נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > טיסה ויצירה
7 למאי 2016
טיסה ויצירה
עדי פלג, 06/05/2016 - 10:45
סא"ל (מיל’) ארנון קרמר, תושב זכרון יעקב מציג את ציוריו ואיוריו במוזיאון חיל האוויר בחצרים. התקופות השונות בהן צוירו היצירות המוצגות בתערוכה, מעידות על "הרומן" ארוך השנים עם עולם האמנות. רגע לפני פתיחת התערוכה הוא מספר על יצירה בגובה של 33 אלף רגל
תערוכה מוזיאון חיל האוויר
התקופות השונות בהן צוירו היצירות המוצגות בתערוכה, מעידות על "הרומן" ארוך השנים עם עולם האמנות [צילומים: מתוך התערוכה].
סא"ל מיל. ארנון קרמר
סא"ל (מיל’) ארנון קרמר [צילום ארכיון: יואב איתיאל].
לחיילים באהבה

לפני כשנתיים, בעקבות יוזמה של מפקדת מוזיאון חיל-האוויר דאז, רס"ן דנה קליין וטייס המוזיאון, אל"מ (מיל’) דדי רוזנטל, אושר תקציב לתערוכת קבע במטוס הבואינג, המוצב במוזיאון בחצרים. לאחר תהליך מיון ושחזור, נבחרו כמאה איורים וציורים של סא"ל (מיל’) ארנון קרמר, תושב זכרון יעקב וחבר מערכת "מגזין המושבות" שיוצגו במטוס.

הוא נולד ב-1958 בקרית-אתא, כילד שלישי להורים ניצולי שואה. שם, בין שדות רמת יוחנן ואושה , למד לראשונה להתחבר לקסם הטבע. לכוחות המדע נחשף ב"ריאלי" ובטכניון. ב-1977 התגייס לחיל-האוויר, וסיים בקורס 89 במגמת קרב. במהלך שירותו כטייס קרב הכיר את פלאי עוצמת הטכנולוגיה ומרחב האוויר כמאפשרים תמרון.

התקופות השונות בהן צוירו היצירות המוצגות בתערוכה, מעידות על "הרומן" ארוך השנים עם עולם האמנות. "כנראה שציירתי כל הזמן. הייתי הילד שמכין את הפלקטים בכיתה, אבל כל הילדים אוהבים לקשקש מדי פעם, ואף פעם לא התייחסתי לעצמי כאל צייר", מספר קרמר.

התהליך שעבר עד רגע פתיחת התערוכה לא התחיל בין הפלקטים, ואף לא עם חווה וייס, דודתו, שהייתה ציירת מקצועית. זה התחיל דווקא בקורס־הטיס: "מאחר והייתי בוגר התיכון הריאלי בחיפה, מצאתי את עצמי משועמם למדי בשיעורי הפיזיקה של הקורס, ולכן העברתי את השיעורים תוך איור של המרצים, כשבסוף כל שיעור השלכתי את הנייר לפח. היה לי חבר טוב, דורי כנען שמו, שבסופו של דבר לא סיים את הקורס. דורי נהג להוציא את הניירות מהפח בסוף כל שיעור, ליישר אותם ולאסוף באחד הקלסרים. כשהוא הודח, הוא נתן לי את הקלסר הזה ואמר: ’אל תפסיק לצייר’. אני חושב שבזכותו עשיתי את השינוי התודעתי הזה".

קרמר סיים את קורס-הטיס בהצלחה והיה לטייס "עיט" (סקייהוק) בתל־נוף, היה מדריך בבית־הספר לטיסה, וכמו כן טייס "כפיר" בבסיס עובדה. לאחר כשנתיים עבר לטייסת "אבירי הצפון" ברמת־דוד לטוס על 16-F, קודם כטייס "נץ" ומאוחר יותר כטייס "ברק". ב"אבירי הצפון" טס כעשרים וחמש שנה. לצרכי התדריכים והתחקירים בהם השתתף לאורך השירות, הוא נעזר בנטיותיו האמנותיות, וגם כאן, הגיע המנהג ממקום לא צפוי: "כל טייס נהג למלא מבחן בוקר על דף קטן, אז בצד השני של הדף איירתי איורים קטנים", הוא מסביר. "זה התחיל כציורים שמציגים את הפשט של הביטויים האוויריים, האופייניים כל כך לטייסות קרב. את תחושת החיבור המופלא שבין אדם ומכונה, ניסיתי להמחיש על ידי האנשת המטוסים כבעלי הבעה משלהם. כמי שמכיר את ההוויה המבצעית יכולתי לאייר מצבים שמוכרים רק למי שטס. הציורים צויירו במהלך דקות ספורות, ללא תיקונים או מחיקות ולרוב שולבה בהם קריצה שנונה על האירוע".

התדריכים והתחקירים שאייר לאחר מכן, לא היו הביטוי היצירתי היחיד בעת השירות בחיל־האוויר. בין היתר הוא צייר על זנב מטוס ה"ברק" של אבירי הצפון, על זנב ה "רעם", ציור בו הוא גאה במיוחד, על מטוס "בז" ואפילו על המסוק הימי "עטלף". ציוריו מעטרים את זנבותיהם של כלי־הטיס עד היום.

בהמשך שירותו הצבאי היה קרמר מפקד סימולאטור בבסיס רמת־דוד ומפקד טייסת התעופה, כשבתפקידו האחרון היה ראש ענף היערכות והתגוננות במחלקת המבצעים. "גרנו בבסיס רמת דוד משנת 1985 ועד לפרישה ב- 2000".

תערוכת ציורים ארנון קרמר
F-15 בגרסתו של ארנון קרמר.

לאחר שהשתחרר בדרגת סגן־אלוף עבד בחברת "אלביט" כארבע שנים ושם, בנוסף על תפקידו בפיתוח עסקי יצר את המיצגים בסלונים האוויריים. בהמשך החל לעבוד בחברת "אל-על", שם הוא טס ב-11 השנים האחרונות. "הציורים לחיל האוויר צויירו ללא תמורה ונשארו תמיד בתוך חיל־האוויר, בין החברים", הוא מספר. "קפיצת המדרגה הדרמטית הייתה כשטסתי ללונדון כטייס ’אל-על’ ובאותו היום הגיע לביקור בקוקפיט, חבר של הקברניט ששמע שאני יודע לצייר. הראיתי לו כמה מהעבודות שיש לי בטאבלט, הוא צילם אותן עם הנייד והחמיא לי עליהן. חשבתי שהסיפור יסתכם בכך".

ארנון לא ידע אז, לפני חמש שנים, שהמפגש הארעי יתגלגל משם, ויהפוך להזדמנות ממשית עבורו, להתחיל ולטפח סוף סוף את עבודתו באופן מקצועי. "אחרי מספר שבועות התקשר אותו קברניט, ואמר שדני קרמן, שראה את הציורים שצילם החבר בביקורו בקוקפיט, ישמח לפגוש אותי. עבורי זו הייתה הפתעה גדולה. דני קרמן הוא לא רק איש מדהים, אלא סוג של אליל עבורי. גדלתי עליו". קרמן, שאייר מאות ספרי ילדים עד כה, נודע במגוון סגנונותיו וכמו כן גם באיוריו הסאטיריים לעיתונים שונים.

את המפגשים הם ערכו אחת למספר שבועות, כחלק מתכנית לימודים סדורה שהכין קרמן עבורו, תוך התחשבות בלו"ז הטיסות. "במשך כשנתיים הייתה לי הזכות להיות אצלו בבית וללמוד ממנו, בפעם הראשונה, בצורה מקצועית. זו הייתה חוויה מדהימה עבורי. דני העמיד אותי על הרגליים כיוצר וחשף אותי לדברים להם לא הייתי מודע".

על תהליך גיבוש היצירה הוא מסביר: "אנשים אומרים לי שבאותה סיטואציה ובאותו המקום, הם היו רואים משהו אחר. אני לא מחפש לראות משהו אחר בכוונה. כנראה שאני פשוט רואה אחרת ויש לי התבוננות שונה, שמאפשרת לי להביע זווית שרק אני מבחין בה". קרמר מאמין שיכולת זו קשורה קשר הדוק לתפקידו בחיל־האוויר. "זו מיומנות שהתפתחה אצלי כטייס קרב", הוא מסביר. "המודיעין בעבר לא היה מתוחכם כמו היום, ולכן תקפנו מטרות על סמך תצלומים אנכיים ודו־ממדיים. אלה היו תצלומי אוויר בשחור לבן ,לא עדכניים, שצולמו לעיתים שבועיים לפני המשימה ואפילו יותר. אין הרבה זמן לטעויות, והתנאים האלה מאלצים אותך, לפתח מיומנות של רגישות לפרטים קטנים מתוך התמונה הכוללת ויכולת להמיר תמונה מזוויות ראייה שונות בדומה לסימולציה".

עבור סא"ל (מיל’) קרמר, התערוכה אינה מהווה סוף של מסע, אלא רק את תחילתו. "אני חי בין שני עולמות", הוא אומר. "מצד אחד יש לי את עולם הטיסה, שהוא עולם משימתי ומדויק עם חוקים שאתה לא יכול לחרוג מהם. מצד שני, האמנים הם אנשים חופשיים, אבל אני לא יודע אם אני מסוגל להרשות לעצמי סוג כזה של שחרור טוטאלי, ובמימד הזה יכול להיות שאני מחמיץ משהו. למעשה בין הציירים אני טייס ובין הטייסים אני צייר".

מבצע קדש
איור בהשראת מבצע קדש. 

המפנה הבא קרה בתחילת 2015 כאשר לאוצרת מיקה שורוק נדרש אמן להצגת יצירות בגלריית רהיטים בדרום תל אביב בהתראה קצרה. קברניט באל על המליץ על ארנון והתערוכה זכתה להצלחה גדולה. במהלך שנה זו הוצגו כשבע תערוכות חלקן קבוצתיות וחלקן אישיות שעסקו בתחומי יצירה שונים.

לאחר שלושים שנה כטייס קרב בחיל-האוויר, ממשיך ארנון קרמר לטוס באל-על במטוס בואינג 777. כיום, כשגריר השמיים, המדלג בשבוע אחד בין שלוש יבשות ושגרת היום-יום על הקרקע, הוא מנסה לחוג בקלילות, מעל הקו המתעתע שבין המציאות לדמיון, ובמסעות הטבע שבין היבשות והכרכים. הוא נהנה מחופש המבט ומרחב הראיה והחשיבה, משוחרר להתבונן אחרת, בתום, המשלב נפש של אמן וראש של מדען, עם קריצה שנונה על קיומנו.

הוא יוצר בתשוקה לשמחת חיים. מאייר, מצייר, כותב ומפסל. גם במטבח.

מחובר לטבע, לירח מלא ולים, מאמין בפשטות ומתחקה אחר תבניות האסתטיקה שבטבע, בדומם, בצומח, בחי ובאנושי. מנסה לחשוב חופשי, לרוב בדילוגים רב כיווניים. "וכך, בנדודים שבין 3 ל-33 אלף רגל, אני חג כציפור סלולרית בין העולמות, נעזר בטלפון הנייד המלווה אותי, לתעד את המראות והחוויות הנקרות בדרכי ולחלוק אותם עם חבריי.

ככה אני רואה את הדברים. מהעיניים בגובה הראש ומגובה הטיסה, כיצד הדברים מתחברים, מה מקור החוקיות אם בכלל, מתחקה אחר התבנית והאסתטיקה של הטבע בזום אאוט לגובה, רואה מה שהעין אוהבת לראות ועוצר לדפי קול פנימי".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }