נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > איש אחד ושלושה ספרים. משה נויברג חוגג 90 שנות חיים
6 למאי 2008
איש אחד ושלושה ספרים. משה נויברג חוגג 90 שנות חיים
רמה וייל, 06/05/2008 - 12:05
הוא אינו מסכם את חייו אלא קורא עליהם בספר שהוא עצמו כתב
משה נויברג מתגורר מול ביה"ס "יעבץ". מספר פעמים ביום הוא שומע את צלצול הפעמון, את קולות הילדים ואת קריאות המורות ברמקול. אלה קולות-ילדות המלווים אותו אחורה בזמן ומביאים אותו אל ילדותו ואל נערותו שלו.

שלושה ספרים מככבים בסיפור שלו. כל אחד מהם נוגע בנקודה מסוימת בחייו, וביחד הם יוצרים צומת שהוא, משה, במרכזה.

זה עתה חגג את יום הולדתו ה-90 ואין נקודה טובה מזו להשקיף על חייו ולספר עליהם. ברקע סיפורו עומד ביקור שערך בעיר הולדתו, אוברהאוז, אשר בחבל הרור בגרמניה: לפני 15 שנה הוזמן ע"י פרנסי העיר לביקור במסגרת התיקונים ונסיונות הכפרה שעורכים הגרמנים, וזאת כדי להראות את "גרמניה האחרת" לישראלים שמוצאם בגרמניה "ההיא".

"בביקור היינו 5 ילידי אוברהאוז", מספר משה, "רובנו ישראלים כיום. נפגשנו שם עם סטודנטית צעירה, מרטינה פראנצקה שמה, שביקשה לראיין אותנו לעבודת המחקר שהכינה בנושא המסחר היהודי בעיר. נראה היה שעשתה עבודת הכנה יסודית ביותר לקראת ביקורנו: היא ידעה בדיוק את משלח-ידיהם של הורינו אז, אשר היו כולם סוחרים ובעלי חנויות. להורי, למשל, היתה חנות לכלי-בית מתחת לבית שבו גרנו. התיידדתי עם מרטינה ולאחר ביקורנו שלחה לי את הספר "אוברהאוז עם חילופי המאות", שהוא אלבום תמונות עם צילומים של בתי העיר. במקום מרכזי בספר מתנוססת תמונה של בית-ילדותי והצילום הוא אותו צילום ישן ששמרתי בין חפצי כל השנים! לספר היו מצורפות מודעות רבות שפִרסמו בעיתונות המקומית, ברוח התקופה, את החנות של הורי בין השנים 1922 – 1926. בין דפי הספר הזה טמונה ילדותי עד ליום שבו עזבתי את אדמת גרמניה, אליה לא שבתי עד לאותו ביקור, וזה מה שעושה אותו כה יקר לי".

זה הספר הראשון מתוך השלושה. אנחנו מסיטים אותו הצידה ולפנינו השניים האחרים. בשלב זה טרם ידע משה כי הספר הבא יסב לו התרגשות כפולה.

"כשנתיים לאחר הביקור ההוא בגרמניה", הוא ממשיך, "הגיעה אלי יום אחד בדואר חבילה כבדה ביותר. כשפתחתי אותה, היה בה פרי מחקרה של מרטינה, הסטודנטית, ספר ענקי בן 500 דפים ובו כל עבודת המחקר שהכינה! ספר זה חתם את עבודתה ובעקבותיו קיבלה את תואר ’מוסמך’" (משה אינו זוכר באיזה תחום).

הספר עמוס במסמכים על אודות גירוש יהודי אוברהאוז במלחמה, רשימות, לוחות וטבלאות מסודרות למופת, כדרכם של הגרמנים. בין השמות הרבים של מגורשי העיר מופיעים שמות הוריו של משה. עוד בספר עדויות על גזל ושוד רכוש מבתי המסחר היהודיים בעיר. במהלך עבודתה מצאה מרטינה במרתף העירייה מסמכים רבים ששכבו שם עשרות שנים, והיא הראשונה שעשתה בהם שימוש במחקרה.

מסמך מדהים, אחד מיני מרבים, הוא פקודת הגירוש ליהודי העיר, שבו הוראות מדוקדקות מה עליהם לארוז לקראת מסעם, מה שנראה כמו רשימה לטיול השנתי: "יש לארוז ציוד ל-21 יום", כך כתוב, "עם אוכל (פירוט האוכל), מצעים (פירוט המצעים!), בגדים ונעלי הליכה לשלושה ימים. הכל צריך להארז במזוודה אחת".

את הפקודה חותם חשבון הוצאות עם חיוב עתידי - כמה יצטרכו המגורשים לשלם עבור "טיולם".
העמוד הראשון של עבודת המחקר נקי וחלק ורק שורה אחת כתובה בו, מצמררת ומקבלת משנה תוקף על הרקע הלבן: "הספר הזה מוקדש לילד בני רוזנברג שלא הכרתי, בן שנתיים במותו". בעמוד האחרון - תודה למשה ולמשפחתו על העזרה שהגישו לה במחקרה. פרק שלם היא מייחדת לפגישתה עמם בביקור שעשו בגרמניה.

עותק נוסף מעבודתה שלחה מרטינה למשה למען יעבירוֹ למוסד "יד-ושם" בירושלים, ועל כך קיבלה מהם מכתב הוקרה.

הספר השני, הענק שבחבורה, עובר הצידה אף הוא, ומתחתיו נגלה הספר השלישי - סיפור חייו של משה. זה אינו סיכום אלא מסע חיים.

"בן 16 הייתי כשעזבתי את גרמניה, בהמלצת ובדחיפת אבי החורג. היטלר טרם עלה לשלטון, אך רישומו כבר ניכר. נסעתי להולנד ולמדתי חקלאות. שנה לפני סיום הלימודים נאלצתי לקטוע אותם. עבדתי כמוביל-פרות מהולנד לבלגיה ומשם הגעתי ארצה. על גלגולי זה כבר כתב דוד בר-יוסף בעבר... בעקבות הכתבה ההיא, שפורסמה ב"גפן", אמר לי דוד שסיפורי שווה יותר מכתבה בעיתון ושהוא ראוי להיכתב בספר, וכך עשיתי: לכבוד יום הולדתי ה-90 הוצאתי לאור, בעזרת בתי ובני, את ספר תולדות חיי". משה מתגורר עם אשתו פסיה בבית שאותו בנה לפני יותר מ-5 עשורים ובו גידל את שני ילדיו.

זה שנים הוא משחק ברידג’ וחבר במועדון הברידג’ של זכרון-יעקב. שלל הגביעים והפרסים שצבר ניצבים בארון עץ יפהפה מעשה ידיו, כמו פריטים רבים בבית. בנגריה קטנה שהקים בחצר ביתו משה פיתח את תחביבו השני ונתן ביטוי לנפש האמן שלו: עבודות עץ. "בצעירותי הייתי ספורטאי", חותם משה את פגישתנו, "הובלתי פרות, שירתתי בצבא הבריטי, הייתי נהג, הקמתי משפחה, ברחתי ממלחמה אחת והייתי במלחמה אחרת (בארץ). זה סיפור חיי והוא מקופל כאן, בשלושת הספרים".


אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }