נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > "בחושך באת ובחושך תלכי........"
15 לאפריל 2008
"בחושך באת ובחושך תלכי........"
נטלי סוסנה - אופיר, 10/04/2008 - 14:52
בציטוט זה מתוך שיר של י.ל. גורדון, השתמש שופט בית המשפט המחוזי בחיפה אילן שיף, כאשר בא לפסוק את הכרעת הדין ואת ענשה של אנה דוקלסקי מפרדס חנה שהרגה את בעלה. הוא הרשיע אותה בפברואר בגרימת מוות ברשלנות. ביום שני השבוע ניתן גזר הדין שגזר עליה חמישה חודשי עבודות שירות בבית החולים "הילל יפה". ביצוע גזר הדין נדחה ל- 20.5 על מנת לאפשר לפרקליטות לערער על קולת העונש כפי שהצהירה על כוונתה. דוקלסקי שיום קודם לכן התראיינה למגזין המושבות אושפזה בהילל יפה בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי, לאחר שחשה ברע, לפי דברי עורכת דינה אילנית אימבר, בגלל הלחץ שבו היא שרויה.
לאהוב ולסבול ייסורים והשפלות פיזיות ונפשיות אין קץ, זו היתה מנת חלקה של אנה דוקלסקי אשר בתקדים משפטי - חסר תקדים, גזר עליה בית המשפט המחוזי בחיפה עונש של עבודות שירות בלבד, זאת לאחר שהורשעה לפני כחודש וחצי בגרימת מותו ברשלנות של בעלה בוריס כשהטיחה בראשו אגרטל. בתחילה הואשמה דוקלסקי ברצח, אך לאחר שהתברר שהיתה אישה מוכה במשך עשרות שנים, הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בלבד.
 
"את עולמה של הנאשמת, המוכה והמושפלת, ניתן לתאר בפרפראזה מתוך דברי המשורר י.ל גורדון בפואמה
אהבה וסבל
"לאחר הקראת גזר הדין חשתי קיימת, חיה, מאחר ובית המשפט האמין לי והאמון שניתן בי היה חשוב מאחר ולא התכוונתי להרע לבוריס. כל חיי טיפלתי בווסעדתי אותו במסירות אין קץ תמיד דאגתי להאריך את חייו ולטפח את מה שנשאר ולאהתכוונתי לפגוע בו מעולם" כך אמרה השבוע דוקלסקי למגזין המושבות, לאחר שנגזרו עליה חמישה חודשי עבודות שירות. "כל החיים רציתי שקט מהקללות, מהגידופים, מהאיומים, מהמכות, האכזריות ומכל הבלאגן".
כשנשאלה על אודות אותו רגע גורלי בו בחרה להטיח את האגרטל בראשו של בעלה אמרה: "אני לא חשבתי שהוא הולך למות, כי לא פעם ולא פעמיים אני עצמי קיבלתי מכות ומיני חפצים בראש אשר פצעו אותי. אלפי פעמים התפללתי לאלוהים שהסיוט שלי יסתיים, אך אף פעם לא רציתי שזה יסתיים כך. חבל לי שכך היה הסוף העצוב ושנזקקתי לבית משפט על מנת שכולם ידעו את כל סבלי. אני מקווה רק לחיות בשקט עכשיו".
"קוצו של יוד":
 "אשה מוכה ומושפלת מי ידע חייך?
בחושך באת ובחושך תלכי
...
וההולך בנעלייך יורש גיהינום."
משמעות מסקנתי דלעיל, היא כי במקרה מיוחד זה, לא הוכח שהנאשמת היתה מודעת לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית ולפיכך יש לזכותה מעבירת ההריגה שיוחסה לה." (הכרעת הדין השופט א. שיף בית המשפט המחוזי בחיפה. מתוך פרוטוקול בית המשפט 4.2.08)

אנה דוקלסקי עצמה אמרה "אני בהרגשה מעורבת של שמחה ועצב", "אני שמחה שלא אשב בבית הסוהר ועל כך הנני מודה לשופט על שהאמין לי לאורך כל הדרך, אני רוצה להיות אנונימית ומקווה שאלוהים יעזור לי בכך".

 
 
 
"ייאמר מייד, מערכת היחסים שבין הנאשמת למנוח אינה שנויה במחלוקת. היא תוארה בהרחבה בהודעותיה של הנאשמת ובעדותה בביהמ"ש" (מתוך פרוטוקול המשפט 4.2.08)

סיפור חייה של אנה שנגול בבית המשפט באמצעות עורכת הדין מפרדס חנה-כרכור אילנית אימבר, אשר הגנה באורח נפלא עליה, היה קורע לב. אנה הנאשמת והמנוח היו בני זוג במשך 34 שנים. "הכרתי את בוריס במולדובה בחתונה של יהודים. חתונות תמיד היומקום מפגש להכיר בחורים יהודים, הייתי אז רק בת 15 או 16 לערך." סיפרה לי, במהלך תקופה ארוכה זו ספגה אנה התעללות קשה ומתמשכת מצד בעלה המנוח שמזה שנים, היה חולה ונכה אשר המשיך להשפיל את בת זוגו ללא רחם - והיא הרעייה שהיתה כל העת "הקורבן שמתחת ליד", חרף כל אשר סבלה, סעדה אותו בחוליו בנאמנות ובמסירות אין קץ.
 
"הנאשמת, בהגינותה, מסרה כי שררה בינה לבין המנוח תלות וכי "החיים שלנו לא היו רק שחור ולבן, היו גם הפוגות ובתוך ההפוגות האלו הייתי קצת נושמת. אני לא יכולה להגיד שהוא לא אהב אותי. וגם אני אהבתי אותו אבל לא כמו בעל. כמו ילד מסכן" (פרוטוקול בית המשפט המחוזי 2.4 מצטט מעדותה של דוקלסקי).
 
ביום המקרה, כאמור, הטיח בה הנאשם כמנהגו קללות ואמירות משפילות, היכה אותה בבקבוק ריק ואף זרק לעברה מעמד לסיגריות שפגע בה. אנה אשר הבליגה שנים הגיבה באורח אינסטינקטיבי, נטלה אגרטל מהמזנון והטיחה אותו בראשו של המנוח.
 
- מה גרם לך הפעם בניגוד לפעמים הרבות הקודמות שהגבת כפי שהגבת, האם הכאב הגדול יותר שהמנוח הכאיב לך?
"תגובתי נבעה מאינסטינקט מיידי. בוריס זרק עלי כלי ברזל אשרפגע בפני ומבלי שראיתי אותו משליך את החפץ לעברי כי עיני היו מכוסות בידי ואז הדברהראשון שהיה לידי היה לצערי האגרטל - מדובר בשבריר שניה לא יותר. ברור שלא הספקתילהרגיש כאב או דבר אחר בגלל מהירות התגובה." אומרת דוקלסקי ודומעת.
 
"הנאשמת העידה כי "יש מצבים כאלה, שאת לא יכולה, אני לא יכולה להגיד את זה בעברית, ברוסית זה נקרא ’אפקט’, שבריר של שנייה. הכוונה לכך שמגיבים תוך שבריר שנייה. משהו קרה לי זה לא נורמלי, אינסטינקטיבי..." (עמ’ 24, ש’ 27-30).
 
עורכת הדין אילנית אימבר אמרה לנו השבוע: "האמנתי לאנה ובאנה למן הרגע הראשון בו הכרנו - אי אפשרלהתעלם מכנותה המדהימה מהיושר ומהאמת שלה, מיד נוצרה בינינו כימיה."
 
- האם תחושה זו גם הנחתה אותך כי תצליחי לזכותה או להוציאה מפרשה זו כפי שאכן עשית?
תחושה זו אכן הנחתה אותי במהלך המשפט אך המשפט לא מתנהל עלסמך תחושות, אלא התנהל משפט הוכחות אשר התבסס על עדויות וחוות דעת משפטית של פרופסורהיס מטעם התביעה. אני שמחה ומאושרת שבית המשפט קיבל עמדה זו. לב ליבו של המשפט נעוץ בהבנת חוות הדעת של פרופסור היסועדותה של אנה מאחר ולא היו עדים לאירוע. כוונה פלילית במוחו של אדם נלמדתמהתנהגותו ובעניינה הוכח מעבר לכל ספק כי אנה לא הפעילה כח חזק במיוחד אשר יכול ללמדעל כוונת הריגה וכן בחינת מהירות התגובה אשר הוביל לתגובת אינסטינקט ולא לתגובהאחרי מחשבה."
 
"שוכנעתי, כי לנוכח המתואר לעיל, הנאשמת פעלה בהתפרצות געשית, ספונטאנית ואינסטינקטיבית, מבלי שהתגבשה אצלה מודעות לתוצאות האפשריות של מעשיה. במילים אחרות, הנאשמת הצליחה לשכנעני, כי חרף החזקה העובדתית שהתגבשה בשל הרשלנות הרבתי שבמעשיה והחזקה לפיה אדם מודע לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו, היא לא פעלה במחשבה". (פרוטוקול בית המשפט המחוזי 2.4)
 
- האם לאנה דוקלסקי עצמה היו ספקות למן ההתחלה כי לא יעלה בידך להוכיח את צדקתה ולהוציאה
 בעבודות שרות?
"לשמחתי אנה וגם משה ורוזן בניה, האמינו בי למן תחילת הדרך ואפשרלומר הפקידו את אמם היקרה להם מכל בידי וזאת בעיקר לאור העובדה כי אנה שוחררה כעבור 3 ימים בלבד ולא שהתה במעצר בית או הוגבלה בכל צורה שהיא." אומרת עו"ד אימבר. "יש לציין כי אנה כלל לא התעסקה עם העונש למן ההתחלה. היה חשוב לה יותרמכל שיאמינו לה שלא התכוונה להרוג את בעלה. אילו היה נגזר עליה מאסר היא היתה מרצה אותו בראש מורם כילדבריה ממילא כל חייה היו בית סוהר."
"בנה הצעיר של הנאשמת, משה דוקלסקי, תאר את הייסורים הנפשיים שעוברת המשפחה מאז האירוע. למרות עיסוקיהם, תומכים הוא ואחיו באמם ומעניקים לה עזרה. לדבריו, מיום האירוע אמם בוכה "באופן קבוע" ואינה ישנה. היא מרבה "לדבר" עם המנוח. מאז הכרעת הדין "הצבע חזר לפנים שלה". היא קיבלה אומץ לצאת מחוץ לביתה. הוא סיפר על הנאמנות של אמו לאביו המנוח ועל אבלה המתמשך לאחר מותו. לסיום, הביע את תמיכתו המוחלטת שלו ושל אחיו באמו וסיפר על חלומו, לקחת סוף סוף את אמו, לחופשה." (פרוטוקול בית המשפט המחוזי חיפה מתוך הכרעת הדין 24.3.08)
 
"אני מעבירה מסר לכל הנשים המוכות לקום וללכת מיד" אומרת דוקלסקי "אני הבנתי באיזה גיהינוםחייתי רק עם מעצרי. ידעתי שחיי הם קשים אבל לא שיערתי שאני אישה בזויה וחבולה ברמותקיצוניות. המנטאליות הרוסית דוגלת בהשארת הכביסה המלוכלכת בבית, וכך עשיתי על מנתלשמר את מעט הכבוד למען בני רוזן ומשה."
 
ומוסיפה עורכת הדין אימבר: "המסר שלי לנשים מוכות הינו זהה לזה של אנה אך מציינת כי ישעזרה רבה היום הניתנת על ידי עמותות, יש עו"סים וכמובן עורכי דין היכולים לסייע למןהשלב הראשון - כאישה אני מזכירה לכן הנשים העריכו את עצמכן ואל תסכימו שאף אחד בעולםיגע בכן, ישפיל אתכן או יבזה אתכן. גבר שמרים יד הוא גבר חלש זיכרו זאת ופנו לקבלתעזרה - לא לשתוק למענכן ולמען ילדכן".
 
למרות גזר הדין הקל באופן יחסי, אנה דוקלסקי מתוחה ומתארת ימים קשים. "זה קשה כי אני לא בריאה בעצמי. אני סובלת מסכרת ויתר לחץדם ועברתי כבר שבץ מוחי. אני מתגברת לאט, לאט, יום יום בעזרת בני משפחתי וחבריםטובים. סבלתי רבות בחיי וכל מה שאני רוצה כעת זה מעט שקט ולראות אתבני מקימים משפחות וחיים חיים נורמאליים."
 
כאמור יום למחרת הראיון אושפזה אנה, עו"ד אילנית אימבר, שייצגה את דוקלסקי בתביעתה, אמרה בעקבות האישפוז: "מאז שהתקבלה הפסיקה בעניינה אנה פורחת, יוצאת מביתה ומסתובבת. אך כשהודיעה פרקליטת התביעה שברצונה לערער לבית המשפט העליון, הדבר מאוד הלחיץ את אנה, למרות שהסברנו לה כי התהליך יכול להימשך כשנתיים. אני מניחה שלחץ הדם הגבוה ממנו היא סובלת נובע מהלחץ הנפשי בו היא נמצאת, בחרדה לקראת הערעור, למרות שפסיקת השופט עד כה הייתה לטובתה במקרה דנן, וכן גם גזר הדין העדין יחסית שקיבלה."
 
אנחנו מאחלים לאנה רפואה שלמה, והשתקמות בקרב בניה התומכים, את סבלה מן הסתם תמשיך לשאת עוד שנים ארוכות.
 
לתגובות: rak@magazin.org.il  
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
כל מה שרציתם לדעת על ה’מורינגה’ ולא...
שיתוף פעולה מרגש בין המועצה ועמותת "אקים"
לראשונה: נחשף סקר טבע עירוני זכרון יעקב במפגש תושבים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור