נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הסידור האישי של חנן יובל
27 לספטמבר 2009
הסידור האישי של חנן יובל
יואב איתיאל, 25/09/2009 - 13:47
חנן יובל חוזר לנוף ילדותו ומספר על החיים בפרדס חנה, ההופעות עם אהוד מנור ברחבי העולם, הקשר לדת, האלבום החדש והמשובח והמופע בסוכות ביקבי בנימינה. כאילו שתמיד הכרנו. מחשבה זו עוברת לי בראש כשהוא צועד לאיטו לכיווני בשדרה המקושתת של יקבי בנימינה, מקום מפגשינו, וכך גם במהלך השיחה ואחריה. חנן יובל הוא איש צנוע, כמעט מופתע מהצלחתו לשרוד בביזנס של ה"שואו ביזנס" למעלה מארבעה עשורים. קשה להגדיר מוסיקה ישראלית בלי להקדיש לו מקום של כבוד.
חנן יובל, מגזין המושבות.
"פעם, בסיבוב הופעות בארה"ב, ראיינו אותנו בטלפון מטורונטו לרדיו של קהילה ישראלית גדולה והשדרן שאל עד מתי נופיע, רומז אולי ’יא זקנים’. אמרתי שנופיע עד שנמות או עד שהקהל ימות, עד אז ברוך השם", יובל. [צילום: יואב איתיאל]

כאילו שתמיד הכרנו. מחשבה זו עוברת לי בראש כשהוא צועד לאיטו לכיווני בשדרה המקושתת של יקבי בנימינה, מקום מפגשינו, וכך גם במהלך השיחה ואחריה. 

 חנן יובל, מגזין המושבות.
שנה טובה
חנן יובל שר למילים של אהוד מנור על מנגינת השיר "חסד מופלא" (Amazing Grace)

שנה טובה
האם חזרת
סוף סוף ממרחקים?
שנה טובה
האם זו את?
אנחנו מחכים.

שנה טובה
קראנו לך
כל כך הרבה שנים
אם את קרובה
נפגוש אותך
בגן של שושנים.

שנה טובה
כך אות באות,
בכל הנבואות.
שלום, שלווה
כמו בגלויות
ההן, הישנות.

שנה טובה
הבטיחו כאן
מאז דור המדבר.
ללא תקווה
הן כבר מזמן
הלב היה נשבר.

שנה טובה,
האם חזרת
סוף סוף ממרחקים?
שנה טובה,
האם זו את?
אנחנו מחכים.

אם את קרובה
נפגוש אותך
בגן של שושנים
שנה טובה האם זו את
אנחנו ממתינים.
חנן יובל הוא איש צנוע, כמעט מופתע מהצלחתו לשרוד בביזנס של ה"שואו ביזנס" למעלה מארבעה עשורים. קשה להגדיר מוסיקה ישראלית בלי להקדיש לו מקום של כבוד. הוא הופיע עם טובי היוצרים והמבצעים, ובכל זאת, יש הרגשה שהטבע שלו לתת לשותפים על הבמה ובאולפן "לגנוב לו את ההצגה". הוא עסוק במוסיקה, בחיפוש, ביצירה מבפנים. גם כאשר זה לוקח את הקיבוצניק לשעבר למסע שורשים ליהדותו. דרך המוסיקה, כמובן.

בנימינה היא חלק מנוף ילדותו של חנן יובל, שנולד ששה קילומטר מכאן, בקיבוץ משמרות. היא גם חלק נכבד מעשייתו המוסיקלית. במסגרת המופע "ימי בנימינה" ב-1982, החל חיבור פורה של שנים בין חנן יובל לבין אהוד מנור, האמן שמזוהה יותר מכל עם בנימינה.

ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור" שנקרא על שם בנו הבכור וכלל שירים שנכתבו על ידי מנור, והולחנו על ידי יובל. האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה בה חגג יום הולדת 40, הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". ב-1992 יצא "באורות גבוהים" בו הלחין יובל את רוב השירים.

השנה הקריירה המקצועית של יובל חוגגת 40. הוא התחיל אותה ב-1969 בהרכב "השלושרים" עם שלום חנוך ובני אמדורסקי. אחריו הקים יובל את להקת "כיף התקווה הטובה", שהקליטה את "בלדה לעוזב קיבוץ" למילים של יענק’לה רוטבליט בהלחנתו של שמוליק קראוס.

אחריה חבר לקובי רכט וקובי אשרת ב"שובבי ציון" עם הלהיטים "נגה", ו"איש גדול". הוא שיתף פעולה עם אמנים רבים, ביניהם שלמה ארצי וג’וזי כץ, ירדנה ארזי ואפרים שמיר. הפיק עם "השלושרים", בני אמדורסקי וישראל גוריון, מופע ואלבום. לאחר מותו של אמדורסקי הצטרף לישראל גוריון, יוסי חורי ואורי הרפז להרכב "החברים של בני", והארבעה הפיקו מופע ואלבום נוסף לזכרו.

אתם זוכרים את השירים

שירו של יהונתן גפן, "אתם זוכרים את השירים" הוקלט כבר באלבומו הראשון של חנן יובל, ב-1974 וחזר כשמו של האלבום השלישי, ב-1977. אז כבר הופיע ב"רקורד" של יובל שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל בחברה הישראלית כמו "מה יהיה בסופנו" של לאה גולדברג, "לכל איש יש שם" שכתבה המשוררת זלדה, "לילה", "צרות טובות", "פגישה, חצי פגישה", ו"כשצלצלת רעד קולך".

במהלך השנים הצטרפו לרשימה גם שירים כמו "הלילה הוא שירים" שהלחין לחוה אלברשטיין, "אני וסימון ומואיז הקטן" שביצע יוסי בנאי, "שהשמש תעבור עלי" בביצועה של ירדנה ארזי, "הימים שעוד נכונו לנו" ו"בחופשתו".
בחול המועד סוכות, חוזר חנן יובל ליקבי בנימינה וחובר להרכב "הבנימינים" למופע משותף. "המופע הזה הוא אירוע חד פעמי", הוא אומר בראיון מיוחד ל"מגזין המושבות", שנותנים חסות לאירוע. 

-מה לך וללהקת "הבנימינים"?

"הקשר שלי עם ’הבנימינים’ התחיל כשאהוד מנור עוד היה בחיים. 23 שנים היינו, אהוד ואני, אחים לעבודה, ודרך אהוד נפגשתי עם הבנימינים פעם-פעמיים והיו לנו גם התכתבויות. חוץ מזה, את צביקה כספי, מנהל החבורה, אני מכיר שנים, והאהבה בינינו הדדית.

"המופע המשותף הוא יוזמה של צביקה שהיה לו חלום לעשות משהו משותף. אני עושה המון דברים, אבל דווקא פגישה עם קבוצה של חובבים מביאה אהבה לשירה, למוסיקה, זה ’מטהר אויר חברתי’. גם עם טובים כמו הבנימינים וגם עם חבורות חובבים פחות טובות. יש בזה ’פילטר’ מסוים. יהיו עיבודים מיוחדים והבטיחו לי הפתעות שאיני מודע להן.

"מצידי, אני אביא חומרים מ’הסידור האישי’ החדש. יחד נשיר גם משירי אהוד מנור, והכל במקום הנפלא הזה של בנימינה ויקב יין נהדר שצריך ליצור את התרכובת הכי ישראלית שיש, לטעמי".

-איך מתחיל הסיפור שלך עם אהוד מנור?

"אהוד מנור היה כרוך בכל אחד ששר עברית. אני הכרתי את השירים, אבל לא הכרתי אותו אישית למרות שגדלנו במרחק של קילומטרים ספורים אחד מהשני. הוא בבנימינה, ואני בקיבוץ משמרות. 

חנן יובל, אורי דיסטניק, מגזין המושבות.
"אני עושה המון דברים, אבל דווקא פגישה עם קבוצה של חובבים מביאה אהבה לשירה, למוסיקה, זה ’מטהר אויר חברתי’. גם עם טובים כמו הבנימינים וגם עם חבורות חובבים פחות טובות. יש בזה ’פילטר’ מסוים"

בתמונה:חנן יובל (משמאל) וראש מועצת בנימינה-גבעת עדה, אורי דיסטניק, משיקים לחיים לשנה החדשה.

[צילום: יואב איתיאל]
"הפעם הראשונה שעבדתי על חומרים שלו היתה בסרט ’לופו בניו יורק’ שם שרתי את ’גשם אחרון’ שהפך לסוג של ’קאלט’ גם בביצועים אחרים. הערכתי את אהוד, שמעתי אותו ברדיו, אי אפשר היה להתעלם ממנו, אבל לא הכרתי אותו אישית. ב-82’ חבר שלי סיפר לי שאיתן גפני רוצה להפיק את ’ימי בנימינה’ ועודד אותי ללכת על זה. האמת, להרים ערב עם אהוד לא היה עבורי מובן מאליו, ובתחילה הכל היה די מהוסס.

"אבל המפגש עם אהוד שינה את חיי. במופע התבקשתי לבצע רק את שיריו של אהוד, שזכו כמובן להצלחה בלתי רגילה. אחרי שנה, אהוד ואני החלטנו להוריד את הפורמט הגדול והתחלנו ב’חלומות שמורים’, מופע משותף שלו ושלי.

"אהוד ספר שזו הייתה פעם ראשונה בה ישב על הבמה מול קהל חי. עד אז הכיר רק מיקרופון או מצלמת טלוויזיה ופתאום שלוש מאות איש יושבים מולו והוא מספר בצורתו המיוחדת, המרתקת והלא דידקטית, על הולדת השירים שלו, מאיפה הם באו ומה הסיפורים סביבם. כלומר על בנימינה.

-נשמע מרגש

"היה הרבה עצב, הייתה הרבה שמחה. נעשינו ממש זוג. לפי דעתי כל מה שעשינו ב-23 שנה האלה, בארץ ובחו"ל, הכל היה ¬תולדות של מה שיצא מהערב הזה. אהוד היה איש עם ’אנטנות’ בלתי רגילות. תוך כדי הנסיעות להופעות, לעיתים למקומות מרוחקים, היה אומר לי שאני חייב לחזור לכתוב. אז כתבנו.

"הוא כתב את המילים ואני את המוסיקה. כך נולד למשל השיר "דור" על שם בני ונולדו שירים נפלאים נוספים שחלקם נשיר עם הבנימינים. היו כמה אלבומים והפקות בארץ ולארגונים יהודיים וציוניים בחו"ל. חיינו הרבה בדרכים, במלונות, עוברנו חוויות בלתי רגילות. זה התפתח למשהו בלתי נתפס. לאהוד מנור אני חייב הרבה בחיים האומנותיים שלי".
 חנן יובל, מגזין המושבות.
ביום ראשון ה-4.10.09, חול המועד סוכות, יארחו יקבי בנימינה מאות מתושבי האזור שישירו וירקדו לשיריו הנוסטלגיים של חנן יובל בחצר היקב.

החל מהשעה 18:00 מציע היקב יין טוב, ארוחות קלות וב- 20:00 הופעה מרגשת של להקת הבנימינים לראשונה עם חנן יובל שמקדישה את הערב ללחניו של חנן יובל. המנהל המוסיקאלי: צביקה כספי, מנהל החבורה: רחמיאל פטרנק.
חבורת הזמר "הבנימינים" של המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה פועלת מזה כ-20 שנה. החבורה מופיעה ברחבי הארץ ובחו"ל. המופע "ימי בנימינה" עם אהוד מנור ז"ל בן המושבה זכה להצלחה רבה.

בין השירים במופע: "הימים שעוד נכונו לנו", "פגישה חצי פגישה". " אני וסימון ומואיז הקטן", "הלילה הוא שירים" ועוד
יקבי בנימינה נוסדו בשנת 1952 ע"י יוסף זלצר ז"ל כ"אליעז", על שם בנו שנפל במלחמת השחרור. מאז עבר היקב גלגולים רבים וכיום נחשבים יינותיו לאיכותיים ומובילים בשוק. מנכ"ל היקב הוא אילן חסון. היינן ראשי: ששון בן אהרון.

ניתן לרכוש כרטיסים במכירה מוקדמת דרך היקב בטלפון 04-6288042, ומתנ"ס בנימינה-גבעת עדה 04-6288391/2. ניתן לרכוש כרטיסים גם בערב המופע.

המופע בחסות יקבי בנימינה ומגזין המושבות.

[צילום: יואב איתיאל]

-היה אקורד צורם לסיום?

"לא רוצה לדבר על זה וזה לא ממני. יש עניין שם משפחתי ואני לא מבין את זה או מאיפה זה יצא. אהוד אוהב אותי מלמעלה. אני לא חושב שהופקה הלוויה כמו שהופקה לאהוד ומי שהפיק אותה זה אני. אף ראש ממשלה לא קיבל הלוויה כזו. לכן אני גם לא מבין את כל הסיפור שבא אחרי זה".

-מה הקשר שלך עם מאיר אריאל?

"מאיר ואני היינו חברים מאד טובים למרות שהוא מבוגר ממני בארבע שנים. לא עשינו דברים ביחד, אבל תמיד נשארנו חברים".

להלחין את הקדיש

-מה דעתך על המוסיקה של היום? כוכב נולד?

"תראה, יפה שעושים מוסיקה שגם רוקדים אותה. אולי זה נשמע ’זקן’ אבל לדעתי יש שם דברים טובים, אבל פחות. היום יש דברים יותר טובים מבחינה טכנולוגית כי האמצעים טובים יותר אבל אולי זה מסרס את היצירה. אנחנו בשביל ’אפקט’ יצאנו למסע והיום זה בלחיצת כפתור. אנחנו שמענו 360 מעלות של מוזיקה, שמעתי רדיו רמאללה לפני שהעיר היתה ’בחזקתנו’ ובד ובבד גם BBC , פרקי חזנות ושושנה דמרי. הדור הצעיר אין לו את זה.

חוץ מזה, השפע של ערוצי התקשורת היום כל כך גדול שאתה יכול להוציא ספר או דיסק, וכשנתקלים בך ברחוב שואלים ’איפה נעלמת?’ לך ספר להם שהיום מצבי הכלכלי הרבה יותר טוב מאי פעם".

-ההצלחה נצחית?

"פעם, בסיבוב הופעות בארה"ב, ראיינו אותנו בטלפון מטורונטו לרדיו של קהילה ישראלית גדולה והשדרן שאל עד מתי נופיע, רומז אולי ’יא זקנים’. אמרתי שנופיע עד שנמות או עד שהקהל ימות, עד אז ברוך השם".
בינתיים ערוץ 1 מעלה לשידור תכנית של שעה על הסיפור שמאחורי "סידור אישי", הדיסק החדש שמגיע בתוך ספר וכולל חומרים שכתב, אסף ו"סידר" חנן יובל במסע לסידור האישי שלו.

-מה לך ולסידור?

"אני בא מבית חילוני, בן לדור שעלה ארצה מתוך מהפכנות, דור שהגיע מבתים מסורתיים, ורצה ’לעשות עבודה’, סוציאליזם, שיתוף. אני זוכר כילד שהייתי שומע פרקי חזנות בצהריים ומשהו זז בי. לא יכולתי להסביר מה. כשגדלתי הבנתי שאני צריך להשלים קצת השכלה בנושא.

לא כדי להיות משכיל, אלא כדי לא להיות בור. אני חושב שהישראליות שלנו מורכבת גם מהמסורת שלנו. ככה, בלי להרגיש, בתחילת שנות ה-70 הקלטתי את ’והאר עינינו’ של קרליבך עם שלום חנוך ובני אמדורסקי, אחר כך את ’ישראל ישראל’ עם קובי רכט וקובי אשרת לפסטיבל הזמר החסידי ואח"כ את ’חמדת ימים’. היום קרליבך הוא אחד המשפיעים החשובים בכל בתי הכנסת ואני חושב שהשירים האלו התחילו להביא אותו למרכז הקונצנזוס".

"התחלתי ללמוד פילוסופיה יהודית באוניברסיטה כדי להרחיב את התפישה והתודעה. ב-88’ הקלטתי את שיר המעלות אחרי סיור באירופה אבל כשסיפר לי אליהו הכהן שזה היה אחד המועמדים להמנון של המדינה, הלכתי לגרי אקשטיין שהוא אמן ענק.

בראין מיי לא הקליט גרסא להמנון הבריטי? לג’ימי הנדריקס לא היה ביצוע של ההמנון האמריקאי? אז עשינו ביצוע ל’שיר המעלות’ שרץ בכל הערוצים הפופולאריים. השיר הזה עשה לי קריירה. ישראלים לא יכלו להסביר לעצמם למה, אבל זה עשה להם ’את זה’.

חנן יובל, מגזין המושבות.
המגרש הביתי

חנן יובל הוא אבא לדור בן 37, ושירה בת 27, ששרה איתו ועם אהוד מנור בסיבובי ההופעות באוסטרליה וארה"ב ובפסטיבלים באירופה. היא סיימה בהצטיינות לימודי משפטים ולפרנסתה מפיקה בקאמרי.

יובל נולד בקיבוץ משמרות. כשהיה בן שנה, חיל אנגלי ירה באויר מנשקו מהמחנה, שהיום הוא מתחם מלב"ן, הנמצא קילומטר וחצי מהקיבוץ, והכדור חדר דרך חלון הבית והרג את אחותו, יעל, שהיתה בת 11. שנה אח"כ עברנו לביה"ס החקלאי בפרדס חנה שם אמו הייתה מדריכה ברפת ואביו מדריך בלול. אביו נפטר כשהיה בן 9 ואמו נפטרה לפני שנתיים וחצי, בגיל 93 וקבורה בפרדס חנה.

"בפרדס חנה הרגשתי טוב כשהייתי בא לבקר את אמא שלי אבל לא חוץ מזה. איכשהו המושבה הזו אף פעם לא האירה לי פנים. 40 שנה אני בשטח, גדלתי שם, אבל אף פעם לא הצלחתי להופיע שם".

"בתור ילד בבית הספר החקלאי פרדס חנה היינו נוסעים לטיולים עם ביה"ס התיכון של בנימינה. יש לי צילומים עם צעירים מביה"ס הזה במכתשים. שיחקתי איתם כדורגל, הייתי מגן תוקף במכבי פרדס חנה.

"שיחקתי עם אמיר דור-און מזכרון יעקב, הכרתי את אהוד אולמרט. פעם כשהייתי צריך עזרה עבור בן דוד בארה"ב, פניתי לאהוד שהיה סגן שר, כדי להגיע לשגריר ישראל באו"ם מר נתניהו. ושניהם עזרו מאד".
[צילום: יואב איתיאל]
"בחתונה של דור, הבן שלי, הרב יוחנן פריד נתן דרשה ודיבר על גאולה, גאולת הארץ, גאולת העם. ואז הוא הוסיף, שיש אנשים שגואלים שירים, והאבא של החתן גאל שיר מ’הערוגה האורתודוכסית’ והנחיל אותו לכלל הציבור".


בשנת 1995 הייתי המנהל האומנותי של פסטיבל ערד. יומיים לפני ’אסון משינה’ הפקתי ערב של שירי קרליבך כי הוא נפטר כמה חודשים קודם לכן. הבאתי את נשמתו על הבמה עם עוזי חיטמן ז"ל, שלמה בר הענק שיבדל לחיים ארוכים, ואלעזר שטורם האהוב שחזר בשאלה, ומי שהיה ’מנערי קרליבך’. אחר כך הופענו 10 שנים בהרכב".

-כך קוטלגת כמוסיקה יהודית, לא?

"מה שלא תעשה- אתה תמיד מקוטלג. יש לי רוק-אנד-רול חזק מאד עם אהוד מנור, אבל אני מקוטלג כ’ארץ ישראל’. בשנת 2000 אלעזר שטורם, שהפיק אז את הפסטיבל ללימודי יהדות בקיבוץ כפר בלום, הציע לי לעשות מסע אישי יהודי. שאלתי בפליאה למה אני והוא סבר שאם עשיתי את ’שיר המעלות’, השתתפתי בפסטיבל הזמר החסידי ושרתי קרליבך, אז אני מתאים לו.

"לפני שידעתי איך אני תוקף את זה, הוא מופיע אצלי עם דיסק ועליו גרסא מוקלטת של הקדיש בלחן של מוריס ראוול ובביצוע מירה זכאי, ואומר לי שאם אני מבצע את זה בפסטיבל אני ’הורס אותם שם’. שמעתי, לא התרגשתי מספיק, אז ישבתי להלחין את הקדיש.

"עשיתי סקיצה, הקדיש הזה התחיל להתגלגל בין החבר’ה, והגיעו אלי פידבקים אפילו מאמריקה. קוריוז? פתאום אני שומע את הקדיש הזה ברדיו. אני מצלצל לעורך המוסיקה אברהם זיגמן, והוא אומר לי ’שידרתי אותו כדי שתצלצל אלי’. הרגשתי שיש פה משהו, אבל שאני צריך עוד. הקדיש היה הקטר. לזה הייתי צריך להלחין קרונות".


-אתה שומר מצוות?

"לבית כנסת אני הולך מדי פעם מתוך סקרנות. אני בקשר עם אנשים דתיים. אומרים שאני אחד מהאמנים החילוניים הכי פופולאריים אצל הדתיים, גם אצל חרדים. ואני מופיע עם ג’קי לוי".

סידור אישי

"לפני פחות משנה התחיל הזמר החסידי, אברהם פריד, לשיר שיר שלי ’כשהשמש תעבור עלי’, או כמו שהוא קורא לו: ’רק תפילה אשא’. 3-4 מילים שונו ע"י יורם טהר לב לחסידיות יותר. ’האהבה הנושנה’ הפכה ל-’הבאר הישנה’. במקום ’אלי אלי’ הוא שר ’כלי כלי’, עפ"י דרכם.

"לפני חצי שנה הפגישו אותנו לקראת הוצאת אוסף שלו בו הקליט את השיר. זימנו אותי לאיזה אולפן ’דוסי’ לגמרי בבני ברק ונפגשתי עם חסיד קטן קומה, רזה, שני עולמות שונים לחלוטין. ואני אומר לך מהרגע שנפגשנו והתחבקנו היינו לנשמה אחת. אי אפשר להסביר את זה.

לפני חודש בדיוק הופעתי עם אברהם פריד בירושלים. 5,000 כרטיסים נמכרו ב-48 שעות ומיד פתחו עוד קופה ליום למחרת, ושוב, כל הכרטיסים נמכרו. הוא ’מייקל ג’קסון’, תותח העל של הזמר החסדי, זמר נפלא ואיש יוצא דופן".

-ומה הסיפור מאחורי הסידור האישי?

"ב-2005 הוזמנתי לסמינר של קרן ’עדי’. עדי בלומברג-דרמר הייתה בחורה צעירה מירושלים, מבית דתי, שאחרי הצבא למדה אמנות בבצלאל, התחתנה ונפטרה בגיל צעיר. אביה, דוד בלומברג, מנכ"ל בנק ’טפחות’ לשעבר, הקים קרן לזכרה שעוסקת בקשר בין אמנות ליהדות והוזמנתי לאחד הסמינרים, בערב ראש השנה במעלות לפני 4 שנים. אחרי 3 ימים ששמעתי פרופסורים מירושלים, נכנסתי לאולפן ביתי קטן בבני ברק, ולאט לאט התחלתי להקליט.

"אחרי שנתיים של עבודה נוצר הדיסק. רציתי דיסק עם ספר ונשאר לי למצוא מה עושים עם זה כי אף חברה לא רצתה לגעת בזה. ניסיתי בכל הערוצים. דב איכנולד בהוצאת ידיעות ספרים קיבל אותו הביתה ספיישל, ועד היום עוד לא החזיר לי טלפון".

"הגעתי לצדיק, ירון סדן, איש יקר, יו"ר התאחדות המו"לים בישראל ומנכ"ל ’עם עובד’. הוא שם על הספר הזה את הפרויקטורים הכי טובים שיש. חברי, רוני סומק, עזר לי בכתיבה ומשם ליונתן נדב, בעל הוצאת ’חרגול’ שהוא גם הפרויקטור של ’עם עובד’ ותמיר להב, הגרפיקאי. שנה ורבע עבדנו עליו.

"בסוף אוגוסט הוצאנו את הספר, וכבר אזלה המהדורה הראשונה ויש מהדורה שנייה. אי אפשר להסביר איזה אושר זה. יש טיימינג של דברים ופתאום הכל קורה.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות