נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חופשי זה לגמרי לבד
30 לינואר 2009
חופשי זה לגמרי לבד
מערכת הגפן, 30/01/2009 - 12:25
ב-2008 נשבר שיא כל הזמנים במספרם של המתגרשים בישראל. עוד ועוד בני 30, 40 ו-50 מצטרפים למעגל הפנויים והפנויות. מה שמתחיל כתקווה גדולה למציאת בן זוג חדש, שיהיה ראוי בהרבה מהאקס, מתגלה עד מהרה כמקסם שווא: מסתבר שהדרך לאהבה חדשה ארוכה מאד ורצופה חיפושים מייגעים. האם הם ישתלמו לבסוף? האם בכלל אפשר למצוא אהבה גדולה שנייה? ובעיקר, איך? ומה יהיה על הטיק בלב והפרפרים בבטן? אהבה, פרק ב’. מבט מבפנים
שבת בבוקר. ענת, בת 37 מגבעת עדה, גרושה טרייה עם שני ילדים קטנים. פוגשת אותי בביתה לקפה של בוקר. היא לבושה בטרנינג אפור, מרגישה איתו נוח בחברתי. זה בוקר שקט. הילדים יצאו לטיול עם אבא שלהם והיא יכולה לשקוע בהרהורים, או בשינה לשם שינוי.

"הדבר שהכי חסר לי מאז הגירושים הם הארוחות המשותפות בשישי והטיולים בשבת", אומרת ענת בחיוך. "אני לא יכולה לעשות את זה לבד ולא נוח לי לעשות עם זוגות נשואים. אני בטוחה שיש עוד אנשים גרושים שישמחו לטייל עם הילדים, לארגן ארוחות ערב ופיקניקים ולהיות שם אחד בשביל השני, אבל אני לא מכירה אותם. כל מי שאני מכירה נמצא בזוגיות, וכולם בזוגיות שנראית מאושרת".

ענת עובדת כמדריכת טיולים ומטפלת בתנועה, אבל רוב היום היא מנהלת את מרכז הסדנאות בכפר גליקסון. בערב היא חוזרת למשמרת השנייה בבית הקטן, לשני ילדים בלונדינים קטנים, "כמעט דוגמנים".

דרושים: גרושים

אחרי שבוע של התעסקות בעבודה, בחינוך הילדים ושאר ענייני ההישרדות היומיומית, שיחת-הבנות בשבת בבוקר היא אי של התרגעות. פתאום אפשר לנשום עמוק, פתאום אפשר לחשוב.

אבל ממש כמו בשיר "שבתות וחגים" של יענקל’ה רוטבליט, יש תחושה חריפה של בדידות באוויר.

אפשר להיכנס לדיכאון ולבכות, למלא את החסך במישהו מתחלף, לצאת לפאב, להתעסק בתחביבים, או - לארגן קהילה. זה לפחות מה שענת מנסה לעשות בימים אלה. קודם כל בשביל החברות. ואם יהיו היכרויות – זה הבונוס.
ענת גדלה בחיפה עד לשירותה הצבאי. בגיל 23 החלה את לימודי התואר הראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה וניהלה מערכת יחסים בריאה וארוכה שאמורה הייתה להוביל לחתונה. "יום אחד ראיתי את העתיד שלי: כלכלנית שגרה בתל אביב, מגדלת שלושה ילדים ונשואה לכבודו", היא נזכרת ברגע ההוא בחיוך מתקתק. "אמרתי לעצמי שזו אחלה דמות אבל אין שום קשר בינה לביני.

"עזבתי את הלימודים, עזבתי את החבר, ירדתי לאילת והתחלתי מסע של עשר שנים בחיפוש עצמי, בעיקר בדרום אמריקה. היה לי חשוב לברר מי אני באמת. זה היה מאוד קשה, אבל אני שמחה שהיום אני נמצאת במקום אחר. אני לא גרה בעיר, לא מתעניינת בבתים גדולים. אם הייתי כלכלנית הייתי מצוינת, אבל נורא אומללה. במקום זה אני מטפלת בגוף ובנפש ומדריכת טיולים שחיה בטבע.

"אני מאמינה שאין בעולם שום דבר מקרי. בן הזוג שאנחנו נמשכות אליו הוא מראה של מי שאנחנו - ולהיפך. אנחנו נמשכים לאנשים שדומים לנו במשהו, וגם אם מדובר בניגודים - הנושא המרכזי זהה. למשל, היא - פורצת גבולות. הוא - מקפיד עליהם...".

 רצוי ומצוי

- למה בעצם קשה לנו למצוא בן זוג?
"פעמים רבות אנחנו מקבלים כביכול את מה שאנחנו רוצים, אבל עדיין נשארים לא מרוצים. בוחרים את בן הזוג שעונה על הפנטזיה שלנו, אבל לא על הצרכים שלנו באמת. לפעמים אין קשר בין הפנטזיה שמחנכים אותנו עליה מילדות, לבין מי שאנחנו במציאות. ברגע שאנחנו יודעים מי אנחנו, מה אנחנו ומה שאנחנו צריכים, נחפש מישהו שעונה על הצרכים שלנו ונזמן אותו לחיינו.

"אם משהו לא מושלם בשבילי, כנראה שמשהו בפנים לא עובד כמו שצריך. או שזו פנטזיה ולא ’האני’ האמיתי, או שזה שמשהו בי מונע ממנו להתרחש: פחדים או חסימות רגשיות. הכנות הפנימית היא האומץ הכי גדול שיש, אבל היא הכרחית. היום אני לבד בלי בן זוג, וכנראה שזה המקום שלי כרגע".

- מחפשת?

"לא ממש ’מחפשת’, אבל אני לא מאלה שמחפשים. אני לא אשוטט עכשיו בבארים או באתרי האינטרנט, כי זה לא האופי שלי, אבל מאוד אשמח להכיר. בדרך כלל חברים מכירים לי, ואני גם עובדת במקום בו כל יום מכירים אנשים חדשים. אני לא דוחקת בזה, כי ברור לי שברגע הנכון הוא יגיע.

"ההנחה הבסיסית של כל מי שרואה אותי הוא שאני נשואה עם ילדים. או שזה נובע מהנורמות החברתיות, שבת 30 פלוס בדרך כלל נשואה עם ילדים, או בגלל משהו שאני משדרת. אני כבר לא בת 20 ולדעתי אני לא מקרינה את זה. אני לא מחפשת סטוצים וכבר לא מתחילים איתי סתם. אני מחפשת את הכיף של הזוגיות. גברים מתחילים עם בנות 20 ולא עם בנות 30 פלוס".

- תתחתני שוב?
"מתחתנת? לא. אבל אני לא אוהבת את מוסד הנישואים באופן כללי. אני חושבת שכל ההתערבות של הרבנות הוא מיותר לחלוטין ואני מאמינה במחויבות רוחנית. אני מאמינה שאני אמצא אדם נכון שמתאים לי להיום".

- איזה גבר את מחפשת?
"מישהו שתהיה לנו שפה משותפת, שייקח אחריות על החיים שלו ושיהיה בשל מספיק בשביל לראות את האחר, לכבד אותו ולהתחשב בו. אדם שאוהב לטייל, שיש בו צד אינדיווידואלי חזק, אבל גם את היכולת להיות ביחד. זה כל כך מופשט שבאמת הרבה אנשים עונים לקריטריונים.

"ברגע שיוצאים מהתבנית של ’אני מחפשת טייס קשוח, גברי ושרמנטי’, ומתמקדים בתכונות אופי מהותיות, הרבה יותר גברים יכולים לענות על הדרישות". 

אינטימי

"פעם לא ידעתי מה זה אינטימיות. זה לא מין. סקס יכול להיות הכי לא אינטימי שיש. אינטימיות היא מצב בו מסירים את כל חומות ההגנה. בשביל זה אדם צריך להיות מאוד מגובש עם עצמו. כדי שאדם לא יפחד להיפגע, התקשורת צריכה להיות מאוד מכבדת ואוהבת.

"בדרך כלל, אנחנו מתנגחים באנשים שהכי קרובים אלינו. ההוכחה לכך היא היחסים שלנו עם ההורים שלנו. אנחנו יודעים שהם יאהבו אותנו ויהיו שם בשבילנו, לא משנה מה נעשה. וזה ממש לא נכון.

- אז מה אפשר לעשות?
"התפקיד שלנו הוא להתמודד עם הכעסים והפחדים שלנו. וזה ממש לא ברור מאליו, שעומד שם אדם שצריך לספוג את זה. לכל אדם יש את המקומות הרגישים וכשאנחנו מוצאים כעסים, הצד השני נפגע.

"במצב כזה אף פעם אי אפשר להוריד מסכות ומגננות. כאילו יש המון אהבה והמון חברות. אבל הרבה בני הזוג לא מרשים לעצמם להיות באמת כנים ופגיעים זה עם זה. אנחנו תמיד נוטים לזרוק את כל ההאשמות על בן הזוג, אבל אף אחד לא באמת עושה חשבון עם עצמו ובודק איפה הוא לא בסדר.

"מהרגע שאנחנו נולדים, מסבירים לנו מה אנחנו אמורים להיות, לחשוב ולפנטז, בלי שום קשר למי שאנחנו באמת. אם נצא מהמרוץ הזה אל ’המושלם’ ונבין שאם אני 1.60 ושוקלת 60, לעולם לא אהיה 1.70 ששוקלת 50. זה לא יקרה גם אם נורא-נורא ארצה".

- מה הטעות הנפוצה של גברים פנויים?
"הטעות המרכזית של גברים ונשים היא שהם חושבים שהם יודעים ’בדיוק’ מי עומד מולם. למשל, גברים חושבים שכל הנשים מחפשות חתונה. זה ממש לא ככה, כל אישה היא אדם אחר".

לא מאמינים באהבה

"היום אנשים כבר כמעט לא מאמינים באהבה", אומר יוסי, רווק בן 40 מזכרון יעקב. "אחרי שחווים אכזבה, אנחנו מפתחים פחדים ומגננות ולא ממהרים להיפתח ולבטא רגשות. היום נשים יותר מבטאות את עצמן, מספקות את הרצונות שלהן והגברים מתחילים להרגיש מאוימים. והתוצאה - הרבה יותר קשה לפתח זוגיות אמיתית".
יוסי יושב על כורסא נוחה בבית של חבר, לבוש בג’ינס וחולצה אלגנטית כהה, ומגובה בחברה גברית, שלא בדיוק תומכת. הוא מסורק ומבושם, מסודר, אינטליגנטי ורגיש, בעל אחד העסקים במדרחוב במושבה, וכל שחסר לכאורה, זו הכלה.

- קשה לך למצוא בת זוג?
"עכשיו אני מכיר את עצמי טוב יותר ומרגיש שאני בשל לזוגיות. אבל מצד שני, רוב הבחורות הכי יפות והכי נחמדות כבר נשואות עם ילדים. האמת, יש גם בחורות מקסימות, אקדמאיות וקרייריסטיות שלא התעסקו בזוגיות עד גיל 30 ומשהו, אבל הן פתאום נכנסות ללחץ אטומי ומתחיל בלגאן.

פוחדות מקשר

- מה אתה אומר על הנשים שבמצבך?
"היום אני פוגש רווקות בנות 35 פלוס שלכאורה מאוד רוצות קשר רציני, אבל בפועל מפחדות ממנו. קשה להן לשנות את דרך החיים שלהן והן מחפשות אהבה שאבדה ומפחדות להתאהב בגבר הלא נכון. נושא הרווקות הולך ומחמיר עם השנים בחברה. מספר הרווקים הולך וגדל משנה לשנה, גם בגיל וגם במידה. במקביל גדלה גם כמות הגירושים. רווקים רואים את מספרם של המתגרשים ונרתעים מלהגיע לחתונה".

יוסי עמד להתחתן עם חברתו עוד כשהיה בן 19, אולם נרתע כי חשב שהוא צעיר מדי. כמה שנים לאחר מכן, בגיל 26, שוב עמד להתחתן, אולם גם חתונה זו בוטלה בהסכמת שני הצדדים "לאחר מחשבה מעמיקה". "וטוב שכך" הוא מפטיר, "אחרת היינו מתגרשים כי לא התאמנו".

- אז מה הגיל הנכון לחתונה?
"הגיל האידיאלי לגבר להתחתן הוא 28-24. עדיין יש תמימות, רגשות ואהבה, אבל זה גם לא מוקדם מדי. אבל החיים לא עובדים בדיוק לפי התוכנית. מגיל 20 אני יוצא עם נשים וראיתי את כל השינויים שהן עברו. היום נשים הן הרבה יותר בררניות, יותר חופשיות, יותר עצמאיות, לא חוששות מהסטיגמות ולא חוששות להתבטא. נשים היום רוצות את החופש. היום כבר כמעט ואין הבדל בין המינים, פרט לאחד: נשים אולי מחפשות יותר רגש וגברים מחפשים יותר פנטזיות".

חלון ההזדמנויות

- הגברים לא נשמעים "רציניים" בהגדרה שלך.
"הבגרות אצל גברים רבים מגיעה באיחור גדול. בעיקר ברצינות כלפי נשים ובהשקעה במערכות יחסים. גבר מתחיל להבין אישה ולהעריך אותה רק בגיל 30. אלא שאז חלון ההזדמנויות שלו מתחיל להיסגר.
"ככל שאנחנו פיקחים יותר, כך אנחנו מתרחקים מהאהבה, התמימות, הרגשות והאמונה. באהבה יש אמון מלא. אנחנו נותנים מעצמנו מבלי לשאול למה וכמה. בגיל 30 פלוס אנחנו כבר לרוב לא מרשים לעצמנו להיות מאוהבים מדי".

- קשה לטפח זוגיות בגיל מתקדם?
"כן. הרבה יותר קל לפסול אחד את השני. לאחרונה גיליתי שחברות שלי לשעבר היו מושלמות בשבילי, אבל לא יכולתי להמשיך איתן את הקשר בגלל הנסיבות. למשל, היא גרה מאוד רחוק ולא הייתה מוכנה לעבור לגור בסביבה ואני לא יכולתי לעבור לשם".

איפה הקליק

- ומה עם "הקליק" המפורסם? "הפרפרים"?
"לנשים מאוד חשוב שיהיה קליק ויהיו פרפרים, אני חושב שהקשר נבנה בצורה עמוקה יותר מידידות. פרפרים בסופו של דבר חיים רק שבוע-שבועיים, ואנחנו מחפשים מישהי לחיות איתה כל החיים. אני חושב שזמן הוא המפתח לזה והרבה פעמים אם נותנים לקשר מספיק זמן, הוא מפתיע לטובה". - איפה מתחילים?
"בעיני מאוד חשוב איפה מכירים. הכי טוב בעיני להכיר מישהי באופן אקראי, ברחוב, בחנות, בפאב, או בבנק... מומלץ גם להכיר דרך חברים משותפים. זו דרך מעולה, כי הם מכירים את שני הצדדים ויודעים להגיד אם הם מתאימים או לא".

- יותר מדי מקריות, לא?
"עדיף להכיר את הבחורה ביום-יום, כשהיא לבושה בפשטות, ואז גם מסתכלים עליה יותר ברצינות ולא כאובייקט מיני. בפאב ובמועדון בחורות לבושות בצורה מאוד פרובוקטיבית, אי אפשר לדבר שם, כי הכול מאוד רועש, ואתה לא יכול להכיר את הבחורה כמו שהיא באמת".

- מה בדיוק הבעיה?
"הבעיה של הגברים היא חוסר היכולת שלהם להפריד בין הרצונות שלהם והצרכים האמיתיים שלהם. הרצון הוא ויזואלי: להשיג את הבחורה הכי יפה שיש, אבל זה לא בהכרח מה שהוא צריך".

כמו קופת צדקה

- מה אתה מחפש?
"אני מחפש בחורה חכמה. היא לא חייבת להיות דוקטור למדעים, אבל עם חוכמת חיים ואינטליגנציה רגשית. שיהיה לי כיף איתה ושאני אוכל להמשיך לתת הכול כדי שהזוגיות בינינו תפרח.

"זוגיות היא כמו קופת צדקה ובכל יום צריך לשים שקל. אם לא - אין זוגיות. היום כבר צברתי יותר מדי שקלים. אני יכול לשים גם דולרים. היום לי הרבה מה לתת ואני מאמין שכל בחורה שתהיה איתי, תהיה מאושרת".

- היום אתה מרגיש מוכן לחתונה?
"אני לא מוכן לשום דבר חוץ מזוגיות, חתונה ומשפחה. יש לי היום את כל האמצעים לקיים משפחה בכיף, ובעיקר אני רוצה ילד. אני מרגיש שכבר עשיתי דוקטוראט בזוגיות ואני מגיע לזוגיות מוכן. אני מאוד רוצה להיות ראוי לבת הזוג העתידה שלי. ואם היא תתאים עצמה אליי, אני אתאים את עצמי אליה כפליים". - מה אתה הכי לא מבין בנשים?
"את יצר ההרס העצמי שלהן. היצר שגורם להן לקלקל דברים והן גורמות לגבר לפחד לבטא את הרגשות שלו. הן מפחדות שגבר יהפוך להיות תלותי בהן, והן מרחיקות אותו. אני יודע שאם אני אתקשר פעם-ב ואתן לה את המרחב שלה, היא תתעניין בי והכול יסתדר. אם אני אתקשר אליה כל הזמן זה ירתיע אותה".

- הן מפחדות?
"זה פחד של האישה שגורם לפחד אצל הגבר. והתוצאה בסופו של דבר היא שהיחסים שבקושי התחילו כבר נגמרים. אני לא מבין למה נשים מפחדות שיאהבו אותן מאוד".
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }