נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > בטוב טעם
12 למרץ 2010
בטוב טעם
איתי משה, 12/03/2010 - 02:25
הוא נמנה בין בכירי המעצבים בישראל, מרצה כבר 20 שנה בתחום, אוהב לארח, הנחה תוכניות סטייל, משרד ברדיו ושר שירים של רחל המשוררת. יובל כספין, האיש הכי צבעוני בתחום העיצוב ועל הבמה מגיע לאור עקיבא ללמד אותנו איך עושים את זה ופותח את הלב בראיון חושפני. את יובל כספין אי אפשר לפספס אפילו באווירה הצבעונית של תל אביב. לדיזינגוף סנטר הוא מגיע באמצע היום לבוש במקטורן אפור מעל חולצה כחולה כהה, מעוטר בלא פחות משני עגילי זהב באוזניים, צמיד עור שחור עבה על היד ומשקפיים מעוצבות שסביר להניח שלא תראו על אף אחד אחר בארץ.
יובל כספין - פותח את הלב
"סף הגירוי שלי כל הזמן משתנה וכל הזמן אני זקוק לעוד. כשעבדתי כמעצב תלבושות בתיאטרון, השיא שלי היה חמש דקות לפני שעולה המסך. הייתי מרגיש אורגזמה נפשית והייתי בוכה מהתרגשות ומגיע לדרגות עילוי מטורפות" כספין.[צילומים: יואב איתיאל]

את יובל כספין אי אפשר לפספס אפילו באווירה הצבעונית של תל אביב. לדיזינגוף סנטר הוא מגיע באמצע היום לבוש במקטורן אפור מעל חולצה כחולה כהה, מעוטר בלא פחות משני עגילי זהב באוזניים, צמיד עור שחור עבה על היד ומשקפיים מעוצבות שסביר להניח שלא תראו על אף אחד אחר בארץ. חוץ מזה, הוא פשוט סלב ומוכשר בטירוף.

יובל כספין ל"מגזין המושבות"
יובל כספין, מספר על הילדות בחיפה, החיבור עם משוררות והכמיהה לחיים מחוץ לתל אביב על שער "מגזין המושבות" 202.
מה הוא לא עושה? בגיל 53 הוא כבר הספיק להיות מעצב בתים, מעצב אופנה מהגדולים בארץ, הוא מרצה במכללה לעיצוב ויצ"ו חיפה, מנחה טלוויזיה, מגיש תוכנית רדיו, ולאחרונה אפילו "שר משוררות" כמו רחל, לאה גולדברג ויונה וולך במופעו החדש ברחבי הארץ, ובעיקר על במות תיאטרון הקאמרי.

הוא מהווה אחד ממקורות הגאווה של הקהילה הגאה בישראל, הוא דמות ידועה שבין היתר מעבירה סנדאות ייעוץ לעיצוב ואופנה ברחבי הארץ, וביום שישי הבא, ה-19 במרץ, הוא מגיע ב-10 בבוקר לקניון אורות באור עקיבא, כדי להנחות את כולם (כן, גם גברים מוזמנים) איך לסדר יפה את השולחן לחג.

"העיסוק שלי באירוח ועיצוב מלווה אותי עוד משחר ילדותי", הוא מספר בראיון מיוחד ל"מגזין המושבות", "מהימים שהייתי נקרא על ידי סבתא שלי להחליף את הכלים במטבח לכלים כשרים לפסח ואני שהייתי הילד הרזה, הגמיש והגבוה במשפחה, היחיד שיכול להשתחל לתוך הבוידם בשביל להוציא את הכלים. אחרי כמה שנים בהם רק הורדתי את הכלים, ביקשתי מסבתי גם לסדר את השולחן.

"אז לא היו כמעט אביזרים לקישוט וגם אם היו - לרוב הם לא נגישים בחיפה. כמובן שגם כסף לא היה מצוי בשפע אבל בכל זאת ניסיתי לעשות יש מאין. אם זה סידור יפה למפיות, עיצוב של המפות. כל שנה הייתי משנה משהו אחר בשולחן החג. משם זה המשיך לחברות בכל וועדות הקישוט בכיתה ובתנועות הנוער ועד מה שאני עושה היום".

מחיפה לתל אביב, דרך ניו-יורק


"נולדתי בחיפה לזוג הורים מדהימים וזו היתה הברכה הכי גדולה בחיי", הוא מספר, "גרנו בנווה שאנן, שבאותם ימים היתה פריפרייה בתוך הפריפרייה של חיפה. ההורים שלי היו נטע זר בתוך השכונה כי הם היו צברים. היה לנו בית מאוד פעיל, אמי היתה בוגרת הפלמ"ח ואבי היה בוגר הצבא הבריטי, לא היו לנו בבית את משקעי השואה, בניגוד לשאר הבתים בשכונה.

"הבית שלי היה מאוד צנוע, בניגוד גמור לאהבה שלי לבמה ולבגדים. בבית תמיד תמכו בי, אם זה במוזיקה או בלימודי אופנה, תמיד הלכתי זקוף, ואחי הגדול, גונן, תמיד שמר עליי וזה מאוד עזר לי, כמו מהות השם שלו. הזיכרונות שלי מחיפה טובים. הייתי מאוד פעיל בתנועות הנוער ובמחנות העולים, הייתי תלמיד ממש רע שבטח היום היו מאבחנים אותי עם בעיות קשב קשות, אבל הייתי מקובל בין החברים והרגשתי שאני גודל בתוך חממה.

יובל כספין  - דופק הופעה
"צריך לבחור מוטיב צבעוני ולהריץ את זה על הכלים שיש לנו. השולחן הוא רק חלק מהבית אז אם לדוגמא לקחנו את הצבע הירוק אפשר להתאים אותו ולהחליף למשל את הכריות בסלון לצבע דומה. זה ייתן לבית את תחושת ההתחדשות שהחג מביא. אפשר ’לדפוק הופעה’ עם השולחן בדיוק כמו שאנחנו עושים את זה עם בגד", כספין.
"בגיל 12 כבר התחלתי לנסוע לבד לתל אביב, אבי היה חבר אגד ונתנו לי לנסוע בחינם. הייתי קונה שם בגדים כי בחיפה לא הייתי מוצא מה ללבוש. כבר מגיל צעיר הייתי סוחר בבגדים, נכנס לחנויות של ’כלבו שלום’ מסתכל על התוויות של המותגים ורואה מה שם המפעל שמייצר אותם, אחר כך הולך לאותם מפעלים בדרום העיר וקונה 2 חולצות של אותו מותג במחיר של אחד.

"הבעיה היתה שלא יכולתי ללכת עם אותם בגדים בחיפה אלא רק בשבתות או באירועים משפחתיים. אני זוכר את המבט של אמי כל פעם שהייתי חוזר מתל אביב ופורש את הבגדים שקניתי על המיטה. היא פשוט לא ידעה איך לאכול אותם".

מאז עבר כספין כברת דרך ארוכה. אחרי הצבא הוא עזב רשמית את חיפה ועבר לעיר הגדולה (תל אביב). שם למד עיצוב אופנה והחל לעבוד אופנה ותלבושות במה מהמובילים בארץ. בין לקוחותיו ניתן היה למצוא את חנה לסלואו, ריקי גל, עופרה חזה ודיאנה רוס. בין ההצגות בהן הלביש את השחקנים בולטות "מרי לו", "גריז", "אדיפוס" ו"יוסף וכותנת הפסים" בה גם השתתף בתפקיד פרעה סטייל אלביס.

החיבור של כספין בין הטאץ’ האישי שלו בכל הקשור לעיצוב ובין אהבתו לאירוח בביתו, הוביל להתמחות בעיצוב הבית, הנחיה של תוכנית הסטייל בערוץ 10 "המסיבה" והרצאות על אופנה ועיצוב בית שמתקיימות עד היום. כספין נודע גם בקול ערב במיוחד, ממנו נהנו תחילה אורחיו בערבי השירה, אולם במהרה השמועה התפשטה והולידה את תוכנית הרדיו בהנחייתו והופעות בערבי שירה ברחבי הארץ, פעמים רבות עם שרל’ה שרון. 

♦ מה העיסוק שהכי קרוב לליבך?

כספין: "סף הגירוי שלי כל הזמן משתנה וכל הזמן אני זקוק לעוד. כשעבדתי כמעצב תלבושות בתיאטרון, השיא שלי היה חמש דקות לפני שעולה המסך. הייתי מרגיש אורגזמה נפשית והייתי בוכה מהתרגשות ומגיע לדרגות עילוי מטורפות. אחר כך באו הימים המרגשים עם תוכנית הטלוויזיה וצילומי ’המסיבה’ בערוץ 10 שהיו עוד שיא מבחינתי כי מאוד רציתי להגיע לשם. התקופה ’במסיבה’ היתה השיא באורגזמה הנפשית שלי, השעות היו מטורפות כמעט 20 שעות לכל פרק והייתי יושב בבית במתח עד שהתוכנית היתה משודרת.

"אני זוכר שאחרי התוכנית הראשונה קיבלתי עשרות טלפונים והטלפון הראשון היה מצדי צרפתי שהוא חבר קרוב והוא אמר לי ’יובלצ’יק’, ככה הוא קורא לי, ’אני חושב שמצאת את המקום הטבעי שלך’".

"כשהעליתי את המופע המוסיקלי, עלה לי שוב הריגוש ממה שאני עושה אומנם בצורה איטית יותר אבל מהופעה להופעה הריגוש עולה, עד השיא שהיה ההשתתפות בפסטיבל הפסנתר שנתן המון כח ליצירה שלי. כל פעם אני צריך התרגשות חדשה שלידה שאר הדברים מתגמדים".

♦ איך נולד החיבור שלך לשירים של נעמי שמר ורחל, למשל, במופע האחרון?

"במופע הקודם חידשתי שירים של זמרות ישראליות שעבדתי איתן בשלב מסוים בחיי. היה ברור לי שאני הולך לכיוון הנשי שיותר מרגש אותי מיצירה גברית. התחברתי לשירה של תרצה אתר, וגיליתי שאפילו נולדנו באותו תאריך, ה-27 בינואר, וזה היה מן סימן עבורי מעבר לחיבור לטקסטים שלה. בהתחלה תכננתי להעלות מופע רק על שיריה של תרצה אבל אז הבנתי שגם לבן שלה יש פרויקט דומה והחלטתי לבחור משוררות גדולות כמוה ושירים שנגעו בי באופן אישי ושגרמו לי להתרגש באופן כזה שאוכל לספר עליהם משהו.

"עשינו עיבודים חדשים ואני מביא לשירים רגש וערך מוסף שכנראה נוגע באנשים. ניתן לראות שחלקם בוכים בהופעות ולעיתים אני בוכה איתם, אני מדבר על מה שאותם שירים עשו לי בחיים. חלקם, אני מרגיש כאילו ממש כתבו עליי".

♦ מי השפיעו עלייך במהלך הקרירה?

"אפשר להזכיר כמה אנשים? ראשית, צדי צרפתי, אותו הערצתי עוד כנער מתבגר. מאוד אהבתי את העבודות שלו, והייתי מגיע להופעות לראות אותו ואת יכולות הבימוי שלו. לימים עבדתי איתו בתחילת הקרירה והוא השאיר לי חותם חזק על היצירה שלי.

 
ציפי ליבני - משתפרת עם השנים
"הייתי רוצה לקחת פוליטיקאיות, אולי ציפי לבני ולראות איך אני מיישם עלייה את העיצובים שלי. ציפי היא אישה שמאוד מתאימה לזה כי יש לה נתונים פיזיים מדהימים והיא גם משתפרת בלבוש שלה עם השנים. פעם הצעתי לדליה איציק בזמן שהיא היתה יושבת ראש הכנסת לעשות איזה פרויקט עם כל הח"כיות במשכן, אבל זה בסוף לא יצא לפועל", כספין. [צילום : זהר שחר]
"בתחום האופנה התחברתי לצד ההפוך שלי או למעשה למושא הקנאה שלי, המעצבת דורין פרנקפורט שעיצבה בגדים שהצליחו להגיע ליותר אנשים למרות שהיו מעוצבים. בתחום השירה השפיעה עלי רבות חברתי הקרובה ריקי גל, היא היתה מלמדת אותי איך קוראים את החומר ואיך מגישים אותו, אבל יותר מכולם השפיעה עליי משפחתי זה המקור הראשון משם שאבתי את הכוח ליצירותיי."

♦ משם גם הזיקה שלך לדת.

"נכון. אני מניח תפילין כל יום, שומר כשרות ומקפיד שלא לעבוד בשבת. אומנם הבית שלי היה חילוני אבל סבתי מרים שידעה את התורה ואת הפרשנות שלה דאגה להעביר את זה הלאה. לא דחפו לי את המנהגים וזו לא היתה אובססיה אלא להיפך, זו היתה בשבילי שבטיות לקחתי מהמפגשים האלה המון אמונה. אף פעם לא חזרתי בתשובה כי יש לי את התשובה מגיל אפס.

"כאדם בוגר, מה שגרם לי להתקרב לדת היה התקופה שעברתי לניו יורק בשיא הצלחתי פה בארץ. כשהגעתי לשם מצאתי את עצמי משולל אגו לחלוטין, פגיע, חשוף, ולבד מול אלוהים. משם התחלתי לחשוב על המסורת. זה נתן לי ביטחון, ההתייחדות בתפילה אישית ובהנחת תפילין והתבוננות פנימה. התקופה הזו לבדי בניו יורק היתה אחת החשובות בחיי".

♦ יש חיבור בין הרוחניות לחיים שלך היום?

"אני חושב שמה שמאפיין ומלווה אותי כל חיי זה שהרגש אצלי משתלט על ההיגיון. אני מונע כמעט אך ורק מפעולות רגשיות ובשביל להיות אדם יוצר צריך להתפלש ברגש, לטוב ולרע. לפעמים חבלי לידה של דברים מסוימים שאני עושה הם נורא קשיים ואני זקוק לרוחניות הזו. לשמחתי אני בנוי מ-90% רגש ו-10% היגיון. הייתי רוצה לחקור וללמוד את הנושא הזה יותר אבל מחוסר הזמן בגלל כל הפרויקטים אני לא מספיק לעשות זאת".

איך נראה ליל הסדר שלך?

"אצלי זה כל שנה בית משוגעים. אני כבר עסוק מעכשיו איך יראה השולחן שלי בחג. כל פעם יש לי השראה אחרת והשנה זה היה בסגנון מצרים העתיקה עם כלי חרס ובסימן חול ושמיים. בדרך כלל אני מבשל לחג וכל אורח שבא מביא איתו גם תבשיל, התורה מצווה עלינו לארח את כולם ותמיד המשפחה שלי מזמינה גם עוד חברים שיבואו ויצטרפו לחברים שלי. בדרך כלל זה אירוע מאוד גדול, ואני מאוד אוהב לארח בו".

"השולחן בליל הסדר לא צריך להיראות כל שנה אותו הדבר", אומר כספין חד משמעית שבועיים לפני היום הגדול וגורם לעשרות אלפי הקוראים לשבור את הראש ולחפש רעיונות.

"אפשר לשנות גם בלי להחליף את כל הכלים בהשקעה גדולה. אפשר לדוגמא לעבוד בשיטת האקלקטיקה (האיסוף), לחבר יחד דברים יפים מכל מיני תקופות ששמרנו במחסן. אפשר לחדש לפעמים רק פריט אחד, למשל, צלוחיות קטנות בצבע ירוק תפוח ולהתאים להם מפיות באותו הצבע, לקשט את הפלייסמנטים בעיצוב מקורי ולקנות חתיכת בד, לגזור אותה במספריים משוננות וליצור מפה חדשה לשולחן.

"פשוט צריך לבחור מוטיב צבעוני ולהריץ את זה על הכלים שיש לנו. השולחן הוא רק חלק מהבית אז אם לדוגמא לקחנו את הצבע הירוק אפשר להתאים אותו ולהחליף למשל את הכריות בסלון לצבע דומה, ואז זה ייתן לבית את הרגשת ההתחדשות שהחג הזה מביא. זו תקופת האביב ואנחנו רוצים להרגיש משהו חדש, אנחנו אוכלים גם עם העיניים ואפשר ’לדפוק הופעה’ עם השולחן בדיוק כמו שאנחנו עושים את זה עם בגד.

יובל כספין - מתקרב לדת
"מה שגרם לי להתקרב לדת היה התקופה שעברתי לניו יורק בשיא הצלחתי פה בארץ. כשהגעתי לשם מצאתי את עצמי משולל אגו לחלוטין, פגיע, חשוף, ולבד מול אלוהים. משם התחלתי לחשוב על המסורת. זה נתן לי ביטחון, ההתייחדות בתפילה אישית ובהנחת תפילין והתבוננות פנימה. התקופה הזו לבדי בניו יורק היתה אחת החשובות בחיי", כספין.
"עוד טיפ זה לשמור על עיצוב השולחן במנות הראשונות. להשאיר את הנרות והקישוטים ולהסיר אותם שמגיעים למנות העיקריות. כדאי להשתמש בכלים חד פעמיים מעוצבים ואחרי המנות העיקריות, כשכל השולחן מלוכלך, אפשר פשוט לארוז הכל ולזרוק לפח ולשים מפה חדשה ונקייה למנות האחרונות. זה נותן תמיד הרגשה טובה יותר".

להתלבש על הכנסת


♦ מה קורה לאופנה הישראלית כשהרשתות הבינלאומיות נכנסות לקניונים?

"אי אפשר להגדיר את האופנה הישראלית. אנחנו קיימים רק 60 שנה ורק עכשיו בונים תרבות. נורא קשה להקביל אותנו למקומות כמו פריז או רומא. מה שכן, ניתן להגיד שהצעירים היום בארץ מאוד מודעים לאופנה. היום מותר להכיר טרנדים ולא להיחשב כמוזר. אנחנו מאוד אוהבים פה בארץ מותגים וזה שם אותנו על המפה העולמית כצרכני אופנה".

♦ איך אתה מזהה מעצב בעל פוטנציאל, למשל כמרצה למעלה מ-20 שנה?

כספין: "נורא קשה לזהות את זה בשלבים הראשונים. אופנה צריכה להיות שפה חדשה ומעניינת אבל עם השוק, שיהיה לה פן מסחרי. קשה לנבא מי יצליח כי יש צעירים עם כישרון מדהים שלא ידעו לעשות ממנו עסק. צריך לדעת מה אפשר לעשות בשביל יחסי הציבור ומה לעשות בשביל למכור. בארץ נורא קשה למצוא קהל קונים לבגדי מעצבים. השוק מאוד קטן בניגוד לניו-יורק שם יש עשרות חנויות נישה וקהל גדול לבגדי מעצבים.

"אפשר לזהות סטודנטים שבאים עם אמירה. אני יכול לראות כישרון ושפה עיצובית אצל סטודנטים שאני מלמד משנה הראשונה עד לשלישית, אבל השאלה היא אם זה יגיע למיצוי אישי וכלכלי. זה תלוי בהרבה דברים ובעיקר בגורמים מסחריים".

♦ איזה פריט לא נמצא אצלך בארון?

"לא תמצאו סנדלים. אני נועל מגפיים כמעט כל השנה ופה ושם במקרים נדירים אני עם נעלי התעמלות. בבית אני אוהב ללכת יחף".

♦ את מי היית רוצה להלביש?

"אין אדם ספציפי. אולי הייתי רוצה לקחת פוליטיקאיות, אולי ציפי לבני ולראות איך אני מיישם עלייה את העיצובים שלי. ציפי היא אישה שמאוד מתאימה לזה כי יש לה נתונים פיזיים מדהימים והיא גם משתפרת בלבוש שלה עם השנים. פעם הצעתי לדליה איציק בזמן שהיא היתה יושבת ראש הכנסת לעשות איזה פרויקט עם כל הח"כיות במשכן, אבל זה בסוף לא יצא לפועל".

♦ יש עוד חלומות שלא הגשמת?

"בוודאי. אפשר לסגור את האור וללכת אם יגמרו החלומות. אני מודה שאני מודאג מהאופן שבו אני רואה אנשים מזדקנים, ואני חושב שעוד כמה שנים אני אוכל ליהנות יותר מהשירה שלי שמתפתחת. אני מקווה שיצא לי לעשות עוד תוכנית טלוויזיה, אבל מה שהכי הייתי רוצה להיות זה נספח תרבות בארץ, לקחת את הכישורים שלי ולתרום למדינה שאני כל כך אוהב ומחובר אליה. אני חושב שאוכל למנף את אותם כישורים כדי שאוכל להיות הפנים היפות של המדיה הזו, ולעשות עוד כמה פעולות תרבותיות שיגרמו לנו להראות טוב יותר בעיני העולם.

"עוד משהו שהייתי רוצה להגשים זה לחיות חלק מחיי מחוץ לתל אביב. אני מאוד אוהב חיות וטבע ואולי אוכל להפוך את התחביב למקצוע, אולי לפתוח צימרים בהם אוכל לממש את האהבה שלי לארח ולעצב חדרים יפים, לבשל לאנשים ולשיר איתם בערב. הייתי רוצה גם לאמץ ילד או נער, אבל לגבר רווק מהקהילה זה משהו כמעט בלתי אפשרי", הוא אומר בעצב.

יובל כספין - בקרוב אצלנו
 בקרוב אצלנו

ביום שישי הבא, ה-19 במרץ בשעה 10:00 בבוקר יארח קניון אורות באור עקיבא את המעצב יובל כספין לסדנת עיצוב שולחן לערב החג הראשון והשני פסח. במהלך הסדנא יסביר כספין איך לסדר ארבעה סגנונות שונים של עיצוב השולחן, איפה לקנות, מה לקנות ובזול, איך ליצור לבד חלק מהעיצובים ולהפוך את השולחן לייחודי ויפה.

הכניסה חופשית אולם ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש. לפרטים והרשמה:
אפרת-  052-6210649  052-6210649 , efrat@amot.co,il. משתתפי הסדנא יקבלו ערכת מתנה מפנקת מבית "סבון של פעם", שובר הנחה ושובר לקפה ומאפה.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }