נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > שם קץ לחייו
6 לאפריל 2008
שם קץ לחייו
שרית קדם, 23/01/2007 - 01:08
השבוע נודע לנו כי צעירה בת 19 בת מעגן מיכאל שלחה יד בנפשה. מעבר לכך לא נודעו פרטים.
בשני העשורים האחרונים יש ערנות רבה יותר מבעבר לתופעת ההתאבדות בארץ. בעבר היתה האובדנות בגדר טאבו, ואילו כיום היא נושא מדובר בציבור, בקהילה האקדמית ובעיתונות הכללית.שיעור ההתאבדויות בגיל ההתבגרות אינו הגבוה ביותר לעומת גילים אחרים, אולם מחשבות התאבדות, ניסיונות התאבדות והתנהגות מסוכנת שכיחים בגיל זה יותר מבכל גיל אחר. גיל ההתבגרות הוא תקופה של התפתחות מהירה - פיזית, נפשית ופסיכו-חברתית. תקופה זו קריטית משום שהיא כרוכה בקונפליקטים רגשיים וחברתיים, במתחים, בלחצים ובקשיים בבית ובבית-הספר. מתבגרים עשויים להתמודד עם קשיי ההתבגרות בדרכים שונות: תוקפנות, מרד, התכנסות עצמית, התרחקות פיזית מהקושי (בריחה מהבית), ביטוי הקושי בדרך של סימפטום פסיכוסומאטי, או - במקרים קיצוניים - בניסיון התאבדות.
 
נתונים על התאבדות בקרב בני-נוער בישראל

בני ה- 15-24 הם כ-22% מכלל המתאבדים - מעט יותר משיעורם באוכלוסייה, שהוא 18%. על-פי משרד הבריאות, מספר ההתאבדויות בשנים 2001-2003 היה 370 בממוצע לשנה, כ-70 מהם בני-נוער. יצוין כי אומדן שיעור ההתאבדויות בשנים הללו נותר יציב

בקרב בני 15-24 התאבדות היא סיבת המוות השנייה של בנים והשלישית של בנות. בנים מצליחים לבצע התאבדות פי-ארבעה יותר מאשר בנות.

בקרב בני 15-24 התאבדויות היו הגורם ל-13% מכלל מקרי הפטירה.
שיעור ההתאבדות בישראל נמוך לעומת הממוצע במדינות האיחוד האירופי. לעומת זאת, שיעור ההתאבדות בישראל בקרב בנים בני 15-24 דומה לממוצע המדינות האיחוד האירופי.

בשנת 2000, שיעור ההתאבדות בקרב בני-נוער (15-24) היה כ-6.9 לכל 100,000 (11.8 בקרב זכרים, 1.9 בקרב נקבות).

בקרב בני-נוער, ההתאבדות היתה כ-5% מכלל מקרי האובדנות (התאבדות וניסיונות התאבדות) - 11% בקרב בנים ו-1% בקרב בנות.

שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל.
חלקן של התאבדויות כסיבת מוות בכלל הפטירות הולך ויורד עם הגיל. בקרב בני 15-24 התאבדויות היו 13% מכלל מקרי הפטירה.
 
ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם עולה:
·         ניסיונות התאבדות נדירים למדי לפני גיל 12.
·         בנים התאבדו יותר מבנות, אך בנות ניסו להתאבד יותר מבנים.
·         ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי וההשכלה של ההורים נמוכים יותר, כך גדל שיעור ניסיונות ההתאבדות.
 
זיהוי ילדים ומתבגרים בסיכון גבוה לפני שהם מנסים להתאבד הוא מאמצעי המניעה היעילים ביותר. גורמי סיכון משמעותיים להתאבדות של מתבגרים שקל לזהותם הם: ניסיון התאבדות בעבר, דיבורים על התאבדות, הפרעה דיכאונית ושימוש בסמים או באלכוהול. קל לזהות בני-נוער בעלי נטיות אובדניות כאשר הם בבית-הספר. למשל, באמצעות שאלון שמילאו תלמידים בארצות-הברית בשנת 1998, הצליחו לאבחן שני-שלישים מן המתבגרים שאחר כך פיתחו הפרעה דיכאונית.
 
בסקר של תוכניות למניעת התאבדות בארה"ב סוכמו המאפיינים של תוכניות מניעה מוצלחות:

הן מבוססות על הבעיות והסיכונים של האוכלוסייה שתוכנית המניעה נועדה לה; הן כוונו להביא לשינויים ארוכי טווח;
הן סיפקו תמיכה חברתית ולימדו כישורים חברתיים; הן חיזקו את התמיכה הטבעית של המשפחה, של הקהילה ושל בית-הספר; נערכה ביקורת מדעית כדי לבדוק את יעילותן.

הסקר מנה את סוגי התוכניות למניעת התאבדות הקיימות בארה"ב לפי האסטרטגיות שלהן:
 
·         School Gatekeeper Training - "הכשרת ’שומרי-סף’ בבית-הספר" - תוכנית מסוג זה מכוונת כלפי צוות בית הספר ונועדה לעזור להם לזהות תלמידים בסיכון להתאבדות ולהפנות אותם לקבלת עזרה.
·         Community Gatekeeper Training - "הכשרת ’שומרי-סף’ בקהילה" - הכשרת אנשים בקהילה לזהות צעירים בסיכון להתאבדות ולהפנותם לטיפול.
·         General Suicide Education - "חינוך כללי על אובדנות" - תוכניות בבית הספר המספקות לתלמידים נתונים על התאבדות, מלמדות לאתר סימני מצוקה, ומדריכות כיצד לסייע למי שנתון במצוקה או בסיכון להתאבדות.
·         Screening Programs - "תוכניות איתור וזיהוי" - תוכניות לזיהוי צעירים בסיכון גבוה כדי לתת טיפול לאוכלוסיות ממוקדות.
·         Peer Support Programs - "תוכניות תמיכה לחברים" - תוכניות המכשירות צעירים לספק רשת תמיכה לחבריהם הנתונים בסיכון.
·         Crisis Centers and Hotlines - "מוקדי תמיכה ו’קווים חמים’" מוקדי תמיכה טלפוניים ומרכזים למתן ייעוץ במקרה חירום.
·         Means Restriction - "הגבלת אמצעים" - פעולות להפחתת הזמינות של נשק חם, של תרופות ושל אמצעי התאבדות אחרים.
·         Intervention After a Suicide - "התערבות לאחר התאבדות" - אסטרטגיות התערבות במשבר בעקבות התאבדות של מתבגר, שמטרתן למנוע "הדבקה" ולאפשר לצעירים להתמודד עם תחושת האובדן שאחרי מוות פתאומי של חבר.

מדרכי הטיפול בתופעת ההתאבדות הנקוטות בארה"ב אפשר ללמוד כי: חקיקה היא היבט חשוב בתוכנית על-מנת לאפשר תמיכה כספית בפעילות מניעה בבתי-ספר; חקיקה מאפשרת הכשרת עובדים לזיהוי סכנת התאבדות ולמניעתה, ובכלל זה מורים ומדריכים; רצוי לשלב תוכניות למניעת התאבדות בתוכנית הלימודים במוסדות להכשרת מורים; יש מקום לקשור תוכניות למניעת התאבדות לתוכניות למניעת שימוש בסמים ולמניעת התנהגות אלימה; על המדינה לתת תקציב למחקר בנושא התאבדות.
 
תוצאות הסקר הזה, וסקירה מקיפה של הנעשה בישראל בתחום זה הוגשו לכנסת לפני כשנה. מסתבר כי קיימות תכניות שונות במשרד הבריאות ובמשרד החינוך וכן ועדה בין משרדית המטפלת בעניין. כמובן שלפעילות ולחקיקה נדרש תקציב, כולל להקמת אתר אינטרנט בנושא. נכון, זה לא בראש סדר העדיפויות הלאומי, ובכל זאת כדאי לשים לב, זה קרה, וקורה, ממש כאן לידנו. 

נתונים על ניסיונות התאבדות בקרב בני-נוער בישראל
  • בשנים 1996-2002 נרשמו כ-3,600 ביקורים בממוצע בשנה בחדרי מיון עקב ניסיון התאבדות. כשליש מהפונים היו בני-נוער.
  • ב-2002 נרשמו כ-1,400 ניסיונות התאבדות בקרב בני-נוער שגילם 15-24, ומהם כ-900 בנות (כ-64%) ו-500 בנים (36%).
  • בקבוצת הגיל 15-24 שיעור ניסיונות ההתאבדויות ב-2002 היה הגבוה ביותר לעומת קבוצות הגיל האחרות: 127 מקרים לכל 100,000 בני-נוער.
  • שיעור ניסיונות ההתאבדויות הגבוה ביותר ב-2002 נמצא בקרב בני ה-15-24: 127 מקרים לכל 100,000 בני-נוער. בפילוג הנתונים לפי מין, השיעור בקרב בנות היה 170 לכל 100,000 – פי-שניים מהשיעור בקרב בנים (84 לכל 100,000).
  • יותר ממחצית המבקרים בחדרי המיון עקב ניסיון התאבדות התאשפזו בבית-החולים, רובם במחלקה פנימית. שיעור האשפוזים הגבוה ביותר היה בקרב בני 15-17 – כשני שלישים מהם התאשפזו.
 (הנתונים הם ע"פ דו"ח הפטירות של הלמ"ס בשנים 1996-2002 והוגשו לוועדה לזכויות הילד בכנסת במסגרת דו"ח "אובדנות בישראל" מאת רון תקוה ונעמי מי-עמי, עובדי מחקר ומידע, נובמבר 2005) 

נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד:
·         בשנת 2004 ניסו להתאבד 939 בני-נוער שגילם 13-18, כ-80% מהם בנות. המספרים הרשמיים של משרד הבריאות הם כ-500 (כ-80% מהם בנות). יצוין כי במועצה הלאומית לשלום הילד ובמשרד הבריאות סבורים כי מספר זה אינו משקף את המציאות נוסף על כך, יש כיום ניסיונות התאבדות בקרב בני 12-13, ואף מקרים מעטים בקרב בני 10.
·         כ-45% מניסיונות ההתאבדות של בני-נוער נעשו באמצעות הרעלה, והשאר באמצעות חיתוך ורידים, תלייה, קפיצה ממבנה גבוה ושיטות אחרות.
·         בגורמים שדחפו אותם למעשה ציינו בני הנוער שניסו להתאבד: משבר זהות מינית; תחושת כישלון; בדידות וניכור; העדר מבוגר משמעותי בחייהם; תחושה של חוסר מוצא; העדר רשת חברתית; חרדות ופחדים; שימוש בסמים ואלכוהול.

מוקדי תמיכה טלפונית ("קו חם")

ער"ן (עזרה ראשונה נפשית)
זהו קו חם לכל אדם הנתון במצוקה נפשית. אחת ממטרותיו המוצהרות היא מניעת התאבדות.
בבדיקת פניות של בני-נוער לער"ן בשנים 1996-1998 נמצא שבני-נוער פונים לער"ן בעיקר בשל לחצים של הסביבה, כגון ריב עם הורים וחברים, קשיים בלימודים ובעיות בנושא קיום יחסי מין. שני הנושאים השכיחים אצל מבוגרים הם בדידות והפרעות נפשיות, והם אינם אופייניים לבני-נוער. בפניות של בני-נוער איומי התאבדות שכיחים פי-שניים מבפניות של מבוגרים.

עמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת)
עמותת סהר מציעה באתר האינטרנט שלה (www.sahar.org.il) שירותי עזרה ראשונה מקוונים עבור צעירים, חיילים ומבוגרים השוקלים להתאבד. הזקוקים לעזרה יכולים ליצור קשר בדרכים האלה: שיגור הודעה דרך האתר, השארת הודעה בפורום, שיחת צ’ט עם סייע תורן או שיחה באמצעות תוכנת ההודעות המיידיות ICQ

עמותת "בשביל החיים"
עמותה הפועלת למען משפחות שיקיריהן התאבדו ומפעילה בשבילן "קו חם".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }