נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > ריקוד מהבטן ומהלב
1 לספטמבר 2007
ריקוד מהבטן ומהלב
טלי מרגלית, 01/09/2007 -
לאחרונה יצא לי להיות בכמה מפגשי נשים. במפגשים הנשיים יש משהו עוצמתי. נשים שחוות ביחד, מביאות אנרגיה שונה לגמרי, משהו ראשוני יותר, קסום, הוויה של רוך, אינטימיות ומיניות משוחררת מהתייחסות גברית, סקסיסטית הקיימת בחיי היום יום שלנו.
 
במפגש מסוג זה הייתי נוכחת ביום חמישי האחרון של חנוכה. חגיגת "אשת" הביאה את האיכויות הללו ביום מיוחד וגדוש בריקוד, שמחה, שחרור ואחווה נשית. היה שם משהו שלא ראיתי כבר הרבה זמן. ההשתחררות יצרה הזמנה לכל אשה, בכל גיל, בכל מעמד, לקחת חלק בעינוגי הבטן הנשמה והאגן.
 
כשהייתי קטנה ריקודי בטן היו משהו שראינו רק בסרטים ערביים. אשה שעסקה בזה, נחשבה לפחותת ערך ולבלתי מהוגנת. להבדיל אלף אלפי הבדלות, הריקודים שהציגו המורות המדהימות שלקחו חלק ביום המיוחד הזה, שינו את התפישה מקצה אל קצה. הרקדניות יצקו לתוך ריקודן תוכן, הבעה ועוצמה רבה. כל אחת הציגה סגנון ייחודי ואמירה אישית. את האופן בו הן נגעו בכל אשה ואשה שלקחה חלק בקבוצה, ראו במגע, בחיוך ובהבעת הפנים.
 
למה דווקא "אשת"?
 
יעל: רצינו לקשור את השם לאשה בכלל, לאש שבה ולאש של חנוכה. "אשת" תמיד מופיע בהקשר של "אשת איש", ואנחנו רצינו להפקיע את ההקשר הזה לטובת מנעד רחב יותר של אפשרויות: אשת מעגל, אשת אש, אשת הצעיף, אשת הקצב וכד’, וכך כל אשה היא "אשת" במובן רחב הרבה יותר.
 
מה משך אותך לעסוק בריקודי בטן?
יעל: הגעתי לריקודי בטן לפני תשע שנים, כחוג לצורך פעילות גופנית, ונשאבתי כליל פנימה. בכלל לא חשבתי שזה יהיה לי למקצוע, ועדיין אני עוסקת בתחומים אחרים, אבל לאט לאט ראיתי שהריקוד תופס נפח גדול יותר בחיי. לקח לי שנים להבין שהריקוד שינה אותי לחלוטין. הוא שחרר בי משהו שתמיד ידעתי שקיים שם, ולא הצלחתי להגיע אליו, ובהדרגה הרגשתי איך שהוא מעצים אותי. כיום אני לא מסוגלת לתאר לעצמי את חיי בלעדי הריקוד. זאת המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי אי פעם.
 
בחגיגה לקחו חלק כמאתיים תלמידות, רקדניות ומורות, וסתם נשים שבאו להנות.
את היום, יזמו כמה מורות מהצפון, שרצו להעניק לתלמידות שלהן חווית ריקוד ושמחה רבת משתתפות. המפיקות היו יעל גלבוע - רזלה, שמלמדת כאן בזכרון במתנ"ס, ואורטל כהן שמלמדת בחיפה. יחד איתן לקחו חלק עוד מורות צפוניות שכל אחת הביאה איתה את סגנונה המיוחד וגישתה האישית לריקוד ולחיים.
 
בסוף היום, לאחר חפלת הריקודים, כל אחת ואחת נראתה כאילו ניצבת כמה סנטימטר מעל האדמה. הבושה, המבוכה וההסתרה נשארו בבית. כל הנשים נראו כאילו הבטן כבר לא מפריעה, עוד קילוגרם לכאן או לכאן כלל לא משנה ואפילו מוסיף לסגנון ולעסיסיות. אילו נשים יפות.
 
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }