נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > קהילת בית אל חוגגת 50
24 למאי 2013
קהילת בית אל חוגגת 50
יואב איתיאל, 24/05/2013 - 12:21
בתחילה היו התנכלויות אך מעז יצא מתוק. אנשי בית אל הקימו קהילה לתפארת, כאן בישראל. זכינו, ובזכרון יעקב חיים איתנו אנשי קהילת בית אל המופלאה. אבל סיפור האהבה הזה שהתחיל ב-1963, נפתח דוקא ברגל שמאל כשאלזה ואמה ברגר, שתי אחיות נוצריות פרוטסטנטיות משווביה שבדרום גרמניה, החליטו להשתקע במושבה המנומנמת, כדי לעשות במו ידיהן וידי הקהילה שתקמנה, למען העם שסבל מעמן.
קהילת בת אל
בתחילה היו התנכלויות אך מעז יצא מתוק. אנשי בית אל הקימו קהילה לתפארת, כאן בישראל [צילום: יואב איתיאל]

זכינו, ובזכרון יעקב חיים איתנו אנשי קהילת בית אל המופלאה. אבל סיפור האהבה הזה שהתחיל ב-1963,
 יואב איתיאל
נפתח דוקא ברגל שמאל כשאלזה ואמה ברגר, שתי אחיות נוצריות פרוטסטנטיות משווביה שבדרום גרמניה, החליטו להשתקע במושבה המנומנמת, כדי לעשות במו ידיהן וידי הקהילה שתקמנה, למען העם שסבל מעמן.


אמה ברגר, תושבת שטוטגרט החלה עוד קודם לכך בביקורים תכופים בישראל וגילתה עניין בטיפוח ובפיתוח ביקורי קבוצות תיירים מגרמניה בארץ, על רקע דתי נוצרי. היא החלה ברכישת קרקעות ובתים במושבה זכרון יעקב בהם החלה מארחת את המבקרים מגרמניה.

לא סוד הוא שהמועצה המקומית זכרון יעקב ותושביה, לא ראו את העניין הזה בעין יפה. לעזרתם, כצעד נגד, הגיע מבני ברק ב-1968 הרב שלום מאיר יונגרמן, בן 28 והחל להעביר אברכים לכולל שפתח בזכרון יעקב, בה לא היה אז כל מוסד תורני. כעבור חמש שנים ייסד שתי שכונות חרדיות חדשות במושבה. אחת מהן, קריית "חזון איש" בצידו הדרומי של רחוב הנושא שם זה עד היום, בולמת פיזית ממש את השכונה שהקימו מעבר לרחוב אנשי קהילת "בית אל" שהקימו האחיות ברגר. כך זכינו לשתי קהילות אדוקות מאוד לדתן במושבה. זו הנוצרית של "בית אל", וזו של "חזון איש".

לקראת סוף 1969 רכשה אמה ברגר את פנסיון דורה שוורץ שנבנה על מתחם בית לנגה, במרכז המושבה. שנה קודם לכן חדל הפנסיון מלפעול והמועצה המקומית ניסתה, ללא הצלחה, לעניין גופים ואישים שונים להשגת הכסף הדרוש לרכישתו. לכששמע ראש המועצה כי "הגרמנים" עומדים לרכוש אותו, ניסה להשפיע על ברגר שתוותר על העיסקה לטובת המועצה, אך היא סירבה. "מן השמיים ציוו עלי לרכוש את הנכס ולהחזיק בו", אמרה לו.

ראש המועצה נותר "איתן בדעתו למנוע את העברת הנכס לגרמנים במושבה שמתוכה יצאו אנשי ניל"י", כפי שאמר בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" ב-1971. משלא עלה בידי ראש המועצה "לסכל את המזימה", כפי שהתבטא אז באחת מישיבות המליאה שלו, מצאו במועצה דרכים אחרות להשגת המטרה. בתחילה ניהלו מו"מ עם בנה של שוורץ, שהחזיק שטר חכירה ארוך טווח וסיכמו עמו על חכירת-משנה עד ל-2001, בלי ידיעתה של אמה ברגר, פלשו לנכס וניסו להוציאו מידיה של ברגר שכבר קיבלו בו חזקה.

היה אפילו צורך בהתערבות המשטרה כדי לסלק ממנו את אנשי המועצה המקומית את המקום. אח"כ מצא בית משפט השלום בחיפה כי לבן כבר כלל לא היו זכויות חכירה בנכס, ציווה על מחיקת רישומו ונתן צו מניעה כנגדו וכנגד המועצה המקומית לבל יפריעו לאחיות ברגר.

בדחותו את ערעור המועצה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי זו לא פעלה בתום לב. הכל הגיע לבג"צ, באחת העתירות הידועות ביותר בתולדות המשפט הישראלי, זו שנלמדת בבתי הספר למשפטים עד היום, ושהתבררה עד ערב מלחמת יום הכיפורים, ב-1973. שם סוכל ניסיון של המועצה, בראשה יעקב לוי עם היוזם חבר המליאה ד"ר אקוש לב (יקיר זכרון יעקב 2012) ומהנדס המועצה צבי סבר, לרתום את חוק התכנון והבניה להפקעה על מנת "להציל את הנכס מידי הגרמנים".

היו גם התנכלויות מחוץ לבית המשפט. היו נאצות, היו צלבי קרס, היו יריקות, היה ידוי אבנים. איכשהו, בשל דבקותן במטרה, בשל אותנטיות מניעיהן, בשל אופיין ואולי גם בדרך נס, התעקשו האחיות ברגר והתעקשה קהילת בית אל שלהן והם נאחזו בקרקע, והקפידו אז כמו שהם מקפידים עד היום להתחזק מתוך עשייה ובנייה מתמדת. מעז יצא מתוק. הם הקימו קהילה לתפארת, כאן בישראל. כאן איתנו במושבה זכרון יעקב, ובמושבה האחות, בנימינה.

כאן הם הקימו את תעשיות בית-אל זכרון יעקב, מפעל המתמחה בפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות מיגון אב"כ קבוצתי עבור צה"ל, לקוחות באירופה, אסיה וארה"ב, הפכו לספק ראשי לנאט"ו, ומהווים מוקד ידע עולמי בתחום המיגון הקבוצתי. החברה מעסיקה מאות עובדים ישראליים בשורה של מפעלים בארץ, הפרוסים, מטעמי ציונות, באזורי עדיפות לאומית א’. הם גם הקימו שלושה מרכזי הכשרה מקצועיים בזכרון יעקב, בפארק תעשייה שח"ק ובמגן שאול.

הם פועלים כקיבוץ עירוני. חברי הקהילה אינם צוברים רכוש אישי. כל אחד עובד כפי יכולתו ומקבל כפי צרכיו. לבושם צנוע, מכל הבחינות. הם חיים עמנו, אבל בתוך עצמם. בית התפילה שלהם אינו נושא כל סימן חיצוני. גם תוכו פשוט ומתמקד במילים שלנגד המתפללים: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי".

הם הקימו מערכת חינוכית לתפארת שאפשר רק להתקנא בה, הם ערכיים, חרוצים ומתמידים. הם ציונים ומדינת ישראל הכירה בהם ובערכם באופן רשמי, בדיוק לפני 9 שנים, ב-2004, עת עם "חלון ההזדמנות" בעת כהונתו של השר אברהם פורז כשר הפנים, הוענק להם מעמד של תושבי קבע. מאז, החלו צעיריהם להתגייס לצה"ל, וגם שם הם הפכו מהר מאד למבוקשים מאוד ביחידות ובתפקידים המביאים לידי ביטוי את כישוריהם. הם מתנדבים במד"א, במכבי האש ובמשטרה ותרומותיהם הפיננסיות נעשות תמיד בדרך של מתן בסתר. לאחרונה, מהמועצה המקומית נודע על תרומה של מיליונים שהרימו עבור הפארק העירוני שמוקם בימים אלה בזכרון יעקב.

בחצר המפעל, מאפיה ומפעל המזון אנט ברטה. המייצר מוצרים בניחוח אירופי, המבוסס על ידע שעבר מאם לבת, ועשוי מרכיבים שנבחרו בקפידה ובתהליכי ייצור מתקדמים, תוך הקפדה על סטנדרטים גבוהים ביותר וכשרות מוקפדת. כן. בחנות המפעל שגם בה ראוי שתבקרו, אפשר גם לקנות את שמיכות וכריות הפוך שמייצרים ותיקי וותיקות הקהילה, ממש כמו במולדת שעזבו לטובתנו.

יום הולדת שמח לקהילת בית אל החוגגת היום 50 שנה להתיישבותה בארץ.

סופשבוע רגוע לכם,

יואב איתיאל
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
היסטוריה במועצת בנימינה גבעת עדה
קיץ גדול לנוער בחוף הכרמל
תוכנית ’ערבות וערבים במושבה’ יצאה לדרך...
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור