נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > פרשת "חוקת"
6 למאי 2008
פרשת "חוקת"
מערכת הגפן, 06/05/2008 - 11:47
"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" (פרקי אבות פרק ד’, פסוק כ"ח)
זאת "חוקת" התורה: "ויקחו אליך פרה אדומה". אומר רש"י שזה חוק שאין לערער עליו, וכבר אמר החכם מכל אדם (שלמה המלך) שאין הסבר למצווה זו אלא חוק, שהרי איך יכול להיות שאדם שזורק אפר פרה אדומה על טמא - הטמא הופך לטהור, ואילו הזורק הופך לטמא וצריך להיטהר? אלא זה אחד מחוקי התורה שאנו לא מבינים, וצריך לעשות אותה כי זה מה שכתוב!

בתקופה האחרונה עלה בכותרות היישוב שדרות. קאסמים, "שמאסמים" והרבה דיבורים על פתרונות: "נעשה כך ולא נעשה כך", "ניתן לצה"ל לפעול", "רק בדיבורים יפים זה ילך" - אך "אין חדש תחת השמש" (שלמה המלך אמר זאת ב"קהלת"). בסוף פרשת "חוקת" אנו רואים את התנהגות הגויים כלפינו. כשבני ישראל ביקשו בצורה יפה "אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר" - בני ישראל מתחננים לפני מלך סיחון שיתן להם לעבור בארצו והם ילכו רק "בדרך המלך". הם ביקשו יפה לעבור, אך מלך סיחון לא הסכים אלא "ויצא וילחם בישראל". אבל אז בני ישראל ידעו את הפתרון: "טוב שבנחשים רצץ את מוחו", ולכן "ויכו בנ"י את סיחון לפי חרב וירשו את ארצו..." וקיימו את הפסוק: "הבא להורגך השכם להורגו". הגמרא אומרת שידוע ש"עשו שונא ליעקב", ולא משנה מה אנחנו נעשה ומה נגיד - הם תמיד ירצו להרוג אותנו, כך זה כבר 2000 שנה בגלות. אז איך קורה שהיום אנו לא יודעים זאת?

אלא נחזור לפרשות הקודמות, פרשת "שלח" ופרשת "קורח", ונראה שלפעמים מגיעים לדרגות כמו של המרגלים. הם הרי היו נשיאי השבטים ולא יהודים פשוטים, וכן גם קורח היה מבכירי העם ועשיר גדול, אזי מדוע הגיע לשטות זו? מדוע הם לא הבינו את מה שכל ילד היה צריך להבין? מדוע "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"? אלא שהמכנה המשותף של המרגלים ושל קורח זה שהכבוד העביר אותם על דעתם. המרגלים חששו שכשבני ישראל יכנסו לארץ ישראל יאבדו את גדלותם ולא יהיו נשיאים יותר, כי אולי רק במדבר הם נשיאים, אך כשיכנסו לארץ יעשו בחירות חדשות. לכן דיברו רע על א"י שאמנם היא ארץ זבת חלב ודבש אך היא ארץ אוכלת יושביה, ארץ שפירותיה גדולים ומוזרים וכו’. הכבוד גרם להם לפרש את מה שראו כדבר רע.

כך גם קורח. "הקנאה לכבוד", כמו שאומר רש"י. קורח קינא שמשה מינה את אליצפן בן-עוזיאל לנשיא, וכך אמר: "הרי לאבא קהת ארבעה בנים והבכור הוא עמרם, ושני בניו קיבלו גדולה - משה קיבל מלכות ואהרון כהונה, כך ראוי שאת מינוי הכבוד הבא אני אקבל, שהרי אבי בנו של יצהר שהוא בנו השני של קהת". ומה פתאום קפץ משה ולקח את אליצפן שהוא בנו של הקטן שבאחים? אם נבדוק, נראה שאם טענה זו של קורח נכונה - הרי הוא סותר עצמו, כי הרי ללוי, אביו של קהת, היו שלושה בנים - גרשון, קהת ומררי, כך שאת הגדוּלה היו צריכים לקבל בניו של גרשון ולא קהת, שהרי הוא הבכור. ואם כן, מדוע דווקא בני קהת קיבלו את הגדולה וכן גם את עבודת הקודש החשובה ביותר? אלא שכאשר אדם פועל מתוך הקנאה והכבוד, טענותיו מופרכות על ידי עצמו והוא לא שומע אפילו את עצמו...

כמאמר "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם".


אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }