נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > אֶמיר קוּסטוּריצה | אביר החלומות שלי
12 למרץ 2011
אֶמיר קוּסטוּריצה | אביר החלומות שלי
מערכת הגפן, 11/03/2011 - 12:16
אולם הקונגרסים המעונב בחיפה, לא ראה ערב כזה מימיו. אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra העלו, למורת רוחם של המאבטחים, את הקהל הנלהב אל הבמה ועשו קרחנה צוענית לצליליו המופלאים של ברנוביץ. כשסיימתי את לימודי הקולנוע, במוסד המהולל "בית צבי", קוסטוריצה פרץ לתודעה העולמית עם סרטו המופלא, "מסע העסקים של אבא" (1985)
אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
האהוב המיתולוגי והנערץ שלי, אֶמיר קוּסטוּריצה, עמד במרחק 40 ס"מ ממני ונעץ מבט ממושך אל תוך עיני.

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
קרחנה מטורפת באולם הקונגרסים, הפכה בן רגע, לאחת מסצנות סרטיו המופלאים של הגאון

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
[צילומים: מרק צורף]

האהוב המיתולוגי והנערץ שלי, אֶמיר קוּסטוּריצה, עמד במרחק 40 ס"מ ממני ונעץ מבט ממושך אל תוך עיני. שנים פיללתי לרגע הזה, שנראה בליל שבת האחרון, כאקט הכי טבעי בעולם. על הבמה, קהל בן 30 ומשהו, רקד באכסטזה, מול עיניהם המודאגות של המאבטחים. זה קרה באולם הקונגרסים השמרני, שלא מימיו קרחנה שכזאת.

קצת היסטוריה. אמיר קוסטוריצה וסרטיו "מסע העסקים של אבא", "שעת הצוענים", "חלום אריזונה", "חתול שחור- חתול לבן", "מתחת לפני השטח", ו"החיים הם נס" טלטלו ושינו את תפיסת עולמי הקולנועי, ברגע אחד.

נולדתי לבית בולגרי, בו כל מפגש משפחתי, התרחש בדרך כלל מסביב לשולחן האוכל והסתיים בשתיית כוסית ערק קטנה ובשירה. שירה שבאה מתוך כאב וגעגוע למולדת האהובה. בין שמחה לעצב, השירה, עם קצת אלכוהול, היוותה מרפא ונחמה לכל מצוקה. כך היה בית הורי שנראה למתבונן מן הצד, קצת מופרע.

בכמה ביקורים שלי בבולגריה, גיליתי ארץ ענייה עד כאב, אך בזמן הארוחה, תמיד היה נשלף אקורדיון, מאיזה ארון צדדי והשירה היתה מרקיעה עד לב השמיים - ביופיה ובכאבה. שירת בלקן צוענית זרמה אצלי בכמויות גדולות, יותר מדם. זה היה ביתי - שמחה, יצר וזעם היו מנת היום, ואף אחד לא ניסה לטאטא שום דבר מתחת לשטיח. זה הדי. אן. איי שלי - לטוב ולרע.

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
 אביר החלומות שלי

כשסיימתי את לימודי הקולנוע, במוסד המהולל "בית צבי", קוסטוריצה פרץ לתודעה העולמית עם סרטו המופלא, "מסע העסקים של אבא" (1985), סרט סטודנטים של במאי צעיר יוגוסלבי ועלום שם, שזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, בחמישה פרסים נכבדים ביוגוסלביה ובמועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, והוא בן 29 בלבד.

בכל סרטיו המאוחרים, הוא זכה לפרסים רבים ולהערכה בינלאומית חובקת ולי הוא נתן אישור סופי שהבית שלי נורמאלי, מה שלא ממש חשבתי, עד שפגשתי בסרטיו, בהם הלך עם ייצרו ובני עמו, באהבה גדולה ובאנושיות אין קץ. ידעתי שבין סרט לסרט, הוא מנגן על גיטרה ותופים בלהקת The No Smoking Orchestra של המוסיקאי המחונן, שאחראי על כל פסי הקול הנפלאים בסרטיו, גוראן ברגוביץ’ ותכננתי להגיע. להסתכל לו בעיניים ולומר תודה.

מרכז הקונגרסים, ליל שישי האחרון, תשע בערב, קהל של בני 50 ומשהו נהר אל האולם, לבוש בקפידה שמרנית, מצפה לשבת על כסאו, לאחר ארוחת ערב שבת תפוחה, במקום לצפות ב"ארץ נהדרת". זה לא היה סימן טוב לערב מגניב, לו ציפיתי, אולי כל חיי.

התיישבתי בשורה 29, בגוש השמאלי, רחוקה עד כאב מהבמאי הנערץ עלי. הקהל מחא באדישות כפיים, כדי לרמוז ללהקה שהוא מוכן. והם עלו בריצה. נגן כינור מחונן, סקסופוניסט צועני, אקורדיוניסט במכנסי ברמודה רחבים, זמר בלבוש עטלף תכלכל, ברגוביץ על התופים ואמיר שלי, עם גיטרה חשמלית, גבוה, מרושל, עייף, לבוש מכנסי דגמ"ח, חולצת טי עם ציור מהוה של צ’ה גוורה ונעלי טימברלנד גבוהות, פרומות שרוכים.

הלהקה ניסתה להלהיב את הקהל החיפאי המנומנם, אך דבר לא קרה. אפילו אמיר, היה רוב הזמן עם הגב אלי. ואז ברגע אחד של טרוף, הזמר ירד מהבמה והחל להזמין את הקהל, בנפנופי ידיים נלהבים, אל הבמה. המבוגרים נשארו לשבת אך קומץ צעירים, ביניהם גם אני, עלינו על הבמה, למורת רוחם של המאבטחים, למסיבה אכסטטית ללא גבולות, עם התמהיל הסמיך של הטירוף הבלקני, רוחב הלב הסלאבי והקצב האורבאני-מערבי.

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
הלהקה ניסתה להלהיב את הקהל החיפאי המנומנם, אך דבר לא קרה

קרחנה מטורפת באולם הקונגרסים, הפכה בן רגע, לאחת מסצנות סרטיו המופלאים של הגאון. הג’אז, הפאנק, הרוק-נ-רול - כל הסגנונות האפשריים התערבבו וסחררו את הקהל, ל"עדליידע" מופרעת עד לאובדן חושים.

הקהל המעונב, שרכש במיטב כספו את הכיסאות בשורות הראשונות, ביקש שנשב אך שום דבר לא עצר בעדנו. קיפצנו, שרנו, צרחנו ורקדנו עד איבוד הדעת. המופע, שהוא מאולתר בחלקו ובנוי על האנרגיות שנוצרות בין הקהל ללהקה, הפך לחגיגה אמיתית. ואמיר שלי, התגלה כביישן, וחיפש את פינת הבמה כדי לפנות את מרכזה לאחרים. היה קשה מאוד לצלם אותו אך הוא נראה מאושר.

לאלו שלא צפו בסרטיו או בהופעת הלהקה, אני מקנאה בכם, על שאתם לפני. אכן, החיים הם נס. נס גדול.

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
הקהל המעונב, שרכש במיטב כספו את הכיסאות בשורות הראשונות, ביקש שנשב אך שום דבר לא עצר בעדנו

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
התיישבתי בשורה 29, בגוש השמאלי, רחוקה עד כאב מהבמאי הנערץ עלי.

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
אמיר קוסטוריצה וסרטיו "מסע העסקים של אבא", "שעת הצוענים", "חלום אריזונה", "חתול שחור- חתול לבן", "מתחת לפני השטח", ו"החיים הם נס" טלטלו ושינו את תפיסת עולמי הקולנועי, ברגע אחד.

  אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra, מרכז הקונגרסים, חיפה

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra, מרכז הקונגרסים, חיפה

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra, מרכז הקונגרסים, חיפה

אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra
אֶמיר קוּסטוּריצה ולהקתו ",The No Smoking Orchestra, מרכז הקונגרסים, חיפה
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }