נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הסרט שהוא חי בו
12 למרץ 2010
הסרט שהוא חי בו
יואב איתיאל, 12/03/2010 - 12:12
"ג’נין ג’נין" שינה את חייו של מוחמד בכרי לתמיד. מי שהיה שחקן ובמאי מוערך הפך לנרדף. אחרי שנים של צנזורה ומאבקים, בכרי עדיין מנהל מאבקים משפטיים על לשון הרע והסרט כבר כנראה לא יזכה לתהודה. "נכשלתי. אני מתנצל אך לא מתחרט", הוא אומר השבוע ל"מגזין המושבות" אחרי ההקרנה ב"סינמה פריפריה".
מוחמד בכרי
המלחמה על שלום כמעט הרגה אותו. מוחמד בכרי. [צילומים: יואב איתיאל]

"ידעתי שזה פסטיבל סרטים ישראלי אבל לא ידעתי ששר החוץ אביגדור ליברמן או שרת התרבות לימור לבנת מאחוריו", אומר ל"מגזין המושבות" השחקן והבמאי מחמד בכרי, "אני לא יודע מה הייתי עושה לו הייתי יודע, אבל בטוח שהייתי מהסס", הוא מוסיף.
 
בכרי התייחס לתגובת דוברת פסטיבל הקולנוע הישראלי בפאריס שנפתח ביום שלישי השבוע במעמד שרת התרבות ושצוטטה בעיתון "הארץ" כאומרת כי "מדובר בפסטיבל קולנוע ישראלי, ומטבע הדברים הוא זוכה לתמיכת המדינה. מר בכרי יודע זאת כבר מספר חדשים וכך גם מצוין באתר הפסטיבל".

לדברי בכרי הוא ואחרים היו בשלבי התנסחות והתייעצות לגבי מכתב מחאה אותו עמדו לפרסם בגנות הקשר של שרת התרבות לפסטיבל. זעמם יצא כנגד השרה לאחר שבהתייחסותה לסכנדר קובטי, במאי הסרט "עג’מי" שאמר בטקס הענקת פרסי האקדמיה ("האוסקר") כי הוא אינו מייצג את מדינת ישראל, גינתה השרה לבנת בברלין במאים ישראלים כמותו בנוסח: "על החבורה הזו נאמר ’מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו’".

הלוחם מג’נין
אחד מהנוכחים שהשתתף בלחימה בג’נין הסב את תשומת לבו של בכרי לכך שישנם בסרט אי דיוקים ולפחות "שישה שקרים" שאותם מנה בפניו. "הסרט מציג את ישראל כאויב אכזרי", הלין.
"עם ההצהרה הזו היא פגעה בי", אומר בכרי והדלפת המכתב שלו ושל חבריו לתקשורת הצליחה עכשיו ליירט בכלל את שיגורו.

שלושה ימים לפני פאריס, התארח בכרי בזכרון יעקב במוצ"ש האחרון, לאחר הקרנת סרטו "ג’נין ג’נין" שהוקרן גם ביום חמישי שקדם לו בסינמטק המקומי "סינמה פריפריה" של מיכל שזר-פרי במעלה גבעת זמארין. הסרט, שהיה הראשון להיפסל לאחר 15 שנה, ושבגינו הוגשה כנגדו תביעת לשון הרע על ידי חיילי מילואים שעדיין מתבררת בבית המשפט, זכה לדיון מכובד בהשתתפות הקהל שהגיע להקרנה בסינמה פריפריה, רובם ככולם תושבי האזור, ושכלל גם קומץ תושבי פרדיס.

"עברתי חוויה בלתי רגילה בזכרון יעקב", אומר בכרי בהתרגשות לא מוסתרת, "יצאתי מהמושבה הזו עם תקווה בלב שיש אופציה אחרת חוץ מצעקנות ווכחנות. התרשמתי מאד מהתרבותיות בה התנהל הדיון. היו אמנם כאלה שניסו להסות את החייל שדיבר כנגד הסרט, אבל הצלחתי למנוע את זה מלקרות אני מבקש שיתייחסו בכבוד לכל דעה".

בכרי ביקש להודות לשזר פרי על שנאבקה להקרנת "ג’נין ג’נין", וביקש גם "לברך את מועצת זכרון יעקב שלאחר שיחה, חזרה בה מהתנגדותה להקרנת הסרט במושבה". בגילוי לב הוא אומר: "ציפיתי שבישראל יקבלו את הסרט כמו שקיבלו אותו בזכרון יעקב. אני מאמין שלו הסרט לא היה מותקף בצנזורה, בלינץ’ תקשורתי ובבתי המשפט אולי כך היה קורה, ודיון סביבו היה יכול להתקיים כפי שהתקיים השבוע בזכרון יעקב".

גם בזכרון יעקב לא היתה דרכו של הסרט השנוי במחלוקת נקייה מהתנגדויות, אבל בסופו של דבר הוקרן. "אני לא מופתע שהמועצה התחשבה. זה קרה גם בעבר", אומר מוחמד בכרי, "וגם התנגדויות לא מפתיעות אותי. הנה רק אתמול, יום לאחר הקרנת הסרט, קיבלו עוד שיחת נאצה בסינמה פריפריה. התקשר איזה אחד שהזדהה בשם ’ישראל מאשקלון’ ביקש מהם את הטלפון שלי וקילל ואמר דברים לא יפים בגנות הנהלת המקום".

לא קלים הם ימיו של בכרי, שחקן תיאטרון מוערך, מאז "ג’נין ג’נין". לקהל שצפה בסרט בזכרון יעקב אמר לאחר ההקרנה: "אני יודע שהרגעים האלה הם רגעים קשים. אתם חושבים אולי שלו הייתי ישראלי-יהודי בוודאי שגם לי היה קשה. אבל אגלה לכם שגם לי קשה".

בכרי: "הסרט הזה הוא כאב. כאב חד-צדדי, אבל כאב. לא קל לדבר על פצע שפתוח מזה כ-60 וכמה שנים. לא נהניתי לעשות את הסרט הזה. אני גם לא נהנה לדבר עליו. הייתי מעדיף לטפל בעניינים אחרים. הייתי מעדיף להשאיר את הדיבורים לפוליטיקאים".

אחד מהנוכחים שהשתתף בלחימה בג’נין הסב את תשומת לבו של בכרי לכך שישנם בסרט אי דיוקים ולפחות "שישה שקרים" שאותם מנה בפניו. "הסרט מציג את ישראל כאויב אכזרי", הלין.

מוחמד בכרי: "אתה לא חייב להאמין לי. לדעתי זה לא משנה אם מישהו בסרט אומר שהיו 11 הפגזות ויסתבר אולי שהיו 11 פגזים. אני עצמי לא הייתי שם בזמן הלחימה. לא הייתי בשום צבא ואני לא רוצה להיות בשום צבא, גם אם הוא מוסרי. אני מאמין שבמלחמה המוסר הוא לא בראש הדברים. כשחברים של מישהו נהרגים, המוסר לא בראש מעיינו. אם חברים שלי היו נהרגים לידי, גם אני הייתי הופך לפרא אדם.

"העירו לי על עדותו של האיש הזקן שמסר כי נורה בידו וברגלו. אני הייתי בטוח שכל אדם שייראה את הקטע הזה, ובוודאי כל יהודי עם מצפון, יבין שהאיש לא מסוגל לשקר. זה נכון שלאחר שנורה נלקח לטיפול בבית החולים בעפולה וזה לא מוזכר בסרט.

מוחמד בכרי - עדיין מנהל מאבקים משפטיים
"בג’נין ג’נין נכשלתי בגדול. נכשלתי כי הסרט לא אפקטיבי בגלל התביעה ובגלל הצנזורה ובגלל שבסופו של דבר לא ראו אותו. אם פגעתי ברגשותיו של מישהו, אני מתנצל. אני לא מתחרט, ולא חוזר בי", בכרי.
"בנושא של הגבורה הפלסטינית לא נגעתי. זה לא הנושא של הסרט, אבל יש גבורה פלסטינית בכל פעם שיש מבצע של צה"ל להילחם בטרור, כי מי שמשלם את המחיר זה האזרחים. הנה במבצע האחרון השתמשו כנגדם בנשק לא קונבנציונאלי ויש על זה דו"ח של גולדסטון, של יהודי שלא רוצה שתיראו כך, ויש הרבה יהודים שלא רוצים שתיראו כך ונאמר עליהם ’בוגדים’".

"אם יש מישהו שמתלונן על עריכה מגמתית אז אני רוצה שתדעו שהרבה מחומרי הגלם היו באיכות כל כך נמוכה ולא באיכות שידור שלא היתה ברירה אלא להאט את קצב התמונה פי 20 כי יד הצלם רעדה ממה שראה ומה שחווה. בחדר העריכה אפילו קראנו לקטעים האלה ’דראנק קאמרה’, מצלמה ’מסטולה’. כשמישהו ברקע קורא ’הטנק עולה עליהם’ זה מה שהוא חשב.

הטנק לא עלה עליהם ואני גם לא אומר את זה. בסרט רואים שהטנק נעצר. זכותו של כל אדם לפרש את הקטע הזה איך שהוא רוצה ולעשות ספקולציות אבל זכותי להגן על מה שעשיתי. יכול להיות שזה מראה אכזרי. יכול להיות שזה אחד המראות הקשים של הסרט, אבל אתה צריך כל מיני דברים ליצירה קולנועית. אני לא אדם מושלם.

"האמת היא שעשיתי שתי גרסאות, אחת מהן אחרי ששמעתי מחברים שחלק מהקטעים מיותרים. לדוגמא, בסרט שראיתם בחור אחד אומר שהיהודים הם לא יצירי אלוהים. לדעתי זה אנטישמי ואני כל חיי נלחם באנטישמיות אז הורדתי את זה בגרסא השנייה".

בכרי, אגב, מודה שטבח לא היה שם בג’נין, לפחות לא במימדים שתוארו בתקשורת ע"פ שמועות שהגיעו בזמן אמת מג’נין הנצורה. "בדקתי. היו עשרות הרוגים", הוא אומר בניגוד לדיווחים של אז על מאות, "הסרט בא לספר אמת אבסולוטית אבל אמת היא דבר רשמוני. אתה רואה מהצד שלך".

המלחמה שלו על שלום כמעט הרגה גם אותו. לג’נין נאלץ להסתנן דרך ההסגר של צה"ל, וכשעמד בזמנו עם אנשים במחסום "בא חייל שלצערי חבש כיפה, שאצלי זה דבר מאד מכובד, וירה עלינו באם-16. אם לא היה לידנו קצין משטרה ערבי שלקח לו את הרובה, אולי גם היה הורג אותנו. יכול להיות שגם יהודי היה עוצר אותו. אני נלחם על השלום והוא רוצה להרוג אותי? העם הפסלטיני זה לא אינדיאנים. אנחנו נלחמים על זכותנו לחיות בשלום ובשוויון וזה לא יקרה כל עוד יש כיבוש. אנחנו נלחמים שיהיה הסדר".

את ג’נין ג’נין החרימו לא רק בישראל. גם בעולם. באופן מפתיע, אולי, הוא לא זכה להצלחה גם בעולם הערבי. בכרי חושב שהמאבק עם הצנזורה הרגה את הפוטנציאל המסחרי שלו בזמן כשעוד היתה התעניינות במה שקרה בג’נין. "שנתיים נלחמתי עם הצנזורה", הוא מספר, "בסוף הוצאתי היתר אבל זה היה מאוחר מדי. בינתיים הפכו אותו לפרופגנדי, טענו שהוא שקר, קראו לו אנטישמי.

ישראל הצליחה לגייס אלפי אנשים שעבדו כנגד הסרט בעולם. גם אני מסתובב הרבה בעולם ואני חייב לומר לכם שהשד לא נורא כל כך למרות שיש אנטישמיות ויש גם שנאה כנגד ערבים. אפילו בתחנת הטלוויזיה ARTE הצרפתית ביטלו את הקרנת הסרט יום לפני השידור. הסרט הוקרן בקטלוניה בספרד, לא עם פוטנציאל צפייה גדול מדי, ובתחנת הטלוויזיה של ראש הממשלה חרירי, זה שנרצח בלבנון. לא תחנת ’מיינסטרים’. מאז הוא לא הוקרן בשום מקום בעולם למעט בסינמטקים קטנים.

"כל מה שיש לי מ-2002 זה כאב ראש אחד גדול וטרטורים ורדיפות בגלל הסרט. המדינה, הממשלה, הצנזורה, ו-5 מילואימניקים שתבעו אותי והמשפט עדיין נמשך גם היום. שילבתי קליפים מהלחימה כדי שעניין ’הראשים המדברים’ לא ישתלט על הסרט והוא יהיה משעמם מדי. אולי הם לא כל כך טובים. אולי בגלל זה חשבו שהוא סרט תעמולה. אולי בגלל שאני בכלל שחקן ולא במאי.

"אולי הייתי צריך להקדים ולומר שב-27 במרץ לפני פסח, היום הכי קדוש ליהודים היה פיגוע וכתוצאה ממנו פתחה ממשלת ישראל במבצע ’חומת מגן’. אולי אם הייתי עושה את הסרט היום הייתי עושה סרט יותר טוב. יכול להיות שזה היה מקל על האנשים שצופים בסרט. אני לא מצטדק או מנסה לחלץ את עצמי מהפלונטר. אני לא כתב של ישראל ואני לא כתב של פלסטין. בגלל זה גם לא ציינתי שמות, מספרים ותאריכים. הסרט הוא על הטראומה שאנשים עברו. אני מודה שעשיתי טעות נוראית שלא השארתי את הקטע עם הנגמ"ש שלוקח את האיש לבית החולים".

"בג’נין ג’נין נכשלתי בגדול", אומר מוחמד בכרי, "נכשלתי כי הסרט לא אפקטיבי בגלל התביעה ובגלל הצנזורה ובגלל שבסופו של דבר לא ראו אותו. אם פגעתי ברגשותיו של מישהו, אני מתנצל. אני לא מתחרט, ולא חוזר בי".

מוחמד בכרי - ציפה שיקבלו אותו
"ציפיתי שבישראל יקבלו את הסרט כמו שקיבלו אותו בזכרון יעקב. אני מאמין שלו הסרט לא היה מותקף בצנזורה, בלינץ’ תקשורתי ובבתי המשפט אולי כך היה קורה, ודיון סביבו היה יכול להתקיים כפי שהתקיים השבוע בזכרון יעקב", בכרי.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }