נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > אופניים: טור דה-פראנס קטן עליהם
23 לאוגוסט 2008
אופניים: טור דה-פראנס קטן עליהם
מערכת הגפן, 23/08/2008 - 12:30
אנחנו רואים אותם בהמוניהם רוכבים בצידי הדרכים. לפעמים אנחנו עוקפים אותם בפראות, תמיד אנחנו מקנאים: איזה יופי, איזה אופי. איפה הם ואיפה אנחנו. ירון סבוראי נשלח לרכב איתם בעליות של בית אורן. חוזר שנית: בעליות של בית אורן... על האופניים דיוושו צעירים ומבוגרים, רזים ושמנים, בנים ובנות ובליל של דיבורים, שריקות ואנחות מילא את חלל האוויר מאותו יום השתנו חייו של שמעון שנדבק בחיידק והוא נחשב ל"חולה אופניים". בחמש השנים האחרונות האיש הרזה, החזק, והתזזיתי הזה, מבלה ברכיבה על אופני השטח שלו. חורף, קיץ, גשם, שמש יוקדת... ולעניין הכיס. התחביב הזה הופך מהר מאוד לעניין יקר. מדובר בסכום התחלתי של 4,500 שקל. צמיגי שטח עולים 3000-100 ש"ח. בין גניחה לנשיפה אני ממלמל בקול ענות חלושה: "אני עייף. אני רעב. מתי זה נגמר?" ומסיים בשאגה: "נשבר לי ה...תחת!"
שגעון האופניים
"אין דבר קל יותר מלהדליק מישהו לרכב על אופניים ולגרום לו שזה יהפוך חלק מחייו", אומר שמעון. לדבריו, מי שכבר רוכב, ישאף תמיד לאופניים משוכללים יותר.

יום שישי, שעת צהריים, בית אורן.

השמש לוהטת, שקט מוחלט מסביב, שיממון. שמעון גולדשמיט שעומד לידי מפר את השקט ואומר: "חכה, חכה, הם תיכף יגיעו". חולפות להן מספר דקות וענני אבק קטנים ובתוכם נקודות צבע, היתמרו להם נגד עיני.

"אתה לא תאמין למה שתיכף תראה", אומר לי שמעון בהתלהבות. ואכן מתוך האבק, בעוד אבנים קטנות ניתזות לכל עבר נראה המראה המלבב של שיירת רוכבים על אופני שטח.

על האופניים דיוושו צעירים ומבוגרים, רזים ושמנים, בנים ובנות ובליל של דיבורים, שריקות ואנחות מילא את חלל האוויר.

והלבוש? אופנה בפני עצמה: מכנסי רכיבה, חולצות רכיבה, קסדות מגן ומעל לכך - אופניים שטרם ראיתי כמותם.
"וואללה שמעון, זה נראה נחמד", אמרתי לידידי והבטתי בו במבט שואל של אולי-גם-אני?

כך שמעון נדבק מהחיידק

השבת הייתה ארוכה מתמיד וביום ראשון שלאחריה, התחלנו שמעון ואני, להתוודע אל עולם האופניים. מאותו יום השתנו חייו של שמעון שנדבק בחיידק והוא נחשב ל"חולה אופניים". בחמש השנים האחרונות האיש הרזה, החזק, והתזזיתי הזה, מבלה ברכיבה על אופני השטח שלו. חורף, קיץ, גשם, שמש יוקדת - כל אלה אינם מרתיעים אותו והוא מדווש עליות ומורדות.

לתומי חשבתי שהאיש הוא עוף יחיד ומוזר, אך עד מהרה גיליתי ששמעון מוקף בקבוצת "משוגעים לדבר" והשיגעון הולך ומתפשט כאש בשדה קוצים.

"אין דבר קל יותר מלהדליק מישהו לרכב על אופניים ולגרום לו שזה יהפוך חלק מחייו", אומר שמעון. לדבריו, מי שכבר רוכב, ישאף תמיד לאופניים משוכללים יותר.

שמעון לקח אותי ל"מוסך לאופניים" בצומת בית אורן, שאליו מגיעים כל המכורים לאופני שטח. בעל המוסך הוא אחד מ-40 אנשים ברחבי העולם שהוסמכו לטפל, לשמן ולהחליף חלקים מסוימים באופניים.

החל מ-4,500 ש"ח

ענף האופנים בארץ מזכיר לי קצת את ההבדל בין משתמשי "אפל" לשאר העולם. הם רואים עצמם ככת מיוחדת והקבלה אליה מחייבת מאמץ והשקעה.

ולעניין הכיס. התחביב הזה הופך מהר מאוד לעניין יקר. מדובר בסכום התחלתי של 4,500 שקל. צמיגי שטח עולים 3000-100 ש"ח.

"אחרי שנמצא לך בגד ונתאים אופנים למשקל שלך", אומר שמעון ובקושי מצליח להסתיר את חיוכו. "נצא לרכב קצת. נראה לך שזה קל אבל תדע שבמקרה שלך, במשך חודש לפחות יכאב לך כל שריר בגוף ובעיקר בתחת!"
"תירגע", אני אומר לו, "אני צועד כל יום על שפת הים ואני בכושר. חוץ מזה ראיתי רוכבים בני 40 ו-50 ואפילו מבוגרים יותר".


שמעון מנסה למצוא לי מכנסי רכיבה. "מה רע במכנסים שלי?", אני שואל ומצביע על מכנסי החאקי הקצרים שלי שהיו שיא האופנה כש"אתא" הייתה אימפריה.

לא אכביר בפרטים על בחירת מכנסי הרכיבה. די אם אומר שכאשר דמותי ניבטה מן הראי חשתי בערפול חושים. קשה לדמיין את גודל המבוכה כאתה רואה את עצמך בתוך מכנסי לייקרה שחורים וצמודים, חולצה זוהרת שיכולה לגרום לעיוור לראות בלילה, זוג נעלי רכיבה שדריכה עליהן כדריכה על דוקרנים וקסדת רכיבה מעטרת את ראשך.

יש בחורות?

וכך במעמד זה, כשאני נראה כפרסומת לצמיגי מישלן, ורואה את הנערה בת ה-20 מחשבת עלויות ומעוותת פניה כדי לא לפרוץ בבכי לנוכח הקריקטורה, אני שואל את שמעון: "תגיד לי, אתם פוגשים הרבה בחורות בעניין הזה של אופני שטח?"

ושמעון בשוויון נפש עונה: "זה לא כמו בחוגי ריקודי עם. אנחנו לא בעניין של מפגשים ודייטים אנחנו בעניין של אופניים, בשביל הכיף, האדרנלין, הנוף והחברותא".

באשר אבדתי, אבדתי ולא נותר לי אלא לעלות על האופניים ולהתחיל לרכב.

אבל איפה הכסא, לעזאזל?

"זה הכסא!", הצביע שמעון על פיסת עור קטנה והתחיל לדווש לכיוון בנימינה.

ההנאה שבדיווש

עולם האופניים מתחלק לקבוצות ותתי-קבוצות. יש שאוהבים לרכב על כביש ואחרים שמעדיפים רכיבת שטח. יש המעדיפים עליות ואחרים מעדיפים את הירידות. יש המדוושים בנחת ונהנים מן הנוף ויש המעדיפים את האתגר והמאמץ. לכולם יש מכנה משותף - תחושת ההנאה הצרופה של הדיווש.

כבר בקילומטרים הראשונים אני חש כאבים עזים באזור העכוז ובאזור המפשעה, כאילו נייר זכוכית מתחכך בי שם. שמעון מדווש לידי ולא נותן לי להישבר. הוא מספר לי על הפורומים השונים באינטרנט ומנסה להסיח את דעתי ממצבי העגום.

בין גניחה לנשיפה אני ממלמל בקול ענות חלושה: "אני עייף. אני רעב. מתי זה נגמר?" ומסיים בשאגה: "נשבר לי ה...תחת!"

משלא שעה לתחנוני עברתי למתקפת קללות עליו ועל יוצאי חלציו. שמעון מתעלם ומסביר לי על כל אותם רוכבים ששיר מנגינה מתנגן בגופם ונפשם עם כול דיווש ודיווש.

בכוחות אחרונים (שלי), הגענו לסוף העלייה, עמדנו על רכס ההר, לגמנו מים צוננים והבטנו בים ובשקיעה. באותן דקות כבר לא כאבו לי הברכיים, כאבי הלב והעכוז נעלמו כלא היו והשפשפת נרגעה.

עמדנו שם מסתכלים על השמש השוקעת והנוף ונפשנו לא ידעה שובע.

בדרכנו חזרה, בירידה, צחקתי, בכיתי וצרחתי מרוב אושר. נדמה לי שבאותו רגע נדבקתי ב"מחלה"...

בסוף השבוע הזה אני יוצא לכיוון גבעת עדה ומשם מי יודע אולי אמשיך עוד קצת ....
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }