נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > מגן דוד כחול
19 לספטמבר 2016
מגן דוד כחול
ארנון שוורצמן, 18/09/2016 - 08:32
מעל ומתחת לפני המים, לוחמי חיל הים מתמודדים לא פעם עם תנאי שירות לא פשוטים. בעזרתו של סא"ל ד"ר רונן בר מפרדס חנה – מפקד המכון לרפואה ימית, אנו מקבלים הזדמנות להציץ לתוככי המערך הרפואי הייחודי שאליו מגיעים לא פעם גם אזרחים
צילומים: דובר צה"ל

הם נמצאים ימים ארוכים במרחק רב מהיבשה, פועלים לעיתים במיקומים רחוקים ומבודדים, בפעילות גלויה וסמויה מעל ומתחת לגלים. לוחמי חיל הים הישראלי האחראים על אבטחת עורק החיים ומרחב העומק האסטרטגי של מדינת ישראל, מתמודדים עם תנאי שירות לא פשוטים ולכך גם התאים צה"ל מערך רפואי חדשני ומתקדם.

השבוע יחד איתנו אנו מאפשרים לכם הצצה למכון לרפואה ימית (המר"י) של זרוע הים, האחראי להתוויית כלל המעטפת הרפואית של החיל. במכון, הממוקם בבסיס חיל הים בחיפה, עוסקים במציאת פתרונות טכנולוגים למיון ואיתור לוחמים לשירות בים ונותנים מענה רפואי בשגרה ובחירום, למקרים נדירים וייחודיים של פציעות ומחלות הנגרמות כתוצאה מהשירות בתנאי הים, מעל ומתחת למים.

מפקד המרכז לרפואה ימית הוא תושב פרדס חנה, סא"ל ד"ר רונן בר. הוא נשוי לבת המושבה, מורה בבית ספר ממלכתי-דתי מקומי. השניים הכירו בתנועת בני עקיבא ביישוב ויש להם שישה ילדים. "גדלנו במושבה ואנחנו מאוד מחוברים למקום, כולל מעגל חברים גדול שמתגורר גם הוא ביישוב שנים ארוכות". כאמור השבוע התלווינו אל סא"ל רונן לסיור במכון בחיפה, שקיים אמנם למעלה מ-40 שנה, אך כמו כל הצבא עובר בשנים האחרונות שדרוגים ומנצל את הידע הקיים בארגון לפיתוח מערכות מתקדמות.

מר"י
הנפגעים המובאים לסוג כזה של טיפול סובלים בין היתר מאובדן של שמיעה או ראייה פתאומיים, שיכולים להיגרם במקרי קיצון בשירות בים.

אובדן שמיעה בלב ים

בפתיחת הסיור מסביר לנו סא"ל בר כי המכון מחולק למדורים. המדור הקליני כולל בין השאר את הטיפולים בתא לחץ, כשירויות צלילה ועוד. המדור העל-מימי עוסק בכל הקשור במחלת הים והתנועה, כשאחד הפרויקטים במסגרתו הינו שימור השמע אצל המשרתים בחיל. מדור המחקר של המכון פועל בשיתוף פעולה עם גוף הפיתוח במשרד הביטחון, חיל הרפואה, מרכזים רפואיים ברחבי הארץ והאקדמיה.

מהם ההבדלים בין הרפואה בים וביבשה?

"בעיקר עניין הנתק. בים אתה לבד, לפעמים אפילו אין תקשורת או שלא ברור לך אם תוכל לפנות לבית חולים. אתה לא יכול להיות תלוי בגורמים אחרים וצריך שיהיו לך את כל היכולות לשלוט באירוע".

ומה התחלואה הייחודית איתה מתמודדים כאן במר"י?

"בהקשר הזה מחלת הים כמובן אינה שכיחה ביחידות השדה. עניין הצלילה מיצר כאן משהו שלא חווים ביבשה וצריך להיערך אליו. חלק מהיכולות שלנו רלוונטיות ליבשה וקיבלנו למשל מקרים של פציעות קור מיחידות כמו האלפיניסטים. עבור הצלילות, הוקם כל המערך הזה של טיפול בתאי לחץ".

תא הלחץ שהגיע אל המכון לפני פחות משנה הוא אחד החידושים הבולטים במתחם. מדובר בתא המחולק לשני מדורים טיפוליים, אחד מהם בתנאי טיפול נמרץ. "אנחנו יודעים לסייע גם לאזרחות, כמו למשל לבית החולים רמב"ם הסמוך לבסיס החיל. היכולת שלנו לתת מענה לנפגע מורדם ומונשם היא כזו שאי אפשר בלעדיה ואנו עוטפים את חיל הים 24/7".

הנפגעים המובאים לסוג כזה של טיפול סובלים בין היתר מאובדן של שמיעה או ראייה פתאומיים, שיכולים להיגרם במקרי קיצון בשירות בים. "אם עכשיו מישהו צריך לקבל סדרה של 40 טיפולים בתא הלחץ אנחנו יודעים לספק את זה. בנוסף, תאי הלחץ הניידים יוצאים אל הים ונמצאים עם הלוחמים. בתרגילים ואימונים זה ממש חלק מהחפ"ק. צוות שלנו נמצא בכלי השייט ונותן מענה". כיום בחיל הים נכנס אותו תא לחץ ממש כחלק מרצף הצלילה ותבניתה. הוצאת הלוחם לתאי הלחץ בין הצלילות הינה קריטית כדי לשמור עליו מהסביבה הימית, פגיעות קור וכדומה. התא מאפשר הכנסת רופא והתערבות בתנאי הלחץ שבמהלך הטיפול.

"בשדרוג של המתחם הזה יצרנו כניסה ב’לבל אפס’", מדגיש סא"ל בר את החידוש. "התא הקודם שלנו היה נראה כמו הצוללת הצהובה, מוגבה מעל הקרקע. תחשוב שהיה צריך להרים ולזעזע מטופל מונשם, ההשלכות הן ברורות". תא הלחץ מוצב ממש סמוך לש.ג של הבסיס וכניסה נפרדת ומסודרת מאפשרת את העברת המטופלים אליו במהירות. "זה קורה בצורה כל כך מהירה וחלקה כיום ומדובר בהבדל של שמים וארץ לעומת מה שהיה".

כמה חשובה הקרבה הפיזית לרמב"ם?

"אין ספק שהקרבה הזו של כמעט דלת לדלת עם בית החולים היא מאוד מאפשרת. הן בהיבט שמגיע נפגע משולב ואתה יכול לטפל בו בכל מה שצריך, מייצב את מצבו בבית החולים, מעניק לו כאן את הטיפול הדרוש ומחזיר אותו להמשך התקדמות ברמב"ם, זה חיבור שעושה רק טוב".

מר"י
בשיטת ’האח הגדול’, מצוידת המערכת גם במצלמות פנימיות המציגות את מה שקורה בתא וכן מערכת שמע, בה ניתן להעביר את האינפורמציה בצורה רציפה.

האח הגדול של חיל הים

התחנה הבאה בסיור שלנו במתחם המר"י היא פאנל השליטה. סא"ל בר מסביר על המערכת החדשה והממוחשבת שהחליפה את המערכת המכנית הוותיקה והמיושנת: "יש מחשב שהפרופיל הטיפולי בתוכו ומתאים את הלחץ לנתונים. למפעיל יש יכולת התערבות בכל זמן". בשיטת ’האח הגדול’, מצוידת המערכת גם במצלמות פנימיות המציגות את כל מה שקורה בתא וכן מערכת שמע, בה ניתן להעביר את האינפורמציה בצורה רציפה. אני שואל את סא"ל בר, על ההכשרות שמביאות את החבר’ה שלו לשבת בצומת הרפואית-מבצעית החשובה הזו. "יש לנו רופאים, חובשים וטכנאים", הוא מסביר. "בראש מחלקת החובשים יושבים אח או אחות שיתנו את כל המענה הסיעודי במהלך הטיפול. אנחנו מקבלים חיילים אחרי מסלול כלל צה"לי בהתמחות שלהם ומעבירים כאן את ההשלמה הרלוונטית". במר"י מעבירים קורס ייעודי שנקרא "קורס רפואת צלילה". לאחר מכן מגיעה עוד הכשרה חצי שנתית של רופאים ואנשי צוות, עד להסמכה כמטפל בתא לחץ. "אנחנו תופסים כוננות של 24/7, תמיד שני רופאים כאן. הטכנאים מגיעים מתוך החיל, בד"כ יוצאי ספינות הטילים. כולם עוברים קורס טכני שמכין אותם לנעשה כאן וגם הם, מוסמכים רק לאחר חצי שנת תרגול", בכוננות המיידית של צוות המר"י לוקחים חלק שישה אנשי צוות בכל משמרת.

הסיור שלנו ממשיך לחדר נוסף ובו אנחנו לומדים מקרוב על תא הלחץ הנייד. בתא הנייד שני מדורים – מעבר וטיפול מרכזי. הוא מכיל מכונת הנשמה עם אפשרות להכנסת אלונקה וכן ניתן לטפל בישיבה, בעד שישה אנשים במקביל. "אין ספק שצריכה להיות לנו יכולת מענה לכל הכוח שיורד לים, בלי להיכנס למספרים", מבהיר סא"ל בר. "התא הזה עובר אחת לשנתיים טיפול, מפשיטים אותו עד לקרביים, מפרקים הכל והוא עובר בדיקת כשירות ואטימות. התאים הללו נמצאים בכושר, כושר תעסוקתי". במר"י קיימים כרגע שני תאים כאלו ואנחנו חווים תא מודל 1984, ותיק יותר אפילו מכותב שורות אלו. בתוך מכולה נוספת במתחם המר"י מוצב תא לחץ נייד נוסף, המעוגן למכולה, שמועמסת על גבי ספינה ומקובעת לפי נהלי חיל הים, שיורדת למצולות במידת הצורך.

אנחנו עולים כמה מדרגות ומגיעים לקליניקת הטיפול העל ימי. "נאמר ועכשיו סט"יל מגיעה ויש בה חיילים הסובלים ממחלת ים, יש לנו את האפשרות לתת להם כאן את כלל הטיפול הדרוש להם". סא"ל בר מסביר כי בחיל מתמודדים עם אחוזים גבוהים של לוחמים בים הסובלים בשלב הראשון ממחלת ים. "זה קורה לכל מי שמתחיל להפליג בתדירות גבוהה. בין הסימפטומים בחילות, הקאות, חיוורון, ירידה בתפקוד וכו’. באמצעות הטיפולים התרופתיים שיש כאן אנחנו מצליחים לפתור לאנשים את הבעיות ולהביא אותם לתפקוד מלא, במידת הצורך אפילו לתנאי קרב בים". סא"ל בר מאשר לנו כי הטיפול הוא מעיין חלק מהמסלול בחיל. "יש מחקר להכל. למיון של החולים, למניעת מחלת הים ולטיפול בה. מחקרים יישומיים שמטרתם לתת טיפול טוב יותר ללוחמים בחיל".

מר"י
"לפעמים מפנים אלינו אנשים כי במרפאות האזרחיות פשוט אין מקום". תא הלחץ החדיש במר"י

במרפאה של ד"ר יורי והקצינה האקדמאית אנה, אנחנו פוגשים את הכיסא המסתובב שמאפשר לבדוק שיווי משקל בתנאים מיטביים. ליושבים על הכיסא מורכבת מעין משקפת ובה שתי מצלמות, העוקבות אחר מרכז האישון ויודעת להגיד תוך כדי סיבוב איפה העין נמצאת בדיוק. "כרגע זו אחת המערכות המתקדמות בארץ, כולל באזרחות", מסביר לנו ד"ר יורי, "לפעמים מפנים אלינו אנשים כי במרפאות האזרחיות פשוט אין מקום. בדיקת מהירות תנועת העין מספרת לנו על תפקוד שיווי המשקל". הצוות עובד על מחקר שבודק רגישות למחלת הים. המטרה היא בעצם לדעת מראש מי מהמשרתים בתפקידי הלחימה בים יסבלו ממחלת הים ואיך לטפל בהם. "לפעמים התחלואה תצא רק כשתאתגר את הבנאדם בסביבה הימית המתניידת", מסביר סא"ל בר. "ככה אולי נוכל לאתר כאלו שפשוט לא מתאימים רפואית לשירות בים ולאפשר להם שירות במקום שמתאים למצבם".

בירידה חזרה מהקליניקה חזרה לכיוון הש.ג שמוליך החוצה מהבסיס מתגלה אלינו המראה המרהיב של חוף ימה של חיפה והנמל הסמוכים. על רקע הנוף המרשים הזה עמלים במר"י, חוד החנית של הרפואה הימית בצה"ל, לאפשר ללוחמים בים לבצע את משימותיהם ולשמור על גבולה הימי של המדינה.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }