Betpasgiris.vip restbetgiris.co betpastakip.com restbet.com betpas.com restbettakip.com nasiloynanir.co alahabibi.com nakliyat malatya oto kiralama malatya rent a car eşya depolama istanbul-depo.net eşya depolama transfernakliyat.com.tr sex shop guvencehd.org heceder.org

casino siteleri en iyi casino siteleri rulet siteleri vdcasino betexper

gaziantep escort bayan gaziantep escort kayseri escort

manavgat escort manavgat escort bayan belek escort manavgat escort seks hikaye sex hikaye sex hikaye izmir escort
bedava slot oyunlariligobetperabetmilanobetmatbet girismariobetbetist destek sitesideneme bonusu veren siteler
נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > מרד הארבעים
17 למאי 2008
מרד הארבעים
מערכת הגפן, 17/05/2008 - 12:24
המרד שהתרחש בשנת תרמ"ח כנגד פקיד הברון וורמסר, היה למעשה מאבק של יהודים חרדים, על אופיה היהודי של המושבה.
ביום שני לאחר קריאת התורה, בבית-הכנסת "אהל יעקב" במושבה המוקמת זיכרון-יעקב על אדמות זמארין, התייצב מאיר לייב הרשקו על הבימה, דפק ביד חסונה שזעזעה קלות את בימת-העץ. עשרות זוגות עיניים של פועלים עמלי יום נישאו אל הדובר, הם יכלו לנחש מה הנושא אודותיו הדובר מבקש להשמיע שכן המתח במושבה רחש כמו להקת יתושים סמיכה.

מאיר לייב פרש את מעלליו של האיש הרודה בהם, פקעת של מירמור דחוס השתחררה לחלל בית-הכנסת. "כאן ליד ספר התורה, נכרות ברית זה עם זה, שלא נרפה איש מאחיו עד שנסיר מעלינו את מר המוות הזה!"...

קומץ איכרים השתמט מבית הכנסת, כמבקש לא להתגרות בשטן. אבל ארבעים איכרים, נענו לקריאה וכרתו ברית לוחמים, נגד מי שנגש בהם עד אימה. כך הוכרז "מרד הארבעים" נגד מר וורמסר פקידו של הברון, מרד שהכה הדים רחבים ועורר פולמוס בעיתונות היהודית ברחבי העולם.
וורמסר התייחס למתיישבים שהיו ברובם המוחלט יוצאי רומניה, חרדים לדבר ה’, כאבק אדם. הוא ראה את תפקידו "לחנך אותם מחדש", זה כלל רודנות אכזרית בכל הקשור לעבודה, כשעל כל המרת פיו העניש במניעת הקצבה. מאידך, גילה חיבה יתירה לגרמנים נוצרים שהתיישבו במושבה סמוכה. כל עבודה שדרשה יד אומן כמו נגרות, בניה ופרזול הופנתה מצידו לאותם גרמנים בעת שבין המתיישבים לא חסרו כאלו שידעו את המקצוע היטב ואף עלו ברמתם מהם" כותב צפתמן במסמכיו, וממשיך בעט מושחזת לתקוף את היחס כלפי מייסדי זיכרון-יעקב: "וורמסר כיבד אורח גרמני נוצרי בחנוכת בית הכנסת, קבע את בימת הקריאה כמיטב המסורת הרפורמית בצד בית הכנסת ולא במרכזו וכאשר שמע מי מהמתפללים שהרים קולו בתפילה, גער בו ברוגזה ותבע תפילה שקטה ומסודרת. משום מה הפריע לו המנהג ללוות את ספר התורה בעת החזרתו להיכל והנפיק הוראה שיש לחדול מכך ולחילופין החזן יעבור עם הספר בין המתפללים. הוראות אלה צרבו את ליבות המתפללים והעמיקו תחושת ההשפלה".
המסמך ההיסטורי של צפתמן חושף גם "התעמרות מצד וורמסר במתיישבים גם בשאר ענייני הדת. המקווה היה פתוח לפי הוראתו רק פעמיים בשבוע. את הזיכיון למוצרי המזון העניק בבלעדיות למוכרת שניצלה זאת להאמרת מחירים, מה גם שהנאמנות שלה לגבי כשרות המאכלים הייתה מפוקפקת".
מעבר לטענות הקשות של המייסדים כלפי מדיניות פקידי הברון בכל הקשור לתנאי עבודתם ולהפסדים כספיים שנגרמו בשל כך, מסופר גם על מכתב מחאה שכתבו המתיישבים,(קודם למרד) לברון אלא, שוורמסר הצליח לשכנעו כי מדובר בניסיון להשתמט מקיום חובת העבודה ההכרחית.

מכאן ואילך נכנס למרכזו של סיפור המרד ד"ר אליקים גולדברג, שנבחר לשמש כרופא המושבה מטעם הברון, וראה בתפקידו שליחות מצווה וחובה לחזק את השמירה על היהדות בקרב המתיישבים.
הופעתו הראשונה של ד"ר גולדברג במושבה הייתה "בשבת הגדול" לפני חג הפסח של שנת תרמ"ח.
"בני המושבה זכו לעדנה רוחנית בקיומה של "דרשת שבת הגדול" ע"י הרופא החדש. לאחר תפילת שחרית נשא הרופא העטור בטלית את דבריו" מספר ד. צפתמן במסמך שחיבר ומצטט מדרשתו של ד"ר גולדברג:"... כל חפצו של הנדיב כי תהיו יהודים! כי תלכו בדרך התורה,... למען נדע תמיד ולמען ייוודע בכל הארץ תחת כל השמים כי יהודים אנחנו והארץ תחתינו ארץ יהודה, ארץ ישראל, אדמת הקודש!"
ד"ר גולדברג יסד במושבה חברת "אומרי תהילים", בכל שבת התאספו כל בני המושבה משעה השלישית עד תפילת מנחה וקראו מזמורי תהילים, פסוק אחר פסוק. בנוסף קיים ד"ר גולדברג חברת "לומדי גמרא" שהתקבצה כל ערב אחרי תפילת ערבית בשלושה מניינים לשמוע מפיו שיעור "בשפת הלימודים הטובה עליו" וכן יסד הרופא את חברות לומדי "חיי אדם" ומקרא לאלה שלא בגמרא חלקם.

הד"ר גולדברג הביא למושבה סוג של מהפיכה רוחנית שחיזקה את ידי המייסדים במאבקם מול פקידי הברון, ועד מהרה זכה הרופא הצדיק הזה לגלי אהבה והערצה של המתיישבים. ד"ר גולדברג העניק גבוי להכרזת המרד של מאיר-לייב הרשקו והדבר זכה להדים בכל תפוצות ישראל ולארץ הגיעו מכתבים התומכים בבני המושבה ומכוונים נגד הפקיד וורמסר.

וורמסר מצידו הציב את ד"ר גולדברג כמי שנלחם "מלחמת דת" בפקידי הברון, והשניים הפכו יריבים קשים כאשר וורמסר עושה הכל להתנכל לרופא, ואף מצא דרכים להתערב בעבודתו הרפואית לטובת המתיישבים.

יריעת המסמך המרתק של צפתמן ארוכה מאוד וגדושה פרטי פרטים המתארים את המאבק שניהלו המייסדים החרדים לא רק נגד פקידי הברון אלא לימים גם תנועת "חובבי ציון" שראשיה באירופה יצאו להגנת וורמסר ורתמו לשם כך את העיתונות היהודית שסרה למרותם ובכלל זה עיתון "המליץ" ומתחרהו "הצבי".

"מרד הארבעים" יצא אפוא לדרך כשהוא נושא לא רק מסר של דבקות ומסירות ללא סייג בתורת-ישראל אלא גם תמיכה בלתי מסויגת בד"ר גולדברג ולא הועילה "משלחת שלום", ובה הרבנים יעבץ ויואל משה סלומון שניסו כוחם לשדל את בני המושבה לציית לוורמסר.

הפרשה הסתבכה כאשר אליהו שייד, נציג הברון שנדרש לעשות סדר במושבה נכשל בניסיונותיו והתוצאה לא איחרה לבוא: הודות לקשריו של שייד עם השלטון העותומאני הגיעו למושבה שני שוטרים לגרש את ד"ר גולדברג שעזב את הישוב ליפו אלא שהשוטרים אסרו את מרדכי קרניאל "מוכתר" המושבה לשמש ערב להסגרת הרופא.

סופו של הסיפור כבר נודע בכל ספרי ההיסטוריה, כאשר הוחזר הפקיד וורמסר לפאריס וזיכרון-יעקב נשמה לרווחה. החידוש המיוחד במסמך של ד. צפתמן מתמקד בסוג המאבק הדתי של המייסדים החרדים של זכרון-יעקב,מאבק שמסיבות שונות טושטש ונעלם עם השנים.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ילדי בי’’ס גבע מפנקים את האוכלוסייה המבוגרת בגבעת עדה
לימודי ימימה, ’’חֲשִׁיבָה הַכָּרָתִית’’
יום המאבק הבינלאומי באלימות כנגד נשים
http://astropayal.org/hepsibahis/https://guvenliastropay.com/youwin/https://paykasakartsatis.org/youwinPaşa CasinoBahistekSahabetTarabetTipobetMarsbahisCaddebet