נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הסיפור שמאחורי התמונה
21 לאוגוסט 2015
הסיפור שמאחורי התמונה
רעי קציר, 21/08/2015 - 19:23
הצייר אסף בריל מפרדס חנה רק בן 44, אבל הספיק בחייו להיות היפי, לחזור בתשובה ולגדל 7 ילדים, כשבדרך הוא ניצל מפיגוע, שגרם לו לחשוב שוב על אורח חייו. לאורך כל המסלול רק דבר אחד נשאר קבוע, הציור. היום שיצירותיו נמכרות ברחבי העולם, הוא חונך גלריה חדשה במתחם הידית כחלק מאירועי אמנים במושבה
הצייר אסף בריל מפרדס חנה רק בן 44, אבל הספיק בחייו להיות היפי, לחזור בתשובה ולגדל 7 ילדים, כשבדרך הוא ניצל מפיגוע, שגרם לו לחשוב שוב על אורח חייו
הציורים שלו נמכרים בכל העולם, באלפי דולרים, ועכשיו הוא פותח ב"מתחם הידית" בפרדס חנה-כרכור גלריה שתציג את עבודותיו. אסף בריל [צילומים: רעי קציר].

אסף בריל מצייר מאז שהוא זוכר את עצמו. בדרך הוא הספיק להיות פאנקיסט, ניו ווייב, היפי, שאנטי וגם חזר בתשובה והפך לחרדי במשך 17 שנה, במהלכן נולדו לו 7 ילדים, אך גם אז אף פעם לא הפסיק לצייר. היום הציורים שלו נמכרים בכל העולם, באלפי דולרים, ועכשיו הוא פותח ב"מתחם הידית" בפרדס חנה-כרכור גלריה שתציג את עבודותיו, ותשמש גם כסטודיו ללימודי אומנות עם קורסים ומרצים מקצועיים. הפתיחה הרשמית תערך כחלק מהפעילויות ביריד ’אמנים במושבה’ ( 3-5/9).

הוא נולד בחיפה, למשפחה חילונית לגמרי, והחל ללמוד אומנות בויצ"ו, אך עזב אחרי שנה אחת כי לא הסתדר עם המסגרת, ומאז לא חזר. "אני אוטודידקט" הוא מעיד על עצמו ומוסיף "אם לימוד אז רק טכניקות ודברים בסיסיים. אם יש לך את הכישרון אז אפשרי ללמוד את הטכניקות מהר". בגיל 17 הוא שכר ביחד עם חבר דירה בשכונת הדר בחיפה והמשיך לצייר וליצור. אותו חבר למד קולנוע בסם שפיגל, וצילם סרט דוקומנטרי על אסף ועל עבודתו. בסם שפיגל התלהבו מדמותו של אסף ולאחר שזומן לביה"ס התקבל ללימודי קולנוע. כאשר היה בן 23, בשנה השלישית ללימודים, החל לחזור בתשובה. "באותה תקופה גרתי בשכונת עין כרם בירושלים, בתוך ההרים. התחלתי להסתבך עם עצמי, היו לי משברים, אבל אני לא יודע להצביע על משהו ולהגיד שזו הסיבה שבגללה חזרתי בתשובה. אני עד היום מנסה להבין מה עשיתי שם 17 שנה. התחלתי להתחזק לאט לאט אבל האירוע המכונן היה בריב מטורף עם החברה, עם צלחות וכוסות מעופפות מעל הראש, ואז נכנסתי לאוטו, הוצאתי את הכיפה מתא הכפפות ושמתי על הראש ואמרתי "שמרני אל כי חסיתי בך" וזהו. אמרתי לעצמי שלא להתחזק יותר מדי, שהשנה אני רק אלך עם כיפה, אבל אחרי שבועיים כבר הייתי בישיבה".

מצאת שם את התשובה?
"אני בא ממשפחה חילונית למהדרין, לא היה לי אף פעם קשר ליהדות ולתורה. אני לא יכול להגיד למה חזרתי בתשובה וגם למה כל כך מהר הגעתי לישיבה, אבל אני כן יודע להגיד למה נשארתי בעולם הזה כל כך הרבה זמן. חיפשתי הנחה מהחיים. כשאתה חי בעולם שבו אומרים לך שאלוהים אחראי על הכל, אז אתה לא אחראי על כלום, רק צריך להשתדל. זו מחשבה מאוד משחררת. זו מלכודת דבש. בהתחלה זה נחמד, ובתורה יש דברים יפים, נהניתי מהלימוד ומהגמרא, היה לי כיף".

היום שיצירותיו נמכרות ברחבי העולם, הוא חונך גלריה חדשה במתחם הידית כחלק מאירועי אמנים במושבה
"ציירתי מאות ואולי אלפים של עבודות...כאילו לפצות על החסך של כל השנים ההן"

הפסקת לצייר בתקופה שבה היית בישיבה?
"המשכתי לצייר כל הזמן. אף פעם לא הפסקתי כי אני לא מסוגל להפסיק. זה צורך קיומי בשבילי. אני מצייר בעיקר נשים, אבל בעולם הזה אתה לא יכול צייר אישה, כי זה עלול לגרות את היצר, וזה גם לא הפריע לי כי גם ככה הלכתי למקום נורא קיצוני".

אפשר בכלל ליצור אמנות בעולם הזה?
"הייתי רגיל לחיים שבהם מבקשים ממני ליצור, להציג, לעשות תערוכות ופתאום הגעתי לעולם שבו אומרים לך תמחוק את האני, תמחוק את האגו, ואתה עובד על זה, אתה שוטף לעצמך את המח ואומר לעצמך את הדברים האלו, ושאם אני מצייר זה לשם שמיים, וזה חונק".

אז איך החזקת שם מעמד 17 שנה?
"זה לא היה בדיוק 17 שנה. במהלך התקופה הזו ניסיתי לעשות כמה ניסיונות לצייר כרגיל, וגם אז היה לי איזשהו אירוע מכונן שעזר לי לצאת מהעולם הזה. גרתי אז ליד מאה שערים, כבר הייתי נשוי ואב לארבעה ילדים, והיה פיגוע ממש בפתח הבית שלי. יצאתי לזרוק את הזבל בפח וכמה רגעים אחרי שחזרתי הביתה התפוצץ מחבל באותו המקום ו-12 אנשים נהרגו, ואני הייתי בתוך הזה, עזרתי לפצועים, הבאתי דליים של מים, ולמחרת כבר לא יכולתי לתפקד. בדיעבד הבנתי שאני נפגע חרדה מהאירוע הזה. עד אז הייתי משגיח בישיבה, תפקיד בעל חשיבות, והפיגוע ערער אותי לגמרי".

בעקבות הפיגוע חזרת בשאלה?
"זה לא קרה מיד אלא לקח לזה כמעט עשור עד שזה קרה. זה היה מאוד איטי. אני לא רציתי להתנתק, אבל זה השפיע עליי. במשך חודשים לא הייתי ישן בלילות, לא מצאתי את עצמי, חזרתי לעשן. זה הזיז אצלי משהו וגרם לי לחשוב ולהסתכל אחרת על דברים. זה לקח הרבה זמן. היו לי ילדים, והם למדו בתוך הקהילה, אז זה לא קל, זו מלכודת דבש כמו שאמרתי. אני לא אומר שנסדקה לי האמונה בעקבות זה, אבל כן נסדק אצלי משהו, וזו הייתה האישיות הדמיונית שבניתי לעצמי, הרגשתי שלא הייתי אני אלא הייתי בהצגה. שיחקתי רב ושיחקתי משגיח בישיבה, זה כאילו נכנסתי לתוך חלום, ובעולם הזה אי אפשר לזייף. אני הייתי ברסלב ובזרם הזה יש הרבה דברים טובים, כמו למשל שעת התבודדות בכל יום, ובכל זאת התעוררתי מתוך זה איכשהו, ראיתי שזה דמיוני והתחלתי לראות החוצה. דברים החלו להשתנות".

"בעקבות הפיגוע קרו אצלי דברים. שכרתי חדר עבודה ולאט לאט התחלתי לצייר ולחזור לעולם, וזה היה תהליך ארוך של כמה שנים. לפני 5 שנים עזבתי עם המשפחה את ירושלים ועברנו לשכונה חרדית לייט בקריית יערים אבל גם שם היה קשה. אי אפשר לצאת החוצה בלי כיפה או כובע כי לא נעים או שצוחקים על הילדים ולפני שנתיים החלטתי שאני לא בקטע של לשחק משחקים יותר והגענו לפרדס חנה, וכאן כולם חופשיים. כל ילד בוחר את הדרך שלו, מי שדתי יותר ומי שדתי פחות, ואני חופשי ליצור".

בדרך הוא הספיק להיות פאנקיסט, ניו ווייב, היפי, שאנטי וגם חזר בתשובה והפך לחרדי במשך 17 שנה, במהלכן נולדו לו 7 ילדים, אך גם אז אף פעם לא הפסיק לצייר.
מצייר מאז שהוא זוכר את עצמו. אסף בריל.

מתי פתחת את הסטודיו?
"את הסטודיו במתחם הידית שכרתי ופתחתי ישר עם ההגעה לפרדס חנה, והתחלתי לצייר כמו לפני החזרה בתשובה. ציירתי מאות ואולי אלפים של עבודות. עבדתי ללא סוף, כאילו לפצות על החסך של כל השנים ההן".

מדוע הבחירה בציור דמויות נשיות?
"נשים. תמיד ציירתי נשים כי הן יותר יפות בעיניי. יש כמה ציורים בודדים שהם ציורים של עצמי או פרחים, דיוקנאות של אנשים ודברים אחרים".

בריל מספר שהכנת כל יצירה על קנבס לוקחת בין חודש לחצי שנה וכשאני שואל אם לא קשה להיפרד מציור שעליו הוא עבד במשך כל כך הרבה זמן הוא משיב בשלילה. "בשבילי ציורים הם כמו ילדים. בשלב מסוים הם מוצאים מישהו ועוזבים את הבית. אם מישהו בא ואומר לי שהוא אוהב את הציור שלי אז אין שום סיבה שאני לא אמכור אותו. להיפך, אני שמח. זה ממש כמו לשדך את הבת שלך".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
עובדים מצטיינים לשנת 2020
’הגל השני’ בחוף הכרמל: המועצה מספקת פתרונות יצירתיים לתושבים
בזכרון יעקב לא דורכים על צואת כלבים

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }