נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חוקר הטכניון: כיצד למנוע את האסון הבא
11 למרץ 2011
חוקר הטכניון: כיצד למנוע את האסון הבא
פרופסור שמאי אסיף, 11/03/2011 - 11:50
מומחי הטכניון אומרים כי השריפה בכרמל, היא הזדמנות נפלאה להסתכל על המרחב כולו, בראייה כוללת של שילוב האדם והסביבה. "צריך להסתכל על הכרמל ועל המרחב כולו, כשילוב של אדם וסביבה. והתשובה לכך היא תכנון משלב (Integrative Design). התחממות כדור הארץ, העיור, הגלובליזציה ואפילו הוירטואליזציה ושאר התהליכים המואצים העוברים על העולם, צריכים להשפיע על התכנון האורבאני ויש להסתכל על המרחב כולו כשילוב של אדם וסביבה.
Carmel Fire שריפה בכרמל
"הבעיה בכרמל היא שהשריפות הולכות ונעשות תכופות, בכל 5-8 שנים". אומר פרופסור עדו יצחקי. [צילומים: יואב איתיאל]

דעה אישית



"צריך להסתכל על הכרמל ועל המרחב כולו, כשילוב של אדם וסביבה. והתשובה לכך היא תכנון משלב (Integrative Design). התחממות כדור הארץ, העיור, הגלובליזציה ואפילו הוירטואליזציה ושאר התהליכים המואצים העוברים על העולם, צריכים להשפיע על התכנון האורבאני ויש להסתכל על המרחב כולו כשילוב של אדם וסביבה. אם לא נסתכל בראייה כוללת, תמיד יהיו אנשים שיתריעו ושום דבר לא יקרה, ותמיד הם יגידו שמישהו אחר שם להם רגל או חסמים". אומר פרופסור שמאי אסיף מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

"לאחר השריפה ב-1989 הוחלט להכין תוכנית מתאר כוללת לכרמל, אך רשות הטבע והגנים, התושבים, העיריות השונות וכל שאר הגופים השותפים, בנה תוכנית לעצמו, בלי שאף אחד ייראה את התמונה הכוללת".

פרופסור שמאי אסיף
קונפליקט בין איזור חיץ לבין איכות החיים. פרופסור שמאי אסיף [צילום: יואב איתיאל]
"אחד הקונפליקטים הבולטים הוא בין התושבים לבין עצמם. מצד אחד יש המבינים את הצורך באזורי חיץ בינם לבין היער, כדי למנוע אסון, אך מצד שני, איכות החיים שלהם נובעת בין היתר מכך, שהם טבולים בירק".

"דוגמא לתכנון משלב הוא מרחב ניצנים. לקראת פינוי גוש קטיף ובאמצעותו, הוסר האיום על מרחב הדיונות של ניצנים, שהוא אחד מאזורי הדיונות האחרונים בארץ, וכן הוספת יישובים במזרח לכיש, מבלי לפגוע במרחב הביוספרי של שפלת יהודה".

שלושה חוקרים נוספים, מאוניברסיטת חיפה, הציגו את השפעת השריפה על מגוון המינים ועל הקרקע בכרמל. פרופסור עדו יצחקי מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה ואנשי מעבדתו, חקרו כיצד משתנה המגוון הביולוגי של בעלי חיים לאורך זמן. בשל שינויים בסביבה, כגון גובה העצים (אורן, לוטם, קידה), אחוז כיסוי הצומח, אחוז כיסוי הקרקע (מה שנשאר אחרי הסחף), והזמן, יש שינויים בחברת החי ביער.

"חברה זו משתנה כאשר בכל שלב של שיקום השריפה, מינים אחדים משגשגים ואחרים נעלמים. בסך הכל מגיע שיא מגוון המינים, 13-20 שנה לאחר השריפה ובתנאי כמובן שלא הייתה שריפה נוספת באותו מקום. הבעיה בכרמל היא שהשריפות הולכות ונעשות תכופות, בכל 5-8 שנים". אומר פרופסור עדו יצחקי.

פרופסור גידי נאמן מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה וקמפוס אורנים, תיאר את מחזור חייו של אורן ירושלים ואת האסטרטגיה שלו להנביט זרעים, שיצמיחו עצים חדשים דווקא לאחר שריפה.

"יש הרואים באורן ירושלים אויב השריפה. מי שמסתובב בשטח רואה שבשטחים שהיו מכוסים באורנים, הייתה שריפה והיכן שהיו אלונים, הרבה פחות. שריפה היא חלק של המערכת הטבעית בחלקים גדולים של העולם. בישראל אין סופות ברקים בקיץ כמו בארה"ב ולפיכך כל השריפות הן מעשה ידי אדם. ישנם עצים כגון אלון, אלה, זית ועוד, שבהם רק החלק שמעל הקרקע נשרף, אך השורשים מצמיחים אותו מחדש. כמו בעלי החיים, מסתבר שגם עצי האורן זקוקים לעשרים שנה כדי לייצר בנק זרעים בצמרות, שיאפשר התחדשות לאחר שריפה. מכיוון שהשריפות מתרחשות לעיתים תכופות יותר, יש מקומות שהתקרחו מאורנים. עם זאת, צפיפותו של אורן ירושלים בכרמל, גבוהה מדי וכדאי לדללו".

ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגיאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה, סקרה את תופעת סחיפת הקרקע וחשיפת הסלעים שמתחתיה, דבר הגורם לפגיעה במגוון הצמחים שיכולים להיקלט אחר כך בקרקע. מסתבר שגם גשם בינוני כמו שהיה השנה, הספיק כדי לגרום לסחיפת קרקע באזורים שנשרפו.

פרופסור יוחאי כרמל, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, הציג את האמצעים שיש לנקוט בהם כדי להקטין את נזקי השריפות הבאות.

"אזורי חיץ בראשי ההרים, שבצידם יסללו שבילים חשופים, ברוחב צר יחסית וביניהם עצים דלילים. כמו כן אזורי חיץ ליד הישובים, ובהם לשתול חרובים, זיתים ושקדים. התושבים יטפלו בהם וישתמשו ביבולים ובתמורה המדינה תקבל בחינם תחזוקה של שטחי החיץ. אם לא מתחזקים אותם, היער משתלט עליהם במהירות, כפי שהיה בניסיונות קודמים להקמת אזורי חיץ בכרמל".

פרופסור טלי טל, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון: "טיפול נכון בשיקום הכרמל ובשדרוגו, יכול לתת ערך מוסף למדינת ישראל. זה יכול להיות מודל לטיפול באזור, שהוא מצד אחד שכיית חמדה ומצד שני מוקד אפשרי לאסון המוני".


הדברים נאמרו ביום עיון בטכניון, שערכו הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הפקולטה להנדסה אזרחית ו"קמפוס ירוק"
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מאסטרו טלויזיה חוגג 80
שר החקלאות אלון שוסטר בביקור בחוף הכרמל
עוצרים את שרשרת ההדבקה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }