נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > סופר אישה
28 לינואר 2011
סופר אישה
מערכת הגפן, 28/01/2011 - 09:43
בימים אלו מתקיימים צילומי העונה הרביעית של "סופר נני". מיכל דליות, כוכבת התוכנית, תגיע, בין טייק לטייק, לסדרת הרצאות בפרדס חנה ובקיסריה ותנסה לסדר לכם את יחסים בעייתיים. "סופר נני" הוא מותג ש"קשת" מציגה בפנינו כבר שלוש עונות רצופות. מותג איכותי, בעל השפעה, מרגש אבל שאינו מגלה באיזה בית צמחה המנחה, מה היו מערכות יחסיה עם הוריה ואיך כל זה מתקשר לתוכנית. יצאנו לברר מה מסתתר מאחורי הסופר אישה- מיכל דליות.
מיכל דליות
"אישה בשר ודם." מיכל דליות- סופר נני [צילומים: ניצן זהר]

"סופר נני" הוא מותג ש"קשת" מציגה בפנינו כבר שלוש עונות רצופות. מותג איכותי, בעל השפעה, מרגש אבל שאינו מגלה באיזה בית צמחה המנחה, מה היו מערכות יחסיה עם הוריה ואיך כל זה מתקשר לתוכנית. יצאנו לברר מה מסתתר מאחורי הסופר אישה- מיכל דליות.

כשפתחה את דלת דירתה הצנועה והחמימה, בחיוך גדול ומזמין, ראיתי מולי אישה בשר ודם -דמות מוכרת - לא מוכרת. בזמן שדאגה לשתינו לכוס קפה ולפינת ישיבה נינוחה ליד שולחן האוכל, עוזרתה האישית, שנכחה אף היא בבית, הציגה את עצמה והעבירה לי מסר ברור, בזמן שישבה לאורך הראיון בחדר הסמוך כי גם לנני, יש נני משלה. "הזמן קצוב ויש לנצל אותו בענייניות". כך לדבריה.

בבואי, לא פניתי אל דליות לעזרה, כי אם בשאלות אישיות, שאת חלקן, הייתה רוצה להדוף, כמו את אלה שנתקלים בה ברחוב, ומבקשים ממני עצת אינסטנט. אומר לזכותה, שבכל זאת נהגה בנימוס וענתה על כל אחת מהן, ללא סייג ואפילו הוסיפה חיוך לרוב תשובותיה.

בזמן הקצוב שניתן לי, ביקשתי לדעת מי היא מיכל דליות. "אני רואה בעצמי דמות מוערכת ברמה המקצועית וזה מחייב אותי לקחת אחריות כבדה ורצינית על דבריי ועל עצותיי לקהל. להיות תמיד מחושבת. אני לא עוצרת ובוחנת בדיעבד כל שיחה שניהלתי עם כל אדם. אני מאוד ספונטנית, מלאה חיות, אפילו מדברת יחסית מהר, אבל אני כן מודעת לעצמי. אני מאמינה שאני מיישמת את עבודתי בצורה מחושבת ומקצועית, רוב הזמן".

מיכל דליות

קורות חיים

מיכל דליות נולדה ב- 1950, נשואה לבורל’ה (ברוך), אם ל- 4 ילדים וסבתא ל- 5 נכדים. בעלת תעודת הוראה לגיל הרך מטעם סמינר לוינסקי. בוגרת מסלול להנחיית קבוצות והורים של מכון אדלר וכן ביה"ס לאימון של מכון אדלר. בעלת ניסיון רב בהדרכה ובהנחיית קבוצות הורים, אנשי חינוך ועובדים בקהילה. כמו כן עסקה באימון משפחתי. ניהלה את בית הספר להורים והפעילות הארצית בקהילה, במכון אדלר. שימשה כחברת הנהלה במכון. כיום היא משתתפת בתוכנית הריאליטי "סופר נני" בערוץ 2 ומרצה בפני קהלים מגוונים. ב-2009 הוציאה את ספרה הראשון: "’אין ילדים רעים’, שעוסק בהורות ובמשפחה מזוויות שונות. בימים אלא שוקדת על ספרה השני. מדי יום שישי משדרת תוכנית בתחנת הרדיו 103 FM וב- 104.5 FM העוסקת ביחסי הורים ילדים, זוגיות ויחסים משפחתיים.
מה מטרת התוכנית?

"לתקן יחסים לא תקינים. יחסים הם בבית, במקום העבודה, בין הורים לילדים, בין שכנים וגם על הכביש. הכוונה שלי היא לתת לאנשים יותר ידע, תובנות, אפילו טכניקות להתנהלות בתוך מערכות יחסים. כל זה כדי שאנשים ידעו איך לשמור על כבודם, על כבוד האחר ושבסופו של דבר יגיעו למקום של אושר, שהוא בעיניי אינו המטרה אלא הדרך".
לתפקידך הטלוויזיוני נדרשת סבלנות אין קץ..

"גם כשאני נאלצת להדוף ממני אנשים, אני עושה זאת בהמון טאקט וכבוד. אם בא לי להתפוצץ, אני אעשה זאת באוטו או בבית, לא מול אנשים. הסבלנות שלי מגיעה מהידיעה שכשמישהו פונה אלי, הוא בא ממקום של מצוקה וממקום שמאמין כי אוכל לעזור לו. זה קורה הרבה. אנשים חושבים שאם הם נתקלים בי ברחוב או במעלית, הם יכולים לקבל ממני ב’שלוף’ תשובה, על כל שאלה שישאלו. הרי ברור שזה בלתי אפשרי אבל אני מכבדת ומוחמאת מהעובדה שפונים אלי לעזרה".

על התוכנית "סופר נני", נמתחה לאורך השנים לא מעט ביקורת מצד המבקרים והקהל על כך שהתכנית מנצלת ילדים לטובת רייטינג, כשאין ביכולתם להיות מספיק מודעים להשלכות של עניין הפרסום. עוד לפני שהספקתי לסיים את השאלה בנושא, הבעתה של דליות, הפכה בין רגע לכזו המשדרת חוסר הסכמה מוחלטת עם אותן השמצות.

"להגיד שתוכנית ריאליטי שנכנסת לתוך הבית, זה לא תקין, כי ההורים הם אלה שמחליטים להכניס את המצלמה הביתה, בלי להתחשב ברצונם של הילדים, זו אמירה שמעצבנת אותי. הורים קובעים הכול לילדיהם. הם קובעים את שמם, איפה יחיו, לאיזה גן ילכו, באיזה ביה"ס ילמדו. אם המורה לא מוצא חן בעיניהם הם יעבירו אותו כיתה, בלי לשאול אותו. ילד לא מחליט כמעט על שום דבר. הוריו הם אלה שקובעים ומחליטים בשבילו הכול. אני רק מקווה שאותן החלטות יגיעו ממקום טוב, שמבין את משמעות המעשים ואני באמת חושבת שהתוכנית היא יותר מדבר טוב - היא דבר מצוין".

"לפני כשבועיים, סיימתי צילומים לתוכנית שמתעדת את עבודתי עם משפחה שחיה במושב ליד בית שמש. שלשום קבלתי טלפון מהאימא, שנקראה לשיחה בביה"ס, ע"י המורה של הילדה. המורה שהייתה מופתעת לטובה, שאלה את האימא: ’תסבירי לי מה ה"נני" הזו עשתה, כי בכיתה שלי יושבת היום ילדה אחרת לגמרי’. אנשים שלוקחים את עניין החשיפה למקום שלילי, כנראה לא הפנימו את עניין התחלופה האינטנסיבית והזיפזופ של המאה ה-21. באותה מהירות שאנשים וילדים מתפרסמים, הם גם נשכחים ומתחלפים ע"י אנשים וילדים אחרים. אפשר לפתח על זה דיון שלם ’האם זה טוב או רע’, אבל אומר לך איך אני רואה את הדברים: לחשיפה בהחלט יש מחיר וכל ילד שמשתתף בתוכנית, יכול להגיע לביה"ס, אחרי שהילדים בכיתה ראו אותו בוכה בטלוויזיה ולסבול מקצת לגלוג. ההשלכה הזו כל כך קטנה וזעירה מול היתרונות והרווח האדיר של השינוי והשיפור שיתקיימו בחייו. ועד כה הוכחנו את עצמנו".

כששמעה את שאלתי הבאה, נראה כי עיניה שידרו משהו רך יותר. אולי היא הבינה כי היא אינה בעמדת המקשיב, אלא בעמדת המשתף.

איזה מן אמא היית?

"כמו כל הורה, גם אני עשיתי טעויות לאורך השנים עם ארבעת ילדיי. לעיתים הייתי נחושה ונוקשה. אולי הייתי צריכה להיות קשובה יותר לכל אחד מהם, באופן אינדיבידואלי. הרי מדובר בארבע עולמות שונים. את רוב הדברים שאני יודעת ומעבירה הלאה כיום, למדתי בשנים מאוחרות יותר. רק בגיל 40, כשילדיי כבר בגרו. היום אני מייעצת להם איך להתנהל עם משפחותיהם. הם אוהבים לגשת אלי ולקבל ממני עצות".

אלון גל
אלון גל: "מיכל היא ידידה טובה, אשת מקצוע מעולה וגם אדם נחמד. מהיכרותי איתה, כל אדם שהיא נודעת בו, זו ברכה בשבילו."
מי היה המודל שלך?

"אני גדלתי לאבא עסוק מאוד, שעבד קשה מאוד, הגיע הביתה מאוחר ונרדם על הספה בסלון. הוא היה אדם עדין, רך, מכבד מאוד אנשים אחרים. איש חרוץ ומאוד נאמן למשפחתו. אימא שלי הייתה עקרת בית. אישה מאוד תוססת, מפונקת, שתמיד רצתה לבלות ולאבא שלי אף פעם לא היה כוח. הם גידלו אותי ואת שלושת אחיי, להיות עצמאיים מגיל מאוד צעיר. אני זוכרת שחברה של המשפחה נכנסה יום אחד לביתנו, להגיד שלום. כשהיא נכנסה למטבח היא ראתה שם אותי, ילדה בת-12, עומדת ומכינה פירה ושניצלים. היא לא האמינה למראה עיניה, כי בביתה אימה אסרה עליה ועל אחיה להיכנס למטבח פן יעשו בלגאן. אימי נהגה הפוך ותמיד אמרה ’רק תכנסו כדי שזה ירד ממני’".

"אני חושבת שמודל ההזדהות שלי היה אימא שלי. אני מזדהה עם שמחת החיים שהייתה לה, עם השובבות, ההרפתקנות, אבל למרות זאת מעולם לא יכולתי לדבר איתה על דברים אישיים. היא לא אפשרה זאת. בחיי היומיום ומול אחרים, היא הייתה כל אותם דברים שהזכרתי קודם. מולנו, היא שמרה על איזשהו ריחוק. לא יכולתי לשתף אותה במחשבותיי או תחושותיי בתור ילדה וגם לא בתור נערה. היא התביישה לדבר על ארוטיקה. כשהבנתי שלא אוכל לדבר איתה על נושא כזה, לא ניסיתי לדבר גם על נושאים אחרים. עוד סיבה להיות עצמאית".

כמתבגרת, הייתי פעילה ושובבה. כנראה שתמיד אהבתי להוביל ולקבוע. בתיכון הייתי יו"ר מועצת התלמידים, פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד, התנדבתי עם חבריי, לפעילויות עם נוער בשכונות מצוקה וגם מאוד אהבתי ללמוד".

האם בעבודתך מול הורים וילדים, את מזדהה עם סיטואציות מסוימות שחווית על בשרך בילדותך?

"לא". היא עונה בהחלטיות. "אני מניחה שלא פעם הייתי מתוסכלת כשאסרו עלי לעשות דברים שרציתי או שכעסתי על הוריי כשהם הענישו אותי, אבל אני באמת חושבת שהייתה לי ילדות הרבה יותר קלה ונעימה ממה שעוברים ילדים כיום. הרי גם אם הוריי היו יותר קשים וציפו ממני להיות עצמאית כבר מגיל מאוד צעיר, במילים אחרות הם בעצם באו לומר לי: ’אנחנו סומכים עליך!’, דבר שגרם לי להרגיש הרבה יותר בטוחה בעצמי".

"כיום ישנו איזה ’בלבול’ אצל ההורים, שמשפיע על הילדים ועל ההתנהלות הכללית בבית. לא מעט הורים מתרפסים ומבטלים את עצמם ובכך מגדלים את ילדיהם לתוך עולם בו אין להם גבולות. עוד לקות היא חוסר הלימוד והדגש על ראיית הזולת. המציאות אופפת אותנו באנשים אחרים, שיש לראות אותם ולהתחשב בהם. המון ילדים לא מודעים לעובדה שניתן להצליח ולהתקדם גם בלי לרמוס אחרים בדרך".

הדור הזה נקרא דור ה- i(אני). - איי פוד, איי סיקיו, איי פון- הכל מתחיל בי וב-אני. החשיבה שמה דגש על האינדיבידואל, שהוא ללא ספק חשוב, אבל כל דבר שלוקחים בקיצוניות, מבטל דבר אחר ובמקרה הזה, התבטלה היכולת לתקשר, לחיות בין בני אדם אחרים, להתחשב. נעשה מהפך שבא להבין את זכויותיו של הילד, את מה שהוא רוצה, אבל נשכחה בדרך החשיבות, למה שהילד צריך. מורה דרך, מכוון, מישהו ששם לו גבולות. אנשים רואים בגבול, משהו רע, אבל גבול זה ’המעקה במרפסת’. זה משהו ששומר עלינו, נותן לנו ביטחון".

הוצאת ספר שנקרא ’אין ילדים רעים’, באמת אין ילדים כאלה?

"זה לא נכון להגיד: ’הילד רע’. יש ילדים שלמדו להתנהג באופן שגוי כי הם לא יודעים אחרת. הרי הם למדו זאת מאיתנו, מההורים. המסר במשפט הזה בא להגיד להורים - זה לא הילד, אלא זה מה שמלמדים אותו. זה שאנחנו מפנקים את ילדינו והם מחזירים לנו דרישות וצעקות, לא אומר שהם ילדים רעים. מה שאנחנו כן צריכים לעשות זה לשנות את ההתנהלות שלנו מולם. גם אם זה אומר שהם יבכו ויצעקו חזק יותר, בסופו של דבר, הם יבינו. אנחנו צריכים לסמוך על ילדינו, לאפשר להם לעשות את הדברים בעצמם".

ספרי על התקופה בבית הסוהר?

"בסוף שנות ה- 90 עבדתי 3 שנים בהתנדבות בכלא השרון. כשילדיי היו מגיעים הביתה ושואלים את בעלי ’איפה אימא?’ הוא היה עונה ’אימא בכלא’. היה נראה לי מעניין מאוד לעבוד עם אנשים שיושבים אחרי סורג ובריח. גברים שרצו לבקש הקלה בתקופת המאסר שלהם היו צריכים ליצור לעצמם נקודות זכות, שניתן היה לקבל דרך קורסים, שהיו מביאים לשיפור בהתנהגותם. אחד מאותם קורסים, היה הייעוץ שלי ליחסיי הורות מול האסירים. זו הייתה תקופה מאוד מעניינת. לימדתי ולמדתי משם המון".

מה הלאה?

"השאיפה שלי היא להגיע לכל הורה ולכל ילד במדינת ישראל. לשנות, לשפר וללמד אותם את שיטת ההתנהלות הנכונה, כדי שבעוד 20 שנה, כשאותם ילדים יהיו הורים, הם לא יצטרכו לבוא אלי וידעו להתנהל בכוחות עצמם. העבודה היא מרובה ויש עוד דרך ארוכה לעשות עד שמכונת הענק הזאת תעבוד על אוטומט, אבל אני בדרך לשם. אני חושבת שלתוכנית ’סופר נני’ יש השפעה אדירה על חצי מדינה וכל עוד זה עובד, שם אשאר. כיום, אני גם חברת דירקטוריון בעמותת גל-אופ, בה אנו מטפלים באנשים עם מגוון בעיות, דרך טיפול בחוות המרכז הפתוח. בנוסף אני לקראת סיום כתיבתו של ספר שני וכן, ישנה גם שאיפה להגיע יום אחד למשרד החינוך".

סופר-עסוקה

"אכן, יש לי המון על הראש. אחת התוצאות של אבדן האנונימיות היא להיות הרבה יותר בבית. דבר אחד שאני לא מוותרת עליו זו המשפחתיות. זה החמצן שלי. ארבעה ילדי, חמשת נכדי ובעלי.

שלושה חוקים שהיית מחוקקת במשרד החינוך

1. החל מכיתה א’, יש להעביר לילדים שיעורים בשיטת אדלר.

2. להשיב את מעמדו האבוד של המורה, דרך צמצום התערבות ההורים במערכת.

3. פיקוח על הילד וההורים, שיכול להתבטא דרך סדנאות בבתי הספר. פסיכולוג שמתמחה בילדים ישב לשיחה עם הילד, אחת לתקופה, דבר שיאפשר גם למערכת ביה"ס וגם להורים, להיות יותר מודעים וערים למה שעובר על הילד.
לפני שהגענו אל סיומו של הראיון, מצאתי את עצמי מביטה במסך הלפ-טופ שהיה מונח מולנו והריץ תמונות של חמשת נכדיה של דליות. תוך כדי הצפייה באפרוחים המתוקים, היא משתפת אותי בשמו של כל אחד, ובקריירה שהיא צופה לו לכשיגדל. המילים שנכתבו אולי לא ישכנעו את כולנו כי יש צדק בתוכנית הריאליטי המדוברת, אבל הן בהחלט לימדו אותי, עוד כמה דברים על אישה מיוחדת שעושה הרבה מעבר לרייטינג גבוה, בדרכים אחרות, שאותן יש להעריך".


הרצאות


הורה מודרני - ילד דמוקרטי

יום ד’ 2.2.11 - ההורה המודרני והילד הדמוקרטי.
יום ב’ 14.3.11 - גיל ההתבגרות או גיל ההתמרדות.
יום ב’ 11.4.11 - פיתוח בטחונו האישית של הילד.
ההרצאות יתקיימו בשעה 20:30, מחיר לסדרה, 165 ש"ח.
מרכז אומנויות הבמה - פרדס חנה

הרצאה בנושא: "אלף פעמים אמרתי לך - הבנת התנהגויות מפריעות של ילדים", יום ג’, 15.02.11, שעה 20:30. עלות כרטיס: 40 ש"ח

המרכז הקהילתי - קיסריה

מיכל דליות

שיטת אדלר

האדם בורא את המציאות שהוא בוחר

אלפרד אדלר היה רופא יהודי אוסטרי ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. העיקרון המרכזי במשנתו הוא הבחירה חופשית - האדם יכול לבחור את האופן בו יפרש את המציאות ועקב כך הוא בורא את המציאות שהוא בוחר.

תורת אדלר מדגישה את חשיבותן של הנחות היסוד במפגש האדם עם המציאות ומבדילה בין הנחות יסוד הפותחות אפשרויות, לכאלה הסוגרות אותן.

לדוגמה: הנחת יסוד הפותחת אפשרויות כמו: "לטעות זה טבעי, מותר לי לטעות", מאפשרת הוויה בריאה יותר מאשר הנחת היסוד המגבילה באמירה: "טעות היא כישלון ודבר שיש להימנע ממנו".

על פי אדלר, האדם מתאפיין בנקודות הבאות: חברתיות, סובייקטיביות, הצבת מטרות, בחירה והוליזם.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מאסטרו טלויזיה חוגג 80
שר החקלאות אלון שוסטר בביקור בחוף הכרמל
עוצרים את שרשרת ההדבקה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }