נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > פס"ד מוחמד גרבאן
14 לאפריל 2010
פס"ד מוחמד גרבאן
מערכת מגזין המושבות, 14/04/2010 - 13:11
"מי שנוהג באלימות כלפי בן זוג, מן הדין שיישב מאחורי סורג ובריח כדי שלא ימשיך ויסכן את זולתו.... ומכה אשתו, ובנותיו יישב במעצר ובמאסר. וייצא הקול מקצה הארץ עד קצה, שהנוהג באלימות במשפחה ומי שמכה אנשים חסרי מגן – אחת דינו להעצר ולהאסר" (בש"פ 6648/93 מדינת ישראל נ. יעיש אלמליח תק-על 93(4) 197).
בפני כב’ השופט משה גלעד



בעניין:
מדינת ישראל
באמצעות פמ"ח
ע"י ב"כ עו"ד ב. פסקל

המאשימה

נגד

מוחמד גרבאן, ת"ז 023186646
ע"י ב"כ עו"ד ע. עתאמנה

הנאשמים


גזר דין


מבוא

ביום 6.1.2010 הורשע הנאשם על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך של גישור שנערך בפני, בביצוען של העבירות הבאות:

1. תקיפת בת זוג- עבירה לפי סעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ריבוי עבירות)(להלן: "חוק העונשין").
2. גרימת חבלה של ממש לבת זוג – עבירה לפי סעיפים 380 + 382(ג) לחוק העונשין (ריבוי עבירות).
3. דרישת נכס באיומים – עבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין (ריבוי עבירות).
4. הדחה בחקירה – עבירה לפי סעיף 245א’ לחוק העונשין.

הצדדים לא הגיעו להסדר בעניין העונש וניתן צו לעריכת תסקיר ק. מבחן.
כתב האישום בעובדותיו הודה הנאשם

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הנאשם התגורר עם אשתו, ס’ ג’ (להלן: "המתלוננת"), ועם 7 ילדיהם (להלן: "הילדים"), בביתם המשותף בכפר ג’סר א-זרקא.

ביום 24/10/09, בשעות הערב, הנאשם היכה את המתלוננת במכת אגרוף בעינה השמאלית. כתוצאה מכך, נגרמה חבלה בעינה של המתלוננת והיא נזקקה לטיפול רפואי.

ביום 4/11/09, בשעות הערב, 3 מילדיה של המתלוננת צפו בטלוויזיה ודיברו ביניהם. הנאשם כעס על כך שהילדים הפריעו לו ולכן צעק עליהם. המתלוננת התערבה בשיחה, ואז הנאשם היכה אותה בידיו, סטר לה, וחנק אותה בצווארה, כל זאת בנוכחותם של ילדיהם הקטינים. כתוצאה מכך, המתלוננת סבלה ממיחושים בגרונה והיא נזקקה לטיפול רפואי.

ביום 16/11/09, בשעות הערב, המתלוננת ביקשה לצאת מביתה לצורך קבלת טיפול רפואי. הנאשם חסם בגופו את היציאה מהבית, ודרש מהמתלוננת למסור לו סכום כסף בכוונה לגנבו. המתלוננת אמרה לו שאין ברשותה סכום שכזה והתחננה בפניו שייתן לה ללכת, אך הוא סירב והחל לתקוף אותה במכות ואגרופים בפניה ובראשה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בעינה השמאלית ובסנטרה והיא נזקקה לטיפול רפואי.

ביום 19/11/09, בשעות הבוקר, הנאשם דרש מהמתלוננת שתמסור לו סכום כסף בכוונה לגנבו. המתלוננת הסבירה לנאשם כי הכסף דרוש לה לצורך נסיעה לסניף הביטוח הלאומי בחדרה, וסירבה למסור לו את הכסף. הנאשם איים על המתלוננת באומרו שאם לא תמסור לו את הכסף, הוא יהרוג אותה בסכין. לאחר מכן הוציא הנאשם בכוח מידה של המתלוננת, סכום כסף שהיה ברשותה והלך מהמקום.

בהמשך לכך, בערב של אותו היום, הנאשם הגיע למיטתה של המתלוננת, העיר אותה משנתה, דרש ממנה שתמסור לו כסף בכוונה לגנבו וחנק אותה בצווארה באמצעות ידיו. המתלוננת אמרה לו כי נגמר לה הכסף ומאחר ופחדה שהנאשם יפגע בה, עזבה את ביתה והלכה לבית גיסתה.

ביום 20/11/09 בשעות הבוקר, חזרה המתלוננת לביתה. הנאשם ביקש ממנה סכום כסף, והמתלוננת טענה כי אין ברשותה סכום שכזה. הנאשם לקח ממנה בכוח את תיקה, הוציא את מכשיר הפלאפון שלה לקח אותו והלך. לאחר מספר דקות, הנאשם חזר והמתלוננת ביקשה את הפלאפון בחזרה. או אז, הנאשם תפס בשערותיה ומשך בהן בחוזקה וכן, איים על המתלוננת בתנועות אגרוף. המתלוננת הצליחה להתתחמק מפניו והזעיקה את המשטרה.

ביום 24/11/09, בעת שהנאשם היה עצור בתחנת המשטרה בזכרון-יעקב, נערך עימות בין הנאשם והמתלוננת בחדר החקירות שבתחנת המשטרה. במהלך העימות, בשתי הזדמנויות שונות, הנאשם דרש מהמתלוננת לחזור בה מתלונתה.

תסקיר שרות המבחן

ק.המבחן סיכמה את עמדת שרות המבחן בעניינו של הנאשם כדלקמן:

"מהיכרותנו את מוחמד אנו מתרשמים מאדם הסובל במשך שנים מבעיית התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, ונראה כי על רקע זה מתקשה לתפקד כאב וכבעל במערך המשפחתי. הוא מתנהג באימפולסיביות ואלימות כדרך למימוש צרכיו. להערכתנו מדובר באדם בעל דפוסי התנהגות אלימים ביותר. האלימות הינה מילולית, פיסית ורגשית, ויוצרת אוירה של פחד וטרור בתוך הבית. להערכתנו תוצאות והשלכות התנהגותו האלימה בתוך הבית עלולות להיות קשות וחמורות. מוחמד מכחיש קיום דפוסי התנהגות אלימים. בנוסף מכחיש שימוש בסמים. הוא אינו מודע לבעייתיות שבדפוסי התנהגותו ואינו מגלה הבנה למצוקת קרבנותיו, קרי, אשתו וילדיו. בפנינו ביטא מילולית רצון לעבור טיפול גמילה מאלכוהול.
להערכתנו התנהלותו המתוארת של מוחמד, בצד העובדה שלא ערך מאמץ קודם מעצרו להשתלב בהליך טיפולי לגמילה מחומרים פסיכואקטיביים, מצביעים על קושי שלו לגייס כוחות ולהימצא בתהליך טיפולי, ומעלה ספקנות באשר למידת המוטיבציה והיכולת בפועל להיגמל בשלב זה של חייו משימוש בחומרים פסיכואקטיביים, כמו גם על חוסר בגרות והעדר בשלות לעריכת שינוי באורח חייו בעיתוי זה.
חוסר נכונותו להכיר בבעייתיות שבהתנהגותו, כפי שבאה לידי ביטוי בעבירות הנדונות אשר בגין דומות להן נדון כבר בעבר, מצביע להערכתנו על סיכוי גבוה להישנות התנהגות אלימה דומה מצידו גם בעתיד. לאור כל האמור לעיל, ומאחר שמדובר בעבירות חמורות בעלות השלכות מסכנות חיים, אנו סבורים כי קיימת חשיבות לענישה מרתיעה ומוחשית שתציב גבולות ברורים להתנהגותו, דמויית ריצוי מאסר בפועל."


טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירה של אלימות כלפי בת זוג בכלל ובמקרה זה בפרט, כלפי אשת הנאשם, אם שבעת ילדיו, בשל התמשכותה וביצועה לאורך זמן על רקע התמכרותו של הנאשם לאלכוהול.

חומרה נוספת מצא ב"כ המאשימה באיומי הנאשם כלפי אשתו ונסיונו להניעה לחזור בה מתלונתה במהלך עימות שנערך ביניהם בתחנת המשטרה.

עוד הפנה ב"כ המאשימה לגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ט/1) ממנו עולה כי בעבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות כלפי בת זוגו ואף נדון למאסר בפועל של שנתיים שלא הרתיעו כמו גם לא הרתיעו מאסר מותנה שריחף מעל ראשו בן 8 חודשים, בגין עבירות דומות.
(ראוי לציין כי בנושא זה הפנה ב"כ המאשימה לכתב האישום וגזר הדין המקורי (ט/2) ממנו עולה כי ביום 23/8/06 נגזר דינו של הנאשם בשל ביצוע 2 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי אשתו ובעבירת איומים, ובית המשפט נטה עימו חסד בהפעילו מאסר מותנה של שנתיים שחל עליו מהרשעה קודמת דומה באופן חופף, וכן הטיל עליו מאסר מותנה שכיום הינו חב הפעלה.
בגליון הרישום הפלילי הממוחשב נפלו 2 טעויות חמורות בהרשעה זו, דבר שמן הראוי לתקנו ומצביע על החשיבות של בדיקת ההרשעות הקודמות על פי גזרי דין מקוריים.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה בה הושתו על נאשמים בעבירות דומות מאסרים ממושכים בפועל וכך עתר לעשות גם במקרה זה הואיל ולדעתו, במשך שנים השליט הנאשם כלפי אשתו אלימות וטרור כדי שתיתן לו את מעט הכסף שהרוויחה בזיעת אפה מעבודות נקיון, לצורך מימון רכישת אלכוהול על ידו. לזאת הוסיף את אי רצונו של הנאשם להיגמל, דבר שהביא להעדר המלצה טיפולית מצד ק. המבחן ומצביע לדעתו על סכנה להישנות האלימות בעתיד.

לסיכום, ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם, בנוסף למאסר בפועל ממושך גם מאסר מותנה וכן להפעיל את המאסר המותנה, שהינו חב הפעלה במקרה זה, באופן מצטבר.

טיעוני ב"כ הנאשם

עו"ד ע. עתאמנה, ב"כ המלומד של הנאשם, אשר טען כל טענת זכות למען מרשו, ריכז מאמציו בעתירה כי יושת על הנאשם עונש מידתי התואם את מדיניות הענישה הראויה, לדעתו, כלומר, "עונש שחופף את תקופת התנאי".

לצורך כך הפנה הסניגור לפסיקה עניפה של בתי המשפט בה הענישה במקרים דומים ואף חמורים יותר, לדעתו, היתה מקלה באופן משמעותי מזו לה עותר ב"כ המאשימה.

מבלי להקל ראש בחומרת עבירותיו של הנאשם, טען סניגורו כי הן באות על רקע "מחלת האלכוהול" ממנה סובל וכי ראוי דווקא להורות על שליחתו לגמילה יותר מאשר למאסר. לדעת הסניגור הנאשם ניסה להיגמל, אולם בשל מצבו הכלכלי הקשה לא יכל הוא למצוא מוסד גמילה מתאים.
כן הדגיש את הודאת הנאשם בתחילת משפטו ובמסגרת הליך של גישור, דבר אשר חסך זמן שיפוטי רב, ובמיוחד את עדותה של המתלוננת.
בסיכום דבריו עתר ב"כ הנאשם כי אשית על הנאשם "תקופת מאסר מינימאלית".

הנאשם

"בדברו האחרון" אמר הנאשם:
"אני מצטער על מה שעשיתי. אולי טעיתי בגלל שהייתי שותה. אני צריך לעשות גמילה. אני רוצה לעשות גמילה."
דיון

לפני 20 שנה נשא הנאשם את אשתו אשר הולידה לו 7 ילדים, עבדה בעבודות נקיון מזדמנות ומכספים זעומים אלה, החזיקה את הבית, גידלה ילדיה ואף "גידלה" את הנאשם אשר לא עבד באופן סדיר "ובילה" בבטלה ושתיית אלכוהול שנרכש אף הוא בכסף שבא מעמל כפיה של אשתו.

ייתכן ולא היינו שומעים עליו ועל משפחתו אלמלא במשך תקופה ארוכה, תקופת שנים, לא הסתפק הוא בחיי בטלה ושתיית אלכוהול והוסיף להם, על בסיס קבוע, אלימות כלפי אשתו, מיטיבתו.

לא הועיל להרתיעו מאסר מותנה של 24 חודשים שנגזר בחודש מאי 2006 ולא עזר מאסר בפועל של שנתיים ומאסר מותנה של 8 חודשים שנגזרו עליו – בגין אותן העבירות – בחודש אוגוסט 2006.

אלימותו של הנאשם החמירה והוא חזר "לשתות" ולהכות ומשני מוסדות גמילה בהן שהה בעבר נפלט, ובכך דוחה אני טענת הסניגור כי לא יכל להיגמל בשל חסרון כיס.

אכן צודקת ק. המבחן כי לאור האמור קיימת סכנה עתידית שמא יפגע שוב באשתו ודרושה ענישה מרתיעה.

בית המשפט העליון חזר ופסק, כי למען נשרש את התופעה של אלימות במשפחה, שהיא בעצם אלימות של החזק – פיסית – נגד החלשים, האישה והילדים, ראוי להחמיר בענישה למען יירתעו עבריינים בכוח וכן למען יהא זה גמול הולם למי אשר עבר עבירה חמורה זאת.

ע"פ 2157/92 פדידה נ. מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 181; ע"פ 925/07 י’ ח’ נ. מדינת ישראל, תק-על 2008(2) 4545; רע"פ 10822/08 פלוני נ. מדינת ישראל, פורסם באתר "נבו"; ע"פ 6758/07 פלוני נ. מדינת ישראל, תק-על 2007(4) 1188).

נראה כי דברי כב’ השופט חשין, לפני 17 שנים לא חילחלו די בתודעת הציבור ומן הראוי גם כיום, בשל נפיצות התופעה של אלימות במשפחה, להמשיך ולהחמיר בדינם של מבצעיה:

"מי שנוהג באלימות כלפי בן זוג, מן הדין שיישב מאחורי סורג ובריח כדי שלא ימשיך ויסכן את זולתו.... ומכה אשתו, ובנותיו יישב במעצר ובמאסר. וייצא הקול מקצה הארץ עד קצה, שהנוהג באלימות במשפחה ומי שמכה אנשים חסרי מגן – אחת דינו להעצר ולהאסר" (בש"פ 6648/93 מדינת ישראל נ. יעיש אלמליח תק-על 93(4) 197).

על מכותיו הוסיף הנאשם חטא על פשע כאשר בחוצפתו ותוך אי גילוי מורא מן הדין, איים על אשתו ואח"כ בתוך תחנת המשטרה דרש ממנה לחזור בה מתלונתה.

אכן צודק הסניגור כי ניתן למצוא בפסיקה מקרים בהם הושתו על מכי אישה וילדים עונשים מקלים באופן יחסי.

אולם, כידוע כל מקרה נדון לפי נסיבותיו והענישה איננה חישוב אריטמטי גרידא או ממוצע בין כל גזרי הדין שניתנו ע"י כל שופטי ישראל במקרים דומים. העובדה ששופטים שונים גוזרים עונש שונה במקרים הנראים דומים, האחד מחמיר והשני מקל, אינה צריכה להסיטנו מן "הזרם המרכזי" בפסיקת בית המשפט העליון, המכוון להחמיר במקרים כגון אלה שבפנינו.

הנאשם מודע היטב למחלתו, היא מחלת האלכוהול אולם, לא עשה די בחייו כדי להיגמל ואף עתה נראה כי מביע הוא רצון "מילולי" להיגמל ולא רצון כן ואמיתי.

לקולא, אתחשב בהודאתו של הנאשם בתחילת המשפט ובתום הליך של גישור אשר הביא לתיקון כתב האישום ולהסדר טיעון ובכך חסך הוא זמן שיפוטי רב ובמיוחד את העדת המתלוננת.

אם רוצה הנאשם לחזור לחיק משפחתו, קיימת בפניו האפשרות להיגמל משתיית האלכוהול ומנטייתו להשתמש באלימות כלפי אשתו בעקבותיה, במסגרת שרות בתי הסוהר, וכדי ליתן לו תקווה בכוון זה אמליץ כך בפני שלטונות שב"ס.

לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי כל השיקולים לקולא ולחומרא, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 28 חודשי מאסר בפועל.

2. אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן 8 חודשים מת"פ 2033/06 של בית משפט השלום בחדרה, באופן מצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק זה. כך שהנאשם יירצה 3 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 21/11/09.

3. 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם, במשך 3 שנים, כל עבירת אלימות מסוג פשע או עבירה של "סחיטה" לפי סעיפים 427, 428 לחוק העונשין.

4. 10 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים כל עבירת אלימות מסוג עוון או איומים או הדחה בחקירה.

הנני ממליץ בפני שלטונות שב"ס לשלב את הנאשם, אם ירצה בכך ועל פי נוהלי שב"ס, בתכנית לגמילה מאלכוהול ומניעת אלימות במשפחה.

הודעה לצדדים זכות הערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים.


ניתן והודה היום, ל’ ניסן תש"ע, 14 אפריל 2010, במעמד הנאשם וב"כ הצדדים.



מ. גלעד, שופט



קלדנית: ליאת פ.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }