נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חיקוי לחיים
26 לפברואר 2010
חיקוי לחיים
יואב איתיאל, 26/02/2010 - 11:22
מה צריך לדעת סוכן מוסד ובמה הוא טוב יותר משחקן תיאטרון? השחקן מוטי גלעדי מקיסריה חושף את הסודות מאחורי הקלעים. פעם בשנה, בפורים, גם הרציניים שבינינו מרשים לעצמם להשתובב קצת ולהתחפש. להיכנס לדמות אחרת, ואם אנחנו ממש בעיניין, ליום אחד או לערב אחד לשחק אותה עד הסוף כאילו האדם שאת דמותו לבשנו, הוא אנחנו.
מוטי גלעדי חושף את הסודות מאחורי הקלעים...
"כולנו מחופשים גם בחיי היום-יום ועוטים עלינו מסיכות כאלה ואחרות. החכמה היא אם האדם מודע לעצמו ולדרך בה הוא משתקף בעיני הסביבה. זה נשען על המודעות העצמית לחסרונות ולמעלות שלו". [צילומים: יואב איתיאל; איפור: עדי מאור-סיסו]

פעם בשנה, בפורים, גם הרציניים שבינינו מרשים לעצמם להשתובב קצת ולהתחפש. להיכנס לדמות אחרת, ואם אנחנו ממש בעיניין, ליום אחד או לערב אחד לשחק אותה עד הסוף כאילו האדם שאת דמותו לבשנו, הוא אנחנו.

מוטי גלעדי - גיליון 200
מוטי גלעדי חושף את הסודות מאחורי הקלעים על שער "מגזין המושבות" 200
השנה כל העיניין הזה של להתחפש עלה לכותרות ממש לפני פורים, כשמשטרת דובאי פרסמה את הקלטת הלוהטת גרסת 2010, ועליה תיעוד 11 המופלאים שביצעו את ההתנקשות במחמוד אל-מבחוח, בכיר החמאס שמקום מגוריו הקבוע לפני שחוסל היה בדמשק. השבוע התפרסם כי ארבעה חשודים נוספים נוספו לרשימת המבוקשים שבדובאי אומרים כי הם משוכנעים ב-99% כי הם סוכני "המוסד" של ישראל. כך או כך, כולם היו שם בתחפושת. אל-מבחוח עצמו, ע"פ דיווחים, נכנס אף הוא לדובאי בדרכון מזוייף.

הביטו היטב בתמונות המבוקשים. אשה אחת, שמן הסתם שיער הבלונד הגולש שלה הינו פיאה נכרית ועשרה גברים מהם 7 עוטים שפם וזקנקן מטופח, וחובשים משקפים צרות, אופנתיות. "היה מבצע באופטיקנה", אומר איש מוסד בכיר אחד למשנהו בקריקטורה על הנושא שהופיעה ב"הארץ" בסוף השבוע שעבר. מה שבולט בתחפושות שלהם, הוא פשטותן.

זה לא סוד ששירותים חשאיים, בכל העולם, נעזרים במומחים בתחומים רבים, החל מפסיכולוגים וכלה במנעולנים. גם בשחקנים. אחד כזה שתרם לקהיליית המודיעין של ישראל הוא השחקן מוטי גלעדי, ושיודעי דבר סיפרו לי פעם בהערת אגב כי לפני שנים גוייס להעביר סדנאות לנבחרת המובחרת הזו. ממנו גם אני רוצה ללמוד מה "הטריק" בללבוש את דמותו של מישהו אחר.

"זה לא טריק, זה כמה דברים ביחד. להיכנס לדמות של אחר זה מאושיות המשחק", אומר גלעדי, "אני לא מדבר על ’להתחפש’ בפשיטא. שים מסיכה והיא כבר תעשה את שלה. מה שדרוש במשחק זה להכנס לדמות ולתפקיד לאו דווקא באמצעות מסיכה, זקן או איפור", הוא אומר.

"העזרים האלה יכולים לסייע לך על הבמה, כי אתה נהנה מתגובת הקהל וזו תלוייה בקצת מודעות לדמות, אבל אני, 1.82 מ’ הייתי מחקה בהצלחה רבה את ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, שלא היה גבוה במיוחד, בלשון המעטה. ברור שהפאה והשמפמון הם כלי עזר לחזק את מהירות השידור לראייה הויזואלית של הקהל, במקרה הזה.

מוטי גלעדי - לימון מוסיף המון!
"שחקן מצטייד באפסנאות. עושה את התפקיד, מחזיר את הציוד וחוזר ליומיום. אם הוא ממשיך להיות נפוליאון ברחוב אז משהו כבר לא בסדר איתו, לדעתי. אומרים שכל העולם במה, אבל יש גם אישה וילדים ובית, ויש את חיי היומיום. אלוויס ומייקל ג’קסון, למשל, אלה דמויות שיצאו מכלל שליטה. אולי בגלל אופי לא חזק מספיק. אם עשו ממך אליל על הבמה זה לא אומר שאתה אליל".
"אגב, עשרות שנים לא נעזרתי בפיאה או כלי עזר אחר כדי לשכנע את הקהל בחיקוי מוצלח. את משה דיין הייתי מחקה בלי רטייה. הספיקו עצימת עין ועיוות בפה, ואם שואלים אותי אז לדעתי זה היה אחד החיקויים המשכנעים ביותר שעשיתי.

כך גם עם ארנס ואשכול. כשעזרי הויזואליה אינם, ’הקונץ’ לשכנע גדול עוד יותר. אחר כך בא עידן הטלויזיה ואיתו הפיאות, הזקנים ושאר העזרים, ולצערי הרב הייתי צריך להיכנע ומאז אתה באמת רואה אותי עם פיאה של פרס או נתניהו, עם זקן של הרב עובדיה יוסף, ועם השומה של אהוד ברק.

"התחלתי במילה משחק, כי בשבילי חיקוי זה משחק. זה פרודיה וזה לא פראפרזה. הכניסה לדמות מורכבת מהרבה מאד נתונים אישיים שלך ואני מתחיל מפרספציה רחבה, משמעת עצמית, קואורדינציה מבוקרת בגוף, שחרור וכמובן שמיעה טובה וכושר ביטוי. כישרון זה דבר חשוב, אבל הוא נבחן בעיקר כשקורה משהו לא צפוי. אז אני מצופה לא להגיב כמו מוטי גלעדי, אלא כמו הדמות עצמה, וזה מה שנותן לקהל גושפנקא שאני בתוך הדמות ולא נזרק ממנה. כמובן שיש נוכחות, ביטחון עצמי ועוד. תוסיף לכל אלה גם ניסיון. אני למשל הרבה פעמים מחבר את הטקסטים במקום וזה יותר אצל הקהל תחושה של אמת צרופה כי כביכול הדמות יוצרת אותם.

"לא אשכח את פתיחת אולפני גלובוס בנווה אילן ליד ירושלים אחרי מלחמת המפרץ בה שהיני בחדרים אטומים עם מסיכות אב"כ. הנחיתי את האירוע בו נכחו כל המי ומי, כולל שולמית שמיר, רעיית ראש הממשלה לשעבר. הייתי צריך לחקות את משה ארנס 5 דקות ואחרי כן להציג את זהבה בן.

שניות לפני שאני מסיים מאותת לי יוסי צמח, הבמאי: ’תמשיך את ארנס, זהבה בן קפצה לחלטורה בירושלים ועוד לא חזרה’. במקום 5 דקות מצאתי את עצמי עושה את ארנס 20 דקות, מאלתר, מסביר להם בדמותו של ארנס על האולפן החדש שגובהו 30 מ’ ואיך במלחמה הבאה הוא ישמש כמקלט לשעת חירום לעם ישראל.
 
בסוף ההופעה ניגש אלי אורי פורת ז"ל, אז מנכ"ל רשות השידור, ואמר לי: ’ אני חייב לספר לך משהו, ישבתי ליד שולמית שמיר ותוך כדי הנאום שלך כמשה ארנס היא לוחשת לי באוזן ’הוא יותר טוב מארנס’".

"הטריק הוא לא לצטט טקסטים מוכנים מראש" , מגלה גלעדי, "אני למשל לומד את הטקסט, אבל לא לומד אותו במלואו ומתכנת את עצמי כאילו לשכוח אותו, ויוצר אותו מחדש על הבמה לא ב’העתק והדבק’. זה גם שומר את הטריות שלו בצורה כזו. חלק ממשחק זה להשתמש באינטונציות בתוך המשפט, בתוך המילה".

מוטי גלעדי מאופר ע"י עדי מאור-סיסו
"שחקן בתיאטרון תמיד יכול לתקן, להוסיף או לגרוע ביום שלמחרת אם נדמה לו שלא היה מושלם באותו ערב. אבל בקהיליית המודיעין יש מצבים ללא לוקסוס של ניסוי וטעייה. זה הרבה פעמים כן-או-לא. לכן הם לרוב צריכים יותר מהנתונים הנדרשים משחקן תיאטרון"
מוטי גלעדי מוסיף שגם סוכן אסור שייתפרש כאילו הוא שולף טקסטים שבלוניים מוכנים מראש, גם אם למד שכך מציגים את עצמך בסביבה אליה נשלח. גם המעבר הזה מדמות לדמות הוא אקט שצריך ללמוד לעשות במינימום זמן למקסימום היכנסות לדמות. זה צריך להיעשות באלפית השנייה ונשען גם הוא על המאפיינים שסיפרתי עליהם קודם". 

♦ אפשר ללמד אותם משחק?

"כשאתה בוחר אנשים למשימות אתה בוחר יחידי סגולה. אתה בוחר אנשים שיכולים לשנות את התנהלותם בהתאם לנדרש ולנסיבות. משפט שהשתמשתי בו בפניהם הוא ששחקן בתיאטרון תמיד יכול לתקן, להוסיף או לגרוע ביום שלמחרת אם נדמה לו שלא היה מושלם באותו ערב. אבל בקהיליית המודיעין יש מצבים ללא לוקסוס של ניסוי וטעייה. זה הרבה פעמים כן-או-לא. לכן הם לרוב צריכים יותר מהנתונים הנדרשים משחקן תיאטרון".

"אבל תזכור שכולנו שחקנים", קובע מוטי גלעדי, "כולנו מחופשים גם בחיי היום-יום ועוטים עלינו מסיכות כאלה ואחרות. החכמה היא אם האדם מודע לעצמו ולדרך בה הוא משתקף בעיני הסביבה. זה נשען על אחד הפרמטרים החשובים ביותר אצל אדם, לדעתי, והוא המודעות העצמית לחסרונות ולמעלות שלו. כך אתה מגיע לקונטרול מלא על המערכת שלך ואז אתה יודע שהטמעת את הדמות בך.

"לפעמים אתה רואה על מישהו כזה שמשחק תפקיד של אחר שזה לא הוא, שזה רק ליד, רק כמו. המבחן הוא להטמיע את הדמות שאימצת כך שייראה כחלק אורגני ממך ולא אדפטציה של מישהו אחר. אם אחד שהיה עבריין יכול במשך הזמן להפוך לרב, אז זה אומר שכל אחד יכול לשחק וללבוש דמויות. חשוב שגערת בילד שלך ואתה במצב רוח רע ובדיוק אז נשמע צלצול בדלת ואת פותח אותה לאורחים. מיד אתה בנאדם אחר, לא?

"סוכן מקבל תיאור מצב, תיאור סביבה, תיאור התנהגות ואם צריך, גם תיאור תרבות. לוחצים או לא לוחצים יד לאשה".

מוטי גלעדי נכנס לתפקיד...
"בסוף ההופעה ניגש אלי אורי פורת ז"ל, אז מנכ"ל רשות השידור, ואמר לי: ’אני חייב לספר לך משהו, ישבתי ליד שולמית שמיר ותוך כדי הנאום שלך כמשה ארנס היא לוחשת לי באוזן ’הוא יותר טוב מארנס’"
♦ בווידאו מדובאי אין תחפושות מורכבות


גלעדי: "זו הייחודיות של העיניין. להתחפש לתייר רגיל, כי ’האובר-דואינג’ מסגיר אותך כשאתה מספק יותר אינפורמציה ממה שצריך. על הבמה זה נקרא ’ללחוץ’. אסור לגרום לתשומת לב מיותרת. הדרישה שם היא אל תיצור תשומת לב. עובדה שכנראה לא שמו אליהם לב. פעם בתרגיל מתיישב ליד שני בני זוג שאחד מהם הוא אני, אחד מהחניכים שנשלח ליצור איתנו מגע בלובי של מלון, ומיד הוא מציע להזמין לנו משקאות. זה ’אובר-דואינג’ בשטח. אל תסטה מהטבעי. הטבע הוא המוביל העיקרי.

"אני לא יודע מה היתה שם מערכת השיקולים שדרשה שבכלל יחבשו משקפיים או ילבשו פיאה ויעטו זקן, אבל אלה אנשים שכבר צולמו פעם פועלים במקום אחר. עובדים איתם על רגישויות לדברים הרבה יותר מורכבים. מבט למשל, יכול לגמור את כל העיניין. עובדים על להמשיך מבט אקראי הלאה, אל מעבר לאובייקט שלא היית צריך ליצור איתו מגע של עין בעין. עד כדי כך".

♦ דמות שמשחקים לאורך זמן לא משתלטת על האישיות אחרי שנגמר המשחק?

"תחשוב על כפל ועל חילוק, הפעולה ההפוכה. לצאת מדמות זה כמו להכנס לדמות. זו פקודה אישית שלך וביצוע תוך שבריר שנייה. כשאני נפגש עם אנשים בבית קפה אני לא כלוא בתוך הסטראוטיפ. אני יכול להיות רציני. שחקן מצטייד באפסנאות. עושה את התפקיד, מחזיר את הציוד וחוזר ליומיום. אם הוא ממשיך להיות נפוליאון ברחוב אז משהו כבר לא בסדר איתו, לדעתי.

אומרים שכל העולם במה, אבל יש גם אישה וילדים ובית, ויש את חיי היומיום. אני חושב שרוב שחקני התיאטרון מבינים את זה. אולי בעולם הבידור זה קצת אחרת. אלוויס ומייקל ג’קסון, למשל, אלה דמויות שיצאו מכלל שליטה. אולי בגלל אופי לא חזק מספיק. צריך לדעת לסנן. אם עשו ממך אליל על הבמה זה לא אומר שאתה אליל".

הטבע תמיד מנצח

מוטי גלעדי שגר כבר כעשר שנים בקיסריה ומזוהה מאד עם כרכור, המושבה בה גדל, נולד בפתח תקוה כי בית החולים "הלל יפה" עוד לא היה קיים. הוא משחק מגיל צעיר. "קוראים לי מרדכי, ולמרות שבמגילה מרדכי ישב בשער אני דווקא עמדתי בשער של מכבי פרדס חנה ואחר כך במכבי פתח תקוה", הוא מגלה. 

מוטי גלעדי: הטבע תמיד צודק!
"הטבע תמיד צודק. הטבע צריך להיות לנגד עינייך.", גלעדי.
"אני מתחפש כל השנה", אומר מי שלפני הראיון החליף בקצב מסחרר דמויות שאת חלקן אתם רואים בגוף הכתבה הזו. "אני מגלם הרבה מאד דמויות, מחורמשאר הפרסי, היהודי העתיק בעולם (פרי דמיונו הקודח של גלעדי, בשער, י.א.) ועד הרב עובדיה, מברק ועד ביבי. בערבים כל-יום-פורים אצלי וכן, אני ידוע כמי שמופיע עד-לא-ידע".

♦ מי הם המועמדים לחיקוי?

"החיקוי תלוי מאד במודעות של הקהל", עונה גלעדי, "יש הבדל עצום בתגובת הקהל לחיקוי של ביבי כשהוא שר אוצר או ראש ממשלה, לבין כשהוא לא. צביקה פיק, למשל, הוא השקעה טובה, כי כבר שנים הוא בקדמת המודעות. החיקוי שלו תמיד נשמע טרי כפונקציה של הקאמבקים שלו והחשיפה בכוכב נולד. לעומת זאת, תעשה חיקוי מושלם של בן גוריון, או של ג’ורג’ בוש האבא, ואיש לא יצחק, כי הם לא במודעות".

"אני קרוב מאד לעשות חיקוי של אביגדור ליברמן, אבל עדיין חסרים לי שיעורי בית ולו, כדמות, חסר איזה רגע מכונן".

♦ ב"ארץ נהדרת" הוא דוקא מככב

"’ארץ נהדרת’ זו פרודיה ואין דין וחשבון של במה", אומר מוטי גלעדי, "החיקוי של ביבי שם הוא לא חיקוי מדויק. יש פיאה אבל אין את הדיבור שלו".

"היה פעם סרט בשם ’חיקוי לחיים’, שם שמתמצת הכל, לדעתי, בין אם זה נשמע פילוסופי מדי או לא. כל מה שאמרתי מסתכם ב’נייצ’ר’, טבע, וזה פרמטר או מאפיין המפתח לכל העיניין, לכל שחקן, לכל בלש, סוכן חשאי או אדם באשר הוא. הטבע תמיד צודק. הטבע צריך להיות לנגד עינייך.

התיאטרון זה חיקוי. גם בסרט עג’מי, וגם בסדרת הטלויזיה חסמב"ה שעכשיו מצולמת, ובה אני מגלם את ’עוזי הרזה’, תמצא דמויות המגולמות שלא על ידי שחקנים והם אותנטים מאד בגלל שהם לא מנסים להיות שחקנים וכך לא מגיעים למצב של ’אובר-דואינג’. דווקא מהם אתה מוציא את המקסימום הכי טבעי. חיקוי לחיים".
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מאסטרו טלויזיה חוגג 80
שר החקלאות אלון שוסטר בביקור בחוף הכרמל
עוצרים את שרשרת ההדבקה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }