נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > בית לאומי
21 למרץ 2010
בית לאומי
מערכת הגפן, 05/03/2010 - 23:39
מלכת היופי של סנט פטרבורג שהרופאה חששה שתהיה עקרה ילדה שמונה ילדים. עיכבו לה את הגיור בשנה כי לא היתה מספיק צנועה על השער ב"לאישה". אחרי שבע שנים בתקשורת, היא מתחילה את השנה השניה בכנסת. והיא בכלל לא מאמינה בפמיניזם. ח"כ אנסטסיה מיכאלי בראיון מיוחד ל"מגזין המושבות".
אנסטסיה מיכאלי Anastassia Michaeli
"אני בכלל לא פמיניסטית. הפמיניזם לא מדבר על שוויון דווקא אלא על זה שאישה חייבת להיות עצמאית בכל מה שהיא עושה ואני מאמינה שאישה יכולה וצריכה להיעזר ולא להתמודד לבד עם הכל. אני בעד שוויון ואם אפשר, שהזוג ימצא את הדרך לשיתוף פעולה כזה שהילדים יגדלו בריאים בלי מאבקי כוחות". [צילומים: יואב איתיאל]

ח"כ אנסטסיה מיכאלי לעולם לא תשכח את הרגע ההוא, בגיל 19, כשהרופאה בישרה לה שיש סיכוי לא רע שהיא תהיה עקרה. "אמי הרגיעה אותי ואמרה שמה שיקרה - יקרה, שילדים זה עניין של אלוהים".

אנסטסיה מיכאלי על שער מגזין המושבות
אנסטסיה מיכאלי מספרת על השנה השניה בכנסת, על שמונת ילדיה ועל זה שאיננה פמינסטית כלל על שער "מגזין המושבות" 201
כעבור 15 שנה במהלכן הספיקה מיכאלי, רק בת 34, להוליד שמונה ילדים תוך כדי תקתוק קריירה בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית, ברור שהרופאה טעתה בגדול. "היה לי רצון להמשיך ללדת ואני חושבת שחשוב מאוד לישראל שהילודה תמשיך, כי גם בעוד 10-15 שנים נצטרך להתקיים כמדינה". 

♦ תמיד רצית משפחה גדולה?

"לא, אבל זו מתנה משמיים. קשה למצוא גבר ובעל שמתאים לך ויש מי שמוצאות אבל מתקשות להיכנס להריון".

♦ היה שלב שאמרת ’עד פה, יש לי מספיק ילדים’?

"היו גם רגעים קשים, חוסר שינה עד כדי איבוד זיכרון לפעמים אבל עברנו את זה. ללדת זה הצעד הראשוני, צריך לגדל אותם".

בית משפחת מיכאלי-סמואלסון שבראשון לציון מרגיש ממש כמו סניף של הבית הלבן. הבית כולל שתי דירות שיכון סטנדרטיות שחוברו בדלת פנימית. צידו הימני של הבית הוא החלל של בני הזוג ובו פסנתר, סלון, שירותים נפרדים ומשרדה של מיכאלי, מעצמת מדיה הכוללת שלושה מחשבים, ספרים וחומרי עבודה.
 
צידה השמאלי של הדירה כולל את חדרי הילדים והמטבח. במחשב בסלון של בני זוג מסך מפוצל בו תיעוד מצלמות האבטחה בכל חדרי הבית.

השבוע, בצהרי היום האחרון של חופשת פורים, הבית שוקק פעילות משפחתית ופוליטית. מיכאלי מנתרת בין הילדים כשהתינוק מיכאל "מישקה" לא מש מידה לרגע. היום הוא לא כל כך רגוע וזקוק להמון תשומת לב, כמו גם דוד ורמי, שניים מהאחים הגדולים שנהנים מקצת זמן איכות עם האימא העובדת. הטלפונים לא מפסיקים לצלצל ומיכאלי עונה לכולם בסבלנות כשיד אחת מאכילה את התינוק והשנייה מזינה את הקריירה.

איכשהו היא גם מצליחה להתראיין ברהיטות, ריכוז והמון סבלנות שיש כנראה רק לאימא לשמונה ילדים וחברת כנסת שמקבלת מדי יום 500 פניות מאזרחים. אה, והיא גם מתחזקת לא פחות מ-5,000 חברים בפייסבוק והיד עוד נטויה ("אני פותחת עכשיו עוד חשבון. לא נותנים לי להכניס יותר חברים כי עברתי את המכסה").

אנסטסיה נשואה ליוסף סאמואלסון, מהנדס אלקטרוניקה ואיש עסקים ומי שהיה אלוף ישראל באיגרוף במשקל עד 67 ק"ג. השניים הורים לדוד (11), רמי (10), יהונתן (9), רחלי (8), טלי (6), אלי (4) מיכל (שנתיים) ומיכאל בן החצי שנה שנולד ב-5 ביולי, תאריך הלידה של אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, המפלגה בה חברה מיכאלי.

כחברת כנסת היא נמצאת בכנסת עד הערב שלושה ימים בשבוע וממשיכה לעבוד בלילה מהבית. גם שאר הימים הם לא בדיוק קייטנה. "אני עובדת מ-5:30 עד 8:00 בבוקר, מביאה את הילדים למוסדות הלימוד, ממשיכה לעבוד מ-9:00 עד 13:00 בצהריים ואחר כך מ-22:00 לפעמים עד 2:00 לפנות בוקר.

עד לאחרונה הסתפקה בארבע שעות שינה בלילה "עד שהבנתי שאם לא אשן קצת יותר אתמוטט, אז אני הולכת לישון ב-24:00 בלילה עד 6:00 בבוקר, משתדלת שיהיו לי שש שעות שינה ואז אני מצליחה איכשהו לעבור את היום. זה לא קל להיות פוליטיקאית צעירה ואימא לילדים קטנים. הילדים אוהבים שאני נמצאת בבית, כי כך אפילו כשאני עובדת אני יכולה לעקוב אחריהם, לייעץ ולעזור.

אנסטסיה מיכאלי Anastassia Michaeli
"להיות על המסך עכשיו הפך לצורך כללי אבל אני לא מתגעגעת. מספיק שנים הייתי שם אבל עכשיו הגיע הזמן לצאת מהקופסה הזו. אין לי אגו ואני לא מחפשת מסך בשביל להיות שם אלא להעביר את המסרים שלי"
"בניגוד למה שכתבו עלי, שאני הח"כית הראשונה שילדה בכהונתה, לא הגעתי לקבוע תקדימים היסטוריים מבחינת יכולת הילודה שלי אלא לתרום מהזמן, המרץ והידע שלי".

מיכאלי נראית הדמות הנכונה להתייעצות בנוגע לניהול זמן, בטח בכל הקשור לשילוב משפחה וקריירה, אך היא לא רואה עצמה כמבשרת בשורות גדולות. "אני אגיד בסוד שהיועצים תמיד ממליצים לי להפסיק להזכיר את הילדים, ההתמודדות עם המשפחה הגדולה והקריירה התובענית. הם אולי צודקים אך מעניין שהמייעצים האלה הם גברים. ניהול זמן זה לדעת למצוא את הזמן למקורות ולרצונות שלך". 

♦ יש לך זמן לעצמך?

"העבודה שלי זה אני. להשקיע זמן בעצמי משמע לעבוד. בבית זה זמן לילדים, החיים שאני משנה, הפעילות, העזרה שלי. אני שומרת על הכוח הפנימי שמגיע מאמונה עמוקה ביכולת שלך בכל תחום ונותן לך ביטחון עצמי והשקפת עולם בריאה".

♦ וזמן לטיפוח עצמי?

"אני ספורטאית מקצועית, הייתי בנבחרת מגלשיים. זה ספורט מקצועי לטווחים ארוכים שעושים אותו בקור של מינוס 22 מעלות. מגיל צעיר יצאתי לתחרויות ואני מאמינה שההתמודדות מול קשיים זה הכוח ששומר אותי. בעבר גם שחיתי. כרגע אני הולכת להתאמן בחדר כושר בכנסת, חוזרת לגזרה אחרי הלידה, זה לוקח זמן ולא נעשה באופן טבעי. אני עובדת על זה, לא מרשה לעצמי לזלול מאכלים אלא מקפידה על אכילה נכונה".

♦ וזמן לשופינג?

"בדרך כלל הילדים עוזרים לי לקנות מוצרי חלב ולחם". לקניות יותר אישיות כמו בגדים היא פחות מצליחה להגיע. "עכשיו עשיתי סוף סוף קניות בלונדון. נכנסתי לחנות והיה לי שקט שאף אחד לא מכיר אותי..", היא פורצת בצחוק. 

לא פמיניסטית

הנוכחות של אנסטסיה מרשימה למדי. היא גבוהה, רזה וסימני עייפות כלל לא נראים על פניה הנאות. עם זאת, נראה שאת הדיבורים על היופי שלה היא מיצתה וממש לא בא לה לדבר על עברה כדוגמנית או על איך שהיא חוזרת לגזרתה הדקיקה גם אחרי לידה מספר 8. "אני בת 35 בקרוב. יש נושאים אחרים חשובים. זה שאני אישה יפה זה לא אומר שצריך לדבר על זה"

♦ טענו כנגד ליברמן שצירף אותך ואת אורלי לוי (שתי נשים יפות עם עבר של דוגמניות ומגישות טלוויזיה) כדי לרכך את התדמית המאיימת שלו.

"ליברמן צירף יותר נשים מאשר כל מפלגה אחרת בישראל. שליש מישראל ביתנו מורכב מנשים: פאינה קירשנבאום, סופיה לנדוור, לוי, ליה שם טוב ואנוכי. אביגדור הוא בן אדם שלא מחפש את הפופולאריות. הוא לא צריך לחפש. הוא אדם שעושה עבודה ואיש של מילה, גיליתי גם איש שיודע להנהיג ולהיות מעורב בכל מה שכולם במפלגה עושים, עוקב אחרי הפעילות של כל אחד, עוזר לנו ואני מאוד מעריכה אותו על כך. אני מרגישה תמיכה מלאה מצדו".

מיכאלי חברה בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדה לקידום מעמד האישה. בין השדולות הרבות שבהן היא חברה נמצאות גם השדולה לקידום בריאות האישה, לשילוב וקידום נשים ואמהות בעולם התעסוקה, שדולת התרבות, קידום הספורט בישראל ועוד.

"בשבוע שעבר השתתפתי בישיבה מעניינת על מסרים שמועברים בפרסומות על תפקידן של נשים, שרואים שם הרבה מנקות, קופאיות וכו’ וכמובן גם מסרים ברורים של מיניות. יש דברים אחרים שאפשר לשדר למשל שאישה יכולה גם לעבוד ולקבל החלטות. לא מצפים מאישה שתדבר על נושאים ביטחוניים ופולטיים. שילוב של נשים בפוליטיקה אני רואה יותר בארצות הברית ובאירופה ולפי הסטטיסטיקה, ישראל לא נמצאת במקומות הגבוהים מבחינת שילוב של נשים בפוליטיקה.

"יש לנו 23 נשים בכנסת ואני מאוד מקווה שבזמן הקרוב מספרן יגדל כמו גם מספרן של נשים בטכנולוגיה ובמדע. יש מעט בנות צעירות שרוצות ללמוד את זה אז צריך לעודד אותן, אני בטוחה שהיכולת של הרבה בחורות ונשים נמצאת שם, ראי את פרופ’ עדה יונת. יש רבים כמוה שיכולים לתרום למדע ישראלית וגם לכל התחומים השונים". 

אנסטסיה מיכאלי
"אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לדאוג שמשפחות מרובות ילדים יקבלו יותר, אבל יש בעייתיות. הורידו לנו מסכום קצבאות הילדים. הרבה נשים שכבר יש להן שני ילדים מתלבטות אם להביא עוד אחד בגלל מצבן הכלכלי וזה לא פשוט. אצלי השיקול של ללדת או לא הוא לא קיים. אני יכולה לתת את הבסיס ולממן את משפחתי אבל מה עושה אימא שלא יכולה? וכן, הייתי במקום הזה"
♦ וליישום התיאוריה, את גם מהנדסת אלקטרוניקה


"אני הייתי אולי הבחורה היחידה בפקולטה, וכשעליתי לארץ ולמדתי שפות תכנות הייתי הבחורה היחידה בקורס. אז לא שמתי לב אבל עכשיו אני מקפידה לבדוק".

למרות הצהרותיה על חשיבות השוויון וקידום הנשים במקצועות שונים, המושג פמיניזם לא מדבר למיכאלי. "אני בכלל לא פמיניסטית. הפמיניזם לא מדבר על שוויון דווקא אלא על זה שאישה חייבת להיות עצמאית בכל מה שהיא עושה ואני מאמינה שאישה יכולה וצריכה להיעזר ולא להתמודד לבד עם הכל. אני בעד שוויון ואם אפשר, שהזוג ימצא את הדרך לשיתוף פעולה כזה שהילדים יגדלו בריאים בלי מאבקי כוחות.

"המון שנים האישה הייתה צריכה להילחם על העצמאות שלה ועל הביטחון האישי והכלכלי. פעם לאישה לא הייתה אפשרות לבחור בבחירות והיא ישבה בבית וגידלה ילדים. הבעייתיות היום שאישה גם מגדלת ילדים, גם מגדלת את הבעל וצריכה לנהל קריירה. העומס על אישה מודרנית הרבה יותר גדול ואם אין לך קריירה אז את לכאורה אמורה להרגיש פחות שווה ויושבת מתוסכלת בבית. בעיני אין שום דבר רע בנשים שנהנות מכל שנייה בבית ואני מעריכה אותן". 

♦ ובכל זאת בחרת להיות אישה קרייריסטית.

"אני לא רואה הבדל בין גבר לאישה וכששואלים אותי איך זה להיות אישה אני שואלת באותה מידה איך זה להיות גבר. השאלה היא איך להיות אדם שתורם מהזמן והרצון שלו להשפיע בעולם הפוליטי שנחשב לאכזרי ומושחת והוא לא כזה, יש ויש. אני באתי ממקום נקי, גדלתי בבית עני ובניתי הכול בזכות עצמי ובזכות המשפחה שהקמתי בישראל". 

♦ מה אישה צריכה כדי להצליח?

"כל הצלחה בנויה משיתוף פעולה מלא בין בני הזוג ואישית, זה מקדם אותי. מאחורי גבר חזק ומצליח תמיד יש אישה בבית ששומרת עליו ומאחורי אישה מצליחה יש גבר שעוזר. לאחרונה ראיתי הרבה דוגמאות של נשים שמסתדרות לבד, גרושות או חד הוריות שמצליחות לנהל את הבית ולגדל ילדים, אבל זה קשה ומצריך אמביציות".

בן זוגה סמואלסון, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו ואיש עסקים המבוגר ממנה ב-15 שנה היה היחידי שהכירה כשעלתה ארצה והיא מודה שלא קל לתחזק זוגיות כששני בני הזוג כל כך קרייריסטים. "לפעמים עם יוסי אני צריכה לקבוע זמן לפגישה כי הוא עובד קשה מאוד כמוני. זוגיות זה דבר שצריך לדעת לטפח. בפורים יצאנו ואפילו רקדנו יחד שזה נדיר". 

♦ איך מתחזקים זוגיות עם כל כך הרבה ילדים?

"זה שונה אצל כל אחד. אישה יכולה להיות מאושרת גם בלי בן זוג. להיות זוג נשוי צעיר זה לא כמו להיות זוג עם ילדים ולא משנה כמה ילדים, צריך לדעת לשמור על הביחד, להיות סבלנים אחד כלפי השני וכלפי השגרה היומיומית שהיא בלתי נפסקת ומלאה באתגרים כמו בעיות של הילדים. אני בעד לשמור על הזוגיות כי להרוס כל אחד יודע. הקושי הוא בתוך המוח. אנחנו לפעמים מחפשות יותר מדי בעיות איפה שאין. לא צריך להתייחס יותר מדי".

לדבריה, אין לה עוזרת וגם לא מבשלת. "אף אחד לא מאמין אבל זו האמת ואפשר לראות זאת לפי כפות הידיים שלי", היא צוחקת ומושיטה אותן כהוכחה, "הילדים מסדרים ומנקים. חשוב שיכירו את העבודה הזו ושלא יצאו מהבית ובלי לדעת איך לשמור על הסדר". 

♦ לפחות הלידה הופכת לקלה יותר מפעם לפעם?

"כל פעם זה שונה". 

♦ יש לך זמן לבלות איתם?

"בהחלט. לפעמים אני מבלה עם ילד או שניים בנפרד, חלק מהם לוקחת לכנסת שיראו איפה אימא עובדת, חגים ושבתות הם ימי המשפחה וזה קדוש, אנחנו יוצאים לטייל. לאחרונה הייתי למשל במוזיאון הבדואי ויש לנו מנוי במוזיאון המדע בירושלים".

♦ הרבה ילדים משמע הרבה כסף?

"זה נטל. אני תמיד נלחמתי על העצמאות הכלכלית שלי. חשוב לי לא להיות תלויה, שאדע לתת לילדים שלי את מה שהייתי מצפה לקבל בילדותי ולצערי לא יכולתי לקבל כי לאימא שלי לא היה. לפחות למדתי אנגלית, מה שהיום עוזר לי במפגשים עם אנשים מחו"ל".

"אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לדאוג שמשפחות מרובות ילדים יקבלו יותר, אבל יש בעייתיות. הורידו לנו מסכום קצבאות הילדים. הרבה נשים שכבר יש להן שני ילדים מתלבטות אם להביא עוד אחד בגלל מצבן הכלכלי וזה לא פשוט. אצלי השיקול של ללדת או לא הוא לא קיים. אני יכולה לתת את הבסיס ולממן את משפחתי אבל מה עושה אימא שלא יכולה? וכן, הייתי במקום הזה.

"בתחום התקשורת כולם חושבים שהכוכבים מקבלים הרבה, אז אני אחדש שלא. בערוץ 10 וערוץ 2 אולי כן, אבל בערוץ 9 למשל זה לא ככה. אני מכירה עיתונאים שעובדים קשה מאוד ומקבלים גרושים. כעת, עם תחילת השנה השנייה של פעילותי בכנסת אני רוצה לעזור לאנשים שמייצגים את העולם התרבותי, למשל ספורטאים שפעילותם לא מתוקצבת ואת הנסיעות שלהם לחו"ל צריכים לממן אנשים פרטים".

חשוב לה גם לפעול לאפליה מתקנת עבור מגזר העולים ולשלבם בחברה הישראלית, "לא רק בתפקידים של קופאיות ומנקי רחובות", היא אומרת ומספרת על עלייתה לארץ.

אנסטיה נולדה בלנינגרד שבברית המועצות למשפחה נוצרית. אביה היה ימאי שנעדר רבות מהבית ואמה היתה מורה לספרות רוסית. יש לה אח אחד ובעבר הודתה כי ילדותה עברה עליה בבדידות. 

אנסטסיה מיכאלי Anastassia Michaeli
"כשנער בן 13 שהוא עדיין לא בנוי מבחינה נפשית ומנטלית רואה בטלוויזיה סצינה של שני גברים מתנשקים הוא יכול להתחיל להתלבט לגבי מיניותו. יש חופש ביטוי ולכל אחד יש זכויות ושוויון אבל אנחנו כחברה ישראלית צריכים לחשוב לאן נלך הלאה, צריך להגביל כמויות של חשיפות כאלה בזמן שילדים כאלה נמצאים בבית ולא לחשוב רק על רייטינג"
♦ יכול להיות שילדת הרבה ילדים כדי לפצות על הילדות הבודדה?


"ממש לא קשור"

כילדה היא עסקה בפעילויות ספורטיביות שונות בהן סקי. המשפחה הייתה במצב כלכלי גרוע ומיכאלי נאלצה לעזור בפרנסה. "היה לי אותם זוג נעלים לחורף ולסתיו, אימא שלי מאוד השתדלה אבל... מאז נלחמתי והקפדתי על העצמאות שלי, זה כנראה עמוק בדם".

כנערה התמודדה בתחרויות יופי שונות ואף נבחרה למלכת היופי של סנט פטרבורג. בהמשך למדה הנדסת אלקטרוניקה, דיגמנה בפריז כשנה והשלימה תואר שני בהנדסת תקשורת חשמלית. ב-1997 הכירה את סמואלסון, עולה ותיק מלטביה שעלה לישראל עוד ב-1971. השניים התחתנו ועברו לישראל. "הגעתי למדינה שלא הכרתי ורציתי להישאר. בעיני, העליה האמיתית שעושה אדם היא ברגע שהוא יוצא מבטן אימו. הגעתי לכאן עם בעלי שכבר הכיר את ישראל ונתן לי תמיכה וידע".

♦ איך התייחסו אליך?

"אני חושבת שמדינת ישראל יחסית מחבקת עולים חדשים, הכי קשה זה ללמוד עברית. ברגע שאתה שולט בשפה זה יותר קל. אני עד היום לומדת עברית עם מורה מצוינת שבודקת את המכתבים שאני כותבת לאנשים, הגעתי לרמה שאני קוראת הכול ותהליך הגיור עזר לי מאוד".

אחרי שנולד בנם השני החלה בגיור אורתודוקסי ממושך, שלאחר השלמתו התחתנו בני הזוג גם בחתונה יהודית. "הייתי אמורה לעבור תוך שנה אבל בגלל שהמגיירים ראו שער שלי ב"לאישה" הם עצרו את תהליכי גיור בגלל חוסר צניעות והייתי צריכה להוכיח את הרצון שלי להיות חלק מהעם הזה. עשו לי ולבעלי קשיים אבל כל מה שרכשתי זה לפעמים בזכות המכשולים ואני מודה על כך.

"צריך לתת ליותר אנשים להכיר את היהדות. לצערי יש הרבה מאוד סטיגמות כלפי העולם הדתי. יש הרבה עולים שמגיעים לכאן והם לא יהודים, אין להם קשר ליהדות והם מתחתנים עם יהודים שאינם שומרי מסורת אבל הם יהודים מעומק לבם. אני אישית משתדלת לשמור על מצוות וחגים. ניסיתי פעמיים לשמור שבת וזה לא פשוט, לא נולדתי עם הערכים האלו".

♦ למה רצית להיות יהודיה?

"זה היה חשוב לבעלי ולמשפחתו. ברגע שהתחלתי ללדת ילדים והגעתי למצב שיש הרבה ילדים, הבנתי שהדרך שלי להגיע לאיזון היא לשמור את המסורת והחגים. היהדות נותנת כלים להתמודדות עם החיים".

♦ היום פחות עולים מברית המועצות לשעבר מגיעים לארץ.

"בהחלט. אני רואה את ההיפך, שאנשים יורדים ועוזבים את הארץ".

יוצאת מהקופסא

במשך למעלה משש שנים שידרה מיכאלי בערוץ "ישראל פלוס" (9) והשתתפה בסדרות טלוויזיה כמו "מילואים". הניסיון הפוליטי הראשון שלה היה ב-2005 כשהצטרפה למפלגה החדשה "קדימה" במטרה להתמודד מטעמה לכנסת ה-17. מיכאלי שובצה במקום ה-44 הלא ריאלי ולא נכנסה לכנסת. היא חזרה לערוץ ישראל פלוס כמגישת תוכנית בוקר יומית ובדצמבר 2008 הצטרפה למפלגת ישראל ביתנו, שובצה במקום ה-9 והפכה לחברת כנסת מן המניין.

"לקח זמן להתארגן כי זו סביבה שונה מאולפן טלוויזיה. אומנם יש סדר מובן מאליו של וועדות ומליאה אבל יש הזדמנות לפגוש הרבה אנשים שונים, אתה הולך במסדרון ויכול לפגוש אנשים שלא קבעת איתם אבל צריך לדבר איתם לפחות עשר דקות וזה יכול לשנות את השבוע והשבועיים הקרובים, אנחנו יוצאים לפעמים לאירועים אבל עדיין זה מאוד עמוס ומאוד מעניין.

"אומרים שבפוליטיקה צריך עור של פיל אבל לדעתי צריך אופי של בני אדם. אני מקווה שאנשים יבינו שאנחנו עובדים קשה מאוד לעזור. תוך כמה ימים יש לי הזדמנות לשנות דברים זה. הבנתי את המשמעות של המילה לשרת רק כשנהייתי חברת כנסת". 

♦ מתייחסים אליך שונה כי הגעת מעולם הבידור?


"תקשורת זה ממש לא בידור. התקשורת יכולה להשפיע ועובדת עם אנשים מהפוליטיקה. זה כוח פוליטי אמיתי. גם מי שיודע לעשות בידור ומצליח לפרנס את משפחתו, יש לו ידע גם בהרבה תחומים אחרים כמו יחסי אנוש, שיווק וניהול עסקים. לנהל הצלחה בכל תחום שהוא כולל ניהול זמן, צריך להיות פסיכולוג לא קטן וגם רצוי ראש פיננסי".

בתחילת פברואר הודיעה ועדת השרים לחקיקה על תמיכת הממשלה בהצעת החוק שהעלתה מיכאלי למניעת מכירת ערכות לימוד לתלמידי בתי הספר, הכוללות ספרי לימוד, תקליטורים וחוברות עבודה במארז אחד. לדבריה, ע"פ המצב הקיים היום בשוק ספרי הלימוד, נכפית על הרוכשים קניה של מארזים מוכנים הכוללים לרוב ספר לימוד, חוברת עבודה ו/או תקליטור ונמנעת מהרוכשים אפשרות לעשות שימוש חוזר בספרי הלימוד. "מטרת ההצעה לתקן את המצב הקיים על-ידי איסור מכירת מארזים ובכך לצמצם את היקף עלות הרכישה.

"עבדנו על זה שלושה חודשים. הנושא היה לא פופולארי עד היום, כתבי חינוך מכירים את הבעייתיות אבל לא מוכנים לעלות על זה. מצאתי שאין פיקוח לא רק על ספרי לימוד אלא על תדירות החלפת המהדורות ואיכות הספרים. אצלי יש ארון שלם של ספרים שנקרעים תוך חצי שנה כנראה בכוונה. אני לא רוצה לצאת נגד מו"לים והוצאות לאור ולהרוס להם את העסק, אבל מצד שני לא יתכן כזה חוסר שוויון.

"יש הרבה ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות ספרים חדשים. ילדים לא צריכים לגדול עם ההרגשה שהם לא שווים. השאיפה שלי שספרים יהיו בחינם אבל אי אפשר לתת בחינם כי בישראל כל מה שנותנים בחינם - לא מכבדים. משרד החינוך צריך להגדיר במדויק מה מותר ומה אסור, ואני מקווה לשתף פעולה עם גדעון סער, שר החינוך. אם נצטרך, אזמין אנשים להפגין מול משרד התמ"ת והאוצר. זה נושא רחב וגדול ואיני רוצה לעזוב אותו כפי שנעזב במשך השנים. אני רוצה לראות בסוף הקדנציה שהצלחתי להפוך משהו".

במקביל, מבקשת מיכאלי לפעול כנגד מסרים אלימים ולא חינוכיים לדבריה, המועברים דרך אמצעי התקשורת. "מנסיוני בערוץ 9 וגם כמי שמאוד אוהבת עריכה וסרטים, אני מבינה את המשמעות של כל פריים והשפעתו בעיניים של ילד קטן שבגילו הצעיר לא מבין את המשמעות אבל בעוד כמה שנים יבואו התוצאות.

כשיחקתי ב"מילואים" בקשו ממני לעשן סיגריה באחת הסצינות ובתמימותי הסכמתי, למרות שאני בכלל לא מעשנת. הגעתי הביתה והגננת של אחד הילדים שאלה אותי ממתי אני מעשנת והזכירה לי שילדים רוצים להיות כמוני. הרבה שחקנים לא מודעים לכך שהם הופכים להיות דמות מרכזית ומעודדים התנהגויות מסוימות. התוכן הטלוויזיוני יכול לעודד מסרים לא חיוביים של עישון, אלכוהול ואלימות מילולית. אני לא רואה האח הגדול אבל ברור לי שמעשנים שם המון וזה מעודד עישון".

בכוונתה להקים שדולה בנושא ולהזמין לדיונים גם סמנכ"לי תוכן של ערוצים 2 ו- 10. "בזמנו נפגשתי עם הרבה אנשים שמתנדבים בעמותות לילדים שעברו טראומה. זכור לי מקרה של ילד ממשפחה דתית שאין לה טלוויזיה שהתחיל לעשות מעשים מגונים. כששאלו אותו איפה הוא ראה את זה, הוא אמר שבטלפון והתברר שבהפסקות הילדים הורידו תכנים לא ראוי בטלפון הסלולארי. אם לא נחסום תוכן אינטרנטי ו-VOD מילדים קטנים, נחטוף מכות ערכיות קשות מאוד בחברה הישראלית.

"כשגדעון סער אומר שספר צריך להיות באינטרנט זו טעות גדולה מאוד בעיני. צריך להיות פתרון טכני אבל שהוא יהיה בתוך בית הספר. כשעליתי לישראל למדתי תכנות וראיתי איך אפשר לביים תוכנות ומשחקי מחשב לילדים ולהחדיר בהם מסרים שליליים. הוצאתי כל המחשבים מחדרי הילדים".

באותו הרגע ממש מבקש דוד מאימא אנסטסיה שתתן לו לשחק במחשב שמוצב בחדר עבודתה והיא מתרצה. "עכשיו הוא הולך לשחק והלב שלי פועם, אומנם יש במחשב שלנו חסימה מתוכן לא ראוי אבל זה לא מספיק. יש משחקי מחשב חכמים אבל כאלה שמלמדים איך להרוס, שהכול שם רוע, מלחמה. הרוע הזה אצל ילד בן 12 יוצא החוצה בגיל 20, מתגלגל ועובר בדורות בתוך ה-DNA".

עוד טענה שמעלה מיכאלי כנגד התקשורת נוגעת לקשר ההומוסקסואלי אותו היא מסקרת ולדבריה, מעודדת צעירים באמצעות החשיפה לבחור בדרך זו. "כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה ואין לי אישית בעיה עם זה, אבל כשנער בן 13 שהוא עדיין לא בנוי מבחינה נפשית ומנטלית רואה בטלוויזיה סצינה של שני גברים מתנשקים הוא יכול להתחיל להתלבט לגבי מיניותו. יש חופש ביטוי ולכל אחד יש זכויות ושוויון אבל אנחנו כחברה ישראלית צריכים לחשוב לאן נלך הלאה, צריך להגביל כמויות של חשיפות כאלה בזמן שילדים כאלה נמצאים בבית ולא לחשוב רק על רייטינג". 

♦ מעניין אותך לחזור לטלוויזיה?

"להיות על המסך עכשיו הפך לצורך כללי אבל אני לא מתגעגעת. מספיק שנים הייתי שם אבל עכשיו הגיע הזמן לצאת מהקופסה הזו. אין לי אגו ואני לא מחפשת מסך בשביל להיות שם אלא להעביר את המסרים שלי. ערוץ 9 העניק לי שנים של לימוד והיכרות עם אנשים מאוד מיוחדים ומוכשרים, אני מתגעגעת לקולגות שלי שעבדתי איתם אבל לא איבדתי אותם, רכשתי חברים להרבה מאוד שנים.

העבודה הפוליטית מורכבת גם מעבודה מול התקשורת כך שיש קצת קשר לתחום. התחביב שלי הוא עריכת סרטים, בעיקר דוקומנטרים. אחד הסרטים שאני מצלמת עכשיו קשור לספרי לימוד ואני מקווה שאוכל להכניס אותו לצפייה לאינטרנט".

♦ איך את מסכמת את השנה הראשונה בכנסת?

"הייתה שנה מאוד עמוסה בה למדתי, עשיתי והשפעתי בכמה תחומים, מתחום החינוך ועד קידום מעמד האישה וביקורת המדינה. אני רואה את עצמי בעתיד הנציגה והפה מטעם הנשים הצעירות". בקרוב מתכננת מיכאלי להגיע לאזורינו ובינתיים תשמח לכל פניות מהתושבים בנוגע לנושאים השונים אותם היא מקדמת.

אנסטסיה מיכאלי Anastassia Michaeli
"אני בת 35 בקרוב. יש נושאים אחרים חשובים. זה שאני אישה יפה זה לא אומר שצריך לדבר על זה", אנסטסיה מיכאלי Anastassia Michaeli
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות