נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > יציאת מצרים
9 לאפריל 2010
יציאת מצרים
איתי משה, 09/04/2010 - 13:34
חבר הכנסת דב חנין לא מתייאש. כבר פעמיים הוא ניסה להעביר את החוק שיחייב את מדינת ישראל לקיים את אמנת האו"ם בנושא הפליטים עליה חתמה ב-1951 ופעמיים נכשל. עכשיו הוא מנסה בשלישית, ולמרות ההקצנה, מקווה להצליח במאבק ולדאוג לפליטים שחווים רצח עם ממש לידינו. בישראל נכון לשנת 2010 חיים קרוב ל-19,000 מבקשי מקלט ופליטים ממדינות שונות באפריקה. רדיפות שלטון, מלחמות אזרחים, מאורעות של רצח עם ומעשי זוועה אחרים אילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם ביבשת השסועה ולחפש הגנה במדינה הדמוקרטית היחידה באזור, ישראל.
פליטי דרפור, מגזין המושבות.
נכון להיום, מוערך מספר ההרוגים בסכסוך בכ-450,000 בני אדם. למעלה מ-2.7 מיליון בני אדם גורשו בכוח מבתיהם שכפריהם הועלו אש, מקורות המים זוהמו או נהרסו, משק החי נגנב או הושמד ותושבים נאנסו ונרצחו ללא עוול בכפם. כבר בשנת 2003 הבין האו"ם כי מדובר ב"אסון ההומניטארי הגדול בעולם".בתמונות ניצולי דרפור המתגוררים בזכרון יעקב. [צילומי ארכיון: יואב איתיאל]

בישראל נכון לשנת 2010 חיים קרוב ל-19,000 מבקשי מקלט ופליטים ממדינות שונות באפריקה. רדיפות שלטון, מלחמות אזרחים, מאורעות של רצח עם ומעשי זוועה אחרים אילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם ביבשת השסועה ולחפש הגנה במדינה הדמוקרטית היחידה באזור, ישראל.

"המונח ’פליט’ חל על אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו, בשל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה פוליטית מסוימת או בהיותו מחזיק בהשקפות פוליטיות מסוימות", נכתב באמנת האו"ם ב-1951, "הוא אינו יכול להיעזר בהגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור, ואם נמצא הוא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה התגורר באורח קבע קודם, נחשב הוא חסר אזרחות".

בשנת 1951 בעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה והשואה, נחתמה באו"ם האמנה הבינלאומית שמסדירה וקובעת את מעמדם של הפליטים. מדינת ישראל נטלה אז תפקיד מרכזי בניסוח האמנה וכמובן גם חתמה עליה. למרות זאת, כיום המדינה אינה ממלאת את חובותיה בנושא ואין מדיניות ברורה בנוגע למעמדם וזכיותיהם של הפליטים.

הפליטים שמגיעים לארץ דרך גבול מצרים, נמלטים לרוב ממדינות שונות באפריקה וביניהם בולטים הניצולים מרצח העם המתרחש בחבל דרפור שבסוד. שם רודפות מליציות מוסלמיות בשיתוף עם הממשל המרכזי, ומנהלות מסע השמדה אחר קהילות שבטיות של חקלאים אפריקאיים שאינם מוסלמים. בסכסוך, נכון להיום, מוערך מספר ההרוגים בסכסוך בכ-450,000 בני אדם.

למעלה מ-2.7 מיליון בני אדם גורשו בכוח מבתיהם שכפריהם הועלו אש, מקורות המים זוהמו או נהרסו, משק החי נגנב או הושמד ותושבים נאנסו ונרצחו ללא עוול בכפם. כבר בשנת 2003 הבין האו"ם כי מדובר ב"אסון ההומניטארי הגדול בעולם" והחל לפעול בניסיונות לפתור את הסכסוך, אך כרגע ללא הצלחה. העולם ברובו שותק, אולי מכיוון שמדובר במוסלמים שחורים המעורבים בסכסוך מקומי במדינה אפריקאית.

הפליטים שהצליחו לברוח מן התופת ולהגיע לישראל נאלצים להתמודד עם מציאות חיים קשה, אלפי מבקשי מקלט נמצאים עדיין במעצר במתקני כליאה שונים ברחבי הארץ ללא תאריך שחרור, אחרים חיים בערים השונות בישראל ללא מעמד מוסדר, ללא היתרי עבודה וללא נגישות לשרותי בריאות ורווחה חיוניים, סעד משפטי או דיור. הם חיים בתחושה של חוסר וודאות בנוגע לעתידם, דבר המוביל למצוקות כלכליות, פיזיות ונפשיות קשות.

פליטי דרפור, מגזין המושבות.
"מבחינת המשפט הבינלאומי, פליטי דרפור נחשבים לפליטי מלחמה. אמנת זכויות הפליט שנחתמה ב-1951 וגם ישראל חתומה עליה נותנת זכויות מינימאליות ומגינה על הפליטים. למרבה הצער, ישראל לא מיישמת את האמנה עליה היא חתומה ומתייחסת לפליטים כמסתננים. היא מתייחסת לעובדה שאותם פליטים נכנסו לישראל בצורה בלתי חוקית ולא מתייחסת לשאלה למה הם הגיעו בצורה הזו". דב חנין.
לא מוותר


אחד מנבחרי הציבור היחידים שפועל בבית המחוקקים הישראלי למען אותם פליטים הוא חבר הכנסת דב חנין ממפלגת חד"ש, שהקים לפני שבועיים סניף של המפלגה בגבעת אולגה ומספר ל"מגזין המושבות" על הקשיים הרבים הניצבים בפני אלה שמנסים לעזור.

♦ מה המצב החוקתי של פליטי דרפור בישראל?


"מבחינת המשפט הבינלאומי, פליטי דרפור נחשבים לפליטי מלחמה. אמנת זכויות הפליט שנחתמה ב-1951 וגם ישראל חתומה עליה נותנת זכויות מינימאליות ומגינה על הפליטים. למרבה הצער, ישראל לא מיישמת את האמנה עליה היא חתומה ומתייחסת לפליטים כמסתננים. היא מתייחסת לעובדה שאותם פליטים נכנסו לישראל בצורה בלתי חוקית ולא מתייחסת לשאלה למה הם הגיעו בצורה הזו. נוצר מצב בו הפליטים למעשה מוגדרים כמסתננים ונותרים ללא שום זכות חוקית כאן".

♦ ניסית לקדם את חוק זכויות הפליט אך נכשלת כבר פעמיים. יש עוד סיכוי להעבירו במתכונת הנוכחית?

"ניסיתי לקדם את החוק בהתאם לאמנה שעליה חתמנו בשנת 1951 ולדאוג ליישומה בפועל. לצערי, עד היום נכשלתי פעמיים בכנסת הקודמת ואני מנסה לקדמו גם בכנסת הנוכחית. צריך לתת הסבר כולל לשאלת הפליטים בישראל וצריך שזו תהיה דרך חוקית וברורה. לראייתי, החוק צריך להיות על פי אמנת האו"ם בנושא, אחרת למה חתמנו על אמנת הפליטים אם לא התכוונו לקיים את הכתוב בה?"

♦ אתה מאמין שבכנסת הזו החוק יעבור?

"בכנסת הנוכחית זה יהיה יותר קשה אבל אני לא מתייאש. אני יודע שבמאה ה-20 אנחנו היהודים היינו אלה שברחו, הורינו, דודינו וסבינו. המוני יהודים ברחו והרבה מאוד מדינות סגרו את שעריהן בפנינו ואנחנו מאוד כעסנו על כך, ובצדק.

מה שהיה שנוא עלינו, אל לנו לעשות לאחרים. גם מהעמדה היהודית וגם מהעמדה האנושית ואף מהעמדה המשפטית של המשפט הבינלאומי, אנחנו מחויבים להתייחס בהגינות לפליטים שמצליחים להגיע אלינו מאזורי הטבח. ההצדקה ההיסטורית של מדינת ישראל היא העובדה שאנו מדינה שהוקמה על ידי פליטים ולמען פליטים ולכן אנו צריכים להתייחס בצורה הגונה ואנושית לפליטים שאנו יכולים לעזור".

מדינת ישראל קלטה עד היום עשרות אלפי פליטים ולחלקם אף העניקה מעמד חוקי. בשנה שעברה, לאחר מאבקים ציבוריים רבים, בוטל נוהל חדרה-גדרה, לפיו יכלו הפליטים לגור ולעבוד רק צפונית לחדרה או דרומית לגדרה. שר הפנים, אלי ישי, על אף שהתבטא בחריפות כנגד העובדים הזרים, הקפיא את הנוהל כדי לעזור לפריפריה.

חנין: "חלק גדול מהפליטים נמצאים היום בתל אביב ויש כיום שכונות שלמות בדרום העיר שמאוכלסות ברובם באלפי פליטים. זה מצב טבעי. רוב הפליטים בעולם נוטים להתרכז בערים הגדולות, החזקות והעשירות, ולכן זו היתה לדעתי טעות להגלות אותם לעיירות הפיתוח החלשות. יש לעשות כל מאמץ ולסייע לתל אביב ולערים החזקות האחרות לקלוט את הפליטים בתחומיהן". 

♦ ובתור תל אביבי, גם שכניך מקבלים את התפיסה הזו?

"דווקא בתל אביב התעוררה תנועה גדולה וחזקה של עזרה לפליטים וכמעט בכל שבוע מתקיימת בדרום תל אביב הפגנה של מאות ואלפי תושבי העיר שמגיעים עם הפליטים והעובדים הזרים כדי להגן על זכויותיהם. אני מאוד גאה בעמדה של רוב תושבי תל אביב ודווקא בה, העיר בה חיים מרבית הפליטים בישראל, כמעט ואין הפגנות נגדם".

 לעולם לא עוד

♦ בין הפליטים יש מי שמחפש לעשות כסף, לא?

"יש גם כאלה, אבל הרוב הם ניצולים שמגיעים מאזורי מלחמה, מדרפור, דרום סודן או מהמלחמה באריתראה. אני לא מתנגד לכך שמדינת ישראל תסגור את הגבול עם מצרים. כל מדינה רשאית לסגור את גבולותיה. נכון שזה מסובך מבחינה מעשית ומצריך משאבים, אך יש לברר את מוצאם של המבקשים להיכנס בשערנו ולאפשר רק לפליטי המלחמה להיכנס ארצה. זה לא סותר את העובדה שצריך להתייחס בצורה הגונה למי שכבר נמצא עימנו".

♦ לתת להם תעודות זהות?

"מי שנמצא בישראל כפליט ואנו מכירים בו ככזה, לא צריך לקבל תעודת זהות אלא תעודת פליט שתקנה לו זכויות בסיסיות של פליטים כמו ביטוח בריאות וחינוך לילדים. כאשר המלחמות יסתיימו, הוא יכול לחזור לארצו בביטחון".

♦ בינתיים בממשלה מקדמים את התיקון לחוק למניעת הסתננות שקובע עונשי מאסר ארוכים לפליטים ולמסייעים להם.

"החוק הזה מתייחס לפליטים בצורה הרבה יותר קיצונית ממה שהתייחסו מחוקקי החוק בשנות ה-50 שנאבקו בחוליות המחבלים שהסתננו ארצה. אז דיברו על חמש שנות מאסר והיום החוק קובע 20 שנות מאסר לפליט וגם למי שמסייע לו.

פליטי דרפור, מגזין המושבות.
"אני מאוד מאוכזב שהייתי היחיד שהצביע כנגד החוק הזה, אבל זה קשור לאווירה הציבורית הקיצונית שמשתלטת על הכנסת ועל חלקים מרחבי הציבור. האווירה הציבורית גורמת לחוקים קיצוניים ונדמה שיש תחרות בין חברי הכנסת מי מהם יותר קיצוני. החוק הזה והצעות הדומות לו מסכנות את הדמוקרטיה. נשאלת השאלה באיזו חברה אנו רוצים לחיות ואיך תראה החברה הישראלית בעתיד. מבחינתי המאבק הזה הוא חלק מהמאבק על הדמוקרטיה הישראלית". דב חנין.
"אני מאוד מאוכזב שהייתי היחיד שהצביע כנגד החוק הזה, אבל זה קשור לאווירה הציבורית הקיצונית שמשתלטת על הכנסת ועל חלקים מרחבי הציבור ולא כל כך למציאות בה אנו חיים. האווירה הציבורית גורמת לחוקים קיצוניים ונדמה שיש תחרות בין חברי הכנסת מי מהם יותר קיצוני. החוק הזה והצעות הדומות לו מסכנות את הדמוקרטיה. צריך להבין שהמאבק הוא לא רק על הפליטים ועל אלו שעוזרים להם. נשאלת השאלה באיזו חברה אנו רוצים לחיות ואיך תראה החברה הישראלית בעתיד. מבחינתי המאבק הזה הוא חלק מהמאבק על הדמוקרטיה הישראלית".

♦ בנאום שנשא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כחודשיים הוא טען כי ישראל נלחמת בהגירה הלא חוקית ולא בפליטים וציין כי לא יפקיר אותם למותם.

"בממשלה לא עושים שום דבר. בהרבה מובנים ונושאים, נתניהו מדבר נורא יפה אך בפועל המעשים שלו הפוכים לגמרי. כרגע הנושא המרכזי שנמצא על הפרק מול הממשלה הוא גירוש הילדים הזרים ואנחנו עושים כל מאמץ שהילדים האלה, שנולדו וגדלו בארץ, למדו בבתי ספר ישראליים ושלחלקם הגדול אין שום קשר לארץ אחרת מלבד ישראל. הצלחנו לייצר הסכמה ציבורית מאוד רחבה וחזקה למען הילדים ולמאבק נרתמו גם אנשי רוח ואמנים וכולי תקווה שהממשלה תראה את רצון הציבור ותתחשב בו ושהמאבק למען הילדים יצליח".

♦ אולי יש תקווה. בכל זאת, הממשלה מאשרת בממוצע כניסה של 120 אלף עובדים זרים בשנה.

"למדינת ישראל יש עיקרון של דלת מסתובבת. מצד אחד הממשלה מייבאת לארץ עובדים זרים בתחום החקלאות, הבניין והסיעוד ומהצד השני מגרשים את הפליטים. ההיגיון מאחורי העניין הוא שהייבוא של העובדים הזרים הוא ענף שמניב רווחים עצומים לחברות של סוחרי אדם, החברות האלו מקבלות רווח מכל עובד שהן מייבאות לארץ ולכן ממשיכים לייבא עובדים זרים חדשים כל הזמן. אם לא צריך עובדים זרים, בואו ונפסיק לייבא אותם ונשתמש בעובדים הזרים שיש לנו כאן".

♦ העובדים הזרים לא גונבים את העבודה לישראלים?

"יש לכך פיתרון פשוט. אם יתנו לכל עובד בישראל, גם אם הוא זר, שכר מינימום כמו שנקבע על פי החוק, לא יהיה תמריץ לקחת דווקא עובד זר".

♦ אין לנו רגישות לנושא הפליטים בגלל ההיסטוריה שלנו?

"כנראה שלא, וקשה לי להבין את זה. הדבר מלמד שאנו עוד צריכים להוסיף וללמוד את לקחי השואה, וצריכים להבין שדווקא מאיתנו מצפים ליותר ואנחנו צריכים לצפות יותר גם מעצמנו. אני מאוד מנסה להבין את הטיעונים של הצד השני, שמתנגד לטיפול בפליטים, אך אני חושש שהם נובעים שוב מתערובת של פחד מזרים ודעות קדומות ואני לא יכול להבין אותם אחרי שאמרנו שלעולם לא עוד".

"במאה ה-20 אנחנו היהודים היינו אלה שברחו, הורינו, דודינו וסבינו. המוני יהודים ברחו והרבה מאוד מדינות סגרו את שעריהן בפנינו ואנחנו מאוד כעסנו על כך, ובצדק. מה שהיה שנוא עלינו, אל לנו לעשות לאחרים. אנחנו מחויבים להתייחס בהגינות לפליטים שמצליחים להגיע אלינו מאזורי הטבח. ההצדקה ההיסטורית של מדינת ישראל היא שאנו מדינה שהוקמה על ידי פליטים ולמען פליטים "
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }