נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > בעד החורף
1 לספטמבר 2007
בעד החורף
שרית קדם, 01/09/2007 -
סוף סוף הוא הגיע, הגשם שחיכינו לו כל כך. החקלאים, מפעילי התנורים, הילדים עם המגפיים והמטריות, וגם הנועזים שלא מפחדים מכמה טיפות ויוצאים ללקט פטריות. חורף, וקר, התנור פועל הטישיו בהיכון והמרק על האש.. תענוגות קטנים של חורף. הנה כמה סיבות טובות להיות בעדו.

בגלל הריח

 

בגלל שאין בושם כזה משכר וממלא כמו הריח של אחרי הגשם. כמו ריח של תינוק יונק, כמו ראש של ילד אחרי חפיפה. ככה זה מרגיש. משכיח לרגע את המרוץ של החיים המודרנים, את פיח המכוניות, את החור באוזון. לשאוף מלוא הריאות למרות הקור. להסתכל על הטיפות שזולגות על החלון, להתענג על הבל הפה, ולנשוף. אפשר גם לצייר באצבע על האד שהצטבר, להצטמרר, לפתוח את החלון ולשאוף....ותיכף לסגור שלא נתקרר.

 

בגלל הפרחים (והחמציץ)

 

הגשם מביא איתו את המרבדים הירוקים. העצים מתרחצים, והכל נראה רענן וחדש. השנים הארוכות בהם נוהלה הסברה נגד קטיפת פרחי הבר המוגנים עשו את שלהם. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר מרבדי כלניות ורקפות. וגם את מלך הביצה, הנרקיס. כמו בשיעורי מולדת של פעם, הרקפת הביישנית מתחת לסלע, הכלניות בשלל צבעים, האירוסים, הצבעונים הפורחים ממש קרוב בגני הנדיב או בשמורת הבונים, והנרקיס. אולי יש יפים ממנו אבל הריח, הריח אין כמוהו...

וזה שלא מוגן ואף אחד לא שר לו שירי הלל - מלך החורף, בשבילי - החמציץ. ענפים ירקרקים עם פריחה צהובה, לקטוף ולמצוץ. גם אם התענוג כרוך באימוץ מראה הפרה הרועה באחו, כולל המבט המטומבל. חמוץ אבל משגע.

 

 

בגלל הפטריות

 

לצאת ללקט פטריות - נורא רומנטי. כמו בספרים. לטייל ביער אחרי הגשם, לאתר מושבת פטריות, למצוא את המינים הטובים למאכל, להביא הביתה ולערוך חגיגת בישול. גם אם לא מצאתם או לא העזתם לאכול פיטריות שמצאתם, לא נורא. חיפוש הפטריות הוא חוויה בפני עצמה, הצייד חשוב לעתים מהטרף.

הנוהג הוא שהפטריה היחידה שהמטייל ביערות הארץ קוטף למאכל היא האורניה. הסיבה היא לא התענוג הגסטרונומי, אלא העובדה שמדובר בפטריה קלה לזיהוי, וזו גם הסיבה שבארץ לא ממש נהוג לצאת ליער ולקטוף פטריות למאכל...  מכל מקום תמיד אפשר לעבור אצל הירקן בדרך הביתה.

 

בגלל השלוליות

 

צעיף, מטריה, מגפיים טובים, וקצת רוח שטות. לא צריך הרבה יותר בשביל להרגיש שוב ילדים וללכת לקפוץ בשלוליות. נכון שהאינסטינקט הבסיסי, ההורי, הבוגר, אומר לנו שממש לא, ומלא בוץ ואיכסה ומה פתאום? אפשר בערב, כשאף אחד לא רואה, בשילוב עם הליכת הבוקר, או סתם בדרך לאוטו. לנועזים שביניכם מומלץ לעשות זאת בזוג. מי שמתפדח מאד, יכול להצטרף אל הילדים בתור תירוץ. הנה שלולית - הופ קפוץ. נראה אתכם מתאפקים.

 

בגלל השמיכה

 

משובצת, חלקה, פירחונית או מפוספסת, מפליס, מצמר, מפיקה ומה לא. להניח על מסעד הספה, ולא להזיז משם עד מאי. להתכרבל מול הטלוויזיה, להתרווח עם ספר טוב ביד, להקשיב למוסיקה האהובה שכבר שכחנו, או סתם לבהות. להתכרבל ביחד, אפילו להתמזמז קצת בשביל להתחמם. למשמש את הקצוות כמו ילד שקשור לחיתולי הישן. ולעבור משם, מהספה והשמיכה, רק אל הפוך הגדולה שמחבקת חיבוק מלטף ומנחם, ואומרת לילה חמים וטוב. פלא שכל כך קשה לצאת ממנה בבוקר.

 

בגלל התה

 

עם נענע, עם לואיזה, עם למון גראס או מרווה, ועדיף עם כולם יחד. עם קינמון, עם ציפורן, חליטה של קמומיל או פירות יער. אפשר להתבשם מגידולי הגן או העציץ. אפשר לרכוש שלל חליטות וצירופים. מים חמים, קנקנן גדול, ספל, אפשר כמה עוגיות חמאה או שוקולד צ’יפס אבל אפשר גם בלי. בריאות.

 

בגלל הערמונים

 

ערמונים זה בכלל חורף של חוץ לארץ. קרנות רחוב שבהם קולים אותם ומגישים בתוך חרוט מגולגל מנייר עיתון. אבל גם לנו מותר. לחרוץ, ולזרוק לתנור ל-20 דקות. הריח משגע, קולות ההתפצחות מפתים, וכל שנותר הוא להוציא אותם מהאש, לקלוף בזהירות ולהיות בגן עדן. מומלץ עם כוס וויסקי משובח, וסרט רומנטי בדי.וי. די. העצלנים יכולים להסתפק בפופקורן מהמיקרו.... ולא לשכוח את השמיכה.

 

בגלל הקרמבו

 

מוצר ישראלי מובהק שנולד דווקא בבלגיה. ביסקוויט ממולא קצף ביצים נחות מצופה שוקולד. קונפליקט ידוע ונושא לוויכוח הוא האופן הנכון לאכילת הקרמבו. השיטות העיקריות הן כדלהלן: - אחיזת הקרמבו בעוגייה, אכילת הקצפת והשוקולד ולבסוף אכילת העוגייה. - הורדת העוגייה ואכילתה תחילה לפני אכילת הקצפת והשוקולד. - אכילת העוגייה והשוקולד בו זמנית.

סקר שערכה חברת שטראוס גילה כי 69% מהאוכלוסייה מעדיף לאכול את הקרמבו בדרך הראשונה, 12% מעדיפים בדרך השנייה, 10% אוכלים את העוגייה ואת השוקולד ביחד ו-4% אוכלים בצורה שונה בכל פעם שהם אוכלים את הקרמבו. יש אפילו גרסא המשתמשת בו כמעורר תשוקה וככלי עזר ... לא נגיד למה... יש בכל מיני טעמים, כל מיני קרמבואים מתוחכמים בטעם ריבת חלב, קרמל והחדיש ביותר השנה בטעם תפוז. אבל אנחנו בעד הגרסא הישנה והמסורתית, זאת עם הלבן בפנוכו. מממ....

 

אחרון ודי בגלל התותים

 

עם סוכר, עם אינסטנט פודינג וניל, עם שמנת, עם יוגורט, להכין ריבה לפזר על פנקייק, לאפות, לצפות בשוקולד. והכי טוב, בלי לעשות כלום, לשטוף, לאחוז בעלעל ולנגוס. מה צריך יותר?

 

 

ועוד לא אמרנו כלום על התפוזים, והפומלות, על המרק ותבשילי הקדרה, ולא נזכיר את החמין. לא דיברנו על אפנה, על מגפיים וגרביים, על הצעיפים והתירוץ המושלם לאוהבי הכובעים. בטוח שגם אתם תמצאו עוד סיבות להיות בעדו. כמו שאמרנו אנחנו בעד החורף. שיהיה לכולנו חם ונעים.

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }