נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > הכניסה לנשים בלבד
28 לאוקטובר 2016
הכניסה לנשים בלבד
עופר צדקה, מנהל מועדון כדורסל בנימינה גבעת-עדה, 28/10/2016 - 08:16
אישה היא בעצם ’איש’ + ה’. מדובר בגרסה משודרגת של הזכר. ה- ה’ של אלוהים נוספה לתוארה בהיותה בצלמו ובדמותו- יוצרת חיים
fontbit images

אני לא יודע אם סיפור בריאת העולם, כפי שהוא מתואר ב"בראשית", הוא הסיפור הכי מדויק מדעית. גם לוחות הזמנים שם הם לא שעון שוויצרי. גם סדר הדברים די מבולבל ובכלל- הוא מופיע בשתי גרסאות שונות בפרקים הראשונים של הספר. רוצה לומר, שאפילו הסופר המקראי החליט שהוא לא קובע מסמרות ומותיר לנו להתפלפל ולהתבלבל בסיפור.

ברמת הטבע, האלוהות, המפץ הגדול והחיצוניות של הדברים, אפשר להתווכח מכאן ועד דארווין. צריך לומר את זה- העסק די אקראי וארעי, וכבר נכתב: "תוהו ובוהו". יש ורואים ברומן הלא מהודק הזה, ברמת הפשט, יצירה ספרותית לא מהודקת. ואכן, גם אם היא כזו, בזה כוחה. כי יש שם הרבה סודות שאפשר להמשיך לנסות לגלות אותם, ויש גם הרבה דברים מדהימים, שאם רק מסכימים לצלול לתוך הסיפור כמות שהוא, מבלי לפחד מהמעמקים, אפשר לגלות שם הרבה דברים הגיוניים ומקסימים ואלוהיים. וזה בעצם הסוד: יש שם אינסוף סודות בסיפור הזה, בתורה בכלל, שאנחנו אפילו לא נוגעים בקצה הקרחון שלהם.

הנה דוגמא שהדמיון שלי לקח אותי אליה והיא די לא מסורתית, אז בבקשה, בזהירות. אותי היא מרגשת: אני מבקש לקבוע שאת חווה אדם הוליד. נכון שהסופר המקראי טשטש את זה בסיפור הוצאת צלע מגופו של אדם ובניית חוה, אבל אני טוען שאדם קיבל חומר טשטוש- אפידורל של אז, הוא הורדם ואז הייתה הלידה. הכתוב מספר: "וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה" (בראשית, ב’, כא’).

ככה פשוט. אז זהו- שלא. החיים, אני מקפיד לטעון, יותר מורכבים ויותר מעניינים. את סיפור הצלע זה מבקש הסופר המקראי השמרני לספר לנו, להנחיל שהעסק נשלט בידי אלוהים, והעולם והחי שאך הרגע נברא, הוא חומר ביד היוצר. אם סיפור הצלע נכון, הוא היה מופיע בכדי להסביר איזוהי צלקת קבועה באזור חזהו של הגבר- אבל אין כזו. אני מודיע, בנימה חתרנית משהו: אדם הוליד את חוה בלידה רגילה. מקסימום ניתוח קיסרי. אבל הייתה שם לידה. לא צלע, לא וריד, לא יש מאיין.

ואני נשען אך ורק על הכתובים, שמעלים את הדמיון שלי על הפלגה לא מוגבלת אל מרחבי הלא נודע. הרי אפשר ללכת בטקסט קצת אחורה וקצת קדימה מהאירוע הנקודתי של הצלע- תוך כדי התעקשות שהסיפור פחות יבש מאיך שהוא מופיע, שאחורי הקלעים מרתקים יותר, ושאדם הוליד את חוה וסיפור הצלע הוא סיפור יפה, אבל בואו נודה על האמת, די משעמם.

כי לפני שחוה הגיחה לעולם נכתב: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם" (א’, כז’). שימו לב: מתחיל בלשון יחיד- כלומר היה שם אדם אחד, אך בהמשך מתקן ללשון רבים: "ברא אותם". כלומר, היצור היחיד הזה, שנברא בצלמו ובדמותו של אלוהים- התפתח לשני מינים בכדי להרבות את עצמו, כי הוא היה לבד. סוג של אנדרוגינוס: חי שטומן בחובו את שני המינים.

ואחרי שהגיחה הילדה הכי יפה בגן לעולם, בפרק ג’, מופיע מיד סיפור הנחש ועץ הדעת. אדם נענש על חלקו בפרשה ונגזר עליו לחיות חיי עבודה קשה וחיי כפיות: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם". על הנחש הלוחש נגזר לחיות כחיה מושפלת: "אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה". ועל האישה נגזר: "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵך- בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים".

ולהלן ההיקש המתבקש: אדם התעבר בהיותו דו-מיני. הוא ילד את חוה. הלידה, למרות שאלוהים חס עליו והרדים אותו ולמרות שטושטש ולא היה בהכרה עד שזו הופיעה מולו, הלידה הייתה קשה מאוד- לידה בחיק הטבע, אתם יודעים. תפרים, החלמה, הנקה, חיתולים. ואז אדם נשבע לעצמו ולאלוהיו, שהוא לא עובר את זה שוב. הלידה שברה אותו. הגידול של חוה ריסק אותו. כבר לא היה לו זמן לעצמו. עצביו לא עמדו לו בזה. הוא חיפש להעצים את עצמו. ותוך כדי שהוא מתערסל לו בערסל בגן עדן, הוא רואה את חוה ועולה במוחו רעיון מבריק: הנה אישה, שאפשר להוליד איתה יחד. לאדם עמדה הזכות לבחור אם להיות גבר או אישה. אתם כבר יודעים במה הוא בחר. אלוהים יישר קו.

אז בשביל להלבין את העסק, צריך לבנות סיפור. והסיפור, אגב, מדהים ביופיו ואני לא מטיל בו שום סדק. הנחש הוא תפקיד מפתח בסיפור, האיסור, הפיתוי שבא בעקבות האיסור- אין חורים בעלילה. הסיפור מושלם. אבל התוצאה היא, שאדם הראשון היה המקור לכל מה שקורה כאן אצלנו, ובכלל זה גם הגורם לברכה הגברית: "ברוך שלא עשני אישה".

ולמה כל זה? כי הגבר, הזכר, לא באמת יכול לעמוד בעוצמות של כאב כמו האישה. לכן, אלוהים כיוון ו/או הסכים להעביר את המשימה המדהימה הזו לאישה. אלוהים הבין מהר מאוד, אחרי שראה את אדם מיילל אחרי הלידה, שהעסק הזה לא יתרבה, אם הגבר יצטרך להרות ולהביא ילדים לעולם. לכן, האישה היא בעצם גרסה משודרגת של הגבר. לכן, היא פטורה מהרבה מצוות בתורה בעצם הגדרתה כאישה, כי היא עושה את המצווה הגדולה והמדהימה והחשובה ביותר בעולם הזה- להביא חיים.

נ.ב: עכשיו, יש שתי אוכלוסיות שוודאי כועסות עליי. הראשונה היא הציבור האורתודוכסי. אחיי, סליחה על הדמיון הפרוע, אבל אני אמשיך לדמיין. הציבור השני שכנראה כועס עליי, יותר נכון כועסת, הוא הפמיניסטיות. חברותיי, נכון שאני לא פמיניסט, אבל אם תקראו ללא פחדים מיותרים את הכתוב, תגלו שכל העסק הפוך למה שאתן חושבות ומרגישות. ושהתורה הקלאסית, ככלל, די מפרגנת לנשים.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }