיון עם אנה דוקלסקי מפרדס חנה שהרגה לפני שנתיים את בעלה והשבוע גזר עליה בית המשפט חמישה חודשים של עבודות שירות, מיקי שטיין הלך לפגוש שני צעירים מזכרון ומחדרה שהגשימו את החלום האולטימטיבי שלהם ומכרו את הסטארט אפ שלהם, הרבה עניינים מוניציפאליים מתחממים לקראת הבחירות, ותוכלו לקרוא בהמשך גם על מלחמת המסרונים שמנהל ציון פרץ באלי אבוטבול ראש מועצת זכרון יעקב בכתבתה של סוּ מור, ועוד ועוד. אה, וכמעט שכחנו, ספיישל מתכונים לליל הסדר שמגישה לנו ציפי שגרין.

שלכם,

שרית קדם
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
כל מה שרציתם לדעת על ה’מורינגה’ ולא...
שיתוף פעולה מרגש בין המועצה ועמותת "אקים"
לראשונה: נחשף סקר טבע עירוני זכרון יעקב במפגש תושבים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור