נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הכל נשאר במשפחה
6 למאי 2016
הכל נשאר במשפחה
ארנון שוורצמן, 06/05/2016 - 17:11
סמלת מאיה לבקוביץ’ מגבעת עדה מפקדת על לוחמים ולוחמות בגדוד קרקל וממשיכה את דרכו של סבא דוד, שלחם בקרבות העצמאות והתנדב בעצמו בגדוד בה משרת כיום נכדתו בעת שהוקם
סמלת מאיה בעקבות הסבא דוד
סמלת מאיה לבקוביץ’ מגבעת עדה המשרתת בגדוד הקרק"ל וסבא דוד, שלחם בקרבות העצמאות והתנדב בגדוד בעת הקמתו [צילומים: דו"צ].

סמל מאיה לבקוביץ’, תושבת גבעת עדה, התגייסה בנובמבר 2014 לגדוד קרקל של צה"ל, המשלב לוחמי ולוחמות חי"ר העוסקים בפעילות מבצעית וביטחון שותף, בעיקר בגבולה הדרומי של ישראל. בשירות של מאיה הזדמנה לה גם סגירת מעגל משפחתית. הסבא שלה, דוד לבקוביץ’, שנולד בפולין ועלה ארצה לפני השואה, התנדב בעצמו בגדוד הקרקל עת שהוקם לפני כעשור, במסגרת שירות מילואים בהתנדבות. הסב דוד, ששירת בעצמו כלוחם בחטיבת הנח"ל, לקח חלק במבצע "חומה ומגדל", ומתגורר כיום בכפר ורדים.

מאיה, המתגוררת במושבה גבעת עדה מאז הייתה בת 4, סיימה את לימודי התיכון שלה בכפר הנוער אלוני יצחק. לפני הצבא הייתה פעילה בספורט והשתייכה למועדון הטאיקוון-דו של מתנ"ס זכרון יעקב, שם הגיעה עד לחגורה שחורה. "בזכות הרקע שלי באמנויות לחימה הרגשתי שהרבה יותר קל לי לגשת לשירות קרבי בצבא", מספרת מאיה על שהביא אותה לשירות משמעותי. "גדלתי בבית שבו הערכים שספגתי הם של שירות צבאי כזה. סבא שלי שירת והתנדב שנים על גבי שנים בצבא, אבא שלי שירת כלוחם ביחידת מגלן והדוד שלי היה מ"פ בשריון. האהבה למדינה והרצון לשרת היו תמיד אצלנו בבית ואני ספגתי את זה. התוספת של התחושה שאני מסוגלת, הביאה אותי לשם".

למרות הרקע המשפחתי הסבא, דוד, מדגיש כי הבחירה בשירות מסוג זה הייתה כולה של הנכדה מאיה. "אף פעם לא דחפתי את הילדים והנכדים בכוח לשירות", הוא מבהיר, "נתתי לילדי להחליט, אבל אני מניח שלאורך החיים שלי הייתה השפעה. כנראה שנולדתי ציוני וזה עבר גם לדורות הבאים שלי, ששמעו מה שעברתי בחיים".

בשירות עצמו יצאה מאיה גם למסלול הפיקודי ומשמשת כמ"כית בפלוגה הרובאית של הגדוד. "אנחנו נמצאים כרגע בקו מבצעי באזור הדרום ויש לנו לא מעט משימות, זה פחות או יותר מה שאני יכולה לספר", היא אומרת. "לקורס המ"כים יצאתי אחרי שנה אחת בצבא, עברתי את אותו קורס המפקדים שעושים לוחמים בנים מחטיבות החי"ר כמו גולני, גבעתי, צנחנים".

אילו תגובות את מקבלת בתור בחורה בשירות קרבי?

"זה מתחלק לאנשים שמקבלים את זה ולאלו שלא מקבלים. אלו שמקבלים מאוד בעד, מפרגנים ומעריכים. אלו שלא, קצת מקובעים לדעתי למה שרגילים לראות וזה קצת חבל, כי התגובות שלהם לא תמיד נעימות. דיברתי על זה עם החיילות שלי והרבה בנות סיפרו שהן שומעות דברים כמו ’לא הייתי נותן בחיים נשק לבחורה’ ודברים בסגנון הזה".

לוחמת קרקל בפעולה
משמשת כמ"כית בפלוגה הרובאית של הגדוד. סמלת מאיה בפעולה בשטח עם גדוד הקרק"ל.

ומה דעתך על האמירות המזלזלות ששומעים לפעמים בנושא?

"זה פשוט לא לעניין, אני יכולה למשל להוכיח בוודאות שאני יורה לא פחות טוב מרוב אלו שהיו איתי בקורס הפיקודי. אבא שלי וסבא שלי אגב, אוהבים לומר שאני יורה טוב בזכותם".

כשאנו שבים לסבא דוד ושואלים אותו אם הגיע לטקס הסיום של מאיה בקורס המפקדים הוא משיב: "לא הגעתי מאחר ואני לא איש של פסטיבלים, אלא איש של מעשה. תן לי היום אפילו רובה ביד ואני יוצא לגבול", הוא אומר בנחישות ומסירות שכנראה אין לה גיל. אם הזכרנו טקסים, אז מבחינת מאיה, עם מדים או בלעדיהם, התייצבות בטקס יום הזיכרון בכפר הנוער אלוני יצחק בו למדה, זה משהו שלא מפספסים: "זה הטקס שהכי חשוב לי להגיע אליו. הוא טקס מיוחד בו כל הבוגרים מהשכבה שלי מגיעים גם כן וזה מפגש נדיר שאני מאוד מצפה לו בכל שנה".

את ממליצה לעוד בנות ללכת בעקבות המסלול שעשית ולהתגייס גם כן לגדוד קרקל?

"מי שבאמת רוצה ויכולה אז זה מבורך ואני כמובן בעד, אחרת לא הייתי כאן. מצד שני, ישנן גם כאלה שפיזית פשוט לא יכולות לעמוד בשירות כזה והוא יכול ממש להזיק להן. לפעמים בגלל המוטיבציה הגבוהה אפשר לא לשים לב לכך, אבל אני מאוד ממליצה לכל אחד ואחת לבדוק שהוא לא מעמיס על עצמו עומסים שלא מתאימים ליכולות שלו".

מאיה מספרת שהכשרת הגדוד עומדת להשתנות ולהיות מותאמת יותר גם לבנות ולאופי השירות המבצעי של הגדוד. היא מאמינה שזה יאפשר לעוד בנות לשרת בקרקל. היא עצמה מעידה שלמפקד המחלקה שלה בהכשרות הייתה השפעה מכרעת עליה וזה סייע לה לעבור בהצלחה את המסלול הקשה: "התכונה המרכזית שלו היא אכפתיות מהחיילים ואני מאוד מעריכה אותו על כך. הוא ממשיך גם היום לפתח את החיילים שלו ולתת להם את הכל וזה דבר שנותן לי המון השראה ודוגמה אישית".

את הבית מאיה לא רואה יותר מדי וגם הסבא דוד מעיד: "אני כמעט לא רואה את מאיה, היא רחוקה שם בדרום הארץ, אבל אם היא מרוצה מהשירות אז מבחינתי זה שווה את הגעגועים ואני גאה בה". לפני שאנחנו נפרדים מבקש הסבא להעביר מסר לעם ישראל. "הקמנו את המדינה הזו בגלל איכות האדם, כולם התנדבו לכל מטרה ונלחמו ברצון. לולא איכות האדם לא הייתה קמה המדינה ועכשיו הכי מדאיגה אותי האלימות בתוכנו", הוא מסכם בקריאה לסובלנות וכבוד הדדי.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }