נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הבטחות במבטחים
29 למרץ 2008
הבטחות במבטחים
שרית קדם, 01/09/2007 - 12:35
לפני שנה בדיוק בינואר 2006. רכשה הגברת לילי אלשטיין את מלון גני כרמל אשר היה ידוע בשמו "בית הבראה מבטחים". במרץ השנה נערך במקום אירוע תרבותי מרשים ומרגש, בו הכריזה הגברת אלשטיין, על כוונתה לשפץ את המקום ולהפוך אותו למרכז אמנויות בינלאומי. על כך ברך בהתרגשות ראש המועצה מר אלי אבוטבול. השבוע נבנתה גדר מקיפה מסביב למקום.
לילי אלשטייןבניין בית ההבראה לשעבר, הניצב על רכס מול הים, הוא אחד מיצירות האדריכלות היפות בישראל, ואף זיכה את מתכננו, האדריכל יעקב רכטר, בפרס ישראל לאדריכלות. המבנה גם הופיע על בול של דואר ישראל. הבניין נחנך כבית הבראה של קרן מבטחים ההסתדרותית ב-1968, אך עם השינויים בהרגלי הנופש בישראל הוא דעך, ויוקרתו חלפה. ניסיונות להפעילו כבית מלון לא צלחו, ולפני כשנתיים הועמד למכירה במכרז.

מתחם בית ההבראה משתרע על 110 דונם של שטח פתוח וחורש טבעי, בחלקו גן לאומי מוכרז. שטח המבנה המרכזי הוא 8,500 מ"ר, ובמתחם יש אחוזי בנייה שלא נוצלו. המכרז עורר את התעניינותן של חברות בנייה מהגדולות במשק, שביקשו לבנות באתר שכונת מגורים. מחירו ההתחלתי של הנכס היה 10 מיליון דולר.
 
חברות בניה רבות הביעו עניין במתחם, אך בסופו של דבר הגישה רק חברת "רסקו" הצעה אשר עמדה על מחיר המינימום. ועדת ההשקעות של קרן הפנסיה מבטחים, בראשות יאיר סרוסי, שדנה בנושא לאחר מכן קבעה כי הצעת רסקו נמוכה, וכי במחיר של 10 מיליון דולר אין למכור את הנכס. בעקבות כך, הוחלט על ביטול הליך המכירה.
 
במהלך מפתיע נכנסה הגברת אלשטיין לתמונה, ובמשא ומתן שארך עשרים וארבע שעות בלבד, רכשה את המבנה ב- 20 מיליון דולר. רסקו פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את ההתקשרות עם אלשטיין ולהצהיר כי רסקו היא הזוכה במכרז. בית המשפט דחה את הבקשה וחייב את רסקו בהוצאות של 100 אלף שקל. 
 
אלשטיין היא אלמנתו של יצחק אלשטיין, ממייסדי חברת טבע. היא אספנית אמנות, חברת הנהלת הדירקטוריון של מוזיאון תל אביב ותורמת לפעילותו, וגם חברה בדירקטוריונים של מוסדות תרבות נוספים. הוריה נולדו בזכרון יעקב, ויש לה קשר סנטימנטלי למקום.
 
במרץ, השנה התקיים קונצרט פתיחה חגיגי באולם המופעים בבניין אולם המופעים בבניין שופץ באופן זמני לקראת האירוע, ולווה בתערוכת אמנות ישראלית עכשווית. בקונצרט הפתיחה תנגן התזמורת הקאמרית הישראלית את המיסה הגדולה של באך, בהשתתפות מקהלת האקדמיה של בודפשט וסולנים ובניצוח ג’והן נלסון. בתערוכה הוצגו עבודות וידיאו ותצלומים מאוסף דורון סבאג שהושאלו לאירוע, לצד עבודות מהאוסף הפרטי של אלשטיין עצמה, ובהן עבודות של סיגלית לנדאו, הילה לולו לין, מיכל רובנר ואורי קצנשטיין. אבל אין ספק שהחלק המרגש של אותו אחר הצהריים היו שני נאומים. האחד של הגברת חנה מרון, שנשנקה מדמעות כאשר דיברה על בעלה המנוח האדריכל יעקב רכטר, ועל האושר שגרמה לה ההחלטה גם לשמר את המקום, וגם להפוך אותו למרכז לאמנויות, נושא הקרוב כל כך לליבה. היא רק הצרה על כך שרכטר, שכבר ראה את המקום בשיממונו בשנים האחרונות לא זכה לחזות "בגאולתו".
הגברת אלשטיין, סיפרה והעלתה דמעות בעיניו של הקהל הרב שהתכנס, כיצד החליטה לקנות את המקום. אלשטיין שהיא נצר למשפחת בונשטיין ממייסדי זכרון יעקב, ביקרה בזכרון את קרובי משפחתה, ובטיול רגלי של שבת, ראתה את בית ההבראה היפהפה נטוש ומוזנח. כששמעה, לדבריה על הכוונה למכרו, ועל כך ש"כרישי" נדל"ן רואים בו פוטנציאל להגדלת הבניה למגורים החליטה בו ברגע לקנות את המקום. תוך יממה, ואחרי שיחות אינטנסיביות עם מר אלי אבוטבול ראש המועצה, נסגרה העיסקה.
 
על השיפוץ אמרה אלשטיין אז: "אדריכלים צריכים לגלות רגישות למקום היפהפה הזה, לדעת לשלב ישן וחדש ולהבין את הרעיונות שלי. הדברים צריכים להיעשות במחשבה ותוך כבוד למקום".

בינתיים מאז הקונצרט החגיגי, הסערה שעוררה העיסקה בעולם העסקים והנדל"ן הישראלי, וההתרגשות שהתעוררה בקרב רבים ובמיוחד בקרב תושבי זכרון יעקב, לא קרה לכאורה דבר. הגברת אלשטיין התחילה לקדם את שיפוצו של המקום.
 
לפני כחצי שנה פורסמה בעיתון "הארץ", כתבה של אסתר זנדברג שטענה, כי התברר שאלשטיין, שלא חסכה התלהבות מיופיו ורוחניותו של "המקום והמבנה הנפלאים האלה", מקדמת בעצמה תוכניות בנייה בהיקפים נרחבים בשטח, כדי לממן את מרכז האמנויות ולהפוך את הפרויקט לכלכלי. במקום ישנן זכויות בנייה לצורכי מלונאות שלא מוצו, ולפי ההערכה אפשר לבנות עד כ-30 אלף מ"ר. כיום השטח הבנוי הכולל הוא כ-8,500 מ"ר בלבד.
בין השאר, נטען בכתבה, יבוצעו שינויים והרחבות בבניין המרכזי כדי להתאימו לייעודו החדש, וחדרי בית ההבראה ייהפכו לחדרי אירוח לאמנים, כיתות אמן ועוד. הבניין גם ישופץ. כמו כן ייבנו בשטח אולם קונצרטים גדול של כ-700 מושבים ואמפיתיאטרון. הכוונה היא גם להקים בניין חדש למלונאות, בנוסף למבנה הקיים, ובו כ-170 חדרים, הנדרשים כדברי אלשטיין לממן את הפעלת המרכז.
בתגובה שפורסמה בכתבה האמורה השיבה אלשטיין כי היא "עושה הכל כדי לשמור על הקיים, אבל אי אפשר לסגוד לקירות שלא משרתים את עם ישראל. זהו רכוש פרטי שלי וזכויות הבנייה מוקנות לי על פי החוק. עד כה מה שאני עושה הוא לפי החוק".
"אני פועלת למען עם ישראל. אני עושה שטחים עצומים לפסטיבלים, אירועים, ביאנלות. אני לא כובשת את ההר, ההר כובש אותי. אנחנו עושים עבודה רצינית, נתתי לאדריכלים עוד זמן לחשוב ובקרוב נבחר בתוכנית. אולי נאחד כמה הצעות. אם כל מיני אנשים יתחילו להתערב עכשיו ולחטט בזכויות הבנייה שלי, אז זה לא ייצא לפועל".

במהלך השנה, ידוע לנו כי הגברת אלשטיין הופיעה מספר פעמים בפני הוועדה לתכנון ובניה בזכרון יעקב. אך התכניות נשארו בינתיים סמויות מן העין.
 
השבוע נבנתה מסביב למתחם גדר חוסמת כפי שנעשה פעמים רבות באתרי בניה. פנינו אל הגברת אלשטיין על מנת לבדוק האם אכן מתחילות העבודות במקום, ומה בעצם עומד לקרות שם.
אלשטיין מסרה כי המתחם נסגר מסיבות בטיחותיות, על מנת שאנשים לא יסתובבו באתר. התוכניות, למעשה, טרם אושרו והכל עדין בתחילת דרכו. 
 
לילי אלשטיין מסרה שהיא מבקשת עוד חודשיים לפני שהיא תפרוס את התוכניות, היא מאד תשמח להיפגש עם תושבים מהאיזור ולשוחח עימם. אבל עדין מוקדם מדי.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }