נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > דוביק תמרי: "בואו נילחם בחמאס בשיטות שלו"
9 לינואר 2009
דוביק תמרי: "בואו נילחם בחמאס בשיטות שלו"
מערכת הגפן, 09/01/2009 - 16:21
למפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, תא"ל במיל. דוביק תמרי מקיסריה, בעל עיטור העוז ושני צל"שים-הרמטכ"ל, יש כמה רעיונות להמשך המלחמה שאחרי המלחמה, שלא שמעתם בשום מקום. בלעדי ל"מגזין המושבות": איך? לאפשר לפלשתינים להקים מדינה ברצועת עזה עם סמכויות מלאות. אבל אם ימשיכו במלחמה – לפתוח נגדם במלחמת ארטילריה שתימשך שבועות וחודשים. "נשתדל לא לפגוע באזרחים חפים מפשע, אבל נמוטט אותם נפשית וכלכלית, בדיוק כפי שעשו לנו בדרום... עד שתושבי עזה בעצמם יבינו שהם לא יכולים יותר ובעצמם יפילו את המנהיגים שלהם". ויש לו עוד רעיונות. ראיון עם קצין והיסטוריון שראה לאויב את הלבן בעיניים
 דוביק תמרי
 "הדרך היחידה שאני רואה לפתרון הסכסוך עם החמאס הוא בירי בלתי פוסק שלנו עליהם לאורך שבועות וחודשים". קיסריה 2009. דוביק תמרי. [צילום: זוהר שחר]

בתור קצין מודיעין ראשי לשעבר של צה"ל ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, תת-אלוף (במיל.) דוביק תמרי צופה בטלוויזיה בקרבות המתנהלים בעזה בדרך שונה לחלוטין משלנו. פעם איש מודיעין, תמיד איש מודיעין, גם אם פשט את המדים לפני כ-25 שנה.


דוביק תמרי כבר בן 72. אבל הוא נראה צעיר ב-15 שנים לפחות. הראיון איתו התקיים בראשית השבוע בביתו בקיסריה. דיבורו תכליתי בלי שמץ של התנשאות. הוא מתנסח בבהירות ובזהירות. שוקל כל מילה. ככה זה, אולי, כשאתה יודע יותר מדי.

אנחנו יושבים בחדר העבודה שלו. על הקיר מאחוריו תלויה תמונת שלושת האחים לבית תמרי: תא"ל שי תמרי, האלוף נחמיה תמרי ז"ל ודוביק עצמו. שולחן העבודה גדול ומכוסה ניירת, מכתבים וספרים.

רבות מהתמונות בחדר העבודה בשחור-לבן והן צולמו בשדה הקרב עצמו. מה שמוכיח יותר מכל שהמארח שלי יודע "דבר-שניים" על שדה הקרב ועל המחיר המדרש- מגובה העיניים.

כן, גם הוא ראה יותר מפעם אחת את "הלבן של העיניים" של האויב. בדיוק כמו שר הביטחון אהוד ברק, כפי שהתבטא פעם.

היום הוא חוקר בכיר במכון לחקר תורת המערכה ומרצה בתכנית ללימודי ביטחון.

אש שלא הורגת

"אני הולך להגיד משפט שאהיה חייב להסביר לך אותו", הוא פותח את הראיון. "הדרך היחידה שאני רואה לפתרון הסכסוך עם החמאס הוא בירי בלתי פוסק שלנו עליהם לאורך שבועות וחודשים. כן, בדיוק מה שאתה שומע ובדיוק מה שהם עושים לנו כבר שנים. אני מציע לאמץ את השיטה שלהם. אני מתכוון באש שאינה הורגת, אבל מצד שני גם לא מאפשרת לחיות.

"אני לא רוצה שיתפרש חלילה כאילו אני רוצה להרוג אזרחים חפים מפשע. ההיפך הגמור הוא הנכון. בפרספקטיבה של זמן הם הצליחו לדכא את החיים שלנו בשדרות ובעוטף עזה, גם אם שיעור הפגיעה שלהם בנו בחיי אדם אינו יותר מ-5%-3%.

"החמאס הוכיחו לנו בשנים האחרונות שהירי עלינו מוכיח את עצמו לא בשל הנזקים הממשיים, אלא בזכות הפגיעה בחוסן הנפשי ובחוסן הכלכלי שלנו. עכשיו אני מציע שנהיה תלמידים טובים ונעשה להם בדיוק אותו דבר."

- זה לא ייראה טוב. אנחנו צבא סדיר שמייצג מדינה ריבונות, הם צבא גרילה.
תמרי: "נכון. המלחמה של החמאס, החיזבאללה ושאר ארגוני הטרור, אינה כנגד צה"ל, שיודע איך להתמודד איתם. היא בנויה בראש וראשונה נגד אזרחים. עליהם הם גיבורים גדולים. החמאס יוצר מצב מדהים, שבו הוא עוסק בפעילות רווחה וחינוך ופעילות למען האזרחים, ומצד שני אין לאנשיו שום בעיה להסתתר בתוך מסגדים, בבתי חולים ובתי ספר, ולסכן אזרחים. הרעיון הזה, של הפיכת כל האזרחים לחלק מהמלחמה הגדולה, הוא אחד מסודות ההצלחה של החמאס. ואנחנו, במקום לנסות כל הזמן שיטות חדשות, נלמד מהם איך ממטירים במשך שנים אש שלא הורגת, אבל גם לא נותנת לחיות".

תמיד היינו מפולגים

תת-אלוף דב תמרי נולד בארץ באוקטובר 1936. הוא התגייס לצה"ל ב-1954 ומילא שורה ארוכה של תפקידים בחטיבת הצנחנים. על חלקו כמפקד מחלקה בפעולת קלקיליה, ב-10 באוקטובר 1956, הוענק לו עיטור העוז.
על חלקו בפעולות אחרות, שפרטיהן נותרו חסויים, הוענק לו פעמיים צל"ש הרמטכ"ל. בשנים 1967-1964 פיקד על סיירת מטכ"ל. במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד צנחנים במילואים. אחרי המלחמה שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה, עבר הסבה לשריון ומונה סגן מפקד גיסות השריון.

במלחמת יום הכיפורים היה סגנו של האלוף אברהם אדן, שפיקד על אוגדה 162 בסיני וחצה את תעלת סואץ לכיוון העיר סואץ. ב-1976 היה הראשון שמונה לתפקיד קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר) באגף המודיעין. בינואר 1979 התמנה לסגן מפקד פיקוד דרום. ב-1983, לאחר מלחמת לבנון הראשונה, פרש מצה"ל. הוא בעל תואר שני בהסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב.

"בין השאר הייתי מורה להיסטוריה. במרוצת השנים למדתי היטב את תולדות עם ישראל. אני לא בטוח שבתקופות אחרות היינו פחות מפולגים. הרי כבר בתקופת הישוב היו התפלגויות ומריבות וסיעות וסכסוכים. אין כל חדש בעובדה שאנחנו עם אחד עם המון ריבים בינינו.

"אבל פעם הוויכוח נסב סביב השאלה של ’איך’ ולא על עצם הרעיון של ה’מה’. כלומר כולם רצו לבנות מדינה והוויכוח היה על השיטות להשגת היעד. כולם ידעו שאנחנו רוצים מדינת לאום בטריטוריה מסויימת. היום אני מאמין במדינה שבה רב המאחד אותנו על המפריד. הוויכוח העיקרי בתוכנו נסוב על שאלה מרכזית אחת, מה יהיו גבולות קבע שלנו. ברגע שהבעיה הזאת תיפתר, ייפתרו גם כל המחלוקות האחרות המפרידות בינינו".

הכל התחיל בהתנתקות

"הטעות שלנו מתחילה עם הספיחים להחלטת ההתנתקות ב-2005. התנתקנו מעזה, אבל השארנו בידינו את האחריות המלאה לטיפול בנושאי דלק, תרופות, כסף ונמלים. הטענה שלנו הייתה שאנחנו לא רוצים שיכניסו ציוד צבאי שיפגע בנו. כך, במקום לצאת כמו שהצהרנו, נשארנו האדונים שלהם. מה בסופו של דבר קרה? גם לא התנתקנו באופן מוחלט וגם הם צברו נשק. הרעיון של מלחמה בארגון לא מדינתי הפכה למציאות".
- איך אנחנו מנהלים את המערכה הצבאית נגדם, עד כה?

"כל עוד הקרבות נמשכים אני לא מתכוון לבקר, או להעיר הערות על עצם המלחמה, או על שיטות הפעולה. אני כן רוצה לנסות לחשוב איך הגענו לזה וכך להבין איך נוכל לצאת מזה".

לא מדברים על חיסול

- איך הגענו לזה?
"ברגע שניצחנו במלחמת ששת הימים ב-1967 התחילה להתעצב המדינה שאנחנו חיים בה היום. מדינה שבעצם נלחמה כול יום נגד כל העולם – וגם בתוך עצמה. גם אויבינו וגם אנחנו בתוכנו לא הסכמנו על גבולות של קבע למדינה שלנו.

"אנחנו גם לא הפנמנו שמפת שדה הקרב השתנתה והאויב כבר לא רוצה לזרוק אותנו לים, אלא להגיע לסדרה של נצחונות קטנים עלינו, זמניים, סמליים. נשיא מצרים לשעבר, אנואר סאדאת, אמר בזמנו: ’מבחינתי גם חייל מצרי אחד מעבר לתעלת סואץ זה ניצחון’. הוא לא דיבר על חיסולה של מדינת ישראל, אלא על הישג צבאי ולוא גם זמני.
"לדאבוני טרם לא למדנו את הלקח. אנחנו עדין מדברים במונחים של כיבוש וחיסול האוייב ולא מבינים שקביעת מטרות המלחמה היא שמביאה גם לשינוי החשיבה והאסטרטגיה. הרי לא כל הקסאמים ישותקו. אבל בהחלט ניתן לפגוע בכוחו הצבאי המתעצם של החמאס לזמן מה. וגם זה הישג צבאי לא מבוטל".

- מה אתה למד מההיסטוריה?
"המון. הכל רשום בה. מי שלומד היסטוריה יודע שלקבוצות שונות יש רצון לחיות באזור משלהם. כמו יוגוסלביה שהתפרקה לשבע מדינות עפ"י השיוך האתני, וינטאם, מדינות רבות נוספות – וכך גם הפלשתינים.
"הרי לא נצליח לחסל את הפלשתינים תושבי עזה. הם מצליחים לשרוד על פחות מדולר אחד ליום. למרות הצרות הכלכליות הנוראות, למרות הכאב והסבל, הם עדין מאמינים שרק מדינה היא הפיתרון לבעיותיהם. אנחנו צריכים להפנים את זה. אנחנו חייבים להבין שתהייה להם מדינה. ואם יהיה צורך, נילחם בה. אבל במלחמה בין מדינות לא תוטל עלינו האחריות לאסון ההומניטארי האיום המתרחש שם".

ההיגיון שבהרתעה

- אז מתי ואיך תסתיים המלחמה הנוכחית בעזה?
במקום תשובה דוביק מחטט לרגע בין הניירות שעל שולחנו ולבסוף מוצא את מה שחיפש. "הרעיון הוא שאין הכרעה מוחלטת, אלא אם אתה מוכן לעבור לשלב של רצח עם. וכמובן שלא נגיע לשלב הזה. הפתרון חייב להיות יצירתי. חייבים להבין שהרתעה היא דבר שמשתנה כל הזמן. יש היגיון בהרתעה. תראה את סוריה. למרות שאיפתה הגלוייה לקבל לידיה את רמת הגולן היא נרתעת ממלחמה. והיא בוודאי יודעת למה. במשך שנים הצליחו ארגוני הטרור לרצוח ולפגוע במאות ישראלים, על ידי משלוח בלתי פוסק של מחבלים מתאבדים לתחומי ישראל. אבל כעבור כמה שנים זרועות הבטחון למדו כיצד לטפל בנושא ובעיקר כיצד להרתיע מחבלים מתאבדים פוטנציאלים.

"בגדול הבנו ולמדנו איך למנוע את סוג הטרור הזה ומיד עברו תושבי עזה לטרור הקסאמים. ברגע שגם אנחנו נעבור לשיטה הזאת, אין לי כל ספק שהעיתונות העולמית תצקצק בלשונה וכולם ידברו על המחיר בחיי אדם. אבל אין לי ספק שירי שלנו בעקבות ירי שלהם - ואני מדגיש על ירי לא מכוון - יגרום לכול תושב בעזה לחוש כמו תושבי שדרות או אשקלון. הלחץ של הרחוב על ההנהגה שלו הוא שיפסיק את הירי.

"לא אפשרי כרגע להפסיק את הטילים ב-100%, אבל גם עם הפסקת ירי של 90% ניתן לחיות. אי אפשר להגיע לניצחון מוחלט. בואו נפנים את זה ונפעל בהתאם".
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות