נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > חוף התכלת
24 ליולי 2015
חוף התכלת
יואב איתיאל, 24/07/2015 - 08:43
סיפורה של עיר הנמל דור, החל משורשיה המקראיים ועד לעת החדשה נמצא במוקד התצוגה של מוזיאון המזגגה. עכשיו תוכלו גם ללמוד שם על ייחודה וחשיבותה של העיר הודות לידע הסודי שהיה ברשותה: הפקת צבעי התכלת והארגמן מהחלזונות
הרצוג-הסבא המנוח שנולד בפולין ב-1888, היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל, עד יום מותו ב-1959.
לא פוליטיקה הביאה לקיבוץ נחשולים ביום חמישי שעבר את יו"ר האופוזיציה, יצחק "בוז’י" הרצוג, אלא מחווה לסבא שלו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. [צילומים: יואב איתיאל]
"זה סיפור מדהים" מסכים הנכד, בוז’י הרצוג

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח.

לא פוליטיקה הביאה לקיבוץ נחשולים ביום חמישי שעבר את יו"ר האופוזיציה, יצחק "בוז’י" הרצוג, אלא מחווה לסבא שלו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הרצוג-הסבא המנוח שנולד בפולין ב-1888, היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל, עד יום מותו ב-1959. לפני כן היה הרב הראשי של יהודי אירלנד. מה שקושר אותו לקיבוץ שעל חוף דור הוא עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת לונדון, מ-1913. עוד טרם הגיע לגיל 25, הגאון הצעיר הזה טען תזה מהפכנית. הוא טען כי מקור צבע התכלת בבגדי הכהן הגדול הינו מחילזון אותו ניתן למצוא בחוף דור. מי היה מאמין שדורי-דורות לפני "טנטורה" של הערבים-הפלסטינים דשדשו יהודים במים הרדודים של חוף דור ושלו קונכיות ממי הים.

"זה סיפור מדהים" מסכים הנכד, בוז’י הרצוג, שבמילים אלה פתח את דבריו לנוכחים בפתיחת תצוגה חדשה במוזיאון המזגגה, המוקדשת לשיירי בעלי חיים המתגלים בחפירות ארכיאולוגיות, בהם מיליוני קונכיות "ארגמון קהה קוצים" וקונכיות "ארגמון חד קוצים", הנשלות מחופי האגן המזרחי של הים התיכון, שרידים לתעשיית התכלת והארגמן של העולם העתיק.

במוזיאון הזה נמצא עושר רב של ממצאים. יש צלמיות וקמעות, כדים וכותרות, כלי מלחמה ופולחן, ואפילו פסיפס ייחודי אחד. כולם מצביעים על קשריה המסחריים והתרבותיים של העיר שכונתה "דור המושלת בימים", עם ארצות הים התיכון. אבל בעיקר, אפשר עכשיו גם ללמוד שם על תעשיית הצבעים הנדירים, תכלת וארגמן. התעשייה הזו הייתה מפותחת מאוד בחופי האגן המזרחי של הים התיכון כבר מימי הפיניקים, ושימשה כאחת התעשיות החשובות של תושבי האזור בכלל ושל תושבי העיר דור בפרט. הצבע היקר אשר הופק מן החי, שימש בעיקר כסמל למעמד האצולה ולצרכי פולחן. גם אצל היהודים, אבל לא רק.

עכשיו, עשרות אלפים של יהודים כבר הולכים עם פתיל תכלת כזה, והביקוש הולך וגדל.
מה שקושר אותו לקיבוץ שעל חוף דור הוא עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת לונדון, מ-1913. עוד טרם הגיע לגיל 25, הגאון הצעיר הזה טען תזה מהפכנית. הוא טען כי מקור צבע התכלת בבגדי הכהן הגדול הינו מחילזון אותו ניתן למצוא בחוף דור.

סבא-רבא של ב’וזי הרצוג שנולד בפולין שימש כרב של פאריס. כשגדולי רבני אירופה הסמיכו את בנו, הסבא יצחק אייזיק הלוי הרצוג, כרב, בגיל 19, הוא כבר ידע 3 שנים בעל פה את הש"ס, התלמוד, התורה שבעל פה. הוא היה "אנציקלופדיה תלמודית" מהלכת, ממש כמו שמו של אחד משני מכונים שיקים אחר כך לחקר המקורות. אבל היתה לו גם השכלה כללית רחבה מאוד. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון ובמחקר שלו על "התכלת בישראל" הוא ניפץ את התיאוריה שהיתה מוכרת עד אז ומיוחסת לאדמו"ר מרדזין.

בגדי הכהן הגדול עניינו מאוד את הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בדוקטורט ב-12 שפות, כולל בסינית עתיקה, סבא-הרצוג קובע בבטחון רב שאת צבע התכלת השמימי הפיקו "מכאן, מחוף דור", מקונכית חילזון "ארגמון קהה קוצים". הכל, בלי שביקר בארץ ולמעשה בלי שבניסויים שלו הוא מצליח לשחזר את התהליך להפקת הצבע. כשהוא עושה מאמצים להפיק תכלת מהקונכיה יוצא מעין צבע ירקרק חום.

"חולפות 100 שנים, ופתאום כל הקונספט הזה של התכלת תופס תאוצה אדירה בעם ישראל", משחזר הנכד הרצוג, יו"ר המחנה הציוני ומפלגת העבודה, "יש סביבו הרבה מאוד מיסטיקה", הוא מודה. הוא מספר את שבעסקי הציציות יודעים זה מכבר, כי בין היתר בני הזוג ג’ודי וד"ר ברוך סטרמן "נדבקו בחיידק", והקימו ארגון בינלאומי לקידום הנושא ואף ארגנו כנס אליו הגיעו מאות מדענים העוסקים "בטבע ובצבע, בביולוגיה, ובהיסטוריה יהודית", כלשונו.

עכשיו יש לא רק תיאוריה, אלא הוכחה מדעית ניצחת, אותה בשבוע שעבר שיחזר ד"ר ברוך סמול עיניו של בוז’י הרצוג ומול עיני הנוכחים. 26 שנה לאחר פטירתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שלא הצליח בעצמו להפיק תכלת על פי התיאוריה שלו, הצליח בכך מדען במכון שנקר. זה קרה ב-1986 במכללת שנקר ברמת גן. התהליך להפקת התכלת דורש הכנת מעין מרק חלזונות, בסיר גדול, במשך 14 יום. תהליך שלכל הדיעות הינו מסריח. על פי גרסת "האגדה" אותה מספר ד"ר סטרמן, חוקר שנקר פרופ’ אוטו אלסנר, נדרש בשל כך להוציא את הניסוי אל מחוץ לבנין. הנה, הפלא ופלא, תחת כיפת השמים, הופק החומר בצבע תכלת. בתוך הבנין בלונדון היה הגוון עכור, ותחת השמש הישראלית הקופחת מעל, תכלת ממש כטענת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שבעת שכתב את הדוקטורט שלו בגולה עוד טרם ביקר בארץ ישראל.

יש עמותה אותה מובילים ד"ר ברוך סטרמן, ד"ר ארי גרינשפן ויואל גוברמן. והוקמה אגודת "פתיל תכלת". יש ספר. ויש מפעל - בכפר אדומים, ברחוב החלזון, ברור. המפעל הזה מאפשר ביקורים כדי לראות את תהליך הייצור, ובחוף דור הוא עורך מספר פעמים בשבוע סיורים מודרכים במהלכם מאתרים חולצים נעליים, מפשילים את המכנס, ומאתרים את הקונכיות במי הים. המפעל עצמו מייצר היום כ-20 אלף ערכות תכלת בשנה, ובהתחשב בכך שנדרשים 60 חלזונות לערכה אחת, יש לו צורך ב-1.2 מיליון חלזונות. את זה אי אפשר לשלות בחוף דור. למעשה, רק כ-900 הותרו באופן חד פעמי כדי להוכיח את התיאוריה. מהם יוצרו כמה סטים בהם אחד שניתן כשי לנשיא חיים ויצמן, הבן של הרב, ואבא של היו"ר. את הכמויות המסחריות הנדרשות לייצור הם מייבאים מקרואטיה.

יש עמותה אותה מובילים ד"ר ברוך סטרמן, ד"ר ארי גרינשפן ויואל גוברמן. והוקמה אגודת "פתיל תכלת". יש ספר.
אט-אט, הפסיקו יהודים להשתמש בתכלת ועם הכיבוש של הפרסים, שוב הנוצרים ואחר כך של הערבים, אבד לגמרי הסוד.

שנים שד"ר סטרמן מקדיש את חייו לפענוח משמעות צבע התכלת בעיקר לעם היהודי, מאז לפני כשלושת אלפים שנה ועד היום. באמצע, בערך במאה השביעית לספירה, דווקא בגלל חשיבותו, הוא נעלם, ותהליך ייצורו נשכח - עד שהגיעו הדוקטור וחבורתו ועל בסיס הגילויים של ד"ר וייצמן, פרופ’ אלסנר חידשו את ההפקה ואת קיום המצווה של "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת".

הוא נעלם קודם כל בגלל שהוא היה יקר מאוד, בערך פי עשרים ממחירו של זהב, וכפי שמזכיר ד"ר ברוך סטרמן, "יהודים היו עניים וזה נעשה מסוכן להוציא את התכלת או לאחסן את הצבע בבית. מי שהחזיק את החומרים הנדירים של תכלת וארגמן הואשם בהמרדה ועלול היה להיות מוצא להורג. אט-אט, הפסיקו יהודים להשתמש בתכלת ועם הכיבוש של הפרסים, שוב הנוצרים ואחר כך של הערבים, אבד לגמרי הסוד.

הכל חוזר.

עכשיו, עשרות אלפים של יהודים כבר הולכים עם פתיל תכלת כזה, והביקוש הולך וגדל. סיפורה של עיר הנמל דור, החל משורשיה המקראיים ועד לעת החדשה נמצא במוקד התצוגה של מוזיאון המזגגה ועכשיו גם על ייחודה וחשיבותה של העיר הודות לידע הסודי שהיה ברשותה: הפקת צבעי התכלת והארגמן מהחלזונות המדוברים.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות